הסכמה מדעת

בעמוד זה מאגר פסקי דין בנושא רשלנות רשלנות רפואית לרבות עקרון ההסכמה מדעת.

בעבר הרחוק נהגו רופאים שלא לחשוף בפני המטופלים שלהם את מלוא המידע אודות מצבם הרופאי. גישה פטרנליסית זו אינה מקובלת עוד בעולם המודרני, אשר אימץ גישה הפוכה, לפיה יש לפרוס בפני המטופל את כל האמת אודות מצבו הרפואי, כמו גם את כל האינפורמציה אודות הסיכונים שיש בסוג הטיפול שיינתן לו, והכול בכדי לקבל את הסכמתו לטיפול הרפואי המוצע לו.
בימנו, במידה וניתן טיפול רפואי ללא הסכמת המטופל, ניתן יהיה להאשים את הרופא המטפל בעבירה פלילית (עבירת התקיפה) ו/או לתבוע אותו בעוולות נזיקיות.
בפועל, תביעות רשלנות רפואית רבות מוגשות עקב טיפול רפואי שניתן תוך הפרת עיקרון ההסכמה מדעת. לא זו אף זו, במקרים מסויימים הכירו בתי המשפט בכך שנקיטת טיפול ללא הסכמתו של המטופל עשויה להקים אף עילת תביעה מכוח עוולת התקיפה, המנויה אף היא בפקודת הנזיקין.
במקרה של רייבי ניתנה הסכמה מצידו לביצוע ניתוח לאיחוי חוליות בגבו. אולם, במהלך הניתוח הבחין הרופא המנתח בצלקת המכסה את העצבים שבעמוד השדרה של המטופל. בשל כך, החליט הרופא להסיר את אותה צלקת, זאת מבלי שיידע את המטופל על הימצאותה בעמוד השדרה, קל וחומר שלא קיבל את הסכמת המנותח להסרתה. בעקבות הסרת הצלקת נגרם למר רייבי נזק במעטפת עמוד השדרה, אשר גרם לו לפגיעה בכוח הגברא ולקשיים רבים אחרים.
לא פעם הופך בית המשפט העליון את קביעתו של בית משפט קמא, אשר דחה תביעות רשלנות רפואית ? כך ארע גם במקרה דנן. מר רייבי הגיש תביעה נגד הרופא, במסגרתה טען כי יש להטיל עליו אחריות בהתבסס על עוולות התקיפה והרשלנות. בית המשפט העליון קבע כי לכל מטופל קיימת זכות לשלוט על עתידו וגורלו וזכות זו היא הבסיס לעיקרון ההסכמה מדעת, אשר חייב את הרופא המנתח לקבל את הסכמתו המפורשת של המטופל לביצוע הניתוח להסרת הצלקת. אשר על כן, בית המשפט קיבל את תביעתו של רייבי לעניין עוולת התקיפה.
בסוג תביעות רשלנות רפואית המתבססות על מספר עוולות, דן בית המשפט בכל עוולה בנפרד ועל כן, לאחר שקבע כי התנהגות הרופא מהווה תקיפה, כמפורט לעיל, עבר לדון בעוולת הרשלנות.
בית המשפט פסק כי לא כל טעות מצידו של הרופא תוכר כהתנהגות רשלנית, על פי הגדרתה בפקודת הנזיקין. כמו בכל תביעות רשלנות רפואית, יש לבחון את התנהגותו של הרופא על פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת בסוג הטיפול שניתן על ידו ולבדוק האם סטה מהסטנדרט של הרופא הסביר. בית המשפט בחן את הראיות שנפרסו בפניו וקבע כי הטכניקה שבה בחר הרופא על מנת להסיר את הצלקת סוטה מהסטנדרט של הרופא הסביר ועל כן יש לראות בהתנהגותו רשלנות רפואית.
על מנת לזכות בפיצוי בגין תביעות רשלנות רפואית לא די להוכיח כי התנהגותו של הרופא הייתה רשלנית, אלא נדרש להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין אותה התרשלות לנזקי המטופל. בית המשפט מצא כי מתקיים הקשר הסיבתי הנדרש בין רשלנות הרופא לנזקיו של התובע ועל כן מחזיר את הדיון לבית משפט קמא על מנת שיבחן את הראיות לעניין נזקי התובע ויקבע את הפיצוי שיש לפסוק לו בגינם.