משרד הבריאות לא מינה ועדת בקרה למרות מות המטופלת

אם אתם רוצים לדעת מתי ימנה משרד הבריאות ועדת בדיקה לבחינת רשלנות רפואית או תפקוד לקוי של גורם רפואי – עיינו בסקירה הבאה.

 

סעיף 21 לחוק זכויות החולה מאפשר להקים ועדת בקרה ואיכות על מנת להעריך ולבחון פעילות רפואית לקויה ותוך כדי כך לשפר את הטיפול הרפואי המוענק על ידי מוסד רפואי.

בעתירה שהוגשה לבית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, נתבקש בית המשפט להורות על הקמת וועדת בדיקה, כאמור, בעקבות שני מקרי רשלנות רפואית (האחת הובילה למות המטופל והשנייה היוותה רשלנות רפואית קטיעת רגל עקב זיהום), אשר אירעו בבתי חולים שונים. במקרה הראשון, נאלץ המטופל לעבור סדרת ניתוחים בעקבות זיהום ברגלו, אשר בסופם כרת הצוות הרפואי את אותה רגל, ואילו המקרה השני עסק במותה של מטופלת עקב איחור בביצוע ניתוח כירורגי.

השאלה העיקרית שעמדה ברקע עתירת רשלנות רפואית קטיעת רגל עקב זיהום דנן הייתה באילו תנאים אמור משרד הבריאות להקים וועדת בדיקה שתבדוק תלונות המוגשות על ידי מטופלים לנציב קבילות הציבור.

בעקבות הוראת בית המשפט העליון, הודיע משרד הבריאות כי יבדוק באופן פרטני את מקרה רשלנות רפואית קטיעת רגל עקב זיהום דנן, כמו גם את המקרה שהוביל למותה של המטופלת, כאמור, אולם בדיקה זו לא תעשה בהכרח על ידי הקמת וועדת בדיקה. במקביל לכך הצהיר משרד הבריאות כי לאור הערותיו של בית המשפט הגבוה לצדק מתגבשת הצעת חוק, אשר תעגן את התנאים שהתקיימותם נדרשת על מנת להקים וועדת בדיקה על ידי משרד הבריאות.

מה העלתה בדיקתו של נציב תלונות הציבור?

לאחר שנציב קבילות הציבור בדק את השתלשלות האירועים בשני המקרים המתוארים לעיל, הוא קבע כי אין כל מקום להורות על הקמתה של וועדת בדיקה בנוגע לחולה שנפטרה, היות וכל תפקידה של הוועדה הינו לברר עובדות, במקום שבו קיימת חוסר ודאות לגבי עובדות האירוע. במקרה האמור אין כל מחלוקת באשר לעובדות האירוע, עובדה שלדידו מייתרת את הצורך בהקמת וועדת בדיקה.

בכל הקשור למקרה רשלנות רפואית קטיעת רגל עקב זיהום, עולה כי נציב קבילות הציבור נפגש עם מנהל המחלקה האורתופדית של בית החולים ובעקבות כך נמסרו לו שתי חוות דעת מטעם רופאים המומחים במחלות זיהומיות. לאחר שבחן את החומר, החליט גם כאן הנציב שאין כל מקום להקים וועדת בדיקה ואין צורך בנקיטת צעדים משמעתיים כנגד הצוות הרפואי שטיפל בחולה. ודוק, מהחומר הנוגע לאותה רשלנות רפואית נטענת של קטיעת רגל עקב זיהום עולה כי קיימת חוסר וודאות בכל הנוגע למקור הזיהום ברגלו ולטיפול האנטיביוטי שניתן למטופל בעקבותיו. יחד עם זאת, מציין הנציב, אף אם אותו טיפול אנטיביוטי שניתן למטופל לא היה מספיק כדי למנוע את הזיהום ברגלו, אין לנקוט בצעדים משמעתיים נגד בית החולים, שכן עסקינן בטעות בשיקול הדעת ותו לא.

תגובת העותרים היתