פציעת עובד במהלך משחק בנופש הוכרה כתאונת עבודה

בית הדין הארצי לעבודה קבע שפציעת עובד במהלך משחק לימבו שנערך במסגרת נופש שאורגן לעובדי החברה בה עבד, מהווה תאונת עבודה.  

תאונת עבודה בנופש

למרבה השמחה, במקומות עבודה רבים בארץ נהוג לארגן פעילויות נופש לעובדים על מנת להטיב עמם ועם רווחתם. עם זאת, למרבה הצער, לא מעט עובדים נפצעים במלך פעילויות הנופש הללו, דבר שבאופן טבעי מעורר את השאלה האם פציעות אלו מהוות תאונת עבודה או לאו. [ראו למשל: נפילה במלון לקראת טיסה ארצה הוכרה כתאונת עבודה].

שאלה זו התעוררה גם לגבי עובד בן 53 של חברת מספנות ישראל שבשנת 2017 יצא לנופש שאורגן וסובסד על ידי החברה במלון באי רודוס.

עובדי החברה לא חוייבו לצאת לנופש. העובדים שבחרו לצאת לנופש הורשו לצרף אליו בני זוג וילדים עד לגיל שנתיים, ללא תוספת תשלום חוץ מדמי ביטוח עבורם. בגין הנופש נוכו לעובדים שני ימי חופשה. הבעלים של החברה ונציגי הנהלתה יצאו אף הם לנופש זה, והשתתפו בפעילויותיו המשותפות.

במהלך הנופש השתתף העובד במשחק לימבו שנערך במלון, במסגרת מסיבת ריקודים שאורגנה על ידי החברה לעובדים. במסגרת משחק זה, היה על העובד לעבור מתחת לחבל שנאחז על ידי שני עובדי המלון. כאשר החבל הגיע לגובה נמוך, העובד ביקש שירימו את החבל, לקח תנופה ועשה קפיצת סלטה מעל החבל, תוך שהוא זוכה לתשואות הקהל. בעקבות ההתרגשות שחש העובד, הוא יצא בריצה לכיוון במה שהייתה במקום, אולם הוא מעד, החליק, ושבר שתיים מאצבעות כף ידו השמאלית, אם כי הוא הסתפק בקבלת טיפול במלון.

גדר המחלוקת: האם פגיעת העובד היוותה "תאונת עבודה"?

העובד הגיש תביעה להכרה בפגיעתו כתאונת עבודה בפני המוסד לביטוח לאומי, אולם תביעתו נדחתה בנימוק שאין המדובר בפגיעה במהלך פעילות נילווית לעבודה, וזאת מאחר שלא הייתה חובת השתתפות בנופש, העובדים לא קיבלו שכר עבורו כי אם פדיון ימי חופשה, וגם משפחותיהם השתתפו בו.

העובד לא הרים ידיים, והגיש תביעה כנגד המל"ל בפני בית הדין האזורי לעבודה בנצרת, אולם תביעתו נדחתה.

בית הדין האזורי בחן את נסיבות המקרה בהתאם למבחן הדו שלבי שנקבע בהלכת אילוז, לפיו יש לבחון בתחילה האם פעילות הנופש הינה בגדר פעילות נלווית לעבודה, ולאחר מכן יש לבחון האם יש קשר בין אירוע פגיעתו הספציפית של העובד לאותה פעילות נופש בכללותה.

בית הדין האזורי קבע בתחילה שיש לראות בנופש פעילות נלווית לעבודה, לפי השלב הראשון של הלכת אילוז. שכן, מדובר בנופש שהחברה יזמה, אירגנה, ומימנה את רוב עלותו, כולל משפחות העובדים, ואין בניכוי ימי החופש והעדר חובת ההשתתפות כדי להוביל לקביעה שהנופש אינו מהווה פעילות נילווית לעבודה.

עם זאת, בית הדין האזורי גם קבע שנפילת העובד נבעה מסיכון יתר שהוא נטל על עצמו כאשר החליט לקפוץ מעל החבל, דבר שחורג הן מהמשחק והן מהנופש בכללותו, מה גם שהוא כפי הנראה היה גם מעט תחת השפעת אלכוהול במועד הקפיצה.

אולם, העובד שוב לא הרים ידיים, והגיש ערעור על פסק הדין האזורי בפני בית הדין הארצי לעבודה, בטענה שהמסיבה שבמהלכה התקיים המשחק אורגנה על ידי החברה, שדאגה גם לספק לה אלכוהול, וגם אם פעולת הקפיצה הייתה מיותרת, אזי עדיין אין מדובר בפעולה שחורגת מהפעילות הכללית עצמה, ומההתנהגות שמצופה מעובד בערב גיבוש של מקום עבודתו.

במהלך הערעור הסכים המל"ל שהמסיבה שבמהלכה נפגע העובד הייתה חלק אינטגראלי מהנופש (לפי השלב השני של הלכת אילוז), אולם הוא עמד על טענתו לפיה אין כל קשר בין אירוע פגיעתו של העובד, קרי, בחירתו לקפוץ מעל לחבל, לבין פעילות הנופש בכללותו, מאחר שהעובד בחר ליטול סיכון בעת הקפיצה באופן שחורג מהפעילות עצמה, וכן מאחר שהוא גם היה תחת השפעת אלכוהול.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

פגיעת העובד לא הייתה מנותקת מהנופש בכללותו

בית הדין הארצי הבהיר בתחילה שלמעשה אין מחלוקת בין הצדדים שהנופש מהווה פעילות נלווית לעבודה, לפי השלב הראשון של הלכת אילוז, ושהמסיבה שבמהלכה נפגע העובד הייתה חלק אינטגראלי מהנופש, לפי השלב השני של הלכה זו.

לפיכך, עיקר המחלוקת עוסק בשאלה האם התאונה התרחשה בשל פעילות של העובד שמנתקת את הקשר בינה לנופש, שכאמור מהווה פעילות נלווית לעבודה.

המל"ל טען שאין קשר בין הפעילות שבה נפגע העובד לנופש בכללותו, מאחר שהוא נטל סיכון מיותר בקפיצה מעל החבל, וכן מאחר שהוא היה תחת השפעת אלכוהול, אולם בית הדין הארצי דחה טענה זו.

לגבי החלטת העובד לקפוץ מעל החבל במהלך המסיבה, נקבע שהחלטה זו איננה מנתקת את הקשר בין התאונה לנופש, וזאת גם אם מדובר בהחלטה רשלנית או פזיזה. מדובר בהחלטה שנעשתה על ידי העובד במהלך מסיבה שכללה ריקודים, שתייה, ומשחק לימבו, וטבעי שמסיבה כזו עלולה לעתים למתוח את אופן ההתנהגות של מי שמשתתף בה. בנוסף, העובד לא נפגע למעשה בגלל הקפיצה מעל החבל, אלא כתוצאה מריצתו לבמה לאור ההתרגשות מביצועו והתשואות להן זכה, אולם גם ריצה זו איננה חורגת מהסביר ובאופן שיש לראות בה כפעולה שמנתקת את הקשר הסיבתי.

גם לגבי שתיית האלכוהול במידה מסויימת על ידי העובד נקבע שמדובר בהתנהגות סבירה בהתחשב בכך שהחברה דאגה לספק למסיבה הרבה משקאות אלכוהוליים, שרבים שתו מהם, בנוסף לעובד.

בסיכומו של דבר קיבל בית הדין הארצי את הערעור, וקבע שיש להכיר בפגיעת העובד כתאונת עבודה, ואף פסק לו 7,000 ₪ הוצאות.

[עב"ל 58295-02-20 ב.ח. נ' המוסד לביטוח לאומי]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום דיני נזיקין

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך