פגיעה של עו"ד עצמאית במהלך משחק כדורסל של קבוצת הנשים של לשכת עורכי הדין במסגרת הליגה למקומות עבודה הוכרה כפגיעת עבודה.
כשחושבים על עבודתם המקצועית של עורכי הדין, נהוג בדרך כלל לחשוב על הופעות בפני בית המשפט, הכנת מסמכים משפטיים, קיום פגישות עם לקוחות, וכדומה. לפיכך, אם עו"ד נפגע במסגרת פעילות ספורטיבית כלשהי, אזי לכאורה ניתן לסבור שאין המדובר בתאונת עבודה, מאחר שהחוק מגדיר תאונת עבודה כתאונה שאירעה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו. אולם, חשוב להבין שבפסיקה נקבע שאם העובד נפגע במסגרת פעילות נלווית לעבודה, אזי גם פגיעה זו תוכר כתאונת עבודה.
מטבע הדברים, המחלוקת העיקרית שמתעוררת בין המוסד לביטוח לאומי לעובדים שנפגעו במהלך פעילות מסויימת, שאינה חלק מעבודתם הרגילה, עוסקת בשאלה האם אותה פעילות הינה אכן פעילות שנלווית לעבודה או לאו.
זו גם הייתה המחלוקת שהתעוררה לגבי עו"ד עצמאית שנפגעה בגבה בעת ששיחקה במשחק כדורסל של קבוצת הנשים של לשכת עורכי הדין, שהתנהל כנגד לא פחות ולא יותר מאשר … קבוצת הכדורסל של המוסד לביטוח לאומי (!) וזאת במסגרת הליגה למקומות עבודה. לאחר המשחק אובחנה עוה"ד כמי שסובלת מפריצת דיסק.
עוה"ד הגישה תביעה בפני המוסד לביטוח לאומי להכרתה כנפגעת עבודה ולקבלת דמי פגיעה, אולם תביעתה נדחתה על ידו, בטענה שיש להבדיל בין עו"ד שכיר, שנשלח על ידי המעסיק שלו לשחק בליגה למקומות עבודה, ועל כן מבוטח בענף נפגעי עבודה בביטוח הלאומי, לבין עו"ד עצמאי, שמשחק מיוזמתו בליגה זו, ועל כן אינו מבוטח בענף זה.
בעקבות זאת הגישה עוה"ד תביעה כנגד המל"ל בפני בית הדין האזורי לעבודה, שאף היא נדחתה, בנימוק לפיו היא לא הוכיחה שמשחק הכדורסל היווה פעילות נלווית לעבודתה כעו"ד עצמאית.
עוה"ד לא ויתרה, והגישה ערעור על פסק דין זה בפני בית הדין הארצי לעבודה, שהחליט להחזיר את הדיון לבית הדין האזורי על מנת לברר לעומק את עובדות המקרה וכדי להכריע בשאלה האם משחק הכדורסל אכן היווה פעילות נלווית לעבודתה כעו"ד עצמאית. בנוסף הורה בית הדין הארצי ללשכת עורכי הדין להגיש את עמדתה בעניין זה בפני בית הדין האזורי. [ראו בנוסף: טבח נפגע במשחק כדורגל והוכר כנפגע עבודה].
גדר המחלוקת: האם משחק הכדורסל היווה פעילות נלווית לעבודה?
כאמור, המחלוקת העיקרית בין הצדדים עסקה בשאלה האם משחק הכדורסל שבו נפגעה עוה"ד היווה פעילות נלווית לעבודתה כעו"ד עצמאית, או לאו.
עוה"ד טענה שאין להבדיל בין עו"ד שכיר לעו"ד עצמאי שמשחק בליגה למקומות עבודה, וכי השתתפותה במשחק הכדורסל במסגרת הליגה היוותה פעילות נלווית לעבודה, מכיוון שפעילותה בליגה, בה שיחקה מעל 10 שנים תמימות, תרמה לה רבות מבחינה מקצועית וכלכלית כעו"ד עצמאית, מאחר שחבריה לליגה הפנו אליה הרבה לקוחות שסיפקו לה עבודה רבה.
לשכת עורכי הדין הצטרפה לעוה"ד, וטענה אף היא שאין להבדיל בין עו"ד שכיר לעו"ד עצמאי שמשחק בליגה למקומות עבודה, מה גם שהליגה הכירה בלשכה כ-"מעסיק" של עוה"ד שמשחקים מטעמה. עוד טענה הלשכה שתחום דיני העבודה נתון לשינוי העיתים ויש לבחון אותו בראייה ליברלית ודינמית, ועל כן יש להכיר בכך שההשתתפות בליגה של עו"ד עצמאים, שרבים מהם עובדים לבדם או במסגרת אנושית מצומצמת, תורמת מאד לעבודתם והשתכרותם, מאחר שהיא מביאה לנטוורקינג, מינוף מקצועי, והעברת תיקים ביניהם.
המל"ל טען שעל מנת לקבוע האם פעילות מסויימת היא פעילות נלווית לעבודה, יש לבחון את מידת הזיקה בין השתתפותה בקבוצה לעיסוקה כעו"ד, אולם התועלת הכלכלית שעוה"ד הפיקה מהשתתפותה בליגה הייתה שולית בלבד, ועל כן היא לא הוכיחה שקיימת זיקה בין השתתפותה בקבוצה לבין עיסוקה כעו"ד. בנוסף, טען המל"ל שאין לקבל את עמדת לשכת עורכי הדין, מאחר שמדובר בגוף שאינו אובייקטיבי, אשר שומר על האינטרסים של החברים שלו.
מהם המבחנים להגדרת פעילות נלווית לעבודה
בית המשפט הבהיר כי לפי הפסיקה, על מנת לקבוע שפעילות מסויימת מהווה פעילות נלווית לעבודה, יש להפעיל מבחן עיקרי ומבחני משנה שונים.
המבחן העיקרי בוחן האם למעסיק יש אינטרס בקיום אותה הפעילות. מבחני העזר בוחנים מי יזם את הפעילות ולאיזו מטרה, מי אירגן את הפעילות, מי מימן אותה, האם הייתה חובת השתתפות ישירה או עקיפה, האם הפעילות נערכה בשעות העבודה, האם זמן הפעילות הוכר כזמן עבודה, מי היו המשתתפים בפעילות, מה מידת הרלוונטיות של האירוע לפעילותו של המעסיק או לעבודתם של העובדים, מה מידת הזיקה של הפעילות לקידום האינטרסים של העובדים והמעסיק, האם הייתה מעורבות של ועד העובדים כחלק מההסכמות הקיבוציות במקום העבודה, והאם גילה המעסיק עניין בפעילות.
עוד נקבע שאין מדובר ברשימה סגורה של מבחני משנה, ואף אין צורך שכולם יתקיימו כדי לקבוע שמדובר בפעילות שנלווית לעבודה, אלא הקביעה תתבצע על סמך שקלול כלל הנסיבות ומכלול צרכי מקום העבודה, לרבות בהקשרי רווחה, יחסי אנוש, גיבוש חברתי, והעשרה, ותוך לקיחה בחשבון של שינוי העתים לגבי צורת העבודה [עב"ל 7159-10-12 המל"ל נ' בוגוסלבסקי].
ההשתתפות בליגה קידמה מאד את עיסוקה של עוה"ד
בית הדין קבע שפעילותה של עוה"ד כשחקנית כדורסל מטעם לשכת עורכי הדין בליגה למקומות עבודה, וזאת מעל 10 שנים, קידמה מאד את האינטרסים המקצועיים והכלכליים שלה, ועל כן מדובר בפעילות נלווית לעבודתה. שכן, פעילותה בליגה הובילה לכך שעוה"ד רכשה שם חברים למקצוע ששיתפו איתה ידע מקצועי ולקוחות, והיא אף הציגה חשבוניות לא מעטות שהיא הוציאה ללקוחות שלדבריה הגיעו אליה דרך הקבוצה. לדברי בית הדין, אין חולק שחלק לא מבוטל מעבודת העצמאי, ובייחוד מעבודתו של עורך דין עצמאי, כוללת שיווק עצמי ונטוורקינג, כך שמדובר בחלק אינטגרלי מהעבודה.
בנוסף קבע בית הדין שפעילותה של עוה"ד בליגה מומנה על ידי לשכת עורכי הדין, שהחברות בה כפויה, ופעילותה ממומנת על ידי חבריה, והמשתתפים בפעילות היו עורכי דין נוספים, כך שהפעילות בליגה קידמה לא רק את האינטרסים המקצועיים של עוה"ד אלא גם של הלשכה.
בית הדין גם מתח ביקורת על נוהל ותיק של המוסד לביטוח לאומי, משנת 1997, אשר קובע שיש לדחות אוטומטית תביעות של עובדים עצמאיים שנפגעים בליגה למקומות עבודה, ולאשר אוטומטית תביעות של עובדים שכירים שמשחקים בה, מאחר שהאינטרס של המעסיק בפעילות זו הינו גלוי לעין. בית הדין קבע שנוהל זה מנוגד לחוק הספורט, וכן אינו תואם את האופן לפיו עולם העבודה השתנה מאד מאז שנת 1997 (פסק הדין ניתן בשנת 2020).
בסיכומו של דבר קיבל בית הדין את התביעה, הכיר בפגיעתה של עוה"ד העצמאית במשחק הכדורסל כפגיעת עבודה, וכן פסק לה הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪.
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
