האפשרויות העומודות בפני מטופל שניזוק בטיפול רפואי

המשמעות המשפטית וחשיבות השימוש במשרד רשלנות רפואית עורכי דין: מבחינת הדין, אדם שניזוק מטיפול רפואי יכול לפעול בשתי דרכים: תביעה משפטית, או הגשת קובלנה פרטית למשרד הבריאות. 

הדרכים המשפטיות לפעולה עקב טיפול רשלני

מבחינת הדין, אדם שניזוק מטיפול רפואי יכול לפעול בשתי דרכים. ראשית, הוא רשאי להגיש תביעה נזיקית לבית משפט אזרחי, כנגד המוסד הרפואי המזיק ו/או הרופא הרשלן המועסק על ידו. במסגרת תביעה זו, דורש התובע כי בית המשפט יחייב את המזיקים בפיצויו, זאת בשל הנזקים שגרם לו הטיפול הרפואי. את תביעה נזיקית זו יש לבסס על אחת העוולות המעוגנות בפקודת הנזיקין (עוולות הרשלנות, הפרת חובה חקוקה, תקיפה וכדומה), כאשר במסגרת כל עוולה על התובע להוכיח את התקיימותם של מספר תנאים מצטברים, בכדי שבית המשפט יכיר בזכאותו לסעד של פיצוי.

ישנה חשיבות רבה לעוולה עליה מבססים את התביעה הנזיקית, שכן כל עוולה נזיקית שונה מרעותה. ביסוס תביעה נזיקית על עוולת התקיפה, מקום שהיה צריך לבססה על עוולת הרשלנות, עלול להוביל לדחיית התביעה ובהמשך לכך, להותרת הניזוק ללא פיצוי לנזקיו. אשר על כן, ישנה חשיבות רבה לבחירת משרד רשלנות רפואית עורכי דין המתמחה בתחום הנזיקי.

יתר על כן, כמפורט לעיל, לצורך התגבשותה של כל עוולה נדרש להוכיח מספר תנאים. למשל, כשמדובר בעוולת הרשלנות, על התובע להביא ראיות המצביעות על כל שהמזיקים התרשלו בטיפול הרפואי ובנוסף שנגרמו לו נזקים בשל אותו טיפול כושל. הנטל להוכחת התנאים האמורים מוטל, ברוב המקרים, על התובע ולפי כך יש משמעות רבה לליווי המשפטי של משרד רשלנות רפואית עורכי דין.

הטלת סנקציות כנגד הגורמים המטפלים

דרך נוספת בה יכול המטופל לבחור היא הגשת קובלנה למשרד הבריאות בגין טעות רפואית. בשונה מתביעה אזרחית, התכלית העיקרית בהגשת קובלנה היא לגרום לכך שגופי הפיקוח במשרד הבריאות יבדקו את התנהגותם של הרופאים ו/או המוסד הרפואי בנסיבות הספציפיות המפורטות בקובלנה, כך שבהמשך לכך, יוטלו עליהם עונשים בגין טעותם.

חשוב להבהיר כי מטופל, אשר מעוניין להגיש קובלנה למשרד הבריאות, כמפורט לעיל, חייב להיוועץ עם משרד רשלנות רפואית עורכי דין, שכן, בלא מעט מקרים, הגשת תלונה שכזו עלולה לפגוע בסיכוי הליך משפטי עתידי בגין מעשיו ו/או מחדליו של הגורם הרפואי, ולמעשה למנוע ממנו קבלת פיצוי בגין נזקיו.

על פי סעיף 41 לפקודת הרופאים מוקנית לשר הבריאות סמכויות שונות. כך, בין היתר, רשאי השר להתלות את רישיונו של רופא ואף לבטלו אם נוכח כי קובלנה שהגיש פלוני מצביעה על כך כי אותו רופא הפר הוראה מהוראות חוק זכויות החולה. ודוק, חוק זכויות החולה מחיל את עיקרון ההסכמה מדעת, לפיו על הרופא מוטלת חובה לפרט למטופל את כל הפרטים הרלוונטיים לסוג הטיפול שיבוצע בו, לרבות הסיכונים הטמונים בו והאפשרויות העומדות בפני המטופל לבחור בטיפול חלופי. בהמשך לחובה זו, קובע החוק כי על הרופא לקבל את הסכמתו המושכלת של המטופל לסוג הטיפול.

הנה כי כן, במידה ופלוני סבור כי הרופא שטיפל בו הפר את עיקרון ההסכמה מדעת, כמפורט לעיל, הוא רשאי לפנות למשרד עורכי דין לרשלנות רפואית, אשר יגיש בשמו תביעה נזיקית בהתבסס על עוולת הרשלנות ועוולת התקיפה ובנוסף יפרוס בפניו את האפשרות להגיש קובלנה כנגד הרופא המטפל והכדאיות שיש בכך.

תגובות

2 תגובות

  • 18 באפריל 2011 בשעה 11:24

    משרדי נישה

    למיטב ידיעתי היום יש נטייה של משרדים להפוך למשרדי נישה וניתן למצוא גם משרדים אשר ההתמחות שלהם היא רשלנות רפואית.

  • 25 באוקטובר 2011 בשעה 11:58

    חשוב ומעניין

    אתר מעולה וכל הכבוד לכם על ההשקעה בגולשים.