ביטוח יש מאין

באתר זה מידע משפטי רב אודות תביעות ביטוח ובכלל זה ביטוח חובה. ניתן לקבל באתר ייעוץ משפטי על ידי עורך דין ביטוח.

חברת אל על ביקשה לבטח מספר נגררים המצויים ברשותה בפוליסת ביטוח חובה, ולשם כך פתחה במו"מ עם חברות הביטוח הנתבעות. לאחר תקופה מסוימת, גילתה אל על כי אין כל חובה לבטח את מרבית הנגררים והנתמכים בפוליסת ביטוח חובה . לפיכך, הגישה אל על תביעת השבה של סכומים ששילמה כפרמיה לחברות הביטוח בגין כלי רכב נגררים ונתמכים אשר לטענתה אינם חייבים בכיסוי ביטוח חובה לפי פקודת ביטוח רכב מנועי .
המחלוקת התעוררה בשל הרפורמה בשוק הביטוח, ששינתה את תעריפי הביטוח בהקשר שלפנינו, עקב התקנת תקנות אשר העלו באופן משמעותי את גובה הפרמיה שהיה על חברת אל על לשלם לחברות הביטוח בגין ביטוח חובה לנגררים ונתמכים שברשותה.
בתביעה התעוררו שתי שאלות מרכזיות. האחת, האם אותם מתקנים המונעים על גלגלים הם אכן כלי רכב נגררים או נתמכים ועל כן חייבים בכיסוי ביטוחי ( ביטוח חובה ) לפי פקודת ביטוח רכב מנועי. והשנייה, האם חייבות חברות הביטוח בהשבת הפרמיות ששולמו במסגרת הסכם בין הצדדים במידה ואין מדובר בכלי רכב שחייבים בביטוח, כאמור לעיל.
בית המשפט בחר שלא להכריע בשאלה האם היתה חייבת אל על בעריכת ביטוח חובה של מרבית הנגררים, לאור העובדה כי עיקר תפקידם אינו תעבורתי.
בית המשפט קבע כי מאחר ואל על הסכימה לשלם פרמיית ביטוח עבור נגררים מראש, ולכן אינה רשאית, לאחר תום תקופת הביטוח, כשהשתנו פרמיות הביטוח, לטעון כי אין מדובר בנגררים החבים בתשלום ביטוח. בית המשפט מדגיש בעניין זה כי מאחר ואל על הינה חברה גדולה עם מחלקה משפטית ומחלקת ביטוח הרי מרגע שהסכימה לבטח את כל הנגררים שברשותה, היא אינה רשאית במהלך תקופת ההסכם לטעון אחרת.
בית המשפט חיזק את מסקנתו בטענה כי לו הייתה מתרחשת תאונה בתקופת הביטוח בה היה מעורב אחד הנגררים, חברת הביטוח היתה חייבת בתשלום תגמולי ביטוח ועל כן גם מן הכוון ההפוך אין לפטור את אל על מן התשלום בדיעבד. חברות הביטוח נשאו בסיכון בתקופה הרלבנטית ועל כן לא מדובר בהתעשרות שלא כדין.
על אף שבית המשפט דן בטענות נוספות, כגון טענת טעות בכריתת חוזה ועשיית עושר שלא במשפט, חשוב לנו לעצור דווקא בנקודה זו.
בפסק הדין מעביר בית המשפט ביקורת נוקבת וחד צדדית על התנהלות חברת אל על בכל הנוגע לתביעה ומציין כי ניתן היה לצפות מאל על, חברה בעלת מחלקת משפטית ומחלקת ביטוח שבראשה משפטן, כי תבדוק מראש האם היא חייבת לבטח את הנגררים שברשותה ולא תוציא עשרות אלפי שקלים ללא בדיקה הולמת. משלא עשתה כן, קובע בית המשפט, אין זה ראוי לגלגל את הנזק שבהתרשלותה, על כתפי חברות הביטוח.
ואנו שואלים, האם לא היה ראוי דווקא לבקר את התנהגות חברות הביטוח ?!
האם לא ראוי דווקא שחברת ביטוח הפועלת על פי רישיון הניתן לה על ידי המדינה, הבקיאה ברזי הביטוח ובכלל זה אמורה להיות בקיאה בעשיית ביטוחים לכלי רכב מנועיים, תימנע מלערוך ביטוח "יש מאין" ?!
למעשה, ערכו חברות הביטוח נשוא פסק הדין ביטוח חובה הגם שלא היה כל צורך לערוך ביטוח שכזה. האם לא היה פשוט יותר כי חברת הביטוח תסרב לבטח הנגררים על בסיס הטענה הכה פשוטה ומתבקשת לפיה אין כלל צורך לבטחם. אנו סבורים, כי היה ראוי שבית המשפט יבקר דווקא את התנהגות חברות הביטוח.
לשיטתנו היה ראוי ליתן משקל בפסק הדין גם לעובדה כי למעשה גבו חברות הביטוח במהלך השנים מחברת אל על פרמיות גבוהות ביותר על מוצר שלכאורה לא קיים. שומה היה על בית המשפט המחוזי להביא גם במניין שיקוליו את חובת תום הלב המוטלת על צד בעת עריכת חוזה. חובה אשר ספק רב אם מולאה במקרה זה על ידי חברות הביטוח.
בפסק הדין לא התקיים כלל דיון ענייני בסוגיה זו. וחבל.