תוצאות משפטיות של אבחון גידול סרטני באיחור

אבחון של גידולים סרטניים ממאירים הוא תהליך מורכב וסבוך. עם זאת, לאבחון מוקדם של גידול סרטני נודעת חשיבות עליונה שעשויה להציל את חייו של החולה ממוות. מאידך, העדר אבחון של גידול ממאיר בזמן עשוי להביא להחמרת המצב הרפואי של המטופל עד כדי אובדן הסיכויים להחלמתו ולמותו.

איחור באבחון גידול

גוף האדם כידוע הוא דינאמי, ומדי יום נוצרים בו תאים חדשים ומתים תאים ישנים. במצב גופני תקין – התאים החדשים נוצרים אחרי מותם של תאים אחרים. במקרים בהם מופר האיזון בהיווצרות התאים, נוצר גידול סרטני או שפיר ברקמה המדוברת. גידולים שפירים אינם מתפשטים בגופו של האדם וגידולים סרטניים או ממאירים, יכולים לשלוח גרורות לחלקי הגוף השונים. במידה והרופא או הצוות הרפואי לא הצליחו לאבחן את הגידול הסרטני בזמן הסביר, עלולה לקום נגדם עילה להגשת תביעה בשל רשלנות רפואית באבחון סרטן.

תביעה מסוג זה מאופיינת בסכום פיצויים גבוה וזאת משום שהפגיעות בעקבות אותה רשלנות הינן מהחמורות ביותר ולעיתים הן אף בלתי הפיכות.

רשלנות רפואית באבחון גידול סרטני

כאמור, אבחון הסרטן אינו משימה פשוטה וזאת בין היתר בשל העובדה שהמטופל מתקשה להגדיר את כאביו או מיחושיו במדויק. מכיוון שקיימת חשיבות רבה לעיתוי בו מאובחן הסרטן, על הרופא המטפל והצוות הרפואי להיות קשוב לתלונות המטופל, ולהפנותו בהקדם לביצוע הבדיקות המתאימות לפי הצורך.

גידולים ממאירים או גידולים סרטניים ניתנים בדרך כלל לאבחון על ידי בדיקות מסוג  CT,על ידי בדיקות שתן, צילומי רנטגן, בדיקות  MRI, בדיקות דם וכו', הרופא נדרש להפנות את המטופל לכל הבדיקות המתאימות, עד שהוא מאבחן את מחלתו של המטופל בהתאם לתסמינים והתלונות ששטח בפניו.

אי-אבחון של סרטן או אבחון סרטן בשלב מאוחר מדי, יכולים להשפיע במידה רבה על סיכויי החלמתו של המטופל. על כן רופא שלא עמד בפרקטיקה הרפואית הסבירה המצופה ממנו והתרשל בתפקידו יכול להתבע על רשלנות רפואית. אם לדוגמא, הרופא לא הקשיב לתלונות המטופל או שלא פענח כראוי את תוצאות הבדיקות, הוא עלול להיחשד בכך שהעניק טיפול רפואי רשלני למטופל.

רשלנות באבחון סרטן, גם אם מדובר במקרים שלא הביאו למותו של המטופל, עלולה להוביל לנזקים רבים וקשים אשר עשויים לזכות את החולה בפיצויים בבית המשפט.

תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון סרטן

נטל ההוכחה של תביעה הקושרת בין רשלנות הטיפול רפואי לאבחון הגידול הסרטני ולנזקים שנגרמו לתובע, הוא נטל כבד ומורכב. במקרים אלה יש לפנות לעורך דין מומחה בתחום שיוכל לגבש את כתב התביעה ולטעון בהצלחה כי התסמינים של המטופל, היה בהם כדי לעורר את חשדות הרופא, בנוגע למחלת הסרטן.

מטופל שנגרמו לו פגיעות גופניות או נפשיות בעקבות רשלנותו של הרופא המטפל באבחון גידול סרטן בגופו, יהיה זכאי לקבל פיצויים גבוהים וזאת בתנאי שעורך דינו יוכל להוכיח כי אופן האבחון הכושל של הגידול הסרטני, השפיע על הליך הטיפול ועל סיכויי החלמתו.

