שאלות נפוצות – רשלנות רפואית

  • כיצד יודעים אם היתה רשלנות רפואית?

    שאלה: עברתי ניתוח קשה בקיבה ונראה לי שהניתוח התבצע לא כשורה (בלשון המעטה). אני מבקשת לבחון האם היה בניתוח התרשלות כלשהי של הצוות הרפואי ואינני יודעת כיצד בודקים את זה. אודה לתשובתכם. בנוסף, על מי מוטל הנטל להוכיח שאלת ההתרשלות בהליך המשפטי ? תודה.

    תשובה: נתחיל מהסוף. במשפט אזרחי הנטל להוכיח מוטל על הטוען כפי המשפט הידוע, המוציא מחברו עליו הראיה.

    יחד עם זאת ישנם מקרים הקבועים בחוק (ראי כתבות בנושא נטל הראיה המופיעות באתר), בהם ייתכן ובית המשפט יחליט להפוך את נטל הראיה. עניין זה קורה לא מעט בתביעות רשלנות רפואית.

    לגופו של עניין, על מנת לבחון בעניינך קיומה של עילת תביעה בביצוע הניתוח, חייבים לבחון את מלוא המסמכים הרפואיים ולהתייעץ עם מומחה רפואי בתחום, ולאחר מכן יחד עם עורך דין להחליט האם יש מקום להגשת תביעה בעניינך.

  • עד כמה חשובות הרשומות הרפואיות?

    שאלה: שלום לעורך דין. אני רוצה לשאול מה המשמעות של הרשומות הרפואיות שכותבים בבית החולים. אם אני רוצה לתבוע בגין רשלנות רפואית על משהו שנעשה לי אבל הוא לא כתוב בשום מקום איך אני יכול להוכיח שאני צודק ?

    תשובה: שלום רב. השאלה שלך נוגעת לנושא המשפטי של "נזק ראייתי" ושל "העברת נטל הראיה". באופן עקרוני על המטפלים לרשום באופן מלא כל דבר מהותי שנוגע לטיפול, לרבות אבחנות בדיקות טיפולים וכו'. כאשר אדם תובע בגין רשלנות רפואית בגין ביצוע הליך מסוים בדרך כלל יש מקום לפנות לרשומה הרפואית ולראות אם הדבר רשום.

    שאלתך למעשה נוגעת למשמעות המשפטית של היעדר רישום. טרם אענה לגופו של עניין אסביר את הכלל המשפטי במשפט האזרחי באופן כללי ובתיקי רשלנות רפואית בפרט. הכלל הוא כי "המוציא מחברו עליו הראיה". במילים אחרות, על התובע להוכיח את טענותיו על מנת לזכות בפיצוי. רמת ההוכחה היא למעלה מ ? 50%. כלומר, אם הוכיח התובע ב ? 51% את תביעתו הוא יזכה בה, אם לא הצליח להוכיח למעלה מ ? 50% תביעתו תידחה.

    כעת נגש לשאלתך. על פי הדין, כאשר צוות רפואי לא רשם ברשומות הרפואיות דבר מה חשוב, הנטל להוכחת אותו הדבר עובר על כתפיו. כלומר, אם אין חולק שהתובע עבר הליך X, אבל ההליך ומהלכו אינם רשומים ברשומה הרפואית, ואם התובע טוען שבמהלך הליך X קרה משהו, סביר להניח כי נטל ההוכחה לעניין הזה יעבור על כתפי הנתבעים. אם יצליחו להוכיח שלרישום אין משמעות ו/או שבמהלך ההליך X לא קרה דבר למעשה, אז יעמדו בנטל ההוכחה שלהם. אך אם לא יוכיחו ייחשב התובע כמי שהוכיח נקודה זו. דבר נוסף הוא, עד כמה אותה הטענה מוכיחה את תביעת הרשלנות הרפואית כולה. כלומר, נטל ההוכחה שעובר לנתבעים בגין רשומה חסרה, עובר בכל הנוגע למה שהיה צריך להיות רשום, לא בכל הנוגע לנטל ההוכחה הכללי שנשאר לרוב על כתפי התובע. אם אותו רישום הוא הבסיס לכל התביעה אז בעצם ההשלכה של הדבר הוא העברת נטל ההוכחה על כתפי הנתבעים.

    העברת נטל זה נעשית מכוח החשיבה המשפטית שהנתבעים גרמו לתובע "נזק ראייתי" להוכיח את תביעתו. ומכיוון שהנתבעים הם אלו שגרמו את הנזק הראייתי, יעבור נטל ההוכחה לעניין זה על כתפיהם. כפי שנטען לראות, ההשלכה על רישום לא נכון מבחינה משפטית יכולה להיות אקוטית. יחד עם זאת, כל מקרה לגופו.

  • למה צריך חוות דעת ומי נושא בעלותה?

    שאלה: קראתי באתרכם שעל מנת להגיש תביעת רשלנות רפואית אני צריך חוות דעת של מומחה שאני מניח שעולה לא מעט כסף. למה אני צריך לשלם כל כך הרבה לחוות דעת אם אני צודק בתביעה שלי ? זה נראה לי לא הוגן. אודה לתשובה. ירון.

    תשובה: שלום ירון. על פי הדין אכן יש צורך לצרף לכתב התביעה בחוות דעת רפואית ערוכה כדין על ידי מומחה.

    תקנות סדר הדין האזרחי קובעות כי כתב תביעה שלא יצורף לו חוות דעת רפואית עשוי להימחק.

    הואיל ואלה הם דרישות הדין אין מנוס מצירוף חוות דעת.

    חשוב שתדע כי עלות חוות הדעת הינה אמנם בתחילה על כתפיו של הלקוח, ואולם ככל והתביעה מתקבלת, בית המשפט פוסק לתובע החזר גם עבור הוצאות המשפט שלו וביניהן גם ההוצאה על חוות הדעת.

    לכן, אם נגרם לך נזק כתוצאה מטיפול רפואי ונדרשת להוציא הוצאות שונות לצורך מימוש זכויותיך (כגון כאמור חוות דעת, אגרות וגם שכ"ט עו"ד), אתה זכאי לטעון להחזר הוצאותיך במסגרת התביעה ולכן אל תראה בכך כדבר שאינו הוגן, אלא להפך.

    דע, כי ישנם מצבים שניתן להגיש כתב תביעה ללא חוות דעת ולבקש מינוי של מומחה רפואי מטעם בית המשפט, אך בית המשפט לא חייב להיעתר לבקשה והדבר כפוף לתנאי הדין.

    ככל וישנה אפשרות שנגרם לך נזק עקב טיפול רפואי רשלני, אנו ממליצים לך לפנות לקבלת ייעוץ משפטי.

  • מהי הולדה בעוולה ?

    שאלה: שלום לצוות האתר, קראתי כי ישנו מונח משפטי בתחום של טעויות בלידה הקרוי "הולדה בעוולה" ולא הכי הבנתי את משמעות המונח מבחינה משפטית בשונה מהבחינה הפילוסופית. אודה על קבלת הסבר תמציתי בנושא. בתודה, שמוליק.

    תשובה: בתיקים רגילים בגין נזק בטיפול, התובע מבקש לפצותו בגין נזקים גופניים ו/או נפשיים, אשר נגרמו לו בשל הרשלנות הרפואית, זאת על מנת להשיבו למצב בו היה נמצא עובר לטיפול הרפואי הרשלני. לעומת זאת, בתביעות רשלנות בלידה, מסוג הולדה בעוולה, הטענה העיקרית עליה מתבסס התובע הינה כי בגין אותה רשלנות רפואית העובר נולד נכה ולעיתים מוסיף וטוען כי עדיף היה לו אילו לא היה נולד כלל.

    בכל הנוגע לתביעות רשלנות רפואית בלידה, הדעות בפסיקה חלוקות לגבי התנאים הנדרשים על מנת שהתובע יקבל פיצוי בגין ההולדה בעוולה. כבר בשנת 1986 עסק בית המשפט העליון בסוגיה. על פי דעה אחת על בית המשפט ליתן פיצוי בתיקי רשלנות מסוג דא, רק במקרה שמדובר בנזק כה קשה, כזה שעלול להוביל למסקנה כי טוב לו התינוק לא היה נולד. לעומת זאת, על פי דעה נוספת באותו פסק דין אין להבחין בין נזקים חמורים יותר לנזקים חמורים פחות לעניין זכאות הניזוק לפיצוי. ודוק, כל נכות שהיא הינה נכות שיש לה משקל והיא תיבחן דרך המשקפיים של הולדה בעוולה, כך שככל והנזק חמור יותר יינתן פיצוי גבוה יותר.

    המחלוקת המוזכרת לעיל טרם הוכרעה בפסיקה. כלומר, כיום ישנם שופטים שנותנים פיצוי בגין רשלנות רפואית בלידה אף אם נכות התובע היא איננה נכות בשיעור של מאה אחוזים. לעומתם, יש הגורסים כי רק במידה ומדובר בנכות מלאה, אשר מובילה למסקנה כי עדיף היה לא ליילד את הניזוק, קמה הזכאות לפיצוי בתיקי הולדה בעוולה.

    על מנת להגיש תביעת רשלנות בלידה יש לאסוף את כל החומר הרפואי אודות היולדת, זאת על מנת לעמוד על עברה הרפואי ולבחון, בין היתר, האם ניתן להגדיר את הריונה כהריון בסיכון, אשר מגדיל את חובת הזהירות של הרופאים המטפלים כלפיה. בנוסף, יש לרכז את כל הרשומות הרפואיות שנערכו במהלך ההריון מטיפת חלב, מקופת חולים וכל מוסד רפואי אחר בו טופלה האם, הכול כדי לבדוק האם הייתה רשלנות במעקב אחר הלידה, קרי, האם הבדיקות שנערכו לאם העלו תסמינים שמהם יכלו הרופאים לאבחן ולאתר את נזקי העובר. זאת ועוד, גם במהלך הלידה עצמה מתנהל רישום רפואי שהינו בעל חשיבות רבה לביסוס תביעתו של הניזוק.

    יש להבהיר כי המוסדות הרפואיים מחויבים למסור לניזוק את החומר הרפואי אותו הוא דורש. חוק זכויות החולה הוא העוגן המעגן את חובת המוסד הרפואי לתת למטופל את כל המידע הרפואי אודותיו. זאת ועוד, במידה ומסיבה כלשהי המוסד הרפואי אינו מוסר את החומר האמור או מוסר אותו באופן חסר, שאינו משקף את עברו הרפואי של הניזוק ו/או היולדת, יכול בית המשפט שידון בתיק להגיר בנזק ראייתי שנגרם לתובע ולמעשה להעביר את נטל ההוכחה, כך שהנתבעים הם אלו אשר יצטרכו להוכיח כי הם לא התרשלו (בעוד במצב הדברים הטבעי והרגיל, ללא היפוך נטל ההוכחה, התובע הוא זה שצריך להוכיח כי הייתה התרשלות מצידם של הנתבעים).

  • האם אפשר להגיש תביעה למרות קיומה של רשלנות תורמת?

    שאלה: שלום רב. לפני מספר חודשים עברתי ניתוח בזרוע יד ימין בשל שבר קשה. לאחר הניתוח התבקשתי להיות במעקב אורטופדי. אני מודה, לא הקפדתי ללכת למעקב משום שהכל היה נראה לי בהתחלה תקין כעת אני סובל מבעיות קשות בהנעת היד וגם מבעיות קשות בתחושה. האם אני יכול להגיש תביעה למרות שגם אני התרשלתי? תודה, מנחם.

    תשובה: משאלתך לא ברור מהו הבסיס לטענת הרשלנות וזאת מעבר לנתון שלא הלכת למעקב. מניין עולה הטענה כי רשלנות בניתוח היא שהביאה לבעיות בתחושה ובהנעת היד ? האם מדובר בסיכון שהוסבר לך בגינו ?

    למעשה, על מנת לבחון באופן מקצועי את שאלת מנחם, חייבים לדעת בדיוק מהי האבחנה הרפואית נכון להיום, והאם זו נובעת מאיזשהי טעות בטיפול בך, או שרובה ככולה תוצאה אפשרית של הניתוח או אף נובעת מרשלנותך שלך כאמור באי ביצוע המעקב.

    קשה במסגרת תשובה קצרה ליתן לכך מענה.

    לכן אנו סבורים שכדאי שתפנה למשרדו של עורך דין לצורך בדיקה מקצועית של שאלותיך.

  • האם ניתוח לתיקון נזק מונע הגשת תביעה?

     שאלה: במהלך לידה נגרמו לי קרעים וחתכים באזור איבר המין. לאחר הלידה נכנסה אל החדר רופאה שתפרה כנראה את איזור הקרע בצורה לא טובה וכנראה שאף שרטה חלק. מאז הלידה אני סובלת מכאבים וצריבות ולמרות שחלף זמן רב אינני מסוגלת לקיים יחסי מין עם בעלי. הבנתי שאפשר לעשות ניתוח לתיקון המצב, אך אני מפחדת מאוד. האם זה שולל ממני את האפשרות להגיש תביעה משפטית?

    תשובה: שאלתך מחולקת למעשה לשניים. ראשית האם כלל קיימת אחריות משפטית ושנית האם ביצוע ניתוח מתקן שולל את עילת התביעה שלך.

    ובכן, בכל הנוגע לבחינת קיומה של רשלנות רפואית בלידה צריך כמובן לקרוא את המסמכים הרפואיים הרלבנטיים ולהיוועץ עם מומחה בתחום המיילדות והגניקולוגיה וכך להגיע למסקנה רפואית ומשפטית בעניין.

    בכל הנוגע לניתוח. על פניו לניזוק ישנה חובה של הקטנת הנזק ומכאן שביצוע הניתוח דווקא מציג אותך כמי שמקטינה את נזקה.

    אם יש בכך בכדי לאיין את זכותך לטעון לקיומה של עילה ? התשובה היא לא. אם הייתה רשלנות בלידה שגרמה לך לנזק את זכאית לפיצוי. העובדה שראית לנכון לבצע ניתוח לא מפחיתה מכובד משקלה של עילת התביעה אלא יכולה להשפיע על חישוב הנזק.

  • מהי העלות של ניהול תביעה משפטית?

    שאלה: בכוונתי להגיש תביעה נגד בית חולים בו עברתי ניתוח פרטי. אודה לפירוט אודות העלויות הכספיות הכרוכות בהגשת תביעה. תודה.  

    תשובה: שלום רב. תביעת רשלנות רפואית כמו כל הליך משפטי אחר, הינה שונה האחת מהשניה. הווה אומר, כי עלויות של כל תביעה ותביעה משתנות בהתאם לנסיבות.

    ככלל, ניתן לומר שתביעת רשלנות בטיפול רפואי מחייבת הגשת חוות דעת רפואית שעלותה משתנה אך עומדת על אלפי שקלים.

    כמו כן יש צורך באיסוף תיעוד רפואי וכמו כן בהוצאות עבור שכר טירחת עו"ד.

    עלויות אלו משתנות ותלויות במקרה הספציפי. לפיכך, על מנת לבחון את העלויות וההוצאות הצפויות במקרה הנדון אנו ממליצים לפנות אל עורך דין אשר יבחן את המקרה ויוכל להעריך את העלויות הצפויות.

  • אינני מצליח להשיג חוות דעת מומחה רפואי בעניין הרשלנות - מה עושים?

    שאלה: נגרמו לי נזקים קשים בטיפול רפואי אך עורך הדין המטפל בתיק שלי אומר לי שאף רופא לא מוכן לתת חוות דעת. מה עושים ?

    תשובה: משאלתך לא ברור מהי הסיבה לכך שאף רופא מומחה לא מוכן לערוך חוות דעת בעניינך. מהי הסיבה האמיתית לכך ? על פי תשובה זו ניתן יהיה לשקול את המשך הצעדים בהם יש לנקוט.

    אם הסירוב נובע מהכרת הרופאים ו/או מהיעדר רצון לערוך חוות דעת רפואית נגד רופאים בטענה של אחריות מקצועית זה מקרה שונה ממקום בו הסירוב הנו על בסיס מסקנות רפואיות אובייקטיביות לפיהן החליטו המומחים כי לא מדובר ברשלנות רפואית.

    אנו ממליצים לך להתייעץ עם עורך הדין ולראות מדוע המומחים הנ"ל סרבו לערוך חוות דעת. אנו סבורים כי עורך הדין יוכל להסביר לך זאת באופן טוב יותר ולהחליט יחד עמך מהי הדרך הראויה להמשך.

  • מה עושים כאשר בית החולים "לא מוצא" רשומות רפואיות?

    שאלה: עברתי ניתוח לכריתת נמק שהתפתח ברגלי. לעניות דעתי כרתו לי הרבה מעבר למה שהיה דרוש. לאחר הניתוח פניתי אל רופא פרטי על מנת לבחון הדבר והרופא ביקש ממני להביא לו את התיק הרפואי המלא מבית החולים, וכך עשיתי. לאחרונה נודע לי באופן מפתיע ממחלקת הרשומות הרפואיות כי הם לא מוצאים את התיק הרפואי. לדעתי הם מנסים להעלים מידע ולהסתיר את האמת מה עושים ?

    תשובה: לא יהיה זה נכון להסיק מסקנות כה מרחיקות לכת מיד.

    יתרה מכך, היעדרן של הרשומות הרפואיות למעשה גורמות לך נזק ראייתי אשר מהבחינה המשפטית מטיב עמך בצורה משמעותית ביותר.

    לגופו של עניין, הטענה של רשלנות רפואית מבוססת על מצב רפואי של "כריתת יתר". זהו דבר שניתן לבחינה רפואית אובייקטיבית על ידי מומחה. כמובן שהמסמכים הרפואיים הינם חשובים מאוד, אך כאמור העובדה כי אבדו דווקא יכולה לחזק את עמדתך.

    אתה מוזמן לקרוא את כתבתנו באתר בנוגע להעברת נטל הראיה.

    על מנת לבסס את הטענה בדבר קיומה של עילה בעניינך אנו ממליצים לך לפנות לעורך דין העוסק בתחום זה.

    והכי חשוב – בריאות שלמה.

  • מה זה היעדר הסכמה מדעת ?

    שאלה: מה זה היעדר הסכמה מדעת? האם זה קשור לתביעות בשל רשלנות בטיפול? האם יש היעדר הסכמה מדעת ללא כל קשר לטעויות בטיפול? אודה על תשובה. חן.

    תשובה: שלום חן. היעדר הסכמה מדעת זוהי סוגיה הקשורה באופן טבעי לתיקי רשלנות רפואית.

    הרי כפי הידוע, מרבית התיקים דנים במקרים של טיפול לקוי או רשלני שגרם למטופל לנזק, בגינו מעוניין המטופל לתבוע. במסגרת בחינת טיב הטיפול שניתן עולה גם סוגיית היעדר ההסכמה מדעת.

    על פי כלל, על מטופל להסכים לביצוע טיפול שנעשה לו אלא בהתקיימם של חריגים מסוימים בחוק זכויות החולה (כגון טיפול מיידי מתחייב להצלת חיים). טרם שיסכים המטופל לביצוע ההליך חייב הרופא המטפל להסביר על ההליך, על סיכויי הצלחתו ועל הסיכונים הטמונים בו. רק כך יכול למעשה המטופל לתת הסכמה מלאה – מדעת.

    הסכמה שאינה מדעת, כוונתה להסכמה ללא שניתנה למטופל אפשרות להבין מהו הטיפול העומד לפניו.

    חשוב להדגיש, בטיפולים רבים המטופל אכן חותם על טופס הסכמה מדעת שבו מפורטים בדרך כלל כל הדברים החשובים לגבי הטיפול. אך חשוב לדעת שעצם חתימת המטופל אינה מספיקה ועל הצוות הרפואי להוכיח כי בפועל הוסבר למטופל כל שרשום שם.

    לכן מקרים בהם נקבע שמטפל לא הסביר למטופל את שנדרש, למרות שהחתימו על טופס הסכמה מדעת, הפר בעצם את חובת היידוע במסגרת תביעה נגדו.

    תיקים רבים שדנו בפסיקה גם הציגו מצבים בהם היו המטפלים מחתימים את המטופל על טופס הסכמה מדעת, בדרך לטיפול כאשר הוא כבר על המיטה ואף לעיתים מטושטש. בתי המשפט דעתם לעניין זה, ולמעשה הביעו באופן חד משמעי את הסיכון במתן הסבר באופן כזה. לפיכך, כאשר מטפל לא מסביר באופן מלא למטופל את הנתונים החשובים אודות הטיפול, יכול המטופל לתבוע בשל היעדר הסכמה מדעת, בטענה כי לו היה יודע את הנתונים הללו לא היה מבצע את הטיפול ואז לא היו נגרמים לו נזקיו.

    לסיכום, היעדר הסכמה מדעת הינה סוגיה חשובה מאוד בתיקים אלו, סוגיה שמעבר לכך שיכולה להקים עילה עצמאית (נזק כתוצאה מאי מתן הסבר על אף שלא נגרם בשל התרשלות), גם יכולה להעיד על התנהלות הצוות המטפל באופן כללי. בכל מקרה בו נגרם נזק עקב טיפול, גם אם מדובר בנזק טבעי כתוצאה מאותו טיפול, אך כזה שלא ניתן לכם הסבר לגביו, יש לבחון בעזרתו של עורך דין אפשרות הגשת תביעה לפיצוי בסוגיה זו של היעדר הסכמה מדעת.

    חן, אנו מקווים שבכך ענינו על שאלתך.

    אנו מציעים לך בנוסף לעיין בכתבה בנושא היעדר הסכמה מדעת אשר פורסמה באתר.

    לייעוץ אישי וחסוי באפשרותך לפנות אלינו באמצעות טופס יצירת הקשר המופיע באתר.

  • טופס הסכמה מדעת - האם מותר להחתים בעת הניתוח ?

    שאלה: ממש בסמוך לביצוע ניתוח בגבי ולאחר שאף ניתנו לי זריקות טשטוש ניגש אלי הרופא והחתים אותי על טופס "סטנדרטי" לטענתו. לאחר הניתוח ביקשתי לקבל עותק מהטופס שכן לא הייתי כל כך בפוקוס עת חתמתי על הטופס. לאחרונה קיבלתי ממחלקת רשומות בית החולים את הטופס ומתברר שמדובר בטופס "הסכמה מדעת". שאלתי היא האם עכשיו במקרה שיתגלה אצלי נזק כלשהו בעקבות הניתוח לא אוכל להגיש תביעה ?

    תשובה: טופס הסכמה מדעת נועד לצורך מתן הסבר למטופל על סיכויי וסיכוני הטיפול שהוא עומד לעבור.

    הטופס אינו בירוקרטיה בלבד אלא יש לו משמעות. החתמה על טופס ללא מתן ההסבר אינה בעלת נפקות, קל וחומר שהמטופל היה מטושטש. יש צורך להחתים מטופלים על טופס הסכמה מדעת כאשר הם יכולים לקרוא וכאשר מסבירים להם היטב את שכתוב.

    לשאלתך, עצם חתימה על טופס הסכמה מדעת אינה מונעת הגשת תביעה, קל וחומר כאשר עצם החתימה נעשתה בזמן טשטוש וללא הסבר אמיתי.

    יחד עם זאת, יש לבחון את עצם הטענות שלך, האם אכן היתה חריגה מסטנדרט הטיפול הסביר? האם אכן נגרם נזק כתוצאה מכך ?

    אם התשובות יתבררו כחיוביות יהיה מקום לשקול הליך משפטי של תביעה משפטית.

  • לא נגרם לי נזק, האם בכל ניתן להגיש תביעה?

    שאלה: במידה ונגרם לי נזק עקב טיפול רפואי רשלני, אך אני מתפקד כרגיל, האם אני עדיין זכאי לפיצוי כספי ? האם יש טעם בהגשת תביעה ?

    תשובה: אחד מהתנאים להגשת תביעה בתחום זה, ותביעה לנזקי גוף בכלל הוא קיומו של נזק. לפיכך, עליך להבהיר את כוונתך במונח "מתפקד כרגיל".

    האם לא נגרם כל נזק או שמא נגרם נזק מינורי, אך עדיין נזק. על פניו ככל ונגרם נזק וקיימת עילה לרשלנות רפואית ניתן להגיש תביעה.

    ואולם, לצורך בחינת "כדאיות" הגשת תביעה שלה כידוע עלויות והוצאות, כדאי להיוועץ עם עורך דין באופן ספציפי ולשמוע עצתו.

  • שיעור שכר טרחת עורך דין

    שאלה: אני יודע ששכר טרחה של עורכי דין בתחום זה הוא מאוד גבוה. למעשה זה מונע ממני לתבוע נזקים שמגיעים לי. האם ישנם עורכי דין אשר גובים שכר הגיוני ולא גבוה כל כך? תודה, יואב.

    תשובה: שלום יואב, החשש שלך לדעתנו אינו מוצדק. מירב עורכי הדין בתחום משפטי זה גובים את מירב שכר טרחתם כאחוזים מהצלחה. כלומר, בהתאם לגובה הפיצוי שנפסק עבורך. עורך דין בוודאי רשאי להציע שכר טרחה שאינו באחוזים, אך לרוב, בתחום משפטי זה, עורכי הדין גובים את מירב שכר טרחתם כאחוזים מהצלחה.

    אנו מציעים לך לפנות למשרדו של עורך דין לרשלנות רפואית ללא דעות קדומות. אנו חושבים ומקווים שאתה תופתע לטובה.

    רוצה לדעת כיצד לבחור עורך דין מתאים?
    אינך יודע בעבור מה גובה עורך הדין את שכר טרחתו המוצע ?
    אינך יודע במה שונה עורך דין אחד ממשנהו וכיצד בא הדבר לידי ביטוי ?
    ריכזנו עבורך את התשובות לשאלות אלה כאן: כיצד בוחרים עורך דין. קריאה מהנה.

  • סירוב מוסד רפואי להעביר רשומות רפואיות

    שאלה: בית חולים פרטי אצלו עברתי ניתוח קוסמטי פרטי באף מסרב לתת לי את התיק הרפואי. האם הם חייבים לתת לי לעיין בתיק הניתוח על פי חוק? מה עושים במקרה של סירוב?

    תשובה: על פי חוק זכויות החולה מטופל זכאי לקבל העתק מהרשומה הרפואית בעניינו, ללא כל קשר לטענת רשלנות רפואית ו/או כל טענה אחרת. חולה זכאי לקבל עותק מתיקו הרפואי גם אם אין בכוונתו להגיש תביעת רשלנות רפואית..

    הנך רשאית להפנות את בית החולים לחוק ולהורות להם להעביר לך עותק מהרשומה. ככל ובית החולים לא יסכים לכך, ניתן על ידי בית המשפט לחייבו לעשות כן, תוך חיובו בתשלום הוצאות משפט.

    אנו בטוחים שכאשר תפני לבית החולים בצורה פורמאלית את תקבלי את העתק הרשומה. בתי חולים מודעים לחובתם זו וככל הנראה קיבלת מידע מפקיד/ה שאינו מעורה בחוק.

  • האם כדאי חתום על שטר קבלה?

    שאלה: לאחר ביצוע טיפולי לייזר במכון מוכר מאוד שמתי לב שנותרו לי כוויות, ממש כמו צלקות. התקשרתי למכון והתלוננתי בפניהם על רשלנות רפואית אבל הם אמרו לי שאין לי מה להתרגש. אחרי שזה המשיך התקשרתי שוב וזומנתי למנהל. שם התלוננתי על הטיפול שהביא לנזקים שלי. הוא טען שזה תוצאה נדירה שיכולה להיגרם וזה לא תוצאה של רשלנות. בכל מקרה הוא הציע לי פיצוי של החזר תשלום הטיפול והייתי צריכה לחתום על טופס שאני מוותרת על תביעות ועוד כל מיני דברים. אמרתי לו שאני צריכה לחשוב על זה. מה משמעות העניין ? האם זה מראה שהוא מודה שהייתה רשלנות? האם כדאי לחתום?

    תשובה: קודם כל ולפני הכול לא לחתום על שום מסמך משפטי בלי להבין את המשמעויות שלו.

    ללא קשר לשאלת קיומה של רשלנות רפואית אנו ממליצים לך לפנות לייעוץ משפטי אצל עורך דין לגבי משמעות אותו מסמך.

    למעשה אם מדובר בכתב ויתור הרי המשמעות היא שלא תוכלי לתבוע את המכון על נזקיך. לדבר יכולה להיות משמעות אקוטית אם אכן דובר ברשלנות רפואית.

    חתימה על כתב ויתור כעיקרון מסירה את אפשרות הגשת תביעה נגד המכון וכל עוד לא בדקת את הנושא אנו ממליצים לך לא לעשות דבר ולפנות למשרדו של עורך דין להתייעצות.

    רפואה שלמה ורק בריאות.

  • נגד מי מוגשת תביעת רשלנות רפואית

    שאלה:לפני מספר חודשים עשינו לבננו ברית מילה. לאחרונה שמנו לב שאיבר המין שלו כל הזמן נוטה כלפי מעלה בצורה חריגה. פנינו אל רופא אורולוג שאמר לנו שהמוהל חתך יותר מידי ושעלינו לבצע תיקון במהרה. את מי עלינו לתבוע ? האם אפשר לתבוע את המוהל ? האם הוא נחשב רופא ?

    תשובה: לצערנו סוגיית רשלנות רפואית במהלך ברית מילה עלתה לאחרונה על סדר היום.

    אנו מציעים לעניין זה גם לקרוא בכתבה בנושא שנערכה באתרנו (בקישור הנ"ל).

    על פניו, גם יש קושי בטענה על מעשה רפואי שנערך לא על ידי רופא. לגופו של עניין – רשלנות בביצוע ברית יכולה להעמיד לנפגע עילת תביעה לקבלת פיצוי בגין נזקיו. בתביעה שכזו הקטין מיוצג על ידי הוריו ואפוטרופסיו הטבעיים.

    יאמר, כי בהחלט על המוהל לעמוד בחובות ובסטנדרטיים שונים, אשר במקרים רבים דומים למבחן הרופא הסביר.

    יחד עם זאת, בית המשפט מודע לכך כי אין מדובר ברופא ומשכך גם המשקפיים בהם נבחן כל מקרה שונים מעט מתיקי רשלנות רפואית "טהורים".

    הואיל ומדובר בנושא רגיש מאוד, ובסיכונים רפואיים שמטבעם קיימים בהליך של ברית, אנו ממליצים על פניה לעורך דין אשר מתמחה בתחום. עורך הדין יתייעץ עם מומחה בתחום האורולוגיה ויגיע למסקנה אודות הנכונות שבהגשת תביעה שכזו נגד המוהל.

  • טיפול רשלני בשיניים - בחינת קיומן של עילות חלופיות

    שאלה: שלום הנני סטודנטית למשפטים והייתי מבקשת לדעת האם מבחינה משפטית ניתן להגיש תביעה בגין נזקים בטיפולי שיניים על בסיס עילות תביעה שונות, כגון עוולת הרשלנות והפרת חובת עקרון ההסכמה מדעת או הפרה של חובות חוקיות? אודה לתשובתכם, בברכה, דורית.

    תשובה: מלבד ההתבססות המתבקשת על עוולת הרשלנות במסגרת תביעת שיניים, במרבית התביעות בתחום נטענות טענות נוספות, המתבססות על עוולות נזיקיות אחרות ו/או חוקים מסוימים, אשר אף בגין התגבשותם טוען התובע כי יש לפצותו.

    כך, יכול וכתב תביעה יכלול את הטענה לפיה רופא השיניים הפר כלפי התובע חובות המוטלות עליו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996, חוק החוזים תשל"ג – 1973 ו/או חוק יסוד כבוד האדם וחירותו התשנ"ב – 1992. סמכותו של המטופל לתבוע את רופא השיניים בגין הפרת החובות המעוגנות בחוקים הנזכרים לעיל נובעת מסעיף 63 לפקודת הנזיקין תשכ"ח – 1983, המעגן את עוולת הפרת החובה החקוקה.

    קצרה היריעה מכדי לפרט את כל החובות המוטלות על רופא השיניים בחוקים המפורטים לעיל ועל כן נתמקד בהפרת חובות הגילוי ועיקרון ההסכמה מדעת לטיפול המנויים בסעיף 13 לחוק זכויות החולה.

    הסעיף האמור דן, אם כן, בעיקרון ההסכמה מדעת לטיפול רפואי וקובע כי אין להעניק טיפול רפואי, אלא אם ניתנה על ידי המטופל הסכמה מדעת, על פי ההוראות המנויות בחוק. יתר על כן, על מנת לקבל הסכמה מדעת זו, קובע החוק כי על הרופא למסור למטופל את האינפורמציה הרפואית הדרושה לו באופן סביר (החוק דורש כי המידע הנ"ל יכלול, בין היתר, את הסיכונים הכרוכים בטיפול, לרבות תופעות לוואי שעלולות לצוץ בגינו, כמו גם סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים אחרים שניתן לבצע במטופל ועוד), והכול בכדי לאפשר לו להגיע להחלטה האם להסכים לטיפול המוצע לו.

    כך, במידה ורופא השיניים לא פירט בפני המטופל את הסיכונים הקיימים בזריקת אלחוש, עובר לביצועה, או לא התייחס לסיכויים ו/או לסיכונים של טיפול רפואי חלופי, ייתכן ובית במשפט יכיר בכך שהופרו על ידו חובות המנויות בחוק וכי אך בשל כך, בגין הפגיעה באוטונומיה של המטופל, יש להעניק לתובע פיצוי במסגרת תביעת רשלנות רפואית בטיפולי שיניים שהוגשה מטעמו.

    זאת ועוד, על רופאי השיניים חלות חובות ספציפיות המנויות, בין היתר, בתקנות רופאי השיניים (מרפאות של תאגידים) תשנ"ג – 1983, אשר הפרתן יכולה אף היא להקים לתובע עילת תביעה המבוססת על העוולה של הפרת חובה חקוקה. כך, למשל, קובעות התקנות כי על רופא שיניים "אחראי", כהגדרתו בחוק, מוטלות חובות לדווח למנהל הכללי של משרד הבריאות (או למשנה לו או לכל נושא משרה אחר במשרד הבריאות שמונה על ידי המנהל, בהתאם לנסיבות העניין) על כל אירוע שבמסגרתו נפגע מטופל ועל כל מקרה בו עולה חשש כי ניתן יהיה לראות בו כרשלנות בטיפול.

    יש לציין כי חובת הדיווח האמורה הינה בעלת חשיבות רבה שכן לו היה רופא השיניים מדווח על אירוע פגיעה רשלני במועד, כפי שהוא מחוייב לעשות, ייתכן והניזוק היה מקבל טיפול מיידי על ידי גורמים מומחים המוסמכים יותר לסוג הנזק שנגרם או עלול להיגרם לו עקב אותו טיפול, כאמור.

    הנה כי כן, במידה וחובת הדיווח האמורה מופרת על ידי רופא שיניים, אשר עונה להגדרות החוק, יטען התובע כי הוא הפר את חובתו החקוקה ואף בשל כך יש לחייבו בפיצוי במסגרת תביעת רשלנות.

  • נגד מי מוגשת תביעה עקב טיפול רשלני בצבא?

    שאלה: שלום רב. הנני חייל קצין בקבע. לאחרונה עברתי טיפול שורש במרפאת השיניים שבבסיס ומאז אני סובל מכאבים עזים בכל הפנים. אינני מסוגל לאכול כמו שצריך. האם אני יכול להגיש תביעה? כנגד מי מוגשת התביעה, כנגד הרופא או כנגד משרד הביטחון?

    תשובה: לכאורה, רשלנות בטיפול במהלך שירות צבאי מקנה לך עילת תביעה מול קצין התגמולים. עליך קודם כל לפנות עם מסמכים רלבנטיים לצורך הכרה במקרה. ככל ותוכר תגיע לוועדה רפואית אשר אמורה לקבוע את שיעור נזקיך וכנגזרת של החלטתה תהא זכאי או לא תהא זכאי לתגמולים ו/או הטבות.

    הליכים מול משרד הביטחון שונים מהליכים משפטיים אחרים.

    אנו ממליצים לך לעיין בכתבות המתפרסמות באתרנו, שם קיימת גם כתבה מפורטת אודות מימוש זכויות אל מול קצין התגמולים.

    לצורך קידום עניינך, אנו ממליצים על פניה לעורך דין העוסק בתחום זה כמו גם בתחום של מימוש זכויות מול קצין התגמולים.

  • רשלנות רפואית בבית חולים - איך בודקים ?

    שאלה: אבי עבר ניתוח בבית החולים ויצא ממנו עם נזק גבוה יותר מזה שעמו נכנס אליו. האם עובדה זו מספיקה על מנת להוכיח שהנזק נגרם כתוצאה מטיפול כושל? תודה, עמרי.

    תשובה: שלום עמרי. ראשית אני מאחל לאביך בריאות שלמה.

    לגופו של עניין, העובדה שאדם יצא מניתוח עם נזק אינה מספיקה כשלעצמה בכדי להוכיח את עילה התביעה.

    לשם בחינת המקרה והגעה למסקנה אם נזקו של אביך נגרם כתוצאה מרשלנות הגורמים המטפלים, יש צורך לראות האם הנזק הנו סיכון טבעי של הניתוח, אשר הוסבר לאביך על אפשרותו, ואשר אכן התממש למרות פעולות רפואיות סבירות, או שמדובר בתוצאה שעל פניה ניתן לומר כי נובעת מקיומה של רשלנות הצוות המטפל.

    אגב, תשומת לבך כי גם אם מדובר בסיכון אפשרי אך זה לא הובא לידיעת אביך, יכול להקנות לו עילת תביעה.

    לסיכום, אני ממליץ לך לעורך דין, אשר יבחן את התיעוד הרפואי, יתייעץ עם המומחה הרלבנטי ויוכל לעזור לכם להגיע למסקנה האם ישנה עילת תביעה אם לאו.

  • האם זו רשלנות רפואית של בית חולים ?

    שאלה: שלום רב. בני סובל מבעיות נפשיות קשות והוא מאושפז בבית חולים לחולי נפש. באחד הימים שפך עליו חברו לחדר מים רותחים. לדעתי מדובר בחוסר זהירות של בית החולים מדרגה ראשונה ובכוונתי לעשות משהו בנדון. מה אתם חושבים ?

    תשובה: בחינת התנהלות של צוות רפואי בכלל, ובפרט צוות רפואי בבית חולים לחולי נפש, דורש בחינה של הנעשה בפועל אל מול הנהלים הקיימים והנהלים שראוי שיהיו.

    במקרה הספציפי המתואר יש לבחון את הנסיבות של המקרה, לרבות את נסיבותיו של החולה ששפך את המים על בנך. יש לעבור על מלוא המסמכים הרפואיים וכן לבחון את המעקב שהיה חייב הצוות הרפואי לבצע על אותו הבחור והאם עמד בו.

    לאחר מעבר על כל התיעוד הנ"ל והתייעצות עם מומחה בתחום הפסיכיאטריה ניתן יהיה להגיע למסקנה האם יש מקום להגיש תביעה נגד בית החולים בשל היעדר השגחה רפואית מחויבת על חולה. אך כאמור לא ניתן לקבוע בבירור שמדובר בקיומה של רשלנות רפואית וחייבים לבחון את המסמכים הרלבנטיים.

    אנא פני לעורך דין בנדון לצורך המשך הבירור.

  • האם מותר לאחות מיילדת להתערב

    שאלה: האם מותר לאחות מיילדת להתעסק עם כמויות החומר שבזריקת אפידוראל ? במהלך לידה שעברתי כנראה שהאחות הזריקה לי כמויות גדולות, גם לאחר שכבר הסתיימה הלידה, בטענה שצריך לתפור את החתך שנגרם ושעדיף כך. בפועל, מאז הלידה ועד היום אינני מרגישה את כפות רגליי וסבלת מנימול. האם לא היה מתבקש בנסיבות להזמין לפחות לחדר רופא מרדים ?

    תשובה: העוסק בזריקות הרדמה כגון אפידורל הוא רופא מרדים.

    לכן משאלתך עולות שאלות הדרושות בירור עובדתית. מה כוונתך שהמיילדת "התעסקה" עם כמויות החומר ? האם היא נתנה הוראה למתן הכמות הוא רק סיווגה את דרך החדרת החומר, המהירות שלו וכו'.

    רק לאחר בחינת הנסיבות הספציפיות ניתן יהיה להגיע למסקנה בנוגע לקיומה של עילה.

    על פניו הנזק אותו את מתארת מחייב בירור אודות כמות האפידורל שניתנה לך, לרבות בירור אודות התערבות המיילדת במתן החומר. רק לאחר קריאת המסמכים, שמיעת הנתונים והיוועצות עם מומחה בתחום ההרדמה ניתן יהיה להגיע למסקנה האם במקרה זה יש מקום להגשת תביעה.

    אנו ממליצים לך לפנות לעו"ד להמשך הבירור.

  • האם תיאור מוגזם בדבר הטיפול מהווה רשלנות רפואית

    שאלה: הלכתי עם בני לרופא בשל פטרייה שיצאה בידו. לאחר שהרופא הסביר (כנראה בפירוט מקיף מידי) מה הוא מתכוון לעשות בני התעלף במקום ושבר את שיניו הקדמיות. האם אפשר להגיש תביעה על ההתנהלות חסרת האחריות של הרופא?

    תשובה: קשה לענות לשאלתך מבלי לדעת בדיוק מה הוסבר. דווקא שאלתך מציגה את הרופא ככזה שכן פירט כפי שנדרש על כל ההליך. לא ניתן מחד לטעון נגד רופאים שלא מסבירים ומאידך להתלונן על רופא שמסביר.

    על הרופא להסביר אודות ההליך הרפואי גם אם הוא טומן בחובו סיכונים. קשה לי לראות כיצד ניתן לקבל טענה כי כתוצאה מהפחד של הסיכונים בנך נפגע ומשכך קמה עילת תביעה נגד הרופא.

    טענתך, נראית לנו רחוקה מדי וסביר שלא תתקבל, אבל שוב, הכול תלוי בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה.

  • האם ההידבקות במחלה נובעת עקב רשלנות רפואית

    שאלה: לפני שנים רבות עברתי עירוי תוך כדי ניתוח שבמהלכו נדבקתי כנראה במחלת הפטיטיס סי. רופאים שונים שעימם התייעצתי אמרו לי שאותם הימים המחלה לא היתה מוכרת יותר מידי ולכן לא התייחסו לכך במידה המתאימה ? האם אני יכול לתובע את הגורמים הרפואיים?

    תשובה: למיט זיכרוננו לפני שנת 1992 אכן לא ביצעו בדיקות לאפשרות הידבקות בהפטיטיס כתוצאה מעירוי ובכל מתן עירוי היה סיכון להידבקות.

    יחד עם זאת חשוב לבדוק מהן נסיבות מתן העירוי. האם הוא היה מחויב בנסיבות ?

    באופן עקרוני, אם ניתן עירוי מיותר אשר גרם להפטיטיס יש מקום לבחון את שאלתך גם באספקלריה של תחום משפטי זה.

  • רשלנות רפואית - חוסם עורקים

    שאלה: עברתי תאונת דרכים קשה ביותר. צוות עזרה ראשונה שהגיע למקום ופינה אותי ביצע חוסם עורקים, אשר בדיעבד נעשה לא טוב ואף היה מיותר. מאז אני סובל מנמק קשה בירך ומקשיים בהליכה. את מי עליי לתבוע כדי לקבל פיצוי כספי על מצבי ?

    תשובה: שלום רב, ישנן סיבות רפואיות בעטיין מומלץ לשים חוסם עורקים בעת טיפול טראומה. השאלה האם מקרה ספציפי עולה כדי רשלנות בטיפול הרפואי או לא צריך להיבחן בעיניים אובייקטיבית בזמן אמת ולא בדיעבד.

    לגופו של עניין, צריך יהיה לבחון האם ההחלטה של המטפל לשים לך חוסם עורקים הייתה נכונה וסבירה מבחינה רפואית. כמו כן צריך לבחון האם עצם הצבת חוסם העורקים נעשתה בצורה סבירה.

    בהתאם לתשובות הללו ניתן יהיה לדעת האם באמת יש מקום בעניינך לטעון לקיומה של עילה המצדיקה הגשת תביעה. חשוב להבין, שלמעשה במקרה שלך אין רלבנטיות לשאלת קיומה של רשלנות רפואית שכן הנזק שלך נגרם כתוצאה של תאונת דרכים. ומשכך, עילת התביעה למעשה אינה מנותקת מהנזקים שלך כתוצאה של תאונת הדרכים.

    במילים אחרות, את נזקיך (לרבות הנזקים כתוצאה מהשמת חוסם העורקים) אתה תידרש לדרוש במסגרת התביעה נגד חברת הביטוח במסגרת כלל הנזקים, וזאת לאור כלל ייחוד העילה.

  • רשלנות רפואית - ניתוח פוליפים

    שאלה: לפני ביצוע פוליפים ויישור מחיצת האף הוחתמתי על טופס שנקרא "הסכמה מדעת". האם זה אומר שאם הייתה התרשלות בביצוע הניתוח אז לא אוכל להגיש תביעה ?

    תשובה: טופס הסכמה מדעת הנו טופס שנועד לוודא כי למטופל מסבירים את כל הסיכויים והסיכונים העיקריים בביצוע הליך רפואי.

    רשלנות בביצוע ניתוח אינה קשורה דווקא עם טופס ההסכמה.

    כלומר, אם נגרם נזק כתוצאה של רשלנות רפואית אין רלבנטיות לטופס ההסכמה. הטופס רלבנטי כאשר נגרם נזק שהיה סיכון טבעי להתרחשותו וכי המטופל הוזהר קודם לטיפול שיש אפשרות לקרותו. הכוונה בדרך כלל לנזקים המהווים סיכון טבעי שאינו נובע דווקא בשל הרשלנות בטיפול. לדוג', בכל ניתוח קיים סיכון לזיהום. הופעת הזיהום יכולה להיות דבר בלתי נמנע ולכן מופיע בטופס ההסכמה.

    ואולם, ישנם מצבים בהם הזיהום נגרם כתוצאה מרשלנות בטיפול (לדוג' אי שמירה על סטריליות של כלי ניתוח). במקרה כזה טופס ההסכמה לכאורה אינו רלבנטי.

    לסיכום, בעניינך יש לבחון את הנזק שנגרם ואת המקור לו. חשוב גם לדעת שנזק צפוי שנגרם אבל שלמטופל לא הוסבר לגביו (כגון בטופס ההסכמה) יכול להעניק למטופל עילת תביעה בשל היעדר

  • רשלנות רפואית עקב פגיעה במיתרי הקול

    שאלה: בעת ביצוע בדיקה של מיתרי הקול, פגעו הרופאים באחד ממיתרי הקול של בתי ובשל כך היא מתקשה בדיבור. האם אפשר לתבוע את בית החולים ?

    תשובה: שלום רב. לא ברור מהשאלה מהי בדיוק הבדיקה שנעשתה וכיצד נגרמה למעשה הפגיעה במיתרי הקול ומהי בכלל אותה הפגיעה. לפיכך נענה באופן כללי, כי ככל ובמסגרת הליך רפואי נגרמת פגיעה שאינה סיכון טבעי של ההליך בהחלט יש מקום לבחון האם הנזק שנגרם נבע בשל רשלנות רפואית.

    על מנת להגיע למסקנה בדבר רשלנות רפואית יש מקום לקבל מידע מלא על הנתונים הנ"ל, לרבות כאמור סוג הבדיקה, הממצאים, הנזק שנגרם וסיבת הנזק.

    אנו ממליצים לכם לפנות לעורך דין, אשר יעיין בתיעוד ויוועץ במומחה בתחום הא.א.ג, ויחד יוכלו להגיע למסקנה בדבר קיומה או היעדרה של רשלנות רפואית בנסיבות.

  • רשלנות רפואית בטיפול תרופתי

    שאלה: בשל בעיות נפשיות מהן אני סובל טופלתי במספר תרופות אשר ידוע שגורמות לבעיות בזקפה. יחד עם זאת, הרופא הפסיכיאטר שמטפל בי אמר לי שלאחר שיופסק הטיפול אחזור לתפקוד מיני מלא ותקין. כבר 8 חודשים שאינני מטופל תרופתית ועדיין אני סובל מבעיות בזקפה. האם אני יכול לתבוע את הפסיכיאטר?

    תשובה: שלום רב. נכון הוא כי תרופות רבות בתחום הפסיכיאטריה אומנם יכולות לעזור, אך מלוות בתופעות לוואי, ולעיתים אף כאלה מציקות מאוד כגון התופעה המתוארת בשאלתך.

    במקרה שאתה מתאר חשוב לבדוק מהי הסיבה לכך שאתה עדיין סובל מבעיות בתחום המיני למרות שלמעשה סיימת את הטיפול בתרופות. יכולות להיות לכך סיבות רפואיות שונות ועל כן טרם בירור זה קשה יהיה להגיע למסקנה הנוגעת לכדאיות הגשת תביעה.

    ייתכן והמצב נוסע מהעובדה שיש צורך ב"תקופת צינון" בין התרופות, וכן ייתכן שהמצב נובע מסיבות רגשיות אחרות, ולאו דווקא כאלו הנובעת מהתרופה.

    אתה רשאי לפנות לעורך דין אך אנו מציעים לך לפני כן להיוועץ עם הפסיכיאטר המטפל לבירור מקור הבעיה.

