תאונות דרכים הפכו בעשור האחרון למכת מדינה, אשר לא ידוע כיצד ניתן להתמודד עימה. למרבה הצער, חרף המודעות ההולכת וגוברת בקרב אזרחי המדינה, יותר ויותר אנשים עוברים תאונות וסובלים מנזקים בגוף ונפש.
נשאלת השאלה מה קורה עם כל אלה שהיו מעורבים באותם תאונות דרכים? האם קיים מנגנון לפיצוי אותם נפגעים, ועל מי מוטלת האחריות לפיצוי?
ובכן, בדיוק לשם כך קבע המחוקק כי בעל רכב מנועי, הנוהג ברכב נועי והמחזיק בו ידאגו לבטח את הרכב בפוליסת ביטוח חובה בת תוקף המכסה מפני חבות במקרה של נזקי גוף העשויים להיגרם לאדם בשל השימוש ברכב המנועי.
המדובר בנזקי גוף אשר עשויים להיגרם לבעל הרכב, הנוהג בו או המחזיק עקב תאונות דרכים, אך גם לנזקי גוף העשויים להיגרם לצדדים שלישיים – כגון הולכי רגל ונוסעים.
הפרת החובה הקבועה בפקודה, גוררת אחריה סנקציות אזרחית ופליליות.
מהו כלי רכב מנועי?
על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, רכבים הנעים באמצעות כוח מכני והשימוש העיקרי שלהם הוא לתחבורה יבשתית. כך למשל, הרכבים הבאים חייבים לערוך ביטוח חובה: רכב פרטי, טרקטור, מונית, משאית, קטנוע, אופנוע, רכבת, מלגזה ועוד. החבות בה בעל רכב ונהג עשויים לחוב היא לפי החוק, ובו הוראות והסדרים לפיצוי כל אותם אנשים אשר נפגעו.
שאלה מעניינת אשר התעוררה לאחרונה בפסיקת בתי המשפט היא: האם קיימת חובה לבטח אופניים חשמליים בביטוח חובה? בפסק דין שפרסמנו לאחרונה נקבע כי אופניים חשמליים הם כלי רכב מנועי, חרף הקושי הקיים לבטחם בביטוח חובה. יחד עם זאת, חשוב לציין כבר עתה, כי נושא זה שנוי במחלוקת בפסיקת בתי המשפט וכי טרם הוסדר על ידי המחוק.
אימתי יזכה נפגע לפיצוי?
החוק הנ"ל קובע מתי יהיו נפגעים זכאים לפיצוי (למשל עקב נסעה, נהיגה, עלייה וירידה מהרכב, חניית רכב, דחיפת רכב) ומתי לא (למשל תאונות דרכים הנגרמות עקב טעינה ופריקה של ציוד), קובע על מי מהצדדים חלה החבות (למשל במקרה בו נפגע הולך רכל אחראית חברת הביטוח שביטחה את הנהג הפוגע) ואף קובע מה קורה במקרים של תאונות בהם אין את מי לתבוע (כמו למשל תאונות דרכים "פגע וברח").
אחת ההוראות החשובות ביותר אותה חשוב לדעת היא שנפגעי תאונות דרכים זכאים לפיצוי ללא כל קשר לאשמתם בתאונה, אפילו מדובר בנזק זמני וחולף. כלומר, גם נהגים אשר תאונת הדרכים אירעה באשמתם זכאים לפיצוי מכוח החוק, אפילו אם מדובר בנזק זמני וחולף.
ודוק, האחריות על פי ההוראות הייחודיות של החוק הינה אחריות מוחלטת (ראו בנוסף מאמר: מי זכאי לפיצוי).
מה מומלץ לעשות / לא לעשות לאחר תאונה?
רבים מיקירנו, בני משפחתנו וחברנו חוו לפחות פעם אחת במהלך חייהם תאונה אשר אירעה בדרכים. ולמרות זאת, איננו יודעים כיצד נגיב במקרה של תאונה ועל פי רוב כאשר אדם נפגע בתאונה הוא מוצא עצמו עומד בפני שוקת שבורה, חסר אונים כאשר הוא אינו יודע מה עליו לעשות.
במציאות הנוכחית, גם מי שלא עבר תאונה עם כלי רכב מנועי חייב לדעת מה עושים במקרה כזה. לכן, ריכזנו עבורכם מספר עצות מה מומלץ לעשות / לא לעשות בתקופה לאחר התאונה:
- תיעוד פרטים: חשוב לרשום ולתעד פרטים חשובים, כגון שמות הנהגים, האנשים המעורבים בתאונה ועדים, לרבות מספרי תעודת הזהות שלהם וטלפון ליצירת קשר, מספרי רכב, מספרי פוליסות ביטוח חובה.
- פנייה למשטרה: בסמוך לאחר התאונה יש ללכת למשטרה על מנת להוציא אישור על התאונה ובו מועד התאונה, פרטי הנהגים המעורבים, הרכבים המעורבים והנפגעים. חשוב לדעת, כי ללא אישור משטרה, עשוי נפגע תאונת דרכים למצוא עצמו נושא בעלות הטיפולים הרפואיים, כגון עלויות הפינוי לבית החולים – אמבולנס, טיפול בחדר מיון וכד'.
- קבלות והוצאות: עבור הוצאות פינוי של נפגע מזירת התאונה באמצעות רכב אמבולנס צריכה לשאת המבטחת בפוליסת ביטוח חובה, כמו גם הוצאות אחרות אשר אלמלא התאונה לא היו נדרשות. לכן, חשוב לאסוף ולשמור את כל הקבלות.
- בירור רפואי: על מנת שתוכלו לקבל את הפיצוי לו הינכם זכאים עקב התאונה, רצוי לעבור בירור וטיפול רפואי מקיף ולהדגיש בפני הגורמים המטפלים כי הטיפול עקב תאונת דרכים. דעו וזכרו את הכלל, כי מה שלא רשום במסמכים הרפואיים אינו קיים ולא תוכלו לקבל פיצוי עבורו. כך למשל, אדם אשר נפגע בתאונה וסובל מבעיות נפשיות כגון סיוטים, קשיי שינה, פלאשבקים, הזיות וכד', אך מפאת הבושה לא התלונן על כך בפני הגורמים המטפלים, לא יוכל לקבל פיצוי עבור נזקים אלה.
- חוקרי ביטוח: היזהרו מחוקרי ביטוח של חברת הביטוח. דעו, כי לנפגע המיוצג על ידי עורך דין, אין כל חובה לשתף עימו פעולה ויש להפנות החוקר אל עורך הדין במטפל בתביעתכם.
- הצעות פשרה: היזהרו מהצעות מפתות של חברות הביטוח ופנו בכל מקרה של תאונה לקבלת ייעוץ אצל עורך דין הבקיא בתחום.
כיצד מתבצע מימוש הזכות לפיצוי?
המחוקק קבע אמנם הסדר מיוחד למימוש זכויותיהם של נפגעי תאונות דרכים בישראל, אך, האם בסופו של יום זוכים הנפגעים להליך משפטי הוגן ולמלוא הפיצוי להם הם זכאים? ומי באמת בסופו של יום מכריע את כף המאזניים בקביעת שיעור הפיצוי לו זכאים הנפגעים?
הליך מימוש הזכויות של נפגעי תאונות דרכים בישראל הינו מיוחד. על פי החוק, נפגעים אינם רשאים להגיש יחד עם תביעתם חוות דעת רפואית על מנת להוכיח עניינים שברפואה. בית המשפט הוא שממנה מומחים רפואיים במידת הצורך וככל וישנה תשתית רפואית למינוי של מומחה, או ליתר דיוק ככל וישנה "ראשית ראיה" למינוי.
למרבה הצער, קיימת בפרוצדורה זו בעייתיות רבה והנזק הנגרם לנפגעי תאונות דרכים בישראל הינו פעמים רבות עצום. הדבר בה לידי ביטוי באי מינוי של מומחים בתיקים מסוימים, כאשר בית המשפט סבור שנפגע לא עמד ברמת הראיות הדרושה. אם לא די בכך, פעמים רבות בית המשפט ממנה לנפגע מומחה אשר מזוהה עם חברות הביטוח ואף עובד עימם. במקרים אלה קיים חשש כי חוות הדעת תהיה שלא לטובת הנפגעים, שכן אף מומחה לא ירצה "לאכזב" את מקור פרנסתו.
לעיתים אף למרות שחוות הדעת הניתנות בתביעות גובלות בשרירותיות ובהערכה מוטעית, נמנעים השופטים ולא ממהרים לפסול חוות דעת של מומחים. כך למשל, אנו עדים למקרה בו מומחה רפואי הנותן חוות דעת עבור בית המשפט בתיקים אלו ערך חוות דעת על בסיס בדיקה של נפגע אשר היה תחת השפעת משככי כאבים ואף זריקות אפידורל. אין עוררין, כי ממצאי הבדיקה היו הרבה פחות טובים אילו היתה מתבצעת הבדיקה ללא השפעת משככי הכאבים וזריקות האפידוראל. ובכל זאת, שלוש ערכאות (שלום, מחוזי ועליון) שיפוטיות סירבו לפסול את חוות דעת, כשבאמתחתן אין כל נימוק ענייני, פרט לכך שהנפגע יוכל להשיג על קביעות המומחה במסגרת סיכומי הטענות לפסק הדין.
יוצא איפוא, כי הליך מימוש הזכות, אינו פשוט כלל ועיקר וניתן אף לומר מורכב. לכן, בכל מקרה של פגיעה, מומלץ להיוועץ עם עורך דין.
ייעוץ מקדים עשוי לשפר את מצבכם
פגישה עם עורך דין בסמוך ככל הניתן למועד תאונת הדרכים, עשויה לשפר את מצבכם המשפטי ולהגדיל את שיעור הפיצוי לו אתם זכאים.
רבים לא מבינים את חשיבות הפנייה אל עורך דין בסמוך לתאונה, ולכן חשוב לנו לעמוד בקצרה על מספר יתרונות:
- ראשית, עורך הדין יבחן את נסיבות אירוע התאונה ויראה האם היא עולה בקנה אחד עם דרישות החוק. ככל ואין המדובר בתאונה מזכה, ימליץ לכם עורך הדין על הדרך הנכונה למימוש הזכויות.
- שנית, עורך הדין ינחה אתכם בדבר הפעולות שעליכם לעשות על מנת לממש את זכויותיכם ולקבל את שיעור הפיצוי הגבוה ביותר עקב התאונה. כך למשל, ינחה אתכם במילוי הטפסים למול הרשויות כגון ביטוח לאומי (ככל ומדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה), משטרת ישראל, קופ"ח ורשויות נוספות, הטיפול הרפואי שעליכם לעבור, המסמכים שעליכם לשמור ועוד.
- שלישית, עורך הדין יסביר לכם על הדרכים בהן ניתן לממש את זכויותיכם עקב התאונה.
- רביעית, עורך הדין יעניק לכם הסבר מקיף אודות שיעור שכר הטרחה הנגבה על פי חוק במקרים אלו. למען הסדר הטוב יובהר כבר עתה כי על כל פיצוי אשר נפסק לזכותכם בפסק דין או כל פיצוי שמוסכם בפשרה מוסיפה חברת הביטוח את שכר הטרחה לו זכאי עורך הדין על פי חוק. כך, שיוצא כי אינכם צריכים לשאת בשכר טרחתו.
- חמישית, ככל ויש ברשותכם פוליסות ביטוח פרטיות כגון תאונות אישיות, נכות מתאונה או אף אובדן כושר עבודה, עורך הדין יוכל לבחון את זכויותיכם על פי פוליסות אלה וליידע אתכם בדבר זכויותיכם. במידת הצורך, יוכל לסייע לכם במימוש זכויות אלה, ככל ותחפצו בשירותיו.
- שישית, על פי רוב עורכי דין בתחום לא נוהגים לגבות שכר טרחה עבור פגישת ייעוץ. כלומר, אין לכם בכל מקרה מה להפסיד.
תפקידו ושכרו של עורך הדין
תביעות מכוח ביטוחי חובה שייכות לתחום דיני הביטוח והנזיקין, וישנם עורכי דין העוסקים בתחום זה כתחום בלעדי. בשנים האחרונות אנו עדים להפיכה רבה של משרדי עורכי דין למשרדי "נישה", בעלי מומחיות בתחום כזה או אחר. על אף שאנו דוגלים בהפיכה של משרדים למשרדי נישה, אנו סבורים כי עדיין מומלץ לפנות אל עורך דין שהינו בעל ידע בקיאות וניסיון בניהול תביעות ביטוח ונזיקין ולא רק תאונות דרכים. לרוב, עורך דין כזה הינו בעל ידע ובקיאות גבוהה יותר, ואף יוכל לסייע לכם בהליכים נוספים הקשורים לתאונה. כך למשל, יוכל לסייע לכם בהליכים למול ביטוח לאומי, או אף חברת הביטוח המבטחת בפוליסה פרטים כגון נכות מתאונה או אובדן כושר עבודה.
באשר לשכר הטרחה, ייאמר כי שכרו של עורך הדין יכול להיגבות על פי אחוזים והצלחה בתיק, אך יכול גם להיגבות כסכום מוסכם מראש.
אולם, על פי רוב עורכי הדין גובים את שכר הטרחה באחוזים לפי השלב בו נמצא התיק ושיעור ההצלחה בו. במקרה כזה קובע חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כי שכרו של עורך דין תלוי בשלב בו מסתיים התיק. ככל והתיק מסתיים בפשרה קודם להגשת תביעה לבית המשפט, יהיה שכרו של עורך דין בשיעור של 8% מגובה הפיצוי של הנפגע. ככל והתיק מסתיים בפשרה לאחר הגשת תביעה לבית משפט אך לפני שניתן פסק דין, יהיה שכרו של עורך הדין בשיעור של 11% מגובה הפיצוי של הנפגע. וככל והתיק מסתיים בפסק דין של שופט, יהיה שכרו של עורך הדין בשיעור של 13% מגובה הפיצוי של הנפגע.
