הצוות שהכין את התיק לא שם לב, הרופא שעיין ברשומות הרפואיות לא הבחין, רק אחרי שהמחט הנגועה דקרה את האחות התגלה כי המנותח נשא HIV – רשלנות רפואית או טעות טרגית? על כך בכתבה.
נגיף ה-HIV שהתפרץ בעולם המערבי בעשורים האחרונים של המאה ה-20 תפס את עולם הרפואה בהפתעה והביא עמו לא מעט פחדים, שמועות וחוסר הבנה. היום, במבט לאחור ואחרי לא מעט פריצות מדעיות שהביאו להשתלטות על המגפה בעולם המערבי ולשיפור איכות ותוחלת החיים של נשאי HIV וחולי איידס, איידס נתפשת כמחלה כרונית שניתן להתמודד ולמנוע אותה וההתייחסות הציבורית אחראית יותר ומבוססת ידע. אך אלה לא היו פני הדברים בעבר. מערכת המשפט הישראלית התמודדה עם מעט מאוד פסיקה יחסית בנושא איידס. בכתבה זו, נדון במקרה בו בניתוח ברית מילה, שהתקיים במסגרת גיורם של עולים בגירים מבריה"מ ומאתיופיה, נדקרה אחות ממחט שהחזיק רופא שהיתה מוכתמת בדם של מנותח שבדיעבד התברר כנשא HIV. פרט זה נשמט מתשומת לבו של הצוות הרפואי שהכין את התיק הרפואי של המנותח לקראת הניתוח.
נשאות HIV, איידס – על מה אנחנו מדברים?
איידס (Acquired Immune Deficiency Syndrome), שפרצה לתודעה של העולם המערבי בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, היא מחלה שפוגעת בתאים של מערכת החיסון המכונים לימפוציטים, שלהם תפקיד חשוב בהגנה על הגוף מפני נגיפים וזיהומים ונחלקים באופן כללי לתאים שתפקידם להרחיק גופים זרים (תאי T) ותאים שנועדו להגן (תאי B). באיידס לא נדבקים, אלא בנגיף ה-HIV שהוא מחולל המחלה, ללא טיפול בנגיף ה-HIV, מערכת החיסון קורסת וזהו איידס. היום ניתן לנשאים טיפול יעיל שמאפשר להם שלמור על בריאותם במגבלות ותוך זהירות, אך מבלי לפתח איידס.
הידבקות בנגיף ה-HIV מתרחשת במעבר של נוזלי גוף, כמו: דם (בעבר מעירויי דם לא בדוקים, שימוש משותף במזרקים, ובעבר גם אצל מקעקעים לא מוסמכים) או ביחסי מין וגם בין אם לילוד ובחלב אם. זאת אומרת שכדי להידבק, על הנגיף להגיע לדם. לעיתים בשלב ההידבקות יחוש אדם בתסמינים דמויי שפעת, לאחר מאבק של מערכת החיסון, שנמשך לרוב כמה שבועות, תוותר בגוף רמה יציבה של נגיף ה-HIV – אז מתחיל שלב הנשאות שיכול לארוך כמה שנים. בשלב הזה הנגיף משכפל את עצמו ופוגע בתאי ה-T שעוד נותרו בגוף. ללא טיפול ירד מספר תאי ה-T מתחת לגבול האדום האפקטיבי, המערכת החיסונית תחדל מלתפקד ויופיע איידס. ללא מערכת חיסון מתפקדת, לרוב תתפתח מחלה אחרת, לא פעם סרטן, שתכריע את הגוף ותוביל למוות.
חיסון לנגיף ה-HIV עוד לא נמצא, אך לאחר שנים של ניסיונות תרופתיים, היום מוצעים לנשאי HIV טיפולים שונים שמאפשרים להם להישאר נשאים אך לא לפתח את המחלה, אם כי תחת מגבלות, אך החיים עם נשאות הם למעשה חיים עם מחלה כרונית. בנוסף ניתנת היום תרופת PEP (Post Exposure Prophylaxis) שניתן לאחר חשיפה אפשרית לנגיף ה-HIV כדי למזער סיכויי הדבקה, זהו תיפול תרופתי משולב (קוקטייל) שניתן ל-28 ימים ורק אם עברו מקסימום 72 שעות מרגע החשיפה וההחלטה לגבי מתן הקוקטייל ניתן לרופא מטפל בחדר מיון. בשנים האחרונות התרופות הולכות ומשתכללות וכך גם האפקטיביות שלהן. הטיפול הוא מורכב ויקר, אך הוא כלול בסל הבריאות היום ומאפשר לחולים בארץ, מעט פחות מ-10,00 לפי אמדן משוער, ליהנות מאיכות חיים טובה.
