רשלנות רפואית רעלת הריון

מהי רעלת הריון? מהם התסמינים למחלה? השכיחות להגשת תביעות בגינה? מה צריך להדליק נורה אדומה אצל הרופאים? על כך ועוד בכתבה הבאה.

אודות הסיבוך הרפואי

רעלת הריון היא סיבוך רפואי במהלך ההריון שבא לידי ביטוי בלחץ דם גבוה, בצקות, הפרשות של חלבון בשתן (פרוטאינוריה) ולעיתים אף פגיעה בתפקוד של איברים שונים כגון כליות וכבד. רעלת הריון מתרחשת בכ5%-7% מההריונות וברוב המוחלט של המקרים היא עוברת לאחר הלידה. קיימות מספר דרגות של חומרה ברעלת הריון כשהחמורה שבהם עלולה לסכן חיים. מכאן שמקרים של רשלנות רפואית רעלת הריון עלולים להסתיים במות העובר ואף האם במקרים חמורים.

הסיבה לרעלת הריון איננה ודאית. עד היום הועלו השערות רבות בנוגע לגורם העיקרי להתפרצותה אולם לא נמצאה תשובה חד משמעית, דבר שעלול להקשות על הוכחה של רשלנות רפואית במקרה של רעלת הריון.

טיפול העולה כדי רשלנות

רשלנות רפואית רעלת הריון עלולה להתרחש אם הרופא המטפל לא הפנה את האם לבדיקות המתאימות ולא איתר את המחלה בזמן, או אם הוא התעלם מתוצאות מחשידות של בדיקות ותלונות חריגות. הסימנים שאמורים לעורר את חשדו של הרופא המטפל הינם: עלייה בלחץ דם, טשטוש ראייה, בצקות חמורות, כאבי ראש חריפים וארוכים, עלייה פתאומית במשקל, כאב באיזור הבטן העליונה ובדיקות מעבדה עם ממצאים חריגים כגון חלבון בשתן. יש מאפיינים של רעלת הריון שלכשעצמם לא דורשים התייחסות מיוחד כמו בצקות רגילות (שהן נורמאליות בכל הריון). במקרים כאלו ינסה הרופא לאתר עוד תסמינים של רעלת הריון.

ישנן נשים הנמצאות בדרגת סיכון גבוהה יותר ללקות ברעלת הריון. גורמי הסיכון הם: סוכרת הריונית, נטיה ללחץ דם גבוה, הריון בגיל מבוגר מאד (גיל 40) או צעיר מאד (גיל העשרה), הריון מרובה עוברים, הריון ראשון, מחלות כליות כרוניות. אם אישה נמצאת באחת או יותר מקבוצות הסיכון הנ"ל יש להתחשב בכך ולהפנות אותה לבדיקות השוללות רעלת הריון ע"מ למנוע פגיעה אפשרית בעובר או באם כתוצאה מרעלת ההריון. אי בדיקת נשים כאלו ביתר תשומת לב יכולה לעלות כדי רשלנות רפואית רעלת הריון.

הטיפול ברעלת הריון שונה ממקרה למקרה. במקרה שבו ההריון נמצא בשלב מתקדם הטיפול יהיה יילוד העובר ע"י זירוז לידה או ניתוח קיסרי שכן רעלת ההריון חולפת לאחר הלידה. במקרים בהם ההריון הוא בשלב מוקדם יחסית (שלב בו לא ניתן ליילד את העובר מבלי להכניס אותו למצב של סכנה עקב לידה מוקדמת), יש לבדוק כל מקרה לגופו ובכל אופן מצבים כאלו יחייבו אשפוז והשגחה עד הלידה.

דוגמא מפסיקת בתי המשפט

דוג' בפסיקה למקרה של רשלנות רפואית רעלת הריון ניתן למצוא בפסק הדין מאיר נ' לאור:

במקרה זה הגיעה התובעת, בשבוע ה-31 להריונה, לחדר מיון לאחר שחשה ברע אך שוחררה במהרה. בטופס השחרור נכתב כי היו לה בצקות קלות, עקבות של פרוטאין בשתן אך נשללה האפשרות של רעלת הריון. לאחר ביקור במרפאה של הנתבע, במהלכו לא טופלה, היא חשה ברע שוב וחזרה לבית החולים. אז כבר נקבע שהעובר ככל הנראה ללא רוח חיים והניתוח הקיסרי שבוצע אישש חשש זה.

בית המשפט בערכאה הקודמת קבע כי ההריון הסתיים במותו הטראגי של העובר בעקבות הפרדות שליה ובזמן שהתובעת סבלה מרעלת הריון.

ביהמ"ש בערכאה הנוכחית קבע כי היה כאן מקרה של רשלנות רפואית רעלת הריון שכן היה על הרופא המטפל לגלות בזמן דרך התסמינים, כי יש חשש לרעלת הריון ולשלוח את התובעת לטיפול הולם. השופטים גם קבעו כי הרופא גרם לנזק ראייתי בכך שלא בדק אותה כראוי ובכך נמנע ממנה לדעת בבירור מה גרם למותו של העובר.

רשלנות רפואית רעלת הריון יכולה לבוא לידי ביטוי במספר רב של דרכים ויש להיות ערים לאפשרות שמחלה זו תתפרץ במהלך ההריון ולוודא שהאם מקבלת טיפול הולם המתחשב בנסיבות ההריון, היסטוריה רפואית ותסמינים מעוררי חשד.