בית המשפט קבע שנפילה ממשאית בדרך לסגירת מכסה תא הדלק שלה מהווה תאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
עקרונית, כדי שאירוע כלשהו יוגדר כתאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לתאונת דרכים, יש להוכיח שמדובר באירוע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה.
בעבר, החוק הגדיר את המונח "שימוש ברכב מנועי" באופן רחב למדי, אולם בעקבות תיקון 8 לחוק בשנת 1990, הגדרה זו צומצמה לרשימה סגורה של מקרים שהוכרו כשימוש ברכב מנועי, שכוללת, בין היתר, נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול דרך או תיקון דרך ברכב, ועוד.
כעת קבע בית המשפט שגם סגירת תא הדלק מהווה שימוש ברכב מנועי, מאחר שמדובר בפעולת לוואי שחיונית לנסיעה וגם מהווה חלק אינטגראלי ממנה, ועל כן נפילה ממשאית בדרך לסגירת תא הדלק שלה מהווה אף היא תאונת דרכים לפי החוק.
המחלוקת: האם סגירת תא הדלק מהווה שימוש ברכב מנועי?
תיק זה עסק בתובע, בן 30, נהג משאית, אשר עצר בתחנת דלק כדי לתדלק משאית בה נהג.
בסיום התדלוק, עלה התובע על החלק האחורי של המשאית כדי לסגור את מכסה תא הדלק שלה, אולם הוא החליק ונפל מהמשאית, תוך שהוא נחבט בגבו במדרכה שהייתה במקום.
המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה שגרמה לתובע לנכות צמיתה בשיעור של 9.75% בגין מגבלה בעמוד השדרה שלו, ונכויות זמניות שונות וגבוהות יותר. יחד עם זאת, סירבה חברת הביטוח להכיר באירוע זה כתאונת דרכים, ועל כן הגיש התובע תביעה כנגדה.
הצדדים נחלקו לגבי השאלה האם נפילתו של התובע מהמשאית בדרכו לסגור את תא הדלק שלה, נכנסת להגדרה של תאונת דרכים לפי החוק.
התובע טען שנפילתו מהמשאית בדרכו לסגור את תא הדלק שלה מהווה שימוש ברכב מנועי, בהתאם לחלופה של "כניסה לתוכו או ירידה ממנו", או בהתאם לחלופה של "טיפול דרך" או "תיקון דרך" ברכב. לדבריו, לא ניתן לנסוע באופן בטוח ללא סגירת תא הדלק, ועל כן סגירת תא הדלק לפני התחלת נסיעה, הינה פעולה שהינה חיונית לביצוע הנסיעה, וכן מהווה חלק אינטגראלי ממנה. [ ראו גם: נפילה ממשאית מנוף הוכרה כתאונת דרכים].
חברת הביטוח טענה שפרשנות זו מנוגדת למגמת החוק והפסיקה לפיה יש לצמצם ולהגביל את ההגדרה של שימוש ברכב מנועי רק למקרים המפורטים ברשימה הסגורה של החוק, ולשלול שימושי לוואי שאינם מופיעים בו.
שימוש ברכב כולל גם פעולת לוואי חיונית לנסיעה המהווה חלק אינטגרלי ממנה
בית המשפט קבע כי אמנם מגמת הפסיקה הינה לצמצם את ההגדרה של שימוש ברכב מנועי, ולהוציא ממנו פעולת לוואי שהתרחשה מחוץ לרכב ובשעה שאין קשר פיזי בין הנפגע לבין הרכב. יחד עם זאת, לא כל פעולת לוואי שהתרחשה מחוץ לרכב תוגדר בהכרח כפעולה שאינה מהווה שימוש ברכב מנועי.
כדי שפעולה תיכלל בתוך ההגדרה של "שימוש ברכב מנועי", עליה להתרחש בתוך מתחם השימוש, שמתחיל בכניסה לרכב ובמגע הפיזי של התובע ברכב, ומסתיים עם הירידה מהרכב והתייצבות מחוץ לרכב. בנוסף, עליה להיות פעולה שחיונית באופן פיזי לנסיעה ברכב, לכניסה לתוכו או לירידה ממנו, וגם להיות חלק אינטגראלי וטבעי מהנסיעה ברכב, הכניסה לתוכו או הירידה ממנו. כמו כן, הנזק שאירע צריך להיות במסגרת הסיכון שיצר השימוש ברכב.
בית המשפט קבע שהתובע ביצע שלל פעולות שנועדו לגרום לכך שניתן יהיה לעשות שימוש ברכב למטרות תחבורה. לשם כך, תדלק התובע את רכבו. הפעולה האחרונה בטרם נפצע התובע, הייתה עליה על המשאית לשם סגירת מכסה תא הדלק, והוא נפל בעודו עומד פיזית על המשאית, כך שהוא היה בקשר פיזי עם הרכב. מטרת העלייה על המשאית הייתה לצורך המשך הנסיעה, כך שמדובר במטרה תחבורתית.
בהמשך לכך קבע בית המשפט שפעולת סגירת תא הדלק הינה פעולת לוואי שחיונית לנסיעה ולבטיחותה, וכן אינטגרלית לנסיעה, גם אם היא איננה חלק פיזי מההליך המיכני של הנסיעה, וזאת מאחר שאי אפשר לנסוע בלי דלק, ואי אפשר לנסוע עם מכסה תא דלק פתוח (לרבות לפי תקנות התעבורה).
לפיכך, ניתן לראות בפעולת סגירת מכסה תא הדלק כ-"שימוש ברכב מנועי", מאחר שמדובר בפעולה שמהווה חלק מ-"נסיעה ברכב", ואף ניתן לראות את העלייה על המשאית לשם סגירת התא, כחלק מ-"כניסה לרכב", לצורך שימוש תעבורתי. לאור קביעה זו, לא מצא בית המשפט צורך להתייחס לשאלה האם פעולות אלו יכולות להיכנס גם להגדרה של "טיפול דרך" או "תיקון דרך".
עם זאת, בית המשפט הוסיף והבהיר שהמקרה של התובע שונה ממקרה בו אדם ממלא דלק בתחנת דלק, ובדרכו להוציא את המשאבה וכיו"ב, הוא מחליק על כתם שמן בתחנה או במפגע אחר, וזאת מכיוון שבמקרה זה יש נתק מלא בינו ובין הרכב, בעוד שהתובע טיפס על הרכב ונפל בעודו מחובר פיזית לרכב.
בהמשך לכך פסק בית המשפט לתובע פיצויים בסך כולל של 436,280 ₪, וזאת בגין הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, הפסד פנסיה, עזרת הזולת לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד, ונזק שאינו ממוני.
מסכום זה נוכו תגמולי המוסד לביטוח הלאומי ששולמו לתובע, בסך כולל של 73,145 ₪, כך שבגין נזקיו בתאונה נותר לו סך של 363,145 ₪. בנוסף נפסק שעל חברת הביטוח לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% + מע"מ בתוספת הוצאות משפט.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
