חייל שמשרת בצה"ל תלוי כמעט לחלוטין ברשויות הצבא לצורך טיפול רפואי.
אך האם חיילים מקבלים מענה הולם כשהם מתלוננים על בעיה בריאותית? מתלונות רבות על רשלנות רפואית בצבא, שנמצאו מוצדקות, עולה כי המצב רחוק מלהיות מזהיר.
זלזול בדיווח של חיילים על תסמיני מחלה אבחונים שגויים וסחבת בבדיקות הם רק חלק מהליקויים הקשים שנמצאו.
כיצד אמור לפעול חייל הסבור כי נפל קורבן לרשלנות רפואית בצבא? במקרה כזה ההליך שיש לנקוט שונה מזה הנהוג באזרחות. בעוד שאזרח המבקש פיצוי בגין רשלנות רפואית במערכת האזרחית, אמור לתבוע את הגורמים הרלוונטיים בבית המשפט, מקרי רשלנות רפואית בצבא נידונים אך ורק ע"י קצין התגמולים באגף השיקום במשרד הביטחון, בהתאם לחוק הנכים (תגמולים ושיקום). כלל זה חל על חיילים בשירות סדיר, בשירות מילואים ובשירות קבע כאחד.
לאחר הגשת תביעה לקצין התגמולים להכרה בזכאות לפיצוי בגין טיפול רפואי רשלני בצבא, יוחלט אם אכן יש מקום להכרה כזו. במקרה שהתביעה תוכר, תקבע הוועדה הרפואית של קצין התגמולים מהם אחוזי הנכות של התובע. לעיתים יוענק לתובע מענק חד פעמי ולעיתים הוא יהיה זכאי לקצבה כספית חודשית ולהטבות נוספות לכל ימי חייו.
הקושי: להוכיח קשר סיבתי
כמו בתביעות רשלנות רפואית רגילות, גם בתביעה המוגשת לקצין התגמולים בגין רשלנות בטיפול הרפואי בצבא, יצטרך התובע להוכיח את שלושת היסודות של עוולת הרשלנות: נזק, התרשלות בטיפול הרפואי וקשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק.
ואולם, קצין התגמולים אינו ממהר להכיר בקיומם של יסודות אלה במקרים המובאים לפניו, וסוגיית הקשר הסיבתי טעונה במיוחד בהקשר זה. נימוק שכיח של קצין התגמולים לדחיית תביעות הוא כי הנזק שבגינו הוגשה התביעה, לא נגרם או הוחמר כתוצאה מהתרשלות בטיפול שניתן לחייל, אלא כתוצאה מבעיות בריאות שמהן סבל החייל עוד לפני תחילת שירותו או מאירועים שקדמו לשירות.
למשל, עשויה להתעורר מחלוקת אם מחלת נפש שאובחנה אצל חייל, התפרצה בעקבות התעלמות מתלונותיו על קשיים רגשיים בפני רופא צבאי או דווקא בעקבות טראומה שחווה לפני גיוסו. בדומה לכך, במקרה שבו חל עיכוב באבחון גידול סרטני אצל חייל, עשוי קצין התגמולים לטעון כי אין קשר סיבתי בין העיכוב לבין הנזק, שכן הגידול כבר היה בשלב מתקדם ממילא עוד לפני שהחייל פנה לראשונה למרפאה הצבאית בתלונה על מצבו הרפואי.
יש מה לעשות
למרות הקשיים שמערימים על חיילים המגישים תביעות, זוהי משוכה שניתן לעבור אותה, בייחוד אם פונים לעורך דין מנוסה בעל ידע וניסיון בתביעות רשלנות רפואית מול צה"ל ומשרד הביטחון. עורך הדין ילווה את התובע בכל שלבי ההליך, יגיש בשמו את התביעה לקצין התגמולים וייצג אותו מול הוועדה הרפואית.
לתביעה שתוגש, יצורפו ראיות וחוות דעת רפואיות מפורטות, המתייחסות למצבו הרפואי של התובע כיום ובעבר ולטיפול הרפואי הניתן, שיבהירו ככל הניתן את הקשר בין ההתרשלות בטיפול לבין הנזקים שמהם סובל החייל. בשלב ההתייצבות מול הוועדה הרפואית, יסייע עורך הדין לתובע להוכיח את חומרת נכותו באמצעות מסמכים רפואיים מתאימים.
גם אם התביעה נדחתה בשלב הראשוני וגם אם הוועדה הרפואית קבעה לתובע אחוזי נכות נמוכים מדי, זה אינו סוף פסוק. על החלטת קצין התגמולים ועל החלטת הוועדה הרפואית ניתן לערער בפני אחת מוועדות הערעורים לפי חוק הנכים, הפועלות בבתי משפט שלום ברחבי הארץ.
חשוב: לא לחרוג מתקופת ההתיישנות!
בעוד תקופת ההתיישנות החלה על תביעות נזיקין רגילות עומדת על שבע שנים, תביעות לפי חוק הנכים, כולל תביעות בגין רשלנות רפואית בצבא, כפופות לתקופת התיישנות קצרה יותר, בת שלוש שנים בלבד, הנספרת מעת שחרור התובע מהשירות.