אחת השאלות השכיחות המופנות אלינו דרך האתר היא כיצד ניתן לדעת האם עורך דין המטפל בתביעה אינו גובה שכר טרחה הגבוה מזה לו הוא זכאי?
ובכן, כאשר ההליך מסתיים בפשרה, הן אם מדובר בפשרה לפני הגשת תביעה לבית המשפט או אחרי, נוהגות חברות הביטוח להחתים את הנפגע על כתב קבלה. בכתב הקבלה מופיע הסכום אותו היא תעביר, כולל שכר טרחת עורך הדין. הינכם רשאים לדרוש מאת עורך הדין המטפל בתביעתכם העתק של כתב הקבלה, עליו קרוב לוודאי חתמתם.
יצירת קשר מטעם המבטח
אחת השאלות הנפוצות מצד נפגעים, היא האם כאשר הינם מיוצגים על ידי עורך דין רשאית חברת הביטוח או נציגים מטעמה ליצור עימו קשר? התשובה לכך היא – בפירוש לא.
כאשר נפגע מיוצג על ידי עורך דין חל איסור על חברת הביטוח או נציגיה, לרבות חוקרי ביטוח מטעמה, לפנות אליו. פנייה אל נפגע, למרות שהוא מיוצג על ידי עורך דין, מהווה הפרה בוטה של זכות הייצוג הקבועה בחוק לשכת עורכי הדין ואף מהווה הפרה אתית בה עשויים להיות מואשמים היועצים המשפטיים של החברה.
לפיכך, ככל והינכם מיוצגים, הימנעו משיתוף פעולה עם חברת הביטוח או חוקר ביטוח, והפנו אותם אל עורך הדין.
סכומים הנזרקים לחלל האוויר בשלב מוקדם
האם עורך דין יכול לומר ללקוחותיו, כבר בפגישת הייעוץ את שיעור הפיצוי לו הם זכאים עקב התאונה? ובכן, המדובר בשאלה יפה וחשובה אשר בצדק עולה לעיתים קרובות בתדירות גבוהה על ידי נפגעים.
התשובה ביחס לכך חדה וברורה: עורך דין אינו יכול לומר ללקוחותיו, כבר בפגישת הייעוץ את שיעור הפיצוי לו הם זכאים. לאחרונה אנו עדים על ידי נפגעי תאונות דרכים רבים לדפוס פעולה של עורכי דין, האומרים ללקוחותיהם כבר בעת פגישת הייעוץ את שיעור הפיצוי לו הם זכאים. חשוב לנו להבהיר, אין ולא קיים עורך דין היכול לומר לכם בוודאות את שיעור הפיצוי לו הינכם זכאים עקב תאונת דרכים, ובוודאי שלא בעת פגישת הייעוץ. חישוב הפיצוי בהליכים אלו הוא דבר מורכב והוא תלוי במשתנים רבים כמו אחוזי הנכות מהם סובלים נפגעים, שכרם החודשי, הפסדי שכר שנגרמו בפועל או עשויים להיגרם, שיעור ההוצאות הרפואית שנשאו ויישאו בעתיד, כאב וסבל, עזרת צד ג' להם זקוקים עקב התאונה ועוד. דעו, כי כל סכום הנזרק לחלל האוויר על ידי עורך הדין בפגישת הייעוץ ולפני שידועים מלוא הפרמטרים הדרושים לחישוב הפיצוי, הוא שרירותי ואין בו כדי לשקף את הפיצוי אשר לו הינכם זכאים.
יש לזכור, כי בסופו של יום מי שפוסק את שיעור הפיצוי לו זכאים נפגעים הוא השופט היושב בדין ולא עורך הדין, ועל כן, אין ולא ניתן לדעת כבר בפגישת הייעוץ מה יהיה הסכום אשר יפסוק השופט.
העברת הייצוג לגורם אחר
שאלה חוזרת, המופנית אלינו לעיתים קרובות היא האם רשאי נפגע להעביר את הייצוג המשפטי אל עורך דין אחר? בעניין זה נבהיר כי נפגע רשאי להעביר ייצוג משפטי אל עורך דין תאונות דרכים אחר, בכל עת.
חשוב כי יובהר, עורך דין אינו יכול להחזיק בכוח את לקוחותיו. לפיכך, ככל ואינכם מרוצים מהייצוג המשפטי הניתן לכם על ידי עורך הדין, דעו כי בית המשפט רשאי לפטור אתכם מייצוג. אולם, כאמור, במידה והחלטתם להעביר את הטיפול המשפטי חזרה אליכם או אל עורך דין אחר, אין זה אומר כי עורך הדין אינו זכאי לשכר טרחה עבור העבודה אשר ביצע את אותו מועד. במקרים אלה רשאי עורך דין תאונת דרכים לדרוש "שכר טרחה ראוי". נושא זה ניתן לכימות ובוודאי שאין המדובר במלוא שכר הטרחה.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
