ניתוח יד רשלני

בית המשפט אישר תביעת רשלנות רפואית בניתוח יד ופסק לתובע פיצוי בסך מיליון ושבע מאות אלף ש"ח!

בהיותו כבן ארבעים עבר מר יצחק ניתוח בבית החולים "שערי צדק", במהלכו קטע הצוות הרפואי חלק ממרפק יד ימין שלו, זאת בעקבות כאבים בלתי פוסקים שליוו את המנותח בשל שבירת המרפק בגיל צעיר. בעקבות הניתוח, החל מצב ידו של מר יצחק להידרדר וכחמש שנים לאחר מכן נאלצו הרופאים לקטוע אותה, לאחר שאיבדה כל יכולת תפקודית. לאור זאת הגיש תביעת רשלנות רפואית בניתוח במסגרתה טען כי הצוות הרפואי התרשל בביצוע ההרדמה שקדמה לניתוח האמור ובנוסף לא מסר לו את מלוא האינפורמציה אודות הניתוח.
בית המשפט דן בתביעה ודחה את טענות רשלנות רפואית שנגעו להרדמה ולניתוח, זאת בהתבסס על חוות דעת רפואית שהוגשה על ידי מומחה שמינה מטעמו, לפיה עולה כי ההסבר הסביר ביותר להידרדרות מצבה של יד ימינו של התובע הוא סיבוך בשם RSD, קרי, תגובה עוצמתית של העצבים בגוף לטראומה, אשר סיכויי התרחשותה במנותח בנסיבות העניין הינם פחותים ממחצית האחוז. הגורמים המולידים את התרחשות התסמונת האמורה הינם מגוונים ותלויים, בין היתר, באישיותו של החולה. בית המשפט דחה את טענות התובע לפיה התסמונת הופיעה בעקבות פגיעה עצבית שנגרמה במהלך הניתוח או, לחילופין, כתוצאה מדקירת מחט ההרדמה שבוצעה, לטענתו, בחופזה ותוך התנהלות העולה כדי רשלנות רפואית בניתוח והרדמה.
הנה כי כן, בסופו של יום קבע בית המשפט כי הנזק שארע לתובע נבע מסיבוך נדיר שהצוות הרפואי לא היה יכול לצפות אותו, בוודאי שלא למנוע אותו במהלך הניתוח. יחד עם זאת, קיבל בית המשפט את תביעת רשלנות רפואית ניתוח והרדמה דנן בחלקה, בכל הנוגע להפרת עיקרון ההסכמה מדעת של התובע. ודוק, על פי עדותו של הרופא שביצע את הניתוח בתובע, עולה כי לא נאמר למטופל דבר אודות סיכויי התרחשותו של סיבוך מסוג RSD, כאשר אותו רופא טען כי לא נהוג לפרוס בפני מנותחים נתונים אודות התסמונת האמורה, שכן החשש הוא שמסירת אינפורמציה על סיכויי התרחשות הסיבוך עלולה לגרום בעצמה להופעתו, זאת משום שמידע זה יערער את מצבו הנפשי של המנותח ויעלה את הסיכוי להתרחשות התסמונת. עוד טענו הנתבעים כי אי מסירת מידע אודות הסיבוך אינה מהווה רשלנות רפואית בניתוח או בהרדמה, שכן עסקינן בסיבוך המתרחש לעיתים נדירות.
בית המשפט דחה את טענות הנתבעים וקבע כי מדובר בניתוח אלקטיבי, שאינו נחוץ להצלת חיים מיידית ועל כן מוטלת החובה על הצוות הרפואי לכלול בהסברים הקודמים לניתוח זה גם סיבוכים שסיכויי התממשותם נדירים, במיוחד לנוכח אופיה של התסמונת הספציפית, אשר עלולה לגרום לשיתוק בגפיים של המטופל. יתר על כן, עצם העובדה שלא ניתן להצביע על הגורם שגרם להופעת התסמונת במקרה דנן, אין בה כדי להשפיע על המסקנה כי הסיבוך ארע בשל הניתוח ודי בכך זו כדי לבסס את הפגיעה באוטונומיה של התובע. לסיום, הערכאה המבררת קובעת כי התובע הוכיח את קיומו של קשר סיבתי בין אי מתן ההסברים המפורטים מצד הצוות הרפואי לבין הסכמתו של התובע לעריכת הניתוח.
לאור האמור לעיל העריך בית המשפט את סך כל הפיצויים המגיעים לתובע בסך של כמיליון ושבע מאות אלף שקלים, מהם יופחתו התשלומים שקיבל בגין נזקיו מן המוסד לביטוח לאומי.
ת.א 920/99

תגובות

1 תגובות

  • 4 במרץ 2012 בשעה 0:47

    עברתי משהו דומה בעין כרם

    לא אמרו לי מהו הניתוח ולא סיפרו לי על הליך ההחלמה והכאבים הרבים,ממש הסתירו ממני ככה הרגשתי ,אנשים אלתיהיו תמימים עם רופאים במיוחד