ניתוח לכריתת רחם

אף על פי שלא נמצאה רשלנות בניתוח לכריתת הרחם, חייב בית המשפט בכל זאת את בית החולים בפיצוי. עיינו בנימוקי בית המשפט. 

פס"ד

מלכה מנחם (שם בדוי) עברה ניתוח לכריתת רחם אצל המרכז הרפואי שערי צדק, והיא הגישה תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית כנגד המרכז, בטענה שרשלנות רפואית לפני ובמהלך הניתוח גרמו לנזקיה.

בשנת 1996, בהיותה קצינה בת 35 בקבע, נתגלה בגופה של מלכה גידול ממאיר בצוואר הרחם, והיא הופנתה לצורך קבלת טיפול רפואי. לבסוף, היא בחרה לעבור את הטיפולים בשערי צדק, וביולי 1996, היא עברה ניתוח בהרדמה מלאה, שכלל כריתת רחם רדיקלית, הוצאה של בלוטות הלימפה באגן והסטה של השחלות מחוץ לעגן.

תביעה: החלטה לכרות את הרחם היתה שגויה

בתביעתה כנגד שערי צדק, טוענת מלכה, כי החלטת הצוות המקצועי לנתחה ולכרות את רחמה הייתה שגויה, בלתי מקצועית ועלתה כדי רשלנות רפואית. זאת, הן מאחר מהשלב בו נתגלתה המחלה ניתן וצריך היה לטפל בה על ידי הקרנות ולא על ידי כריתת הרחם, הן מאחר ולא נשקלו כראוי חלופות טיפוליות כלשהן, והן מאחר ולא נעשה כל ניסיון לטיפול חלופי בטרם בוצע הניתוח.

בנוסף, מלכה טוענת, כי אם לא די בכך שהצוות הרפואי בשערי צדק, לא הסביר לה את משמעותיה המלאות של כריתת הרחם, הוא אף לא הציג בפניה את שאר האפשרויות שעמדו בפניה, ובכלל זאת, טיפול בהקרנות. ובכלל, כתב ההסכמה עליו חתמה, לא היה ברור ובוודאי שלא ענה על דרישות חוק זכויות החולה, ועל כן, אין הסכמתה לניתוח הסכמה מדעת.

לאור זאת, כוללת תביעתה פיצויים בעקבות הנכות הקשה שנגרמה לה עקב הניתוח שהתנהל תוך רשלנות רפואית, ובעיקר פיצויים בגין העובדה שכתוצאה מהניתוח היא לא יכלה ואף לא תוכל ללדת. סך הפיצויים שדרשה מלכה בתביעתה הגיעה ל-5,340,000 ש"ח.

מנגד, טען המרכז הרפואי, כי לא הייתה כל רשלנות רפואית בטיפולים שעברה מלכה שכן הטיפולים נעשו בצורה מקצועית וסבירה. ומעבר לכך, נזקיה של מלכה לא נבעו מהטיפולים שקיבלה או לא קיבלה במרכז הרפואי, כי אם ממצבה הרפואי עוד בטרם החלו הטיפולים. לגופן של הטענות, השיב המרכז הרפואי, כי מבחינה מעשית אין הבדל בתוצאה בין טיפול בהקרנות לבין כריתת רחם, שכן לאחר שני סוגי הטיפולים אין אפשרות להרות, ועל כן בכל מקרה המרכז הרפואי לא אחראי על אי יכולתה של מלכה להרות.

פס"ד: בית החולים לא חרג מהסטנדרט המצופה ממנו

בית המשפט בחן את חוות דעת המומחים של שני הצדדים על מנת להכריע בשאלת הרשלנות הרפואית בעצם בחירת הטיפול, ומסקנתו הייתה, כי המרכז הרפואי לא פעל ברשלנות רפואית בהגדרת שלב המחלה, ולאור מצבה ונתוניה של מלכה, הוא אף בחר בדרך הטיפולית הנכונה. כמו כן, השתכנע בית המשפט מטיעוני המרכז הרפואי, וקבע כי מלכה לא עמדה בנטל להוכיח, כי אילו טופלה בהקרנות, יכולתה להרות הייתה נשמרת.

עם זאת, ועל אף הכרעתו, כי לא הייתה רשלנות רפואית בהתנהלות המרכז הרפואי, קיבל בית המשפט את טענותיה של מלכה באשר לשאלה, האם הובהרו לה האלטרנטיבות הרפואיות השונות, וקבע כי המרכז הרפואי מעל בחובתו זו, ובכך הוא פגע באוטונומיה של מלכה, ועליו לפצותה על כך.

הסכום שפסק בית המשפט בגין הפגיעה באוטונומיה עמד על 250,000 ש"ח.

[ת"א (מרכז) 5287-08-07 שורץ נ' עמיתי בית החולים שערי צדק בע"מ]

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך