הבנת הבעיה היא כבר תשעים אחוז מהפתרון. ככה זה בחיים, וככה זה, לא פעם, גם ברפואה.
כיום קיימים פתרונות מצוינים לרבות מהמחלות המוכרות לנו, כולל כאלה שנחשבו בעבר לסופניות, אך ללא אבחון נכון של הבעיה שממנה סובל המטופל, לא ניתן יהיה להתאים לו טיפול הולם.
למעשה, תיקי רשלנות רפואית רבים קשורים לכשלים באבחון, ולא בטיפול.
אבחון רפואי נכון מצריך ידע ומיומנות ברמה גבוהה. הבעיה היא שלא כל הרופאים מיומנים באותה בכך באותה מידה ושלא תמיד המטופל מאובחן ע"י רופא בעל מומחיות רלוונטית. כמו כן, במקרים רבים, חל עיכוב באבחון כיוון שהמטופל נאלץ להמתין זמן רב לבדיקה מסוימת, ולעיתים ליקויים בבדיקה או פענוח לקוי של ממצאי בדיקה יובילו לאבחון שגוי.
גם אבחון שגוי וגם עיכוב באבחון עשויים להיות בסיס לתביעת רשלנות רפואית, כל עוד נגרם למטופל נזק עקב כשלים אלה. לצד זה, גם מקרים של אבחון יתר, שבהם הרופאים מניחים כי מצבו הרפואי של המטופל חמור יותר ממצבו בפועל, עשויים להצדיק הגשת תביעה.
ההשלכות הקשות של רשלנות רפואית באבחון
על חשיבותו המכרעת של אבחון נכון מעידה שורה ארוכה של מקרים שנידונו בבית המשפט במסגרת תביעות רשלנות רפואית.
למשל, במקרים מסוימים נפטרו מטופלים בעקבות עיכוב בזיהוי דלקת קרום המוח, שאובחנה בתחילה בטעות כשפעת או כדלקת בדרכי השתן, ובמקרים אחרים מטופלים נפטרו או נגרמו להם נכויות קשות כי הרופאים איחרו לאתר אצלם גידולים סרטניים. גם מקרים של כשל באבחון התקף לב אצל מטופלים נידונו בפסיקה וכן מקרים רבים של כשל בזיהוי תסמונות גנטיות ומומים בעוברים.
כל אלה הן, כמובן, דוגמאות בלבד. אין תחום רפואה שבו לאבחון נכון אין חשיבות, וגם מחלות קלות או שגרתיות כגון דלקת גרון עלולות להסתבך, בשל רשלנות באבחון. לכן, גם על רופאי משפחה מוטלת אחריות לאבחן נכונה את מצבו הרפואי של המטופל, ואם צריך, להפנותו לאבחון אצל רופא מומחה.
האם נדרשת אבחנה מבדלת?
ישנם מקרים שבהם אבחון מחלה שמטופל לוקה בה מצריך תהליך אבחון מורכב ושיטתי, שמבוסס על שלילת גורמים אפשריים שונים לתסמינים שמהם הוא סובל. תהליך זה מכונה "אבחנה מבדלת". למשל, כאשר מטופל מדווח על תחושות נימול והפרעות בראייה, יהיה צורך באבחנה מבדלת כדי לדעת אם הוא סובל מטרשת נפוצה, משבץ מוחי או מבעיה רפואית אחרת.
לרוב אבחנה מבדלת כרוכה בעריכת בדיקות שונות למטופל, כגון בדיקות הדמייה או בדיקות דם לצורך איתור ביטויים למחלות שונות הנלקחות בחשבון. גם הימנעות מביצוע אבחנה מבדלת וגם עיכוב בלתי-סביר בביצוע הבדיקות הנדרשות עשויים להיחשב להתרשלות באבחון.
המקרה המוזר של אבחון יתר
טיפול בהקרנות או טיפולים כימותרפיים נגד סרטן מסבים סבל ניכר למטופל ולעיתים מותירים אותו עם נזקים גופניים צמיתים. לכן, אבחון מטופל בטעות כחולה סרטן רחוק מלהיות עניין של מה בכך, גם אם ישמח כאשר יסתבר לו שאין לו סרטן. כאשר המטופל עובר ניתוח או כריתת איבר עקב האבחון השגוי, הנזק המיותר שייגרם לו עלול להיות חמור במיוחד.
האם מתרחשים בפועל מקרים של אבחון סרטן בטעות, הנכנסים תחת הקטגוריה של אבחון יתר? בהחלט כן, כפי שעולה ממספר תביעות רשלנות רפואית באבחון שהוגשו לבית המשפט. במקרים כאלה, וגם במקרים של אבחון יתר בתחומי רפואה אחרים, יוכל מטופל להגיש תביעה ולזכות בפיצוי, כל עוד יוכיח כי נגרם לו נזק פיזי, נפשי או כספי עקב האבחון השגוי.
תנאים להגשת תביעה
גם עוגמת נפש והוצאות כספיות מיותרות בעקבות כשלים באבחון הם נזק שניתן לתבוע פיצויים בגינו, ולא כל שכן כאשר מדובר בנזק פיזי. ואולם, כמו בכל תביעת רשלנות רפואית, גם במקרה של אבחון כושל, צריך יהיה להוכיח לא רק קיומו של נזק, אלא גם שאכן נפל כשל באבחון ושאכן יש קשר סיבתי בינו לבין הנזק המוצהר.
למשל, אם מטופל שזוהה אצלו גידול סרטני באיחור, נותח וסובל מנזק בעקבות סיבוכים בניתוח, הוא לא יוכל לייחס נזק זה לעיכוב באבחון. בנסיבות כאלה לא יהיה טעם בהגשת תביעה, אלא אם כן הייתה התרשלות בניתוח עצמו.
היוועצות עם עו"ד אשר לו ידע וניסיון בתחום תסייע לכם לדעת אם קמה לכם עילת תביעה עקב אבחון כושל ואם עומדות לרשותכם מספיק ראיות להוכחת התביעה.