  • דימום לאחר לידה בשל רשלנות רפואית

    שאלה: לאחר הלידה אשתי החלה לסבול מכאבים קשים ומדימום בלתי רגיל. למרות פניותינו, לא זכינו לטיפול ראוי ולאחרונה גילינו שהצוות הרפואי לא ביצע את כל הבדיקות המתבקשות ובשל כך נותר ברחם של אשתי חלק מהשלייה. מאז אשתי סובלת מבעיות קשות בפוריות, שלא לדבר על הבעיות הנפשיות שנגרמו לה והבעיות הזוגיות של שנינו. מה עושים ?

    תשובה: נושא של כשלים במהלך לידה או במעקב לאחר לידה הוא נושא שעומד השכם לבקרים על שולחנות בית המשפט במדינתנו.

    בכל הנוגע לתחום זה, על פניו לצוות הרפואי יש בדיקות שעליו לבצע על מנת לוודא יציאת השלייה. חשוב לבדוק בנושא הספציפי שאתה מתאר, מה בדיוק אובחן, מהן הסיבות הרפואיות שנרשמו שבעטיין נגרם המקרה, ובכלל לקרוא את מלוא הרשומה הרפואית.

    לא ניתן להגיע למסקנה בדבר קיומה או שלילתה של רשלנות לפני שמבצעים קריאה של התיעוד הרפואי לרבות התייעצות עם מומחה בתחום המיילדות והגניקולוגיה.

    לפיכך, אנו ממליצים לכם לפנות לעורך דין המתמחה בתחום זה עם מלוא התיעוד הרפואי הרלבנטי לצורך המשך בירור והגעה למסקנה האם יש מקום לפעול משפטית בנושא.

  • רשלנות רפואית - אבחון שגוי של בדיקה

    שאלה: רופא הנשים אצלו אני מטופלת לא גילה מום שניתן היה לגלות בעובר בשבוע 12 בערך להיריון בבדיקת שקיפות עורפית, אלא רק בשבוע ה- 20 להירון. בשל האיחור באיבחון המון נאלצתי לעבור לידה מוקדמת במקום הפלה. מלבד לניתוח אני סובלת מבעיות נפשיות רבות והייתי מבקשת לדעתי האם אני יכולה לתבוע את הרופא או את קופת החולים בה הוא עובד? אודה לתשובתכם.

    תשובה: הסיטואציה המתוארת בשאלתך אינה פשוטה. הן מהפן המשפטי, ובוודאי שמהפן הרגשי האישי.

    באופן משפטי, על מנת שתקום עילת תביעה בשל רשלנות רפואית יש לבחון קיומה של רשלנות רפואית וכן קיומו של קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק. למעשה הנזק שנטען על ידיך הוא נזק נפשי. השאלה היא האם הנזק הנפשי שלך נגרם עקב האובדן המצער, או עקב אותו איחור (והצורך בלידה מוקדמת ולא הפלה). כמו כן, יש לבחון האם כלל ניתן היה וצריך היה לזהות את המום הרלבנטי בשבוע 12.

    מתן מענה לשאלות אלו יכול להביא את עורך הדין למסקנה בדבר הכדאיות בהגשת תביעת רשלנות רפואית בעניינך.

    אנו ממליצים לך לפנות אל עורך דין רשלנות רפואית, אשר ככל הנראה יתייעץ עם מומחה בתחום הגניקולוגיה והמיילדות ולאחר מכן יוכל להמליץ לך על כדאיות ההליך המשפטי בעניינך.

  • רשלנות רפואית עקב טיפול תרופתי ממושך

    שאלה: בשל טיפול תרופתי ממושך נגרם לי קטרקט בעיניים וכעת אני חייב לעבור ניתוח. האם אני יכול לתבוע את הרופא בשל טיפול תרופתי שגוי? למיטב הבנתי יש טיפול תרופתי חלופי שהיה יכול למנוע את הבעיה בעין.

    תשובה: במתן טיפול תרופתי למטופל על הרופא להבהיר את תופעות הלוואי והסיכונים אם ישנם בקבלת הטיפול.

    ככל ונזקיך נגרמו כתוצאה מטיפול אשר לא נאמר לך סיכוניו ו/או תופעות הלוואי שלו, ישנה למעשה פגיעה בהסכמתך לקבל את הטיפול – קרי אין "הסכמה מדעת" לטיפול.

    נושא זה יכול בנסיבות מסוימות להביא לקיומה של עילת תביעה נגד המטפל ו/או המוסד המטפל.

    בנוסף, כאשר ישנן מספר אפשרויות לטיפול, על המטפל להציגן בפני המטופל, ולהעניק לו את שיקול הדעת והבחירה ולא להחליט בעצמו באופן חד צדדי על כך.

    על מנת לבחון את המקרה הספציפי שלך ועל מנת לשקול הגשת תביעה ו/או תביעה בשל היעדר הסכמה מדעת, עליך לפנות למשרדו של עורך דין העוסק בתחום.

    לאחר שעורך הדין ישמע ממקור ראשון את מלוא הנתונים ויבחן את התיעוד הוא יוכל להמליץ לך האם יש מקום לפתוח בהליך משפטי אם לאו.

  • רשלנות רפואית כתוצאה מאי ביצוע בדיקה

    שאלה: הלכתי לרופא אורטופד בשל כאבים קשים בצוואר שנגרמו לי בתאונת דרכים בה הייתי מעורב לפני כשנה. הרופא אמר לי שאני שקרן שלא יכול להיות שאני סובל עדיין מכאבים. לאחר שנפנף אותי פניתי לטיפול פרטי, הופניתי לבדיקת סי טי בה נמצאה פריצת דיסק חמורה המחייבת ניתוח. שאלתי היא האם אני יכול להגיש תביעה נגד הרופא?

    תשובה: קשה מאוד לקרוא על רופאים אשר רואים במטופליהם שקרנים ואשר "מנפנפים" את המטופלים לטיפול פרטי. ברי כי הדבר אינו ראוי, וכי מטופל ברפואה הציבורית זכאי לשירות רפואי ראוי ובוודאי לא כזה כפי המתואר על ידך בשאלה.

    על פי שאלתך ועל פניו בלבד, עולה כי האיחור באבחון פריצת הדיסק אינה כה קיצונית המנתקת קשר סיבתי בין הנזק לבין תאונת הדרכים (ראה לעניין זה כתבה בנושא של רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים).

    עקרונית, עליך לפנות להגשת תביעה לקבל פיצוי ממבטחת החובה וזאת על פי עקרון ייחוד העילה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. במסגרת תביעה זו (ככל וייקבע כי פריצת הדיסק אכן נובעת מהתאונה) תזכה לפיצויים בגין נזקיך.

    אנו ממליצים לך לפנות אל עורך דין העוסק בתחום של תאונות דרכים לשם מיצוי זכויותיך לפיצוי. תשובתי מתבססת על שאלתך אך כעקרון חשוב לדעת כי רשלנות רפואית חריגה יכולה במקרים קיצוניים להקנות לנפגע עילת תביעה בשל רשלנות רפואית. יחד עם זאת, לאור נתוני שאלתך נראה לי סביר יותר כי הפיצוי יינתן במסגרת תביעת תאונת הדרכים.

  • רשלנות רפואית העולה כדי הזנחה

    שאלה: בשל ירידה בכוח המיני של בעלי פנינו לקבלת טיפול רפואי. הרופאים חשבו שמדובר בבעיה פסיכולוגית ולכן הפנו אותנו לטיפול מיני שלא עזר. עם הזמן מצבו הרפואי הלך והחמיר ולאחרונה הוא אף החל להתקשות במתן שתן. לאחר בירור מקיף שבוצע מסתבר שבעלי סובל מזיהום חריף אשר בשל הזנחה וחוסר טיפול הפך לכרוני וכנראה שלא יעבור לעולם. נראה לי שאם קופת החולים היתה קצת יותר זהירה והיתה טורחת לערוך בדיקות מקיפות הדבר לא היה נגרם. בגלל הטיפול הרשלני בעלי סובל מבעיות נפשיות קשה, שלא לדבר על הבעיות הזוגיות שנגרמו לנו. איננו מתכוונים לוותר ונודה לעזרתכם – מה עלינו לעשות ?

    תשובה: ראשית צר לנו לשמוע על האירועים שהתרחשו ועל נזקיו של בעלך.

    לגופו של עניין, חשוב לדעת שמקרים רבים של בעיות בכוח המיני אכן נובעים מסיבות רפואיות פסיכולוגיות ולכן לא ניתן לשלול על הסף את הדעה הרפואית הזו.

    יחד עם זאת, פניה לפן הפסיכולוגי צריכה להיעשות לאחר שנשללת אפשרות של בעיה רפואית שגורמת לתסמינים ולתלונות. לכן, צריך לבדוק האם אכן פעל הרופא בעניינו של בעלך באופן העומד בסטנדרט הרפואי הנדרש. ככל ולא ניתן יהיה לקבוע כי הוא פעל ברשלנות רפואית. אך זה אינו מספיק לצורך קבלת פיצוי.

    על מנת להגיש תביעה ולקבל פיצוי, יש להוכיח שאותה התרשלות בטיפול גם גרמה לכשעצמה לנזק. בעניינו של בעלך, יש להוכיח כי היה צורך להפנותו מוקדם יותר לבירור, ולו אכן היה מופנה לבירור בזמן, ניתן היה לאבחן את הבעיה מוקדם יותר ובכך למנוע את הנזק או לכל הפחות, להקטינו. אם אכן זה המקרה, ייתכן בהחלט שיש מקום להגשת תביעת רשלנות רפואית.

    יחד עם זאת, לצורך הגעה למסקנה הזו יש להיוועץ עם עורך דין ועם מומחה בתחום האורולוגי.

  • האם מדובר במקרה של רשלנות רפואית ?

    שאלה: שלום רב לצוות האתר. לאחרונה עברתי ניתוח בלייזר להסרת משקפיים. מאז הניתוח אני סובל מצריבות בעין, דמעת יתר ורואה בצורה עכורה. הרופאים במקום הפרטי שעברתי בו את הניתוח אמרו לי שמדובר בסיכון ידוע ומוכר. אולם, אף אחד לא אמר לי את זה לפני הניתוח וברור שלא הייתי עובר את הניתוח אם הייתי יודע שיש סיכון שכזה. אודה לעזרתכם מה עלי לעשות?

    תשובה: ביצוע הליך של ניתוח לייזר להסרת משקפיים אכן טומן בחובו סיכונים ותופעות לוואי רבים. במקרה המתואר, כדי לבחון אפשרות של הגשת תביעה יש לבדוק קודם כל מה בדיוק הוסבר לך. האם כל הסיכונים ותופעות הלוואי האפשריים הוסברו? האם הוחתמת על טופס הסכמה מדעת כפי שמחייב החוק?

    נקודות אלו חשובות, שכן גם אם הנזק הוא תוצאה של התממשות סיכון ידוע, הרי שאם לך לא הוסבר על סיכון זה הרי שלמעשה ביצעת את הניתוח ללא "הסכמה מדעת", דבר המזכה אותך בפיצויים ללא כל קשר לשאלה האם הנזק הוא תוצאה של טעות / כשל בטיפול אם לאו.

    יתר על כן, אם לאחר בדיקה על ידי מומחה יסתבר כי הנזק כשלעצמו נובע מהתנהלות החורגת מסטנדרט זהירות סביר של הגורמים המטפלים ולא מהתממשות סיכון, הרי שמכוח קל וחומר יש לפעול משפטית נגד המכון.

    על מנת לקדם את הנושא מבחינה משפטית עליך לפנות אל עורך דין. עורך הדין יפנה אותך לבדיקת מומחה בתחום ולאחר מכן יפעל להגשת תביעה לצורך מימוש זכויותיך לפיצויים עבור נזקיך.

  • האם ניתן להגיש תביעה ?

    שאלה: שלום רב. עברתי טיפולים להסרת שיער בלייזר באזורים שונים בגוף, לרבות אזורים צנועים. בהתחלה סבלתי מאדמומיות מוזרה והמטפלת במכון שבו עשיתי את הטיפול אמרה לי שזה שגרתי. לאחרונה התחלתי לסבול מכוויות מאוד קשות. כמובן שהפסקתי את הטיפול, אך המכון מסרב להחזיר לי את כספי וגם מתעלם ממני. מה עלי לעשות כדי לקבל את כספי בחזרה והאם אני יכולה לתבוע את המכון בשל הכוויות החמורות שנגרמו לי?

     תשובה: לא מצוין בשאלתך האם מי שביצע את הטיפולים הנו רופא או לא.

    מכל מקום, על פניו טיפולי לייזר יכולים לגרום לתופעות לוואי לא נעימות כגון גירודים, אדמומיות וגם סימנים שאמורים להיעלם. ככל והטיפול גרם לכוויות, ועוד כוויות קשות, נראה על פניו שדבר מה לא נעשה כראוי. ייתכן כי עוצמת הלייזר הייתה גבוהה יותר מהנדרש על פי סוג העור שלך.

    במקרה שלך יש לבחון ראשית מה בדיוק הוסבר לך בדבר הטיפולים ותופעות הלוואי האפשריות. כמו כן, יש לבדוק את הרשומה הרפואית ולראות מהן עוצמות הלייזר שנרשמו. מכל מקום, עצם הנזקים המתוארים "מדברים בעד עצמם", ועל כן מבחינה משפטית ניתן יהיה לטעון כי יש להעביר את נטל ההוכחה למכון להוכיח שהוא לא התרשל בטיפול בך.

    על מנת לקדם את הטיפול המשפטי בעניינך יש לפנות אל משרד עורכי דין. עורך הדין יקבע לך קרוב לוודאי בדיקה אצל מומחה מטעמו בתחום הכירורגיה הפלסטית על מנת לבחון את טענותיך בדבר טיב הטיפול וכן לבדוק את הנזקים הנטענים והשלכתם לעתיד. לאחר מכן ניתן יהיה לקדם את המקרה להגשת תביעה לצורך מימוש זכויותיך לפיצוי.

  • תביעת רשלנות רפואית נגד רוקח

    שאלה: רוקח נתן לי תרופה שונה ממה שהרופא ציין במרשם ואף הסביר לי שעליי ליטול התרופה בכמות שונה לגמרי ממה שהרופא הסביר לי. אני כמובן פעלתי בהתאם להמלצת הרוקח שנתן לי בדיעבד תרופה שגויה ומאז אני סובלת ממגרנות באופן כרוני. האם אני יכולה להגיש תביעה ?

    תשובה: שלום רב. קראנו את שאלתך וקיימות מספר שאלות הדרושות בחינה טרם הגעה למסקנה בדבר הנכונות המשפטית והרפואית להגיש תביעה בעניינך.

    תחילה, יש לבדוק האם באמת התרופה השגויה אשר ניתנה יכולה לגרום בפועל למיגרנות כרוניות. ככל והתשובה חיובית יש להמשיך ולבחון את הנסיבות שהובילו לאותה רשלנות במתן התרופה השגויה.

    באופן עקרוני, על רוקח חלה חובת זהירות אל מול המטופל לו מנפיקים תרופות.

    במקרה שלך הרוקח הנפיק תרופה לא נכונה וגם כתב לך מינון שונה מזה שהמליץ הרופא. מחד הדבר מעיד לכאורה על רשלנות של הרוקח אך מאידך יכול לעמוד גם נגדך באשר את אומר שידעת שהמינון שנמסר לך על ידי הרוקח היה שונה מזה שהרופא המליץ עליו.

    יש לבחון שאלות אלו, וכן את ההשלכה של תשובתן על הקשר הסיבתי בין הנזק הנטען לבין הרשלנות הנטענת.

    הנושא לא פשוט ואנו סבורים שעליך לפנות אל עורך דין להמשך בירור עד להגעה למסקנה האם יש מקום בעניינך לפעול משפטית.

  • תביעת רשלנות רפואית בשל איחור באיבחון

    שאלה: על אף שביקרתי אצל רופאת המשפחה שלי מספר פעמים ואמרתי לה שאני מרגישה גוש מוזר באזור שד ימין, לא שלחה אותי לבדיקות מיוחדות, בדקה את אזור השד בצורה שטחית ואמרה לי שאני סתם מדמיינת. כעבור זמן מה פניתי לביצוע בדיקות באופן פרטי וגילו שאני סובלת מסרטן השד. האם אני יכולה להגיש תביעה כנגד רופאת המשפחה וקופת החולים בשל הרשלנות החמורה והאיחור שבאיבחון מחלתי?

    תשובה: שאלתך מעלה את הסוגיה של איחור באבחון סרטן שד. הטענות כנגד רופאת המשפחה אמורות להיבחן במבחן הרופא הסביר.

    ככל שייקבע כי על רופאת המשפחה היה לשלוח אותך לבדיקות מוקדם יותר הרי שניתן יהיה לומר כי הנ"ל התרשלה. אך בכך אין די. יש צורך בנוסף להוכיח כי לו הייתה הרופאה מפנה אותך לבדיקות מוקדם יותר, היה ניתן לאבחן את סרטן השד, ויותר מכך, האבחון בהקדם היה משפר את סיכויי ההחלמה שלך.

    ככל ואכן על פי חוות דעת מומחה התנאים שלעיל מתקיימים, יש בהחלט מקום לשקול הגשת תביעה ובמסגרתה לטעון למלוא נזקייך בגין האירועים.

    לצורך קידום הנושא מבחינה משפטית עליך לפנות לעורך דין העוסק בתחום זה.

    אנו מאחלים לך בריאות שלמה.

  • חוות דעת בתביעת רשלנות רפואית

    שאלה: האם בכל מקרה שמגישים תביעה צריך לצרף לתביעה חוות דעת רפואית? גם כאשר אין ולא יכול להיות ספק בנוגע לרשלנות ?

    תשובה: המשפט "אין ולא יכול להיות ספק בנוגע לרשלנות" הנו משפט המהווה מסקנה רפואית שלגביה ניתן לומר "רשלנות רפואית הינה בעיני המתבונן". במילים אחרות, ייתכן כי הרשלנות "ברורה" עבור אחד, תהיה "התממשות סיכון קיים" בעיני אחר. במילים אחרות, הקביעה שבדין המחייבת להגיש חוות דעת רפואית תכליתה בין היתר למנוע בדיוק את הצורך בבירור הרפואי הזה באופן לא מקצועי. שהרי רק מומחים רפואיים בתחום יכולים באמת לומר האם סוגיה רפואית מהווה חריגה לא סבירה על פי הספרות הרפואית והפרקטיקה הנדרשת מרופא סביר.

    נכון כי קיימים מקרים שלמעשה כל אדם סביר יכול לומר שנראה כי מדובר ברשלנות רפואית "ברורה" (כדוג': הותרת גוף זר בגוף, ביצוע טיפול ו/או ניתוח במקום לא נכון ועוד). יחד עם זאת, מטעמי יעילות, מקצועיות וכמובן הצורך להוכיח בכל מקרה קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק, החובה להגשת חוות דעת רפואית בדין היא.

    אגב, הגשת חוות הדעת הרפואית היא גם אינטרס מובהק של התובע. שכן, הצגת טענותיו להתרחשות רשלנות  בצורה ברורה ומקצועית ע"י מומחה יכולה רק לעזור לבית המשפט להביא לפסיקה הנכונה ולמתן פיצוי ראוי לנפגע.

  • טיפול רפואי (אורתודנטי) רשלני

    שאלה: לפני מספר חודשים סיימתי טיפול אורתודנטי מאוד יקר וממושך לצורך יישור השיניים העליונות. לטענת הרופאים לאחר הטיפול השיניים קובעו בחוט ברזל ואין סיכוי שיזוזו. לפני זמן קצר שמתי לב לשינוי במצב השיניים ולכן פניתי מיד לרופא שיניים של חבר שבישר לי שכנראה לא קיבעו לי את השיניים כמו שצריך. הרופאים ביצעו את הטיפול האורתודנטי טוענים שהדבר לא קשור אליהם ולא מוכנים לתקן את המצב לא תשלום נוסף. מה עלי לעשות ?

     

    תשובה: שאלתך נוגעת לתחום השיניים / שיקום הפה. על מנת לבחון אפשרות להגשת תביעה על בסיס טענות לרשלנות של רופא שיניים / אורתודנט יש מקום לאסוף את מלוא התיעוד הרלבנטי, לבחון אותו, וכן לבדוק אותך על ידי מומחה רפואי בתחום.

    ככל ואכן תהא מסקנה רפואית שהייתה רשלנות בטיפול בך, בהחלט יהיה מקום לפעול משפטית ולתבוע את מלוא נזקייך בגין המקרה, לרבות (אך לא רק) החזר כספי עבור הצורך בטיפול נוסף משקם.

    אנו ממליצים לך לפנות אל עורך דין על מנת לבחון את המקרה הספציפי שלך. חשוב להגיע למשרדו של עורך הדין עם מלוא התיעוד הרלבנטי לרבות הצילומים שנעשו לך.

    לפרטים נוספים, באפשרותך לפנות אלינו באמצעות טופס יצירת הקשר שבאתר.

  • מהי עלות חוות דעת רפואית?

    שאלה: ברצוני להגיש תביעה. התייעצתי עם עורך דין אשר אמר שעליי להגיש יחד עם התביעה חוות דעת שעלותה כ- 7,000 ₪. אני אם חד הורית ואין באפשרותי לגייס סכומים כאלה? מה עליי לעשות? נראה לי פשוט לא צודק שבגלל מצבי הכלכלי לא אוכל לקבל את יומי בבית המשפט. אודה לעזרתכם.

    תשובה: שלום רב הסוגיה אותה את מעלה הינה סוגיה שעולה רבות על שולחנות עורכי דין רשלנות רפואית וכן על שולחנות הדיונים של שופטי ישראל.

    על פניו, על פי הדין חובה על תובע לצרף לתביעתו חוות דעת רפואית. נכון שבתחומי רפואה מסוימים עלויות של חוות דעת שכזו הינן גבוהות. יחד עם זאת, חשוב לדעת כי מדובר בהוצאה אשר כל עוד הבסיס לתביעה איתן, תחזור לתובע באמצעות פסיקת הוצאות משפט.

    לכן, ככל וישנה אפשרות להשיג את הסכום הדרוש זוהי הדרך הנכונה והיעילה ביותר.

    אם אין בשום אופן אפשרות להשיג את הסכום הנדרש, עדיין הדין מאפשר בתנאים מסוימים לפנות לבית המשפט ולבקש מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט במימון ביניים של הנתבעים. ככלל, בית המשפט ימנה מומחה שכזה אם יוכח כי לתובע אכן קיים חיסרון כיס ובנוסף, כי קיימות ראיות לכאורה המעידות על קיומה של עילה. כאמור, תובע יכול לקבל את יומו בבית המשפט גם ללא שהוא נושא בעלות חוות דעת רפואית ככל והוא עומד בתנאי הדין.

    אך שוב, כאשר את ניגשת להליך משפטי בעקבות טיפול אשר גרם לנזק משמעותי, אנו סבורים שהדרך הנכונה היא לפעול לעריכת חוות דעת רפואית מטעמך, כמובן שבאמצעות עורך דין אשר מייצג אותך בתיק.

  • ביעת רשלנות רפואית בשל פגם במכשור

    שאלה: לפני כשבוע בערך אבי התמוטט בסלון ואיבד את הכרתו. מיד פינינו אותו לבית החולים הנמצא בסמוך לביתנו, שם ניסו לבצע בו פעולות החייאה. הצוות הרפואי ניסה לבצע פעולות החייאה עלי ידי מכות חשמל, אך לא הצליח בשל העובדה שהמכשיר היה פגום (את זה גילינו בדיעבד). למרבה הצער אבי מת. האם אנו יכולים להגיש בשמו תביעה?

    תשובה: צר לנו לשמוע על אביך. בהחלט מדובר במקרה לא קל, הן משפטית וכמובן שרגשית. ננסה בכל זאת לענות לך באופן מקצועי.

    על פניו, ההחלטה האם יש מקום לפעול משפטית היא נגזרת של שאלה רפואית אחת. האם ככל והמכשיר היה תקין (כפי שניתן לצפות שיהיה) ניתן היה להציל את חייו של אביך או למצער שסיכויי החלמתו היו עולים.

    תשובה לשאלה זו תינתן על ידי רופא מומחה, לאחר שזה יבחן את האבחנות הרפואיות ואת סיבת המוות. אם התשובה תהא חיובית נראה כי יש מקום לפעול משפטית באופן של הגשת תביעה.

    מבחינה פורמאלית, ליורשיו של מנוח הזכות לתבוע בשם העיזבון. תביעת עיזבון ותביעת יורשים הינה נושא משפטי רחב כשלעצמו ואיני יכול באמצעות תשובה אחת להסבירו. אך באופן כללי יש לדעת כי קיימת לכם אפשרות לבחון הגשת תביעה בשל האירוע המתואר.

    אנו ממליצים לכם בכל לשון לפנות אל עורך דין העוסק בתחום עם מלוא התיעוד הרפואי הרלבנטי על מנת לבחון את הנושא באופן מקצועי.

  • רשלנות רפואית - אי עריכת בדיקות

    שאלה: שלום רב. תוך כדי עבודה נחתכתי בידי. המעביד שלי פינה אותי מיידית לבית החולים. בבית החולים תפרו את החתך ושלחו אותי לביתי עם המלצות למנוחה בלבד. לאחר מספר ימים התפתח זיהום רציני בידי ואיבדתי כעבור זמן נוסף את התחושה ביד. בשל מצבי הקשה בעלי לקח אותי לבית החולים שם עשו לי בדיקת אולטרא סאונד וגילו שיש לי חתיכה של עצם זר ביד. מיד הכניסו אותי לחדר ניתוח והוציאו לי משם חתיכה של זכוכית. כתוצאה מרשלנות בית החולים אני סובלת עד היום מכאבים ביד ומקשיים בביצוע התפקוד עם היד. בנוסף, נותרו לי צלקות ניתוחיות מכאיבות. כנראה גם שלא אוכל לחזור ולתפקד עם ידי כבעבר. האם אני יכולה להגיש תביעה כנגד בית החולים על כך שהתרשל ולא בדק אם נותרו חתיכות זכויות בידי לפני שתפרו לי את היד?

    תשובה: על פניו, הותרת גוף זר בגופו של מטופל לאחר ביצוע הטיפול בהחלט מהווה בסיס לתביעה.

    יחד עם זאת, ישנן נקודות שיש לבחון אותן טרם החלטה לפעול משפטית כנגד הצוות הרפואית. קודם כל יש לבדוק מהבחינה הרפואית מהו הנזק שנגרם, לא כתוצאה מהחתך והטיפול, אלא הנזק שמשויך לעצם הותרת הזכוכית בידך. נזק זה הוא אשר למעשה "בר פיצוי".

    אם לדוגמא נותרה בעיה עצבית או שהצלקות הן תוצאה של הצורך בניתוח הנוסף להוצאת הזכוכית, נראה שבהחלט יש מקום להגשת תביעה.

    אנו מציעים לך לפנות למשרדו של עורך דין העוסק בתחום על מנת לבצע את שנדרש על מנת לקדם הליך משפטי בעטיו תזכי לפיצוי בגין נזקיך כתוצאה מאותה רשלנות רפואית.

    בריאות ורפואה שלמה.

  • שכ"ט עורך דין רשלנות רפואית

    שאלה: שלום רב. פניתי אל עורך דין העוסק בתחום על מנת שיגיש בשמי תביעה, אך הוא מבקש שכר טרחה גבוה ביותר עבור ניהול ההליך. אודה לקבלת הסבר אודות שכר הטרחה אשר נגבה על ידי עורכי דין. נוגה.

    תשובה: שלום נוגה. נושא שכר הטרחה של עורכי הדין בתביעות נזיקין בכלל ותביעות רשלנות רפואית בפרט הוא נושא אשר לכל עורך דין תפיסה שונה לגביו. בניגוד לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים שם שכר הטרחה של עורך הדין קבוע בחוק, בתביעות אלו שכר הטרחה שונה בין עורך דין אחד למשנהו.

    על פי כלל נוכל לומר כי נהוג לגבות עבור טיפול בתיקים אלה את מירב שכר הטרחה באחוזים מהצלחה. כלומר, את מירב שכר הטרחה יקבל עורך הדין מהפיצוי שישיג עבורך. הדבר אינו מוחלט, וייתכן מאוד שעורך דין ידרוש עבור ניהול התיק שכר טרחה על פי שלבים או שכר טרחה על פי שעות.

    יחד עם זאת, כאמור, מירב עורכי הדין בתחום גובים את מירב שכר הטרחה באחוזים מהצלחה.

    חשוב להדגיש כי זהות עורך הדין, מקצועיותו בתחום, וכמובן הכימיה של הלקוח עמו חשובים לעיתים יותר מההבדלים בין הצעת שכר טרחה אחת לשנייה. אנו בדעה שכאשר נוצר אמון בין עורך הדין לבין הלקוח, האמון הזה משליך גם על נושא שכר הטרחה.

    המון בהצלחה וכמובן בריאות שלמה.

  • נגד מי מוגשת תביעת רשלנות רפואית

    שאלה: בעקבות תאונת דרכים שעברתי קרעתי את שריר זרוע יד ימין. הרופאים של קופת החולים המליצו לי לעבור ניתוח ולמרות חששותיי עברתי ניתוח לאחריו אינני אותו בנאדם. מאז הניתוח אני סובל מכאבים עזים ביד, כאילו דוקרים אותי, היד שלי רדומה רוב הזמן ואינני מסוגל לתפקד. אורטופד בכיר שביקרתי אצלו לאחרונה הסביר לי שכנראה נפגע עצב במהלך הניתוח. אינני מוכן לוותר ואני רוצה להגיש תביעה. אשמח לקבל הסבר כיצד מתנהל ההליך המשפטי ומה עליי לעשות. תודה, שמעון.

    תשובה: שלום שמעון. שאלתך הינה שאלה שחוזרת רבות באתרנו ואתה מוזמן גם להביט בתשובות קודמות.

    נחזור ונסביר כי כאשר מדובר בפגיעה כתוצאה של תאונת דרכים הרי שאת מלוא הנזקים כתוצאה מהתאונה יש לתבוע ממבטחת החובה הרלבנטית (אם היית ברכב אז את ביטוח החובה של הרכב, אם הולך רגל אז את ביטוח החובה של הרכב הפוגע) וזאת בהתאם לעקרון ייחוד העילה הקבוע בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

    בכל הנוגע לקיומה של רשלנות בטיפול לאחר תאונת דרכים, על פי הדין נכון להיום יש לבחון האם אותה רשלנות רפואית חריגה עד כדי כך שהיא מנתקת כל קשר סיבתי בין התאונה לבין הנזק. אם מדובר ברשלנות רפואית המהווה תוצאה ישירה של הטיפול בנזקי התאונה, הרי שלפי פסיקת בית המשפט יש לראות אותה כ"צפויה" ולכן את הנזקים בעטיה עדיין תובעים במסגרת תביעת תאונת הדרכים.

    רק אם כאמור מדובר בהתרחשות רשלנות בטיפול המנתקת כל קשר סיבתי לתאונת הדרכים ייתכן ותהא עילת תביעה נפרדת.

    בנסיבות העניין אנו ממליצים לך לפנות לקבלת ייעוץ משפטי אצל עורך דין נזיקין.

  • רשלנות רפואית בטיפול של רופא עור

    שאלהלפני שנה יצא לי פצעון מוזר באזור האף שהלך וגדל. לאחר סדרת בדיקות אצל רופא עור, הוחלט שעלי לעבור ביופסיה על מנת לוודא כי אין מדובר בגידול סרטני חלילה וחס. כנראה שבניתוח עשו חתך מאוד גדול באזור האף שגם נתפר לא טוב וכעת אני סובלת מצלקות גדולות ומכוערות בפניי. אני מתביישת לצאת מהבית וסובלת מבעיות נפשיות קשות. מה עלי לעשות ?

    תשובה: שלום רב. בשאלתך חסר מידע מהותי. האם תוצאות הביופסיה הראו שמדובר בגידול סרטני? אם לא מה היה הבסיס להחלטה לנתח? כמו כן לא פרטת איזה ניתוח מדובר, באיזו שיטה הוא בוצע, וכמו כן – האם פרטו בפניך שיטות אחרות אפשריות.

    אין ספק שבמקרה שלך נותר נזק משמעותי. מעבר לנזק הפיזי של הצלקות בפנים, ברור שיש לדבר השלכה מהבחינה של ההרגשה האישית והפגיעה הנפשית אותה את מתארת מאוד הגיונית.

    יחד עם זאת, על מנת להוכיח כי הנזקים הם תוצאה של רשלנות המנתח צריך להראות שביצוע הניתוח באופן שנעשה חרג מסטנדרט הרפואה הסביר. אם אכן נעשה חתך או כל הליך רפואי מיותר שגרם לנזקים ניתן יהיה לתבוע בגינו פיצוי.

    אך בטרם מחליטים על כך אני ממליץ לפנות למשרדו של עורך דין לצורך בחינת העובדות הספציפיות הן מהבחינה המשפטית והן הרפואית ואז להגיע למסקנה הנכונה.

    לייעוץ משפטי פרטני וחסוי של עורך דין באפשרותך לפנות אלינו באמצעות טופס צור קשר.

  • מועד התיישנות של תביעות רשלנות רפואית

    שאלה: בילדות, בגיל 14, עברתי ניתוח בכף ידי בשל שבר קשה שנגרם לי. בעקבות ניתוח רשלני ביותר הנני סובל מצלקות מכאיבות ומכוערות ובכוונתי להגיש תביעה כנגד הגורמים הרפואיים. קראתי באתרכם שהתיישנות להגשת תביעה היא 7 שנים. כיום אני בן 23. האם זה אומר שאינני יכול להגיש תביעה ?

    תשובה: שאלתך מחולקת למעשה לשניים. הן לנושא הגשת התביעה והן לנושא הזמן שחלף, כלומר סוגיית ההתיישנות.

    לגבי התביעה עצמה, יש לבחון האם הצלקות נובעות עקב רשלנות במהלך הניתוח. צלקות הינן לרוב תוצאה צפויה מניתוח. אך שוב, יש לבדוק אילו צלקות נותרו, והאם נגרמו כתוצאה "טבעית" של הניתוח או כתוצאה של רשלנות במהלכו. ככל והצלקות נגרמו בשל רשלנות רפואית יש בהחלט לפעול להגשת תביעה.

    בכל הנוגע לשאלת ההתיישנות, הואיל והמקרה נגרם בהיותך קטין הרי שההתיישנות מתחילה להיספר מגיל 18 כלומר עד לגיל 25 אתה רשאי להגיש תביעה.

  • רשלנות רפואית של בית חולים

    שאלה: במהלך אשפוז בבית החולים לצורך הכנה לניתוח שהיה עלי לעבור נדבקתי בחיידק קטלני אשר פגע לי בכליות אשר אינן מתפקדות כיום. האם יש לי עילת תביעה ?

    תשובה: שלום רב. לצערי שאלתך חוזרת רבות על ידי לקוחות שפונים אלינו.

    אולם, על אף שמדובר בשאלה שכיחה, התשובה היא מאוד ספציפית ותלויה בכל מקרה לגופו. ראשית, חייבים לדעת באיזה חיידק מדובר. מה המקור שלו ? האם הזיהום סביר שהוא מעצם הטיפול או שסביר יותר שהוא נובע מהיעדר סטריליזציה במקום ביצוע הניתוח? כמובן שאלו שאלות מקצועיות אשר מתן מענה עליהן על ידי מומחה יכול לכוון אותנו להבין האם במקרה הספציפי נכון יהיה לפנות להליך משפטי ולתבוע פיצויים.

    על פי כלל, זיהום הוא סיכון בכל ניתוח. יחד עם זאת, בחינת מקרים רבים הראתה שניתן היה וצריך היה למנוע זיהומים רבים.

    אולם, הגעה למסקנה שכזו תיתכן רק לאחר פניה לעורך דין העוסק בתחום.

    עורך הדין יוכל להתייעץ עם המומחים הרלבנטיים ולהגיע עמכם יחד למסקנה הנכונה בנסיבות. אני מאחל לך בריאות שלמה.

  • האם איחור כאמור מקים עילת תביעה?

    שאלה: נפגעתי בכף ידי במהלך משחק כדורסל ושברתי את אחת מאצבעותיי. בשל לחץ ועומס אדיר בחדר המיון של בית החולים, לא קיבלתי טיפול מהיר ולמרות שהיה צורך בביצוע ניתוח מיידי, ניתוחו אותי רק למחרת. ברצוני להגיש תביעה ואבקש את עצתם כיצד עליי לעשות כן.

    תשובה: שלום רב. שאלתך מציגה מצב בו עצם הנזק לא נגרם בשל טעות בטיפול הרפואי. השאלה החשובה בעניינך היא האם אכן העיכוב בטיפול בך חורג מסטנדרט רפואה סביר ?

    לעניין זה חשוב לדעת שלא כל עיכוב בטיפול יהווה רשלנות רפואית. ייתכנו מצבים בהם בשל מקרים דחופים יותר מתעכב טיפול במטופל כזה או אחר. בעניינך, חשוב לדעת האם העיכוב אכן חרג מהסביר. אך לא רק זאת. גם אם העיכוב חרג מהסביר יש צורך להוכיח קשר סיבתי בין האיחור לבין הנזק שנגרם לך.

    במילים אחרות, אם הנזק שנגרם לך הוא סיכון טבעי בניתוח ולא קשור לאותו עיכוב אז למעשה לא תהא עילת תביעה כנגד הגורמים המטפלים ברשלנות.

    מצד שני, אם יוכח שביצוע ניתוח במועד היה מונע את הנזק בהחלט יש מקום לשקול הגשת תביעה.

    לפיכך, אנו מציעים לך לפנות אל עורך דין העוסק בתחום לבחינת העניין.

  • רשלנות רפואית - מקדח שנשכח

    שאלה: בשל כאבי שיניים חמורים פניתי לרופא בכיר אשר גילה ששכחו לי מקדח מזערי מתחת לשן בה ביצעו לי סתימה לפני מספר שנים. בשל כך אני סובל מבעיות נוירולוגיות קשות באזור הפנים, כגון איבוד התחושה. אינני יודע מה לעשות ואודה לעזרתכם. בני.

    תשובה: שלום בני. הסיטואציה אותה אתה מעלה גורמת לתהיות ושאלות רבות.

    מבלי להיכנס לעובי הקורה אוכל לענות כי קיימים מקרים של רשלנות רפואית מצד רופאי שיניים שגרמו למטופלים לבעיות עצביות כגון אבדן תחושה באזור מסוים בפנים.

    במקרה שלך חשוב מאוד לבחון את העובדות שאתה מתאר ואת הבסיס להן.

    חשוב לקרוא את הרשומה הרפואית וכמו כן, לבחון מהבחינה הרפואית מהם המקורות האפשריים לנזק שלך.

    על מנת להוכיח שרשלנות הרופא היא שגרמה לנזק, חשוב במקרה שלך להתייעץ עם מומחה בתחום השיניים/שיקום הפה. אנו מציעים לך לפנות לעורך דין העוסק בתחום.

    עורך הדין כבר יפעל להתייעץ עם המומחה הרלבנטי לצורך בחינת קיומה של עילת תביעה. כמובן שככל ונזקיך הם תוצאה של רשלנות רפואית הנך זכאי לקבל פיצוי על כך. אני מניח שעורך הדין אליו תפנה יפרט לך גם בעניין זה.

    בהזדמנות זו נאחל לך בריאות שלמה.

  • מצוקה במהלך הלידה

    שאלה: שלום רב. בני הקטן (כבן שנתיים) סובל מבעיות קשות בהתפתחות. לאחרונה גיליתי שהדבר נובע ממצוקה בה נמצא במהלך הלידה. אינני יודעת מה לעשות ואיך לבחון האם מגיע לבני פיצוי כלשהו בשל הרשלנות שנגרמה במהלך הלידה?

    תשובה: שלום רב. לא פרטת בשאלתך כיצד הגיעו למסקנה כי הבעיה בהתפתחות אכן נובעת ממצוקה כלשהי בה היה בנך במהלך הלידה.

    חשוב להדגיש, שקיומה של עילה תיתכן במקום שאכן נובע נזק מרשלנות.

    קשר סיבתי בין התפתחות עוברים לבין מצוקות במהלך לידה הוא נושא רחב שלא ניתן במסגרת תשובה זו לתת לו מענה ובוודאי לא קביעה אודות קיומה של רשלנות רפואית.

    יש גם לשים לב שבנך רק בן שנתיים וכי ייתכן שהבעיות בהתפתחות תסתיימנה עם גדילתו. על כך כמובן צריך לענות מומחה כאמור.

    אנו ממליצים לכם לפנות למשרדו של עורך דין עם כל התיעוד הרפואי הקיים של בנך. עורך הדין בוודאי יתייעץ עם מומחה בתחום המיילדות ולאחר מכן יוכל לומר לך האם אכן ישנו בסיס לעילת תביעה.

  • האם חייבים חוות דעת רפואית?

    שאלה: הייתי אצל עורך דין והבנתי שלא ניתן להגיש תביעה בלי חוות דעת רפואית. גם הבנתי שחוות דעת רפואית עולה בערך 8,000 ש"ח? האם זה הגיוני? זה נראה כאילו רק לעשירים יש פתח להגיש תביעות. אני לא מבינה איך לאדם ממוצא פשוט יש סכום כזה עבור חוות דעת. אשמח לתשובתך בנושא כמי שמתמחה בתחום.

    תשובה: הגשת חוות דעת רפואית על מנת להוכיח דבר שברפואה הינה דרישה שמופיעה בחוק והיא רלבנטית לתיקי רשלנות רפואית כפי שהיא גם רלבנטית לתיקי נזיקין "רגילים" בהם יש צורך להוכיח נזק.

    אנו מבינים מאוד את הקושי והבעייתיות אבל קשה לנו במסגרת תשובה בפורום להסביר את כל הנושא. באופן כללי חשוב לדעת שהוצאות משפט לרבות הוצאות חוות דעת הן הוצאות שיש לעמוד עליהן במסגרת התביעה. לגבי הסכום הספציפי קשה לי להתייחס. לכל עורך דין יש את מאגר המומחים שלו ובהתאם לכך גם העלויות של חוות הדעת. לרוב, הדבר תלוי בסוג המומחיות ובהיקף העבודה הדרושה לצורך עריכת חוות הדעת.

    רשלנות רפואית הוא תחום משפטי שמחייב התייחסות רפואית ומשפטית כאחת. לכן הגשת תביעה ללא חוות דעת לא תואיל לתובע.

    אנו מציעים לך להיוועץ עם עו"ד אשר יוכל לפרט מעט יותר על כיצד למנוע הוצאה מיותרת על חוות דעת וכן כיצד עורכים חוות דעת נכונה ומתאימה בעלות המינימאלית האפשרית, ובכל מקרה כאמור? הוצאות חוות הדעת הינן הוצאות לכל דבר שעומדים על קבלתן חזרה במסגרת התביעה.

     

  • דיכאון לאחר ניתוח אף כושל

    שאלה: אני מקווה שהשאלה שלי לא מטופשת. שמי אייל, בן 32 וביצעתי לפני כשנה ניתוח אף. הניתוח יצא זוועה. האף נראה נורא ואני בדיכאון מאוד רציני מאז. איני יודע מה לעשות ואני אפילו לא יוצא מהבית. האם אני יכול לתבוע את הרופא בגלל הנזק שנגרם לי ? תודה מראש, אייל.

    תשובה: שלום אייל. צר לי לשמוע את סיפורך האישי. לצערנו, לא תמיד ניתוחים אסתטיים מביאים לתוצאות שהמטופלים סברו שיהיו.

    ישנו גבול מאוד דק באבחנה בין תוצאה לא רצויה לבין תוצאה הנובעת מהתרחשות רשלנות רפואית של הגורמים המטפלים.

    למעשה בעניינך, יש לבחון האם התוצאה של הניתוח סבירה על פי אמות מידה רפואיות מקובלות. כמו כן, יש לבחון את כל הליך הניתוח, החל ממתן ההסבר על התוצאות האפשריות ועד לבחינת מקצועיות ביצוע הניתוח עצמו.

    יש מקרים בהם מסתבר כי התוצאה נובעת מרשלנות של הצוות המטפל, אך יש גם מקרים בהם התוצאה אינה מרצה את המטופל, אך אין בכך בכדי להקים עילת תביעה למטופל.

    אנו מציעים לך לפנות אל עו"ד אשר בוודאי יתייעץ עם מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית ויוכל להעניק לך תשובה מקצועית ומוסמכת.

  • איחור באיבחון - מקים עילה ?

    שאלה: אני סובל מכאבים נוראיים ברגל מזה שנים רבות. למרות זאת אף פעם לא שלחו אותי לבדיקה רצינית. רק לאחרונה הסכימו לשלוח אותי להדמיה ואובחנו שינויים פתולוגיים וכן קרע ברצועת הברך. האם אני יכול לתבוע?

    תשובה: שלום רב. על מנת לבחון האם ניתן להגיש תביעה על בסיס טענה לקיומה של רשלנות רפואית צריך להוכיח התרשלות, נזק וכמו כן קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק.

    בעניינך, צריך למעשה לבדוק האם היעדר הפנייה לבדיקות בשלב מוקדם מהווה חריגה מסטנדרט של רופא סביר בנסיבות. ככל וכן יש לבדוק את הנזק שנגרם כתוצאה מהאבחנה באיחור וכן האם יש קשר בין הרשלנות לבין הנזק. במילים אחרות, אם הפניה לבדיקה מוקדם יותר הייתה משפרת את סיכויי ההחלמה שלך וכמו כן, הייתה חובה על הרופאים להפנות לבדיקה מוקדמת, אז יש מקום לבחון ברצינות הגשת תביעה.

    ואולם, על מנת לבצע בדיקה מקצועית ומקיפה, אנו ממליצים לך לפנות אל עורך דין עם מלוא התיעוד הרפואי שברשותך.

  • תביעת רשלנות רפואית כתוצאה מזיהום שנגרם בטיפול

    שאלה: יש לי שאלה. אני מעוניין לדעת האם אפשר לתבוע בית חולים בשל מתן טיפול שגרם לזיהום. הזיהום התפתח וגרם לנזקים קשים. יש מקום לתביעה ?

    תשובה: שלום רב. השאלה קצרה ואינה מפרטת מספיק את הנתונים. מהו הטיפול שניתן? היכן אובחן הזיהום? מה הם אותם נזקים קשים כתוצאה מהזיהום? ברור שלא ניתן לתת תשובה אמיתית ללא קבלת נתונים אלו.

    ככלל, טיפול כירורגי טומן בחובו לרוב גם סיכון לזיהום. השאלה האם הזיהום הוא תוצאה של רשלנות רפואית אינה שאלה פשוטה. אם התברר שהזיהום נגרם למרות שהצוות הרפואי פעל על פי כל הכללים הנדרשים, ייתכן ויהיה זה סיכון טבעי כאמור. אך אם ניתן להראות שהצוות הרפואי פעל באופן חורג לסטנדרטים הנדרשים לטיפול כגון וידוא נושא הסטריליזציה ייתכן שתקום עילת תביעה.

    יחד עם זאת, כפי שאמרתי לעיל, זיהום לרוב הוא סיכון טבעי ולכן הנטייה הראשונה היא לראות בהתקיימו כהתממשות סיכון ולאו דווקא כהתממשות של רשלנות בטיפול. אך אין לסגור את הגולל ויש לשמוע את כל הפרטים ולראות את הרשומה הרפואית על מנת להגיע למסקנה מקצועית יותר.

    על מנת שנוכל לבחון את המקרה בצורה מקצועית עלינו לקבל פרטים טובים ונוספים.

  • החלקה על רצפה רטובה

    שאלה: הייתי עם אמא שלה בבית חולים לבקר בת משפחה. כאשר יצאנו מבית החולים במדרגות היו שם מים ואמא שלי החליקה ונגרם לה נזק לא פשוט. אמא נאלצה לעבור ניתוחים ועד היום היא סובלת. האם ניתן לתבוע את בית החולים ?

    תשובה: השאלה הינה לכאורה בתחום הרשלנות הרפואית, אך בפועל אינה כך.

    למעשה הנזק שנגרם לאמך נבע בשל רשלנות בית החולים לכאורה, אך לא מדובר ברשלנות רפואית. החובה של בעל מקרקעין (כגון בית החולים במקרה שלך) לדאוג לתקינות המעברים הינה חובה שאינה "רפואית" במהותה.

    אין במקרה שלך התרשלות רפואית שגרמה לנזק. על כן, מדובר במקרה זה על תביעת נזיקין "רגילה" כנגד בית החולים, במסגרתה יש לתבוע את הנזקים שנגרמו לאמך בטענה שהרטיבות שלא נמנעה היא הגורם לכך.

    תביעה שכזו יש להגיש ביחד עם חוות דעת רפואית מטעם אורטופד (או כל מומחה אחר שקשור לנזקי אמך), ובמסגרת חוות הדעת יש לטעון מהם הנזקים שנגרמו בשל התאונה. בניגוד לתביעות העוסקות ברמת הטיפול הרפואי שניתן, שם בחוות הדעת יש מקום להעלות טענות רפואיות המבהירות מדוע בית החולים התרשל, במקרה שלך אין מקום לכך שכן הרשלנות הנטענת כאמור, אינה רשלנות רפואית.

    אנו ממליצים לך לפנות לעורך דין העוסק בתחום דיני הנזיקין למימוש זכויותיה של אמך. בריאות שלמה לאמך.

  • ההבדל בין נכות רפואית לנכות תפקודית

    שאלה: אני כל הזמן שומע שיש הבדל בין נכות רפואית לנכות תפקודית. לא בדיוק הבנתי את ההבדל. רשלנות שגרמה לנכות רפואית לא מספיקה ? אודה לכם אם תסבירו לי קצת יותר את הנושא הזה, כי לא הבנתי אותו.

    תשובה: ישנו הבדל מהותי בין נכות רפואית לבין נכות תפקודית. התשובה נכונה לתביעות רשלנות רפואית כמו גם לתביעות נזיקין אחרות.

    למעשה, אם רשלנות של רופא גרמה לנזק של 20% נכות, יש חשיבות לתפקודיות של אותה הנכות. כלומר, אם הנכות הרפואית לדוג' הינה תוצאה של מגבלות בתנועה של כף רגל ימין. האם נאמר כי היא משפיעה אותו דבר על שחקן כדורגל ימני כמו גם על פקיד שיושב כל היום ? נראה שהתשובה תהיה לא.

    בתי המשפט בתיקי נזיקין, מיישמים את הנכות בעיקר לצורכי חישוב הפסדי שכר לעתיד על פי הנכות התפקודית של הנפגע. כלומר, פסנתרן שנפגע באצבע, סביר שתיקבע לו נכות תפקודית גבוהה יותר מהנכות הרפואית שלו, שכן ההשלכה של הנכות הרפואית על תפקודו ברורה.

    בסופו של דבר, בתביעות העוסקות בטיפולים רפואיים מי שקובע את הנכות התפקודית הוא בית המשפט בלבד. לצורך כך כמובן שבית המשפט נזקק להערכות הנכות הרפואית מטעמם המומחים.

    ככל ונגרמה לך נכות רפואית עקב רשלנות בטיפול אנו מציעים לך לפנות אל עורך דין על מנת שיבחן סיכוי עילת התביעה באופן מקיף לרבות המשמעות התפקודית של הנזקים שנגרמו לך. סביר להניח, כי עורך הדין ייוועץ לשם כך במומחה רפואי בתחום הרלבנטי.

  • הקשר שבין קביעות הביטוח הלאומי לפיצוי

    שאלה: אשתי נפגעה כתוצאה מרשלנות שבוצעה במהלך ניתוח כירורגי בגב. הבנתי שיש קשר בין אחוזי הנכות שנקבעו לה בביטוח הלאומי לבין סכום הפיצוי שהיא תוכל לקבל בתביעת רשלנות רפואית. האם זה נכון? מה זה אומר בדיוק? בביטוח לאומי קבעו לה 30% נכות בשל המצב בגב והיא מקבלת קצבה מאוד נמוכה. האם יש קשר בין זה לכך שהנזק הוא תוצאה של רשלנות? אודה על תשובה. חנן.

    תשובה: שלום חנן. שאלתך מרכיבה מספר סוגיות משפטיות שקשה לענות עליהן באופן מקצועי בכמה שורות.

    אנו ממליצים לך לפנות אל עורך דין על מנת לקבל תשובות מלאות יותר.

    לגופו של עניין אוכל לומר כי באופן פורמאלי אחוזי הנכות שנקבעו במוסד לביטוח לאומי אינם מחייבים את בית המשפט בתביעות ביחס לטיפולים רפואיים ובכלל בכל תביעה (זולת תביעה בשל תאונת דרכים בנסיבות מסוימות).

    הקצבה שמתקבלת במוסד לביטוח הלאומי יכולה בהחלט להשפיע על סכום הפיצויים בתביעת הרשלנות הרפואית, שכן כעיקרון יש לנכות את תגמולים אלו מהפיצוי המגיעה לאשתך.

  • האם ניתן לדרוש פיצוי עבור עוגמת נפש?

    שאלה: שלום לעורך דין. אני רוצה לשאול. אני בן 45 ועברתי טיפול כירורגי שאמור היה להיות פשוט. כל הזמן הסבירו לי שזה הליך פשוט של כמה דקות (ניתוח בכף היד) ושלאחריו אוכל לחזור מיד לעבוד. אני חושב שכשלו בניתוח כי הוא משום מה התארך ליותר משעה. יותר מזה, אחרי הניתוח לא עבדתי כמה ימים בגלל הכאבים הנוראיים. האם בגלל הכשלים אני יכול לתבוע עוגמת נפש? זה פשוט חוצפה שאמרו לי משהו אחד ובסוף קרה משהו אחר. זה ממש לא הוגן.

    תשובה: שלום רב. שאלתך מחסירה נתונים חשובים. הנתון החשוב ביותר שחסר הוא האם נשאר נזק רפואי או שלאחר מספר ימי כאבים הכול חלף.

    בכל הנוגע להליך עצמו ולבדיקת אפשרות להגשת תביעה חייבים לבחון האם הצוות הרפואי חרג מסטנדרט הרפואי הסביר.

    בכל הנוגע לעוגמת הנפש. הביטוי החוזי של "עוגמת נפש" מתורגם לדיני הנזיקין בדמות ראש נזק של כאב וסבל.

    רשלנות רפואית אכן יכולה לגרום לכאב וסבל רב, תלוי כמובן ב"עוצמת" הרשלנות ובגובה הנזק. במקרה המתואר צריך לבחון הן את רכיב הרשלנות והן את רכיב הנזק, וכמובן לבדוק אם יש קשר בין השניים.

    מדובר במסקנה שיש להגיע אליה רק אחרי בדיקה משפטית רפואית רצינית. לכן אני מציע לך ככל שאכן נותר נזק רפואי, לפנות אל עורך דין  לבחינת המקרה.

  • איך יודעים שהיתה רשלנות רפואית בטיפול ?

    שאלה: שלום שמי חני ורציתי לשאול שאלה. הייתי אצל רופא שיניים ולאחר הטיפול שעשיתי אצלו נהיו לי כאבי תופת בכל אזור הפה והלסת. הרגשה מאוד מוזרה. כשהתקשרתי לרופא הוא אמר שזה יכול לקרות. אני חוששת שמה שקרה לי נבע בשל רשלנות הרופא אבל איך אני יכולה לדעת אם באמת זה בגלל זה? אני אוסיף שעד עכשיו, כבר יותר מחודשיים אחרי הטיפול אני סובלת מכאבים רבים.

    תשובה: שלום חני. לא ברור משאלתך איזה טיפול בוצע ומהם בדיוק הנזקים ולפיכך קשה להעריך האם מדובר בקיומה של רשלנות רפואית.

    למעשה כאבים הם דבר שיכול להיגרם כתוצאה מהליך רפואי, אך השאלה היא מהו המקור לכאבים. האם בוצעה רשלנות רפואית שהביא לנזק תמידי ? או שמדובר בכאבים רגילים שפשוט התמשכו יותר מדי זמן.

    קשה לענות על שאלתך כך. יש צורך בבירור עובדתי מלא ובבחינת המסמכים הרפואיים ולאחר מכן ניתן יהיה להיוועץ עם מומחה ולהגיע למסקנה האם נזקיך נבעו מרשלנות הרופא.

  • שחרור רשלני של חולה

    שאלה: אם שחררו אדם מבית החולים בטעות רבה והוא עלה על מכונית וגרם לתאונה בה נפגעתי אני יכולה לתבוע את בית החולים בעילה של "רשלנות רפואית"? הרי אם לא היו משחררים אותו לא הייתה נגרמת התאונה ואני לא הייתי נפגעת !!! מה לעשות?

    תשובה: נראה כי במקרה שאת מתארת, העובדה שהייתה רשלנות בית החולים אין בה בכדי לשנות את עיקרון ייחוד העילה הקבוע בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

    למעשה, את תוכלי להיפרע על כל נזקיך בתביעה נגד הנהג וחברת ביטוח החובה שלו. גם אם הסיבה לתאונה נובעת מקיומה של רשלנות רופאי בית החולים עדיין על פי הדין הדרך שלך לקבלת פיצוי היא בתביעה נגד הנהג וחברת ביטוח החובה ולא נגד בית החולים.

    הדבר לא אמור לפגוע בך שכן כאמור את הפיצוי בגין נזקיך תוכלי לקבל מחברת ביטוח החובה.

    לכאורה יש שוני בין תביעות אלה לתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בעיקר בנוגע להוכחת האחריות ולגובה הפיצוי בראשי נזק שונים. אבל בפועל, במצבך מדובר בתאונת דרכים לכל דבר ועניין ועליך לפעול להגיש תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

  • מה קורה כאשר לא נגרם נזק

    שאלה: מה קורה כאשר יש רשלנות וודאית שגם הרופאים מודים בה אבל בפועל עוד לא נגרם נזק. כלומר עשיתי ניתוח ובו חתכו בטעות כלי דם, אבל אמרו לי שזה "תוקן" ושהכול בסדר. איך אני יכול לדעת שבאמת לא נגרם נזק? איך אדע שמחר פתאום לא יקרה משהו? האם אני צריך לברר? לתבוע?

    תשובה: שאלתך נוגעת לסוגיה מאוד פרקטית וגם אקדמית. כלומר, האם רופאים שביצעו רשלנות רפואית שעדיין לא גרמה לנזק יכולים להיתבע? מצד אחד, לא נגרם נזק ולכן אין למעשה על מה לתבוע. מצד שני, אם לא נתבע כיצד נוודא שלא יגרם נזק עתידי, וגם כיצד נרתיע רופאים כאלו מלבצע טעויות נוספות כאלה בעתיד? התשובה לא פשוטה.

    במקרה שלך הייתי מציע קודם כל לוודא עם מומחה מהן בדיוק ההשלכות של הנזק שנגרם. כלומר, האם הוא גרם לעלייה בסיכון לקרות נזק כלשהו אחר? ככל והתשובה היא כן, אזי גם העלאת סיכון לקרות מחלה ו/או נזק עתידי יכול כשלעצמו לענות על ההגדרה המשפטית של "נזק".

    יחד עם זאת, אסור לשכוח שצריך לבדוק האם באמת אותו נזק הוא תוצאה של רשלנות רפואית שכן ייתכן מאוד שהוא התממשות של סיכון ידוע בביצוע ההליך. העובדה שהרופאים "מודים" במה שנגרם לא אומר שמדובר בקיומה של עילה. יכול מאוד להיות שזה פשוט דבר שעלול להתרחש. חייבים לבדוק זאת מבחינה מקצועית.

    כפי שהבנת, שאלתך מעלה סוגיה לא פשוטה ועל מנת לתת מענה מקצועי אמיתי כדאי לפנות למשרדו של עורך דין עם התיעוד הרפואי. עורך הדין ידע להיוועץ במומחים הרלבנטיים ולתת לך ייעוץ ספציפי נכון.

  • נפילה ממיטה במהלך דיקור סיני

    שאלה: האם רשלנות בביצוע דיקור סיני היא רשלנות רפואית או שלא. הייתי בטיפול ותוך כדי איבדתי הכרה ונפלתי מהמיטה לרצפה. נגרמו לי נזקים שונים ואני רוצה לדעת האם אני יכולה לתבוע? תודה. רוית.

    תשובה: שלום רוית. מדובר בסוגיה מאוד אקטואלית בימינו בבתי המשפט.

    שאלה ראשונה היא האם מי שביצע את הדיקור הוא רופא או לא? כעיקרון מבחני הפסיקה דומים מאוד, ונוגעים לרופא או מטפל סביר.

    במילים אחרות, עילה יכולה להיות במקרה שבו רופא או מטפל פעל באופן חריג למה שהיינו מצפים ממטפל או רופא סביר.

    בעניינך צריך לבדוק האם המטפל חרג במובן כלשהו מחובתו הטיפולית.

    חשוב לדעת שטיפולים וגם דיקור טומנים בחובם סיכונים אפשריים, גם אם הם מינוריים לחלוטין. לכן, על מנת לתת לך תשובה מקצועית צריך לבדוק מה בדיוק הלך הדברים של הטיפול הספציפי שניתן לך והאם במסגרתו נעשו מעשים שחורגים מהסביר באופן שיכול להצביע על קיומה של רשלנות רפואית.

    גם המונח לא מדויק שכן ניתן להתווכח אם ביצוע דיקור סיני הוא הליך רפואי.

    לסיכום, אנו  מציעים לך לפנות לעורך דין שעוסק בתחום עם המקרה שלך ולקבל המלצות נקודתיות לאחר שתעשה בחינה של הרשומה ושל הנסיבות הספציפיות.

  • מניעת התאבדות של חולה

    שאלה: האם כאשר הולך מטופל לפסיכיאטר ואומר לו שהוא רוצה להתאבד יכול הפסיכיאטר לשחרר אותו סתם כך? או שהוא מחויב על פי החוק לעשות משהו מיידי על מנת לנסות ולמנוע את ההתאבדות של המטופל? אודה לתשובה.

    תשובה: שלום רב. השאלה אמנם עוסקת בתחום האתר אך כללית מידי.

    ברמת העיקרון, השאלה המשפטית והרפואית הינה האם הרופא, ובמקרה הזה פסיכיאטר, פעל כפי שרופא פסיכיאטר סביר היה פועל באותן נסיבות. הדבר הוא תלוי מטופל ספציפי.

    ככלל, אנו סבורים שמטופל שמגיע למומחה ואומר לו שהוא רוצה להתאבד, הוא למעשה צועק "הצילו" בפני הרופא. אנו רוצים להאמין שמומחים שמטופל מעלה בפניהם עניין זה יעשו כל שנדרש על מנת לנסות למנוע את ניסיון ההתאבדות של המטופל.

    במקרים כאלו המומחה יכול להפנות את המטופל לטיפול מיידי ו/או אשפוז, ואף לעדכן מיידית את המשפחה על מנת שינסו כמה שיותר להיות עם המטופל בכדי למנוע שהסיכון יתממש. שליחת המטופל לביתו סתם כך נראה על פניו מעשה לא אחראי וקשה להאמין שמומחה בתחום יאמר כי זה אפשרי.

    על מנת להגיע למסקנה האם באמת מדובר בחריגה מצד הרופא יש צורך לבחון את הרשומה הספציפית ולשמוע את הסיפור האישי של המטופל.

    כמו כן, ככל והסיכון לא התממש (ואנו מקווים שזה כך), הרי שלמעשה לא נגרם "נזק" ואז אמנם יכולה להיות עילה אך ככל והיא לא גרמה לנזק ההמלצה להגיש תביעה יכולה להיות לא נכונה.

    אנו ממליצים בנושא זה לא להגיע למסקנות לבד ולפנות אל עורך דין העוסק בתחום עם התיעוד הרפואי. רק בריאות.

  • התרשלות מצד צוות חדר מיון

    שאלה: הלכתי עם אח שלי למיון. היה לי חום מאוד גבוה. בדקו אותו ואמרו לנו ללכת הביתה. לאחר מכן באמצע הלילה הוא איבד הכרה והגענו לבית חולים עם אבחנה די קשה שאפילו קשה לי לכתוב אותה פה. אני חושב שאם היום כבר במיון מטפלים בו יכול להיות שכלום לא היה קורה. אני מאוד כועס ורוצה לתבוע אותם. נא עזרתכם.

    תשובה: ראשית אנו מאחלים לאחיך בריאות שלמה.

    בנוגע לשאלתך, על מנת לבדוק את פעולת צוות המיון עולה לכדי עילה המצדיקה הגשה של תביעה משפטית, יש לבדוק מספר נקודות.

    תחילה, צריך לבדוק האם לצוות המיון היה יכולת לאבחן אפשרות של התדרדרות המצב או שמא עשו הם את כל הטיפולים הסבירים בנסיבות בהן אחיך הגיעה למיון.

    ככל שיתברר כי התסמינים עמם אחיך הגיע למיון היו צריכים לחייב מתן טיפול אחר או לכל הפחות השגחה ייתכן ותקום עילת תביעה.

    בעניין הזה צריך גם לבדוק את הסוגיה הרפואית, האם מתן הטיפול הראוי בזמן יכול היה למנוע באופן מלא את מה שקרה. התשובה לכך מאוד חשובה ברמה המשפטית ובהשלכה של סכום הפיצוי מגיע. ישנו שוני בין רשלנות רפואית שהביאה לגרימתו של נזק לכזו שגרמה לאבדן סיכויי החלמה שאז יש לבדוק מהם בדיוק הסיכויים שנפגעו ובהתאם להערכתם ניתן יהיה לכמת את הפיצוי המגיע.

    בכל מקרה, אנו ממליצים לך לפנות לייעוץ אצל עורך דין עם מלוא התיעוד הרפואי הרלבנטי.

  • אי ביצוע בדיקות

    שאלה: הבן שלי נפגע בתאונת דרכים ולאחר מכן פנינו לבית החולים לקבלת טיפול. אני חושבת שבבית החולים הטיפול בבני היה מזעזע. קיבלנו שירות גרוע וההתייחסות שלהם לבן שלי פשוט לא הייתה טובה. אני חושבת שמן הראוי היה לטפל בו אחרת או לפחות לבצע לו עוד בדיקות. הם בסך הכול עשו בדיקות כלליות ושיחררו אותו למרות תלונות רבות אחרות. אני חושבת שיש כאן רשלנות ורוצה לדעת איך לתבוע ?

    תשובה: שלום רב, על פניו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קיים עקרון ייחוד העילה.

    במילים פשוטות, כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים וקמה לו עילת תביעה נגד מבטחת החובה, הוא לא יכול לתבוע בנוסף בנזיקין בשל התאונה.

    יחד עם זאת, ישנם מקרים בפסיקה בהם הוכרה האפשרות להגיש תביעה בגין הטיפול הרפואי גם כזו שנבעה בטיפול לאחר תאונת דרכים.

    המבחן הוא האם אותה רשלנות גרמה לנזק שניתן לראותו כחלק נפרד לגמרי מהנזקים כתוצאה מהתאונה, או שמדובר ברצף טיפולי אפשרי שניתן לצפותו. כלומר, אם מדובר בקיומה של רשלנות חריגה מאוד ישנה אפשרות להגיש תביעה בגין הנזקים ולא להיות מוגבל לעיקרון ייחוד העילה של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. יחד עם זאת, מדובר במקרים קיצוניים וחריגים כאמור.

    לצורך בחינה האם המקרה הנשאל עומד בתנאי הפסיקה לקיומה של עילת תביעה, אנו ממליצים לך לפנות לייעוץ אצל עורך דין רשלנות רפואית הבקיא בתחום.

  • איחור באיבחון מחלה

    שאלה: האם אבחון באיחור של מחלה יכול להיות בסיס להגשת תביעה? אני שואל בהקשר אישי ולפני שאני מפרט על מנת בכלל לדעת אם יש מקום לבדוק. באופן כללי, אבחנו לי מחלה שאם היו מאבחנים אותה קודם לכן יכול להיות שסיכויי הריפוי שלי היו גבוהים יותר. אמרו לי שאין פה רשלנות רפואית, אך אני רוצה בכל זאת לשאול. תודה. עמי.

    תשובה: שלום עמי. קודם כל רפואה שלמה. באופן כללי אוכל לענות לך כדלהלן.

    איחור באבחון יכול כשלעצמו להקים עילת תביעה.

    ואולם, יש צורך לבדוק היטב את הנסיבות שכן לא תמיד איחור באבחון מצביע על עילה. יש למעשה שתי שאלות עיקריות. האחת, האם ניתן היה לצפות מרופא סביר לאבחן את המחלה שלך מוקדם יותר? השנייה, האם עצם האיחור באבחון גרם לנזק, כלומר האם האבחון המאוחר אכן פגע בסיכויי החלמתך.

    קשה על פניו לתת תשובה כי שאלות אלה כבדות משקל ויש צורך לשם מתן מענה להן להיוועץ הן עם עורך דין הבקיא בתחום והן עם מומחה הרלבנטי לתחום המחלה.

    אנו מציעים לך שלא לשמוע לעצות של אנשים כאלו ואחרים ולפנות בהקדם לעורך דין העוסק בתחום. הוא ידע להעריך נכון את הנתונים ולהיוועץ עם המומחים הרלבנטיים לעניינך.

    שוב, אנו מאחלים לך כל טוב ורפואה שלמה.

  • קשיי נשימה לאחר ניתוח אף

    שאלה: ביצעתי ניתוח אף לפני שנתיים. לאחרונה חלה התכערות רצינית במראה האף. אני לא יודעת מה הגורם לזה. אני רוצה לומר שגם נהיה לי קושי בנשימה. אני לא יודעת מה גרם למה, אבל הקושי בנשימה מאוד מציק לי. כשהתקשרתי אמרו לי שכבר בניתוח נמסר לי שקשיי נשימה זה סיכון בכל ניתוח אף. אני מתחייבת לכם שלעולם לא אמרו לי דבר כזה. אם הייתי יודעת לא הייתי עושה ניתוח אף (שבוצע לשיפור קוסמטי קטן מאוד). מה עלי לעשות? האם אני יכולה להגיש תביעה בעניין הזה?

    תשובה: שלום רב. יש לחלק את התשובה לשאלתך לשניים.

    ראשית, בעניין הכיעור שנגרם. צריך לבדוק את סבירות טענתך. כמו כן יש לשאול האם אותו כיעור נטען הוא תוצאה של רשלנות הרופא או נובע מסיכון אפשרי שהוסבר לך עליו.

    בכל הנוגע לשאלת קיומה של רשלנות לגבי קשיי הנשימה. חשוב לדעת שלצוות רפואי ולמומחה יש חובה להסביר לך על סיכוני הניתוח. כלומר, המומחה היה מחויב להבהיר לך שקשיי נשימה זו תופעת לוואי אפשרית לאחר ניתוח אף. היה צורך גם להסביר לך וגם להחתימך על טופס הסכמה מדעת שבו מפורטים הסיכונים האפשריים.

    האם הנסיבות מקימות עילה לתביעה? ובכן, היעדר הסכמה מדעת בהחלט יכולה להקנות לך עילת תביעה נגד הרופא. חשוב שתדעי, כי גם אם התוצאה אינה השלכה של רשלנות רפואית, הרי שעצם העובדה שעברת הליך ללא שהציבו בפניך את הסיכונים האפשריים בו, יכולה כשלעצמה להציב לך עילת תביעה.

    עם זאת, אין כמובן להסתפק בתשובה זו. עליך לפנות למשרדנו של עורך דין עם מלוא התיעוד הרפואי הרלבנטי. עורך הדין יבחן את טענותיך והיעדר הסכמה מדעת ויוכל לייעץ לך האם יש מקום להגיש תביעה בעניינך.

  • רשלנות רפואית שהתגלתה אחרי 10 שנים

    שאלה: בילדותי עברתי הליך רפואי שנראה היה פשוט. בשנים האחרונות (עברו למעלה מ – 10 שנים מביצוע ההליך), הרגשתי באותו האזור לחץ נוראי. מסתבר שמקצת ממה שהיה צריך להיות מוסר בניתוח נשאר וגרם לזיהום. הבנתי שאני לא יכול כבר לתבוע כי עברו יותר מ – 7 שנים. השאלה שלי היא מה אני אשם אם רק לאחרונה גיליתי שהניתוח נעשה לא כמו שצריך ? אודה על תשובה. שלומי.

    תשובה: שלום שלומי. שאלתך נוגעת להתיישנות של עילה. נושא זה מסובך מעט אולם אנסה לומר לך באופן כללי את עיקרי הדברים.

    ראשית, אם ההליך נעשה בילדותך ייתכן ותביעתך לא התיישנה כלל, שכן המועד לתחילת מרוץ ההתיישנות הוא מגיל 18, כלומר עד לגיל 25 אתה תוכל לתבוע ללא התיישנות.

    יתרה מכך, גם אם הנך מעל גיל 25, ייתכן וקיימים חריגים בחוק שיכולים "לעזור" לך מהבחינה המשפטית. בהתאם לפסיקה, יש הבדל בין גילוי מאוחר של נזק לבין גילוי מאוחר של נסיבות קיומה של רשלנות רפואית או של הקשר הסיבתי בין קיומה לבין הנזק.

    ננסה להסביר בצורה ברורה. אם הגילוי המאוחר מתייחס רק לנזק, ההתיישנות תהא 7 שנים ממועד גילוי הנזק אך לא יותר מ – 10 שנים ממועד האירוע של הנזק. יחד עם זאת, אם הגילוי המאוחר מתייחס לעצם הנסיבות או לקשר הסיבתי (לדוג' במקרה שלך – עכשיו גילית שהסיבה לנזק היא הותרת חלק שהיה צריך להיכרת בניתוח), ניתן לטעון שההתיישנות תתחיל להיספר ממועד אותו הגילוי למשך 7 שנים שלאחריו. כלומר, אם גילית עכשיו (בשנים האחרונות לדבריך) את העובדה שנשאר חלק שהיה צריך להיכרת והוא זה שגרם לנזק, תוכל לטעון שיש לספור את מועד ההתיישנות 7 שנים ממועד הגילוי.

    אנו מציעים לך בכל לשון לגשת למשרדו של עורך דין על מנת לבחון לגופו של עניין את המקרה שלך. עורך הדין יוכל לומר לך באופן ברור יותר האם ישנה התיישנות, ומהו הסיכוי שלך להוכיח את קיומם של החריגים לחוק ההתיישנות, באופן שיאפשר את ניהול התביעה שלך.

  • מגבלות בתנועה לאחר ניתוח

    שאלה: אני לאחר ניתוח ביד ונותרה לי מגבלה ממש מציקה ומכאיבה. למעשה נשארו לי מגבלות בתנועה. הרופא שלי אמר לי שאני צריך ללמוד לחיות עם זה. משהו כאן נראה לי לא הגיוני. האם ייתכן שלאחר ניתוח בתעלה הקרפלית אני אתקשה בתזוזת היד?

    תשובה: ראשית אנו מאחלים לך בריאות שלמה.

    בכל הנוגע למגבלה ביד, לא ניתן באופן חד משמעי לקבוע האם הדבר הנו תוצאה של רשלנות רפואית.

    באופן כללי, על מנת לבחון האם במקרה שלך התוצאה של הניתוח היא השלכה של אי סבירות הטיפול עליך לפנות לעורך דין העוסק והבקיא בתחום.

    עורך הדין יפנה את המסמכים הרפואיים שלך למומחה רלבנטי (סביר להניח שמדובר במומחה בכירורגיית כף יד).

    לאחר מכן, המומחה יוכל לחוות דעתו בנוגע לקיומה של עילה. ככל וזו אכן קיימת עורך הדין יוכל להסביר לך כיצד לקדם את מימוש זכויותיך מבחינה משפטית.

    לסיכום – לא ניתן לומר באופן חד משמעי האם תוצאת הניתוח והמגבלות בידך הן תוצאה של רשלנות רפואית. ניתן יהיה לבחון זאת רק באמצעות מומחה, אליו תופנה על ידי עורך הדין.

  • איחור באיבחון - האם יש לי עילת תביעה ?

    שאלה: אבחנו אצל קרוב משפחה שלי מחלה קשה בריאות. הבנתי שניתן היה מזמן לאבחן זאת מכיוון שהוא עשה בדיקות שניתן היה לאבחן בהן את המחלה. האם הוא יכול לתבוע בגין הטעות או שזה לא משנה?

    תשובה: איחור באבחון יכול להקנות עילת תביעה במקרה שבו נגרם נזק כתוצאה מאותו איחור באבחון.

    במילים אחרות, על מנת לזכות בפיצוי צריך להראות שהרשלנות – במקרה שלך איחור באבחון -גרמה לנזק.

    על מנת לבחון שאלה זו, יש לאסוף את כל התיק הטיפולים והמסמכים הרפואיים הנוגעים לנושא ולהפנותו אל מומחה רפואי רלבנטי בתחום. לעיתים, יכול המומחה לחוות את דעתו על בסיס המסמכים הרפואיים בלבד, אך לעיתים עשוי הוא לדרוש בדיקה של החולה. המומחה הרפואי יצטרך לדון בשאלה האם ניתן היה וצריך היה לאבחן את מחלת קרוב המשפחה שלך קודם למועד בו אובחנה.

    ככל ויקבע המומחה הרפואי כי ניתן היה לאבחן את המחלה עוד קודם לכן, הרי שיש בסיס רפואי לעילת התביעה.

    אנו ממליצים לך בכל מקרה לפנות עם עניינך אל עורך דין הבקיא בתחום, על מנת שיוכל לבחון את המקרה לעומק, יסייע לך באיסוף מלוא המסמכים הרפואיים הרלבנטיים ובמידת הצורך ייפנה אותך אל מומחה רפואי מתאים.

  • בחירת זהות מומחה רפואי

    שאלה: קוראים לי שירן. רציתי לדעת איך אני יודעת לאיזה מומחה לפנות כשאני רוצה לברר האם נגרמה לי רשלנות בטיפול כירורגי שעברתי ?

    תשובה: שלום שירן. כעיקרון ישנם מומחים בכירורגיה כללית, וכן מומחים בכירורגיה בנושאים רפואיים ספציפיים – כגון כירורגיה פלסטית, נוירוכירורגיה, כירורגיה אורטופדית וכו'.

    חשוב לזכור כי מלבד לבירור הרפואי, בחינת עילת התביעה כרוכה גם בבירור משפטי.

    ככל ואכן עולה חשד לקיומו של כשל בטיפול מומלץ לפנות לעורך דין אשר יוכל לעזור לך בבירור קיומה של עילת התביעה וכמובן בפניה למומחה הרלבנטי ביותר למקרה שלך.

  • פגיעה בטיפולי לייזר

    שאלה: שלום, עשיתי טיפול לייזר להורדת שיערות מכל הגוף. לאחר טיפול מסוים ראיתי שנגרמו לי כוויות באזור הרגליים. הפסקתי את הטיפול מייד. יחד עם זאת, כבר עברה שנה ואפילו יותר ונהיו לי צלקות של ממש. האם יש כאן בסיס להגשת תביעה?

    תשובה: ישנה אפשרות כי הנזק שנגרם לך הנו תוצאה של שימוש בעוצמה גדולה מדי במהלך הטיפול להורדת שיערות.

    לשם בחינת השאלה האם הנזק שנגרם לך הינו עקב הטיפול הרפואי הרשלני כנטען, יש להפנותך למומחה רפואי בתחום אשר יבדוק האם הטיפול שניתן לך עומד בסטנדרטים הרפואיים המקובלים. המומחה יבדוק האם ישנה חריגה של המטפל מהטיפול הרפואי המקובל.

    לתשומת ליבך, ניתן להגיש תביעה גם במקרים בהם המטפל לא הסביר את כל הסיכונים הכרוכים בטיפול הרפואי. בהקשר זה יש לערוך בירור למול עורך דין בין היתר האם הוחתמת על טופס "הסכמה מדעת"? האם הוסברו לך הסיכונים הכרוכים בטיפול? וכיו"ב שאלות הנוגעות לנושא.

    בכל הנוגע לנזק הרפואי שנגרם לך עקב הטיפול, חשוב לדעת האם אכן מדובר בנזק לצמיתות או בתופעת לוואי שתחלוף.

    הזמן שחלף אכן מעורר תהייה ואנו ממליצים לך לפנות אל עורך דין הבקיא בתחום, בין היתר על מנת שיוכל לבחון את סיכוי תביעתך, על מנת שייועץ עם מומחה בכירורגיה פלסטית בנוגע לאפשרות הגשת תביעה וכן בנוגע לשאלה דלעיל האם הנזק שנגרם לך הינו לצמיתות או לאו.

    למידע נוסף אנו ממליצים לך לעיין בכתבה – רשלנות רפואית בטיפולי אסתטיקה שפורסמה באתר.

  • מום נוירולוגי שלא נצפה בבדיקות ההריון

    שאלה: למרות שעברנו את כל הבדיקות שנתבקשנו, לאחרונה נולד לנו ילד עם מום נוירולוגי קשה שלא נצפה באף בדיקה. אודה לעזרתכם כיצד עלי לבחון האם היה כאן מקרה של רשלנות באי איבחון המחלה. תודה, גרשון.

    תשובה: שלום גרשון. מומים בלידה הם דבר שלא ניתן למנוע אותו במאת האחוזים.

    על מנת לדעת אם במקרה מסוים ניתן היה וצריך היה לאבחן את הנושא קודם לכן יש מקום לבחון את המסמכים הרפואיים והבדיקות שבוצעו.

    על מנת לבצע בדיקה זו יש לפנות לעורך דין אשר לו ניסיון בתביעות הריון ולידה. עורך הדין יעניק לכם הסבר אודות אפשרויות ההליכים המשפטיים וכן יוועץ עם מומחה בתחום המיילדות והגניקולוגיה על מנת להגיע למסקנה משפטית ורפואית בעניינכם.

    על פניו, גם אם מוכח שניתן היה לאבחן את המום, יש צורך לבחון באיזה מום מדובר והאם אכן טענה של "טוב מותי מחיי" יכולה לקום בעניין זה.

    הנושא לא פשוט בכלל הן משפטית והן מוסרית ואנו מזמינים אותך לקרוא באתרנו את הכתבה על נושא זה.