רשלנות רפואית במתן טיפול תרופתי

מתן טיפול תרופתי שגוי יכול להביא לתוצאות קשות. על הרופא הרושם הפנייה לוודא שהטיפול התרופתי מתאים למטופל הספציפי. גרימת נזק יכולה להביא להקמת עילת תביעה ברשלנות רפואית ובזכאות לפיצויים.

 

מספר התביעות המוגשות בגין רשלנות רפואית גדל באופן משמעותי בעשור האחרון וזאת בין השאר עקב העובדה שהתחום הפך ליותר "נגיש" ברמת המידע שיש ברשות הציבור. הרשלנות יכולה להתרחש בצורות שונות ומשונות במהלך הטיפול הרפואי, אך חשוב שתדעו כי היא יכולה להתרחש גם במתן טיפול תרופתי.

טעות במתן תרופה, יכולה להתרחש בכל שלב משרשרת הפעולות הבאה, על ידי כמה וכמה משתתפים: רישום התרופה או הטיפול הרפואי על ידי הרופא המטפל, העתקת ההוראה לרשומה הרפואית על ידי אחות, הכנת התרופה הרלוונטית על ידי רוקח או אחות, איתור החולה הנכון ומתן התרופה הנכונה בזמן הנכון, במינון, באופן המתן ובקצב הנכונים על ידי אחיות שונות בזמנים שונים. כל טעות חריגה בהליך המורכב המצוין לעיל, ייחשב כטיפול תרופתי שגוי.

מדוע נגרמות טעויות במתן תרופות?

מלבד ההליך הארוך ובעל מספר רב של משתתפים, יש לזכור כי לא תמיד כתב היד של גורם אחד בשרשרת קריא לגורם אחר, וסוג התרופה ומינונה יכולים להתפרש אחרת.

כמו כן, לעיתים הגורם הרושם את מתן התרופה ו/או הגורם המחדיר את התרופה לחולה, אינו בקיא בגיליון התרופות הניתנות זה מכבר לחולה או ברגישויות שונות של החולה. זהו דבר אשר עלול לגרום לתוצאות קשות, במיוחד אצל ילדים או אוכלוסיות רגישות אחרות.

יש לזכור, כי אין זה מחובתו של החולה למנות את כל התרופות הניתנות לו, אלא מחובתם של כלל הגורמים המטפלים להכיר את גיליון החולה. אי מילוי חובה זו יכול לעלות לכדי רשלנות רפואית.

איך תובעים במצבים אלו?

המקורות חוקיים עליהם ניתן לבסס תביעות אלו הינם בין היתר חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, פקודת הנזיקין (נוסח חדש) התשכ"ח – 1968, וכן פקודת הרופאים התשל"ז-1976.

כך או כך, בתביעת רשלנות רפואית בגין טעות במתן תרופה יש לפנות לשירותיו של עורך דין, העוסק בתחום הנזיקין.

כמו כן, תביעות אלו מצריכות הצטיידות בחוות דעת רפואית של רופא מומחה, אשר ינמק בחוות דעתו, כי אכן נגרם נזק בעקבות הטעות במתן התרופה.

לאחר חווות דעת רפואית זו, יגיש עורך הדין תביעה אשר תטמון בחובה, בשפה משפטית את שלושת יסודות עוולת הרשלנות:

1. התגבשותה של חובת הזהירות של הגורם אשר התרשל.
2. הפרת חובת הזהירות על ידי טעות במתן התרופה.
3. קשר סיבתי בין הטעות במתן התרופה לבין היווצרות הנזק בגינו נתבע הפיצוי.

מקרים דומים גם ברפואה אלטרנטיבית

חוק זכויות החולה, התשנ"ו ? 1996, מחיל סטנדרטים להתנהגות רופאים כלפי מטופליהם ואינו חל לכאורה על הרפואה האלטרנטיבית. למרות זאת, נורמות טיפוליות זהות השתרשו גם בתחום הרפואה האלטרנטיבית. מכיוון שרשלנות נבחנת על ידי בית המשפט לפי "הסביר" ו"הנהוג" ניתן לומר, במקרים מסוימים, כי טעות במתן תרופה על ידי מטפל אלטרנטיבי הינה עילה לתביעה של רשלנות רפואית.

לאו דווקא הפרקטיקה הנוהגת היא הנכונה

רשלנות נמדדת לאורן של הנורמות הרפואיות והפרקטיקה הנוהגת בעת האירוע. אולם, יתכנו מקרים בהם יקבע בית המשפט, כי לפרקטיקה הנוהגת אין משקל מכריע.

נפסק זה מכבר בבית המשפט (עניין קליפורד), כי רופא אשר נהג בהתאם לפרקטיקה הרפואית הנוהגת, אך סיכן את החולה והפר את חובת הזהירות שלו כלפי החולה? יכול עדיין להיחשב כאחראי לקיומה של רשלנות רפואית.
חשוב לדעת כי תביעות מסוג זה הינן תביעות מורכבות, הדורשות ידע וניסיון משפטי ורפואי. על כן מומלץ לפנות לעורך דין מיד עם התעוררות החשש כי התרחשה רשלנות בטיפול הרפואי.

תגובות

2 תגובות

  • 16 בינואר 2018 בשעה 16:39

    מביאים לי טרופות חזקות מאאוד כלונקס 2 מיליגרם קסנקס מיליגרם 1 אסיוול 10 מיליגרם ליריקה 150 מיליגרם כול סה אני מקבל 2 מירשמים בחודש בימקום אחד ולפעמים אפילו 3 כולי מסומם מהכדורים ולא יכול לעבוד ועוד כדורים ברשימה פשוט אין מקום אשמח לטלפון מימכם תודה

    • 17 בינואר 2018 בשעה 17:51

      בריאות שלמה. ניתן להשאיר לנו פרטים ליצירת קשר באמצעות טופס האתר.