בכל מקרה, אם אתם חושדים שנפלתם קורבן לטיפול רפואי רשלני בצבא, חשוב לא להתמהמה, אלא לפנות בהקדם לייעוץ משפטי מתאים, על מנת שלא לחרוג מתקופת ההתיישנות.
איך מתבצע תהליך הגשת התביעה?
לחייל בשירות סדיר או מילואים, המעוניין להגיש תביעה בשל רשלנות רפואית בצבא, עומדות ככלל שתי אפשרויות:
האחת, היא הגשת תביעה לקצין התגמולים במשרד הביטחון בהתאם לחוק הנכים (תגמולים ושיקום). לשם קבלת התגמולים יש למסור לקצין התגמולים את מלוא המידע הרפואי הרלוונטי. לצורך בדיקה האם התקיימה רשלנות רפואית בצבא, קצין התגמולים יתייעץ עם מומחה רפואי מטעמו. במידה וקצין התגמולים יחליט כי אכן קיימת עילת תביעה, הוא יעביר את התיק לוועדה רפואית להמשך בחינה פרטנית של התביעה ולקביעת אחוזי נכות במקרה הצורך. ניתן להגיש ערעור הן על החלטת קצין התגמולים והן על החלטת הוועדה רפואית.
האפשרות השניה היא הגשת תביעה אזרחית לפי פקודת הנזיקין כנגד הגורם המטפל. עם זאת, יש לציין, כי לא ניתן להגיש תביעה אזרחית במידה והתביעה היא כנגד המדינה או שלוח שלה, למשל כאשר הטיפול ניתן בבית חולים ציבורי-ממשלתי. בהמשך לכך יצוין, כי רוב התביעות בגין רשלנות רפואית בצבא מוגשות לקצין התגמולים.
ראוי להזכיר כי מאז שנת 2017, שונה נוסח החוק באופן בו חיילים בשירות קבע יכולים לתבוע את קצין התגמולים במקרים מצומצמים יותר (מוגדר כחבלת שירות או מחלת שירות). הדבר מוביל לכך שאנשי קבע לרוב כעת יידרשו לפנות למוסד לביטוח לאומי להכרה ב"תאונת עבודה" וזאת חלף פנייה לקצין התגמולים.
צמצום זה משפיע כמובן גם על נושא הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בצבא לקצין התגמולים. נוסח החוק החדש, למעשה מוביל את אנשי הקבע אשר סבלו מנזק כתוצאה של רשלנות רפואית להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בצבא לבית משפט אזרחי כאפשרות ראשית.
האם הגשת התביעה מתבצעת בערכאה צבאית או אזרחית?
כאמור, חייל בשירות סדיר יכול על פניו לבחור בין הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בצבא לבתי משפט אזרחיים (תחת מגבלות מסוימות), לבין הגשת התביעה לקצין התגמולים במשרד הביטחון. כמו כן, כאמור, מאז שנת 2017, חיילים בשירות קבע ייפנו להגשת תביעה בבית משפט אזרחי בגיןתביעה של רשלנות רפואית בצבא.
קיימים מספר הבדלים בין תביעה המוגשת לבית משפט אזרחי לתביעה המוגשת לקצין התגמולים ואלו כוללים, בין היתר:
- סכום פיצוי חד פעמי אותו ניתן לקבל בבית משפט אזרחי, לעומת פיצוי חודשי למשך שארית החיים בתביעה המוגשת לקצין התגמולים (במידה והוועדה הרפואית קבעה 20% נכות או יותר);
- בתביעה שנידונה אצל קצין התגמולים ניתן לבקש את הגדלת התגמול החודשי במקרה של החמרה במצב הרפואי בשלב כלשהו בעתיד. לעומת זאת, פסק דין של משפט בתביעה אזרחית הינו סופי ולא ניתן להגיש תביעה חדשה במקרה של החמרה.
- בבית משפט אזרחי ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית בצבא בטווח של עד 7 שנים מהרגע בו התרחשה הרשלנות, ואילו בתביעה אצל קצין התגמולים תקופת ההתיישנות הינה של 3 שנים ממועד סיום השירות הצבאי.
מומלץ מאוד, עוד בטרם הגשת התביעה לבית משפט אזרחי או לקצין התגמולים, לפנות לעורך דין אשר יבחן את המקרה וימליץ מהי הדרך הטובה ביותר לפעול בה בנסיבות העניין.
האם יש הבדל ברשלנות שהתבצעה בשירות הסדיר לבין מילואים?
כל חייל, בין אם הוא בשירות סדיר או מילואים, זכאי לטיפול רפואי מלא והולם. אומנם, חיילי המילואים הינם אזרחים, אך מי ששירת במילואים ונפגע עקב רשלנות רפואית בצבא, זכויותיו זהות לחייל בשירות חובה. במילים אחרות, חייל בשירות מילואים, בדומה לחייל בשירות חובה, רשאי לבחור בין הגשת תביעה אזרחית לבית המשפט לבין הגשת תביעה לקצין התגמולים. יודגש, כי לעניין הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בצבא, אין כל חשיבות לשאלה האם החייל שירת ביחידה קרבית או אחרת.
