הרשומה הרפואית אבדה? המוסד הרפואי יוכיח שלא התרשל

לא אחת אנו נתקלים במקרים שבהם "אבדה" הרשומה הרפואית. בכתבה הבאה ננסה לעמוד על סוגיית הנזק הראיתי, והמשמעות הראייתית שיש לרשומות הרפואיות במסגרת ההליכים המשפטיים.

נזק ראייתי בתביעות בגין נזק בטיפול רפואי

את הביטוי נזק ראייתי אנו מזהים רבות במאמרים ובפסקי דין העוסקים בדיני הנזיקין בכלל וברשלנות רפואית בפרט.

מדובר בדוקטרינה משפטית שהשתרשה בפסיקה ומבוססת בעיקרה על שיקולי צדק והצורך להרתיע נתבעים פוטנציאליים מאיבוד ראיות. פעמים רבות מהווה דוקטרינת הנזק הראייתי משקל מכריע בפסיקת בתי המשפט בתביעות נזיקין.

במאמר זה ננסה ליתן הסבר קצר מהו אותו נזק ראייתי וכיצד הוא מיושם בהליכי תביעות רשלנות רפואית.

בכלליות, ניתן איפוא לומר, כי מדובר במצב בו נתבע פוגע ברשלנותו ביכולתו של תובע להשתמש בראיה אשר עשויה לסייע לו להוכיח את תביעתו.

דוגמא למקרה בפסיקה של נזק ראייתי

לשם הבנת דוקטרינת נזק ראייתי נמחיש בעזרת דוגמא: טול מקרה בו שמעון התרשל כלפי ראובן והביא לנזק של כריתת ידו הימנית של ראובן עד המרפק. לאחר מכן, התרשל לוי כלפי ראובן וגרם לנזק של כריתת ידו הימנית של ראובן במלואה.

כעת, מבקש ראובן לתבוע את אלו שגרמו לו לנזק. האם יכול לתבוע את שמעון ואת לוי בנפרד, כל אחד על "כריתת חצי יד" ? שאלה זו הגיעה ברבות הימים להכרעה ע"י בית המשפט העליון, שקבע כי מי שיישא במלוא הנזק במקרה כזה הוא לוי.

אך "מדוע?" ישאל לוי. "אני גרמתי לכריתת חצי יד בלבד ולא לכריתה מלאה". בית המשפט העליון ענה ללוי, כי מכיוון שבהתרשלותו הוא גרם לכריתת מלוא היד של ראובן, הרי שבעשותו כן, הוא מנע למעשה מראובן את היכולת להוכיח ששמעון גרם לו לכריתה של "חצי יד". נזק זה, אותו הגדיר בית המשפט – נזק ראייתי, יונח לפתחו של לוי שיאלץ לפצות את שמעון עבור מלוא הנזק.

המונח " נזק ראייתי " מיושם בדרכים שונות בתביעות רשלנות רפואית.

כך לדוגמא, במקרים בהם נפגע טוען, כי במהלך ניתוח ניתנה לו תרופה שגרמה לו לנזק ושאסור היה לתת לו אותה. לכאורה, הראיה החשובה שיש על הנפגע להציג היא גיליון הניתוח שבו מפורטות התרופות שניתנו, אך למרבה הפלא מוסר המוסד הרפואי, כי אין בידיו את גיליון הניתוח. מצב כזה לא מאפשר לנפגע להוכיח את טענותיו בשל מחדל של המוסד הרפואי באי שמירת הרשומות הרפואיות המלאות.

סיטואציות אלה, הניעו את בתי המשפט להחיל גם במקרים כגון אלה את דוקטרינה הנזק הראייתי. יישום הדוקטרינה בדוגמא הנ"ל תביא לקביעה, כי במקרים של היעדר תיעוד או היעדר תיעוד מלא, יעבור נטל ההוכחה למוסד הרפואי, שיהיה עליו להוכיח את שנטען לגביו. ובדוגמא הנ"ל שהבאנו ? יהיה עליו להוכיח, כי לא העניק לנפגע את התרופה.

חשוב להדגיש, כי העברת נטל ההוכחה הינה בעלת משמעות משפטית גבוהה מאוד, שכן במקרים רבים למוסד הרפואי יהיה קושי להוכיח, כי טענת הנפגע אינה נכונה, דבר אשר יוביל הלכה למעשה ? לקבלת טענתו של הנפגע.

בעניין זה נפנה לסעיף 17 בחוק זכויות החולה:


יצוין, כי יישום דוקטרינת נזק ראייתי הורחבה למצבים בהם לדוגמא טוען נפגע, כי ייתכן ובביצוע בדיקה מסוימת ניתן היה לאבחן את מחלתו מוקדם יותר ובכך ניתן היה להעלות את סיכויי החלמתו. במקרה זה, ככל שאכן ייקבע, כי היה צורך בביצוע הבדיקה, אך המוסד הרפואי החליט שלא לבצעה, יעבור נטל ההוכחה אל המוסד הרפואי שיידרש כעת להוכיח מדוע היעדר ביצוע הבדיקה לא השפיע על אפשרות ההחלמה של הנפגע. כאמור, אי הצלחה בהוכחה זו ? תביא לקבלת טענת הנפגע במלואה.

טרם התפתחה והתקבלה בפסיקה דוקטרינת הנזק הראייתי, היו בתי המשפט קובעים, כי הנפגע לא הרים את הנטל להוכיח את טענותיו העובדתיות בתביעתו ולפיכך היו נדחות תביעות רבות של נפגעים בגין חוסר יכולת להוכיח את תביעתם עקב מחדלים של מוסדות רפואיים (כגון אי שמירת מסמכים).

התפתחות דוקטרינת הנזק הראייתי והסנקציה המשפטית שהיא מטילה על נתבעים – העברת נטל ההוכחה אל כתפיהם, מעניקה לתובעים יתרון דיוני חשוב במיוחד, אשר בסופו של יום, יכול ויאפשר לו לזכות בפיצוי המגיע לו.

הווה אומר, במידה ונגרם לכם נזק ברשלנות הגורם הרפואי המטפל, אך הנכם מתקשים להוכיח הדבר, אין משמעות הדבר מראש שאין סיכויי לתביעתכם ואנו ממליצים לכם להיוועץ בעורך דין רשלנות רפואית.

לקבלת ייעוץ משפטי והערכת סיכויי תביעתכם על ידי עורך דין, באפשרותכם לפנות אלינו באמצעות טופס "יצירת קשר" המופיע באתר. נדגיש, כי פנייתכם חסויה ואינה כרוכה בהתחייבות.

ייעוץ, הדרכה וליווי משפטי על ידי עורך דין מוקדם ככל הניתן עשוי לשפר את מצבכם המשפטי.