HIV, איידס ורשלנות רפואית
כאשר מדובר בזכויות נשאי HIV או חולי איידס בהקשר של רשלנות רפואית רבים התחומים בהם קיימת אפשרות לטעות, החל מאבחון מוקדם של המחלה שהוא מציל חיים, דרך אי הפניה לביצוע בדיקה, ועד אבחון שגוי, בוודאי לאור העובדה שאבחון חיוני לא רק לחיי המטופל, אלא במידה רבה גם לסביבתו משום שהעדר אבחון מעמיד אותם בסיכון להידבק. רשלנות רפואית יכולה להתבטא בטיפול, יתרה חוק זכויות החולה התשנ"ו-1996 מחזק את זכותו של נשאHIV או חולה איידס לקבל טיפול רפואי נאות ללא אפליה וזו מקבלת משנה תוקף גם מחוזר משרד הבריאות מס' 13/11, כך רופא שנמנע מלתת טיפול פועל בניגוד לחוק. גם נהלים רשלניים המובילים להדבקה עשויים להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית, כמו במקרה שלפנינו, שהגיע עד לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה.
אף אחד לא שם לב שהמטופל נשא HIV עד שהאחות נדקרה
במסגרת תהליכי גיור לבגירים, הגיעו אל בית החולים אלישע מספר עולים חדשים מאתיופיה ומברית המועצות לשעבר לשם ניתוח ברית מילה בהפנייתו של משרד הדתות. במהלך ניתוח של מטופל, עולה חדש מאתיופיה, נדקרה האחות שסייעה לרופא המנתח ממחט שהחזיק הרופא בידו. לאחר הניתוח התגלה בדיעבד כי המטופל היה נשא HIV וכמובן שעלה החשד להדבקת האחות, שהחלה מיד בטיפול מונע. רק לאחר חצי שנה, שבמצבים כאלה נדמית כנצח, קיבלה האחות תשובה שלילית לנשאות HIV. האחות תבעה את הרופא ואת בית החולים בגין הסבל והנזקים הנפשיים שנגרמו לה כתוצאה מהדקירה ומששת החודשים מורטי העצבים, בנוסף על תופעות הלוואי שנאלצה לעבור בשל הטיפול הרפואי המונע שנאלצה ליטול.
מתוך מהלך המשפט עולה התנהלות רשלנית הן של צוות בית החולים שהכין את התיקים הרפואיים של כל המטופלים ולמרות שהיה בתיק שהועבר אליהם אישור רפואי מבית החולים רמב"ם שבחיפה שכל מהותו להעיד כי המטופל נשא HIV, הדבר לא צוין. עם זאת, גם על הרופא מוטלת החובה לעיין בתיקו של מטופל לפני ניתוח וגם הוא כשל מלראות את האישור שהיה לכל אורך הטיפול בתיקו הרפואי של המטופל. בית המשפט נדרש לבחון גם את התנהלות בית החולים וגם את התנהלות הרופא.
נהלים רשלניים הם בהחלט עילה לרשלנות רפואית
הימנעותו של הרופא המנתח מעיון ברשומות הרפואיות של המטופל היו לצנינים בעיני בית המשפט, שבהחלט ראה בהתנהלות זו רשלנות רפואית. לו היה נוהג כמנהג הרופא הסביר, היה מבחין בדו"ח המעקב הרפואי מהמחלקה האימונולוגית של בית החולים רמב"ם המעיד על הטיפול התרופתי שניתן לנשאי HIV. הרופא למעשה חטא לחובת הזהירות המתבקשת ולראייה לא שמר על נהלי הבטיחות המחייבים כדי להגן על עצמו ועל האחות ולא יידע אותה כפי שמתבקש במקרים כאלה, משום חובת הזהירות הברורה שיש לנהוג בטיפול בנשאי HIV, שהיא חלק בלתי נפרד מהפרוטוקול הרפואי הנהוג.
בית המשפט בחן גם את התנהלותו של בית החולים ומצא כי הצוות סטה מהפרוטוקול הניהולי לטיפול בנשאי HIV וחולי איידס. בכל הנוגע לטיפול במטופלים נשאי HIV או חולי איידס, קבע משרד הבריאות הישראלי נהלי טיפול, בין היתר קובעים נהלים אלה את חובת היידוע האקטיבי, כלומר במקרים של מטופלים נשאי HIV אין להסתפק ברישום בתיק הרפואי, אלא ליידע אקטיבית את הרופא המטפל והצוות כדי שיוכלו לטפל ועם זאת לשמור על בריאותם. לכן קבע בית המשפט שגם לבית החולים אחריות חלקית על נשקיה של האחות התובעת.
לאור קביעותיו האמורות, פסק בית משפט כי על בית החולים והרופא החבות לפצות את התובעת בסך של עשרים ושבעה אלף שקלים, בעיקר בגין הכאב והסבל שעברה במהלך ההמתנה לתוצאות בדיקת האיידס בדמה, בערעור הוסיף המחוזי תוספת פיצוי של 65,243 שקלים בתוספת שכר טרחה והוצאות משפט.
[ע"א (מחוזי חיפה) 3314/06 ליליה גורוכובסקי נ' ד"ר צבי שקולניק]
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