בין התביעות הנפוצות המוגשות בגין רשלנות רפואית באבחון סרטן ניתן לציין את התביעות בגין רשלנות באבחון הגידול כסרטני או כגידול ממאיר, אי-אבחנה של מחלה חרף הופעתם של התסמינים, אי הפניית המטופל מקבוצת סיכון לבדיקות המתאימות ועוד.

הקושי באבחון רק מעצים את חובת הזהירות

אם יש משהו שמגפת הקורונה העלתה ביתר שאת זה העובדה שלמעשה ולמרות רצוננו להיות בעלי השליטה העיקריים על חיינו, למעשה יש לנו שליטה מעטה בלבד. לכן, לא פעם היכולת שלנו להתמודד תלויה במהירות התגובה. גם במקרים של בעיות בריאות ומחלות לא פעם אין לנו שליטה, אבל סיכויי ההחלמה שלנו לרוב גדלים ככל שנקדים לפנות לטיפול רפואי וככל שהאבחון יהיה מוקדם ומהיר יותר. זה נכון לגבי כל מחלה ובוודאי שביתר שאת במקרים של חשד למחלת הסרטן. איחור באבחון יכול להיות קריטי לסיכויי ההחלמה, לפעמים הוא נובע מטעויות בלתי נמנעות, בעיקר כאשר יש קושי בזיהוי, אך כאשר מדובר ברשלנות רפואית הדבר מצער אף יותר.

אמנם המודעות לסרטן העור עלתה מהותית בעשורים האחרונים, אולם עדיין מהווה סרטן העור את הסרטן השכיח בעולם. נהוג לסווג סרטן עור לשניים: סרטן מסוג מלנומה וסרטן שאינו מלנומה. סרטן הוא מחלה שעלולה להתרחש באיברים שונים בגוף, אך היא מאופיינת במצב בו תהליך חלוקת התאים באיבר כלשהו יוצא מאיזון והתאים ממשיכים להתחלק עד שנוצר גידול, שיכול להיות שפיר או ממאיר. בעוד גידול שפיר ימשיך לצמוח באותו איבר, גידול ממאיר ישלח גרורות לאיברים אחרים, שם ימשיכו להתחלק וייצרו גידול משני, או בשמו הנוסף – גרורה.

ישנם לא מעט גורמי סיכון לסרטן העור, ביניהם: חשיפה לשמש, חשיפה לקרינת UV (למשל במכוני שיזוף), מערכת חיסון מוחלשת, חזרה של סרטן עור, חשיפה לכימיקלים שונים, גנטיקה, ועוד. בין כל משפחות סרטן העור, המלנומה הוא הנדיר ביותר אך גם הקטלני, משום שיש לה נטייה להתפתח מהר ולשלוח גרורות ולכן חשיבות האבחון המוקדם הוא קריטי אף יותר.  מלנומה לרוב מתחילה בעור, לרוב מתוך שומה, לכן היא פוגעת בשכיחות רבה יותר בקרב בהירי עור ובעלי שומות מרובות. ישנם מספר סוגי מלנומה, הם נבדלים ביניהם בהתאם למקום, אופן ההתפתחות והמהירות זה הגידול מתפתח. לסרטן מסוג מלנומה יש נטייה להתפשט אם באמצעות זרם הדם או בלוטות הלימפה.

מלנומה לרוב מתחילה בשינוי בעור, בדרך כלל בצמיחת שומה חדשה או בשינוי צורה של שומה קיימת. לכן, יש חשיבות לבדיקה אישית כל כמה חודשים ומעקב אחרי השומות, כצו גם לבדיקה שנתית של שומות אצל רופא עור וכמובן לפניה לרופא עור בכל מקרה בו נראה שינוי בעור או סימן חריג אחר. הסימנים אליהם יש לשים לב הם שינוי סימטריה, טשטוש גבולות השומה, שינוי בגוונים של השומה, גודל גדול מ-5 מ"מ, שינוי בגובה או גירוד. אבחנה בסרטן יכולה להיעשות רק אחרי נטילת דוגמא לביופסיה. כדי לקבוע את שלב המחלה, עובר הטיפול לאונקולוג שלרוב יבצע בדיקות נוספות כמו סריקת CT, אולטרסאונד, בדיקות דם ועוד. למחלה 4 שלבים בהתאם לגודל הגידול, מידת התפשטותו לבלוטת הלימפה ומידת ההתפשטות. הטיפול נקבע בהתאם למצב הגידול ומצבו הבריאותי של החולה ולרוב יכלול הסרה של הגידול ואם יש צורך של בלוטות לימפה, טיפול ביולוגי ואימנותרפי, טיפול כימותרפי ולעיתים גם טיפול בקרינה (רדיותרפיה) – בהתאם לחוות דעתו של הרופא והסכמתו של המטופל.

