חריג לכלל המוציא מחברו עליו הראיה

במקרים מסוימים בית המשפט רואה לנכון להעביר את נטל הראיה על שכם הנתבעים דווקא. ישנם תנאים מסוימים שרק בהתרחשותם בית המשפט מעביר את הנטל כאמור, דבר המעניק לתובע ברשלנות רפואית יתרון דיוני משמעותי. על חריג זה, בכתבה הבאה. 

העברת נטל הראיה – חריג לכלל "המוציא מחברו עליו הראיה"

כלל יסוד במשפט האזרחי בכלל הוא, כי "המוציא מחברו עליו הראיה". במילים אחרות, על התובע הטוען לפיצוי, מוטל נטל הראיה להוכיח את תביעתו. הואיל ומדובר במשפט האזרחי, די בהוכחה של 51% בכדי שהתביעה תתקבל.

אולם, לעיתים קיימת בעייתיות רבה לתובע להוכיח את תביעתו.

כך לדוגמא, כאשר הרשומות הרפואיות עליו מעוניין התובע לבסס את תביעתו בעילה של רשלנות רפואית נעלמו ואינן בנמצא. אך זו דוגמא אחת מיני רבות.

באופן כללי ניתן יהיה לומר, כי במצב בו מירב המידע עליו מעוניין התובע להסתמך בתביעתו לא נמצא ברשותו ואף לא ידוע לו, קיימת בעייתיות אשר עלולה להביא לחוסר צדק ואף לעיוות דין.

בעייתיות זו באה פקודת הנזיקין לפתור ומקנה לתובע אפשרות להוכיח מספר תנאים, אשר בהתקיימם, יעבור נטל ההוכחה לכתפי הנתבעים. כלומר, כאשר יעמוד התובע בתנאים אלה, לא יצטרך הוא להוכיח כי הנתבעים התרשלו (כדרישת הכלל לפיו המוציא מחברו עליו הראיה), אלא שהנתבעים עצמם הם שיצטרכו להוכיח בלמעלה מ-51%, כי לא התרשלו. הבדל זה, הנראה לכאורה כפשוט, הוא גורם שמכריע תביעות רשלנות רבות.

התנאים הדרושים הוכחה לשם העברת הנטל

סעיף 41 לפקודת הנזיקין הוא המסדיר את נושא העברת נטל הראיה והוא מהווה חריג לכלל לפיו המוציא מחברו עליו הראיה. כותרת הסעיף הינה "חובת הראיה ברשלנות כשהדבר מעיד על עצמו". בסעיף זה קובע המחוקק שלושה תנאים מצטברים, אשר בהתקיימם יעבור נטל הראיה מהתובע לנתבעים:
           
[א] לתובע אין כל ידיעה או יכולת לדעת מהן הנסיבות שגרמו למקרה שהביא לנזק – דוגמא ליישום התנאי יכולה להיות, במצב בו התובע היה מורדם בהרדמה כללית ולא יכול היה לדעת מה בוצע בחדר הניתוח ומה למעשה הוחלט על ידי רופאיו.

[ב] הנזק נגרם על ידי רכוש שהיה בשליטתם המלאה של הנתבעים – המונח "רכוש" לעניין זה פרשנותו יכולה להיות רחבה, כגון כלי ניתוח, מיטות אשפוז ועוד.

[ג] סביר יותר שהנזק נגרם כתוצאה מרשלנות של הנתבעים, מאשר מההנחה שנגרם ללא רשלנותם – בחינה אובייקטיבית של התוצאה אל מול ההליך. לדוג' אדם אשר נכנס לניתוח אורולוגי בהרדמה מלאה, ויוצא ממנו כאשר אינו יכול להזיז את ידיו. לכאורה התוצאה נראית ככזו שנגרמה מרשלנות כלשהי של הצוות המטפל, שכן קשה לראות אילו טענות יוכלו הנתבעים להציג שיראו כי תוצאה כזו יכולה להיגרם במהלך טבעי של הניתוח.

כאמור, רק לאחר שמוכיח התובע את התנאים שלעיל, ייעתר בית המשפט לטענתו, ויהפוך את נטל הראיה לכתפי הנתבעים.

יודגש, כי נושא העברת נטל הראיה הנו נושא אשר דנים בו רבות בתביעות אלה וישנן לא מעט פרשנויות והלכות המציגות את דרך יישומו הראוי.

על כן, אם הנכם סבורים, כי נגרם לכם עוול וכי לא תוכלו להוכיח אותו עקב מחסור בידע או בראיות, ייתכן כי סעיף 41 לפקודת הנזיקין יוכל לעזור לכם בדרך למימוש זכויותיכם. כלומר, ייתכן ובנסיבות המקרה שלכם, ניתן יהא לטעון להפעלת הכלל של העברת נטל הראיה. לצורך כך, אנו ממליצים על היוועצות עם עו"ד רשלנות רפואית הבקיא בנושא.
            
לקבלת ייעוץ משפטי, הערכת תביעתכם על ידי עו"ד, באפשרותכם לפתוח דיון בפורום כבר עתה, או אף לפנות אלינו באמצעות טופס "יצירת קשר" המופיע באתר. נדגיש, כי פנייתכם חסויה ואינה כרוכה בהתחייבות.