למה חשוב להיוועץ בעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית בצבא?
המערכת הצבאית הינה מורכבת ובירוקרטית ותביעה בגין רשלנות רפואית בצבא עלולה להיות ארוכה ומייגעת. בהמשך לכך, בטרם הגשת התביעה מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום הרשלנות הרפואית בצבא. כך, עורך דין בעל ניסיון בתביעות מול משרד הביטחון וקצין התגמולים יידע להנחות את החייל, עוד בשלבים הראשונים, לאיזה גורם כדאי להגיש את התביעה, כיצד יש לפנות לגורמים הרלוונטיים, יסייע באיסוף החומר הנחוץ, יפעל להשגת חוות הדעת הנדרשות וכן יסייע לחייל להתנהל מול הוועדות הרפואית או בית המשפט.
אין ספק, כי ייצוג של עורך דין בעל ניסיון בתביעות בגין רשלנות רפואית בצבא לא רק יחיש במקרים רבים את התהליכים, אלא יגדיל משמעותית את הסיכוי לקבלת התביעה.
מה גובה הפיצויים שיהיה ניתן לקבל?
גובה הפיצויים בגין תביעת רשלנות רפואית בצבא תלוי בהיקף הנזק שנגרם לחייל. כמו כן, סוג הפיצוי משתנה, כאמור, בהתאם לערכאה אליה הוגשה התביעה.
במקרה של תביעה שהוגשה לקצין התגמולים הראשי, אם נקבעה לחייל דרגת נכות בשיעור של בין 1% ל – 9%, הוא לא יהיה זכאי לקבלת תגמולים כספיים. במידה ונקבעה לחייל דרגת נכות בשיעור של בין 10% ל – 19%, הוא יהיה זכאי למענק חד פעמי בהתאם לפירוט הבא:
- 10% – 57,353.08 ₪;
- 11% – 73,018.96 ₪;
- 12%- 90,490.41 ₪;
- 13%- 107,005.97 ₪;
- 14%- 123,415.32 ₪;
- 15%- 139,399.84 ₪;
- 16%- 157,189.91 ₪;
- 17%- 174,236.52 ₪;
- 18%- 192,132.80 ₪;
- 19%- 216,932.70 ₪.
נכות בשיעור של 20% ומעלה מזכה, בנוסף למענק החד פעמי, גם בתגמול חודשי. ערכו של כל אחוז נכות הינו 53.1 ₪. כך, לדוגמה, במידה ונקבעה לחייל נכות בשיעור של 20%, הוא יהיה זכאי לתגמול חודשי בסך של 1,062 ש"ח.
דוגמאות למקרי רשלנות רפואית בצבא
בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, רשלנות רפואית בצבא מתרחשת כאשר הטיפול הרפואי שניתן לחייל בתקופת שירותו הצבאי סטה מסטנדרט ההתנהגות הסביר ובשל סטיה זו נגרם לחייל נזק. סטיה זו מסטנדרט התנהגות סביר יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים ובכללן התעלמות מתלונות, מתן תרופות שאינן מתאימות, אי ביצוע מעקב רפואי, הסבר לא מספק, אבחון שגוי, מתן טיפול רפואי רשלני ועוד.
כך למשל, בע"נ (שלום חיפה) 59498-06-17 ר.ז נ' קצין התגמולים, בית משפט השלום ביטל את החלטת קצין התגמולים שלא להכיר בנזקים שנגרמו לחייל לאחר שבמהלך שירותו הצבאי הושתל אצלו קוצב לב ללא צורך.
בע"נ (שלום חיפה) 6828-12-15 א.א. נ' קצין התגמולים, היה מדובר בחייל ששבר את ידו בעת ששיחק כדורסל במהלך חופשה. בית המשפט קיבל את טענת החייל כי משך הזמן הרב מידי בו היתה ידו מגובסת, גרם להיווצרות מחלת CPRS באזור כף היד.
בע"ו (מחוזי חיפה) 53948-09-17 קצין התגמולים נ' א.ב, בית המשפט המחוזי קבע, כי מפקדיו ורופאיו של חייל שסבל מכאבים בחזה והתעלפויות, ולמרות זאת לא הופנה לבדיקות המתאימות, התרשלו.
בע"ו (מחוזי ת"א) 34668-12-12 פלונית נ' קצין התגמולים, היה מדובר בקצינה שעברה עקירת שן במרפאת שיניים צבאית. לאחר העקירה, התפתח אצלה זיהום בלסת שחייב 12 ניתוחים. בית המשפט המחוזי קיבל את טענת החיילת, כי הזיהום התפתח לאחר שרופא השיניים שטיפל בה במהלך שירותה הצבאי השאיר קצה של מקדח באזור העקירה.
יודגש, כי אומנם מגוון הנסיבות בהן יכולה להיות רשלנות רפואית בצבא הינו רחב. עם זאת, לא כל רשלנות רפואית בצבא מקנה עילה לתביעה. בהמשך לכך, מומלץ להתייעץ עם עורך דין עוד בטרם הגשת התביעה.
