פסיקת פיצוי בגין אובדן כושר עבודה עקב תאונת דרכים

באתר זה מידע משפטי אודות זכויות נפגעי תאונת דרכים ובכלל זה הפסדי שכר עקב תאונת דרכים. ניתן לקבל באתר ייעוץ משפטי על ידי עורך דין.

התובע בחור צעיר כבן 35, הלוקה בשיתוק מוחין מלידה, נפגע בתאונת דרכים בעת שנסע באוטובוס. תאונת הדרכים אירעה היות והאוטובוס היה מלא נוסעים ולא היה בו מקום ישיבה פנוי. הנפגע אשר נאלץ לעמוד במשך הנסיעה נפל נפילה פתאומית עקב עצירה פתאומית של האוטובוס וכתוצאה מכך נחבל בגבו. לאחר בדיקה אובחן נפגע תאונת הדרכים כסובל משבר דחוס באחת מחוליות עמוד השדרה ובשל כך נאלץ להיעדר מעבודתו במפעל עבודה שיקומי למשך תקופה.
הנפגע הגיש תביעה אל בית המשפט השלום בירושלים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים , על מנת לקבל את הפיצוי לו הוא זכאי בגין הנזקים שנגרמו לו, לרבות הפסדי השכר שנגרמו לו ואשר עשויים להיגרם לו בעתיד.
חברת הביטוח לא חלקה על היות התאונה תאונת דרכים, והמחלוקת אשר התעוררה בין הצדדים במהלך המשפט הייתה באשר לשיעור הפיצויים להם זכאי הנפגע.
בסקירה זו נבקש להתמקד דווקא בנקודה אחת מפסק הדין והיא הדיון סביב הפסדי השכר להם זכאי נפגע תאונת דרכים.
במסגרת ההליך המשפטי טען הנפגע כי שכרו טרם התאונה הסתכם בכ-500 ? לחודש ולאחר תאונת הדרכים נאלץ לעבור לעבודה אחרת, בישיבה, בה הוא משתכר 200 ? לחודש בלבד עוד טען התובע כי עקב התאונה נגרע כושרו לעבוד. בפועל, במסגרת ההליך המשפטי הוכח על פי תלושי שכר שצורפו כי הכנסתו החודשית של הנפגע לא עלתה על סך של 350 ?, קרי הפסד חודשי מוכח בסך של 150 ? לחודש.
בהתייחס לתביעה לפיצוי בגין הפסדי ההשתכרות בעבר, פסק בית המשפט כי התובע לא הוכיח הפסד השתכרות ועל כן קבע לתובע פיצוי אך ורק בגין חודשיים בהם לא עבד לאחר התאונה. כל זאת כאמור, למרות שהראה התובע כי חלה ירידה בהכנסתו החודשית בסך של 150 ?.
בהתייחס לתביעה לפיצוי בגין הפסדי ההשתכרות לעתיד והגריעה מכושר ההשתכרות, פסק בית המשפט כי יש לייחס לתובע נכות תפקודית וגריעה מכושר השתכרותו עקב תאונת הדרכים. בהקשר זה, ציין בית המשפט כי יש להתייחס לנכות שנקבעה על ידי המומחה הרפואי מטעמו, כעומדת בפני עצמה למרות שהנפגע סובל מנכויות קודמות. ולכן, חישב בית המשפט את הפיצוי לו זכאי הנפגע על פי שיעור הנכות שנקבע לו על ידי המומחה הרפואי מטעמו בתחום האורטופדיה (9.75% נכות רפואית).
בית המשפט הדגיש כי מדובר בנכות המצטרפת לנכות קודמת ועל כן ניתן לשער שמשקלה הסגולי גדול יותר מנכות בשיעור האמור ללא נכות קודמת.
את הפיצוי אשר פסק בית המשפט בגין הפסדי השכר לעתיד בגין הפסד השתכרות חישב בית המשפט כלשונו "על פי תחשיב אקטוארי מלא".
אנו סבורים, כי בית המשפט העריך את הפסדי השכר שנגרמו לנפגע עקב תאונת הדרכים בעבר ובעתיד, על הצד הנמוך.
בפסיקת בתי המשפט התגבשו שלוש שיטות לחישוב הפסדי שכר של נפגע תאונת דרכים: [א] החישוב הקונבנציונאלי, קרי על פי ההפסד הצפוי והכפלתו בתקופה שנותרה לנפגע תאונת דרכים לעבוד. [ב] החישוב האקטוארי, קרי על פי אחוז הנכות הפונקציונאלית שנרמה לנפגע תאונת דרכים. [ג] החישוב הגלובאלי, קרי על דרך של אומדנא.
בפסק הדין קבע אמנם בית המשפט כי חישוב הפסדי השכר לעתיד נערכו על פי החישוב האקטוארי, אולם לשם ביצוע חישוב זה היה על בית המשפט תחילה להעריך את שיעור הנכות התפקודית שנגרמה לנפגע עקב תאונת הדרכים בלבד. כמו כן, היה על בית המשפט לקבוע את בסיס שכרו של נפגע תאונת הדרכים. הערכות אלה לא בוצעו על ידי בית המפשט ונדמה כי אם בכלל העריך בית המשפט את שיעור נזקי הנפגע לפי שיטת החישוב השלישית הנ"ל, הגלובאלית.
כפי שנראה להלן, במידה והיה עורך בית המשפט לפי שיטת החישוב הראשונה, הקונבנציונאלית, קרי לפי ההפסד הצפוי והכפלתו בתקופה שנותרה לנפגע תאונת הדרכים לעבוד (32 שנים, עד הגיעו לגיל 67), לפי הפסד שכר חודשי בסך של 150 ?, הרי שהיה מגיע בית המשפט לפיצוי הבא:
150 ? X 246.6593 (מקדם היוון ל- 32 שנים) = 36,998 ש"ח.
ואנו שואלים, אם בכל זאת בחר בית המשפט לפסוק לנפגע פיצוי גלובאלי, מה היו השיקולים שהובילו אותו לפסיקת פיצוי כה נמוך לנפגע תאונת דרכים אשר סובל עקב התאונה מנכות אורטופדית בשיעור 9.75%, ואשר נגרם לו הפסד חודשי מוכח הגבוה בהרבה משיעור הפיצוי שהוערך על ידי בית המשפט ?
את התשובות לשאלות אלה לעולם לא נדע, אולם אין חולק כי צדק לא נעשה עם הנפגע.