בדיוק בנקודה הזו של חשיבות האבחון המהיר במקרה של מלנומה עוסק המקרה שלפנינו. משום שלא פעם יש קושי באבחון מלנומה מחד, אך מאידך יש חשיבות לאבחון מוקדם, חובת הזהירות המוטלת על רופאי העור חמקמקה אף יותר ולכן לא פעם הכלל העממי "כשיש ספק אין ספק", היינו תמיד לנקוט במשנה זהירות תופס עוד יותר. חובת הזהירות היא החובה המוטלת על הרופא מרגע קבלת מטופל לטיפול והיא חלק בלתי נפרד ממארג יחסי רופא-מטופל. היא מחייבת את הרופא לנקוט בכל האמצעים הסבירים, היינו כמו כל רופא סביר אחר בהתמודדותו עם מקרה דומה, כדי למנוע נזק בריאותי במהלך הטיפול. במקרים בהם קיים קושי באבחון מחלה, מבחן הציפיות, שנועד לבדוק אם הרופא פעל כמצופה ממנו, חמקמק יותר. כדי להבין אם הרופא פעל כשורה או ברשלנות רפואית יש להבין האם ניתן היה לצפות את הנזק בנסיבות הספציפיות ואם הרופא צריך היה לקחת בחשבון את היתכנות הנזק, בהשוואה לרופא ממוצע באותה סיטואציה.

רשלנות באבחון סרטן

רשלנות באבחון סרטן: הרופאה חשבה שהגידול הסרטני הוא יבלת

מתביעת רשלנות רפואית עקב איחור באבחון סרטן עור מסוג מלנומה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים עולה השתלשלות האירועים שהביאו להגשת התביעה, למצער בשם עזבונה של המנוחה. בתחילת ינואר 2003 פנתה הגב' שרה אליהו לרופאת עור מטעם קופת חולים לאומית בשל מה שנראה לה כמו יבלת חדשה על כף הרגל. הרופאה רשמה שלוש תרופות שונות במרשם לטיפול. כעבור שלושה שבועות היא פנתה שוב לרופאה משום שמצב הנגע לא השתפר ואף החמיר. ברישומי הרופאה מצוין שבמקום היתה שומה וכי יש חשד לגידול שפיר משולב בזיהום והיא שלחה את הג' אליהו לכירורג-פלסטיקאי, כמו גם ערכה טיפול הקפאה, עליו חזרה שבוע מאוחר יותר בביקור נוסף של הגב' אליהו אצלה.

כחודשיים לאחר מכן פנתה הגב' אליהו לרופא כללי והתלוננה על הפצע בכף רגלה, הרופא מצא שמדובר בפצע פתוח, רשם טיפול מקומי ומעקב כעבור שבוע והפניה לצילום רנטגן בשל חשד לחדירה לעצם. עבור כששה שבועות היא פנתה שוב לרופא הכללי ונשלחה למומחה כף-רגל, פודיאטור, עם אבחנה של נגע בולט בקוטר של 2 ס"מ. כעשרה ימים לאחר מכן היא נבדקה על ידי פודיאטור שנתן לה טיפול מקומי. כחודש לאחר מכן פנתה שוב לפודיאטור שהמליץ על הסרת הנגע. כחודשיים לאחר מכן נעשה ניתוח ההסרה, הנגע נשלח לביופסיה והתשובה שהתקבלה היתה שמדובר בנגע סרטני מסוג מלנומה בדרגה חמש (מקביל לשלב 4 היום) שכבר שלח גרורות לבלוטת הלימפה. גב' אליהו נשלחה לניתוח נוסף, הפעם בהדסה הר-הצופים לניתוח של כריתה נרחבת של בלוטת הלימפה במפשעה ולאחריו החלה בטיפול אונקולוגי. לרוע המזל מצבה הוסיף להידרדר וכשבעה חודשים לאחר הניתוח, ואחרי שהפכה לחולה סיעודית, היא נפטרה, כשנה וחמישה חודשים לאחר שפנתה בפעם הראשונה לטיפול.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

יורשי הגב' אליהו תבעו את קופת החולים בשם עזבונה בטענה לרשלנות והפרת חובה חקוקה, לטענתם מדובר במקרה של "דבר המעיד על עצמו" וכי הנתבעת גרמה להם נזק משום שלא ניהלה רישום רפואי תקין. בחוות הדעת של מומחה מטעמם נאמר כי לא רק שהרישום בתיק הרפואי חסר ולקוי, טיפול ההקפאה שניתן לגב' אליהו היה בניגוד למקובל ונעשה עוד בטרם נלקחה דגימה לביופסיה כפי שמקובל במקרים מעין אלה. טיפול זה היה הסיבה לא רק לאיחור באבחון, אלא גם לשגשוג הנגע הסרטני ושליחת הגרורות. לטענתו העובדה שהגב' אליהו אמרה שהנגע התפתח מתוך שומה היה צריך להדליק את כל נורות האזהרה ולחייב לקיחת דגימה ושליחתה לביופסיה, שכמובן הייתה חד משמעית במקרה זה. הנתבעת, קופת החולים, דחתה כמובן את הטענות ואין קשר סיבתי בין הטיפול לנזק שנגרם לגב' אליהו. מומחה מטעם התביעה הסביר כי מלנומה לא-טיפוסית קשה מאוד לאבחון, במקרה הזה בעלת דמיון ליבלת וללא שום מאפיינים מעוררי חשד שמדובר במלנומה.

בית המשפט מינה מומחה מטעמו והיא בחנה שתי שאלות עיקריות: הראשונה, האם ניתן היה לאבחן מלנומה קודם לכן והאם אבחון מוקדם היה משנה את סיכויי ההחלמה של הגב' אליהו. לשאלה הראשונה השיבה המומחית כי מלנומה מסוג זה שהמנוחה סבלה ממנה היא אכן קשה מאוד לזיהוי ולא פעם נופלות טעויות באבחון במקרים כאלה. לגבי השאלה השנייה, השיבה המומחית כי יש להניח שבשעה שהגב' אליהו פנתה מחלתה כבר היתה גרורתית, אך יש להניח כי לו היתה נערכת ביופסיה סיכויי ההצלחה של הטיפול היו ככל הנראה גבוהים יותר.

טענת התובעים לנזק ראייתי התקבלה על ידי בית המשפט וכי הרישום הרפואי היה לקוי וחסר ולכן הפך את נטל הראייה, שעבר לקופת החולים. עוד קובע בית המשפט כי הטיפול שניתן לגב' אליהו היה לקוי ובעיקר ההחלטה שלא לערוך ביופסיה. בית המשפט קבע כי הנתבעת לא הצליחה להוכיח כי בהתנהלותה לא נפלה רשלנות, אך עם זאת מצא אשם תורם בהתנהגותה של הגב' אליהו. עוד מזכיר בית המשפט את חשיבות האבחון המוקדם, בוודאי במקרה של מלנומה וסיכויי ההחלמה. בסופו של דבר בית המשפט פסק פיצוי של כמיליון שקלים לטובת התובעים.

[ת"א (ירושלים) 6410-04 עיזבון המנוחה שרה אליהו ז"ל נ' קופת חולים לאומית]

לסיכום 

חובתו של כל רופא לתת אבחנה רפואית נכונה, לקבוע את הטיפול הנדרש ולוודא כי טיפול כזה אכן יסופק לחולה. מוטלת על הרופא גם החובה לברר את העובדות ולאמתן. רופא סביר צריך לדעת, לחקור ולברר בדבר קיומן של תופעות מסוימות ועליו לעקוב אחר החולה הנזקק לטיפולו וזאת כדי לאמת או לשלול ממצאים שיש בהם כדי לסייע לאבחון הרפואי הנכון. במידה והרופא התרשל בתפקידו ולא הצליח לאבחן את הגידול הסרטני בזמן עולה החשיבות בבירור הקשר הסיבתי ובהגשת תביעה לרשלנות רפואית באבחון סרטן.

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

תגובות

2 תגובות

  • 3 באוגוסט 2023 בשעה 15:09

    צרו קשר בבקשה כרתו לי שד בטעות לפני 5 שנים

    • 6 באוגוסט 2023 בשעה 15:45

      בשמחה. יש להשאיר פרטים בטופס יצירת הקשר.

התגובה שלך