קצת רקע
חייל שמשרת בצה"ל תלוי כמעט לחלוטין ברשויות הצבא לצורך טיפול רפואי.
אך האם חיילים מקבלים מענה הולם כשהם מתלוננים על בעיה בריאותית? מתלונות רבות על רשלנות רפואית בצבא, שנמצאו מוצדקות, עולה כי המצב רחוק מלהיות מזהיר.
זלזול בדיווח של חיילים על תסמיני מחלה אבחונים שגויים וסחבת בבדיקות הם רק חלק מהליקויים הקשים שנמצאו.
כיצד אמור לפעול חייל הסבור כי נפל קורבן לרשלנות רפואית בצבא? במקרה כזה ההליך שיש לנקוט שונה מזה הנהוג באזרחות. בעוד שאזרח המבקש פיצוי בגין רשלנות רפואית במערכת האזרחית, אמור לתבוע את הגורמים הרלוונטיים בבית המשפט, מקרי רשלנות רפואית בצבא נידונים אך ורק ע"י קצין התגמולים באגף השיקום במשרד הביטחון, בהתאם לחוק הנכים (תגמולים ושיקום). כלל זה חל על חיילים בשירות סדיר, בשירות מילואים ובשירות קבע כאחד.
לאחר הגשת תביעה לקצין התגמולים להכרה בזכאות לפיצוי בגין טיפול רפואי רשלני בצבא, יוחלט אם אכן יש מקום להכרה כזו. במקרה שהתביעה תוכר, תקבע הוועדה הרפואית של קצין התגמולים מהם אחוזי הנכות של התובע. לעיתים יוענק לתובע מענק חד פעמי ולעיתים הוא יהיה זכאי לקצבה כספית חודשית ולהטבות נוספות לכל ימי חייו.
הקושי: להוכיח קשר סיבתי
כמו בתביעות רשלנות רפואית רגילות, גם בתביעה המוגשת לקצין התגמולים בגין רשלנות בטיפול הרפואי בצבא, יצטרך התובע להוכיח את שלושת היסודות של עוולת הרשלנות: נזק, התרשלות בטיפול הרפואי וקשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק.
ואולם, קצין התגמולים אינו ממהר להכיר בקיומם של יסודות אלה במקרים המובאים לפניו, וסוגיית הקשר הסיבתי טעונה במיוחד בהקשר זה. נימוק שכיח של קצין התגמולים לדחיית תביעות הוא כי הנזק שבגינו הוגשה התביעה, לא נגרם או הוחמר כתוצאה מהתרשלות בטיפול שניתן לחייל, אלא כתוצאה מבעיות בריאות שמהן סבל החייל עוד לפני תחילת שירותו או מאירועים שקדמו לשירות.
למשל, עשויה להתעורר מחלוקת אם מחלת נפש שאובחנה אצל חייל, התפרצה בעקבות התעלמות מתלונותיו על קשיים רגשיים בפני רופא צבאי או דווקא בעקבות טראומה שחווה לפני גיוסו. בדומה לכך, במקרה שבו חל עיכוב באבחון גידול סרטני אצל חייל, עשוי קצין התגמולים לטעון כי אין קשר סיבתי בין העיכוב לבין הנזק, שכן הגידול כבר היה בשלב מתקדם ממילא עוד לפני שהחייל פנה לראשונה למרפאה הצבאית בתלונה על מצבו הרפואי.
יש מה לעשות
למרות הקשיים שמערימים על חיילים המגישים תביעות, זוהי משוכה שניתן לעבור אותה, בייחוד אם פונים לעורך דין מנוסה בעל ידע וניסיון בתביעות רשלנות רפואית מול צה"ל ומשרד הביטחון. עורך הדין ילווה את התובע בכל שלבי ההליך, יגיש בשמו את התביעה לקצין התגמולים וייצג אותו מול הוועדה הרפואית.
לתביעה שתוגש, יצורפו ראיות וחוות דעת רפואיות מפורטות, המתייחסות למצבו הרפואי של התובע כיום ובעבר ולטיפול הרפואי הניתן, שיבהירו ככל הניתן את הקשר בין ההתרשלות בטיפול לבין הנזקים שמהם סובל החייל. בשלב ההתייצבות מול הוועדה הרפואית, יסייע עורך הדין לתובע להוכיח את חומרת נכותו באמצעות מסמכים רפואיים מתאימים.
גם אם התביעה נדחתה בשלב הראשוני וגם אם הוועדה הרפואית קבעה לתובע אחוזי נכות נמוכים מדי, זה אינו סוף פסוק. על החלטת קצין התגמולים ועל החלטת הוועדה הרפואית ניתן לערער בפני אחת מוועדות הערעורים לפי חוק הנכים, הפועלות בבתי משפט שלום ברחבי הארץ.
חשוב: לא לחרוג מתקופת ההתיישנות!
בעוד תקופת ההתיישנות החלה על תביעות נזיקין רגילות עומדת על שבע שנים, תביעות לפי חוק הנכים, כולל תביעות בגין רשלנות רפואית בצבא, כפופות לתקופת התיישנות קצרה יותר, בת שלוש שנים בלבד, הנספרת מעת שחרור התובע מהשירות.
בכל מקרה, אם אתם חושדים שנפלתם קורבן לטיפול רפואי רשלני בצבא, חשוב לא להתמהמה, אלא לפנות בהקדם לייעוץ משפטי מתאים, על מנת שלא לחרוג מתקופת ההתיישנות.
חדשות צה"ל ומשרד הביטחון
נפגעת מרשלנות רפואית בצבא? חשוב לדעת
למרבה הצער, כשלים בטיפול רפואי עשויים להתרחש גם במרפאות הצבא. רבים לא יודעים, אך הליך מימוש הזכויות במקרה שכזה, שונה באופן מהותי מהליך הפיצוי הרגיל והמקובל בהליכים אזרחיים. על ההבדליםמערכת האתר, 07.10.2013
מחדלים וטעויות במרפאות הצבאיות
מערכת האתר, 06.04.2013
טיפולים רשלניים במערכת הרפואה הצהלית
מערכת האתר, 28.12.2012
תביעות משרד הביטחון – קצין תגמולים
מערכת האתר, 18.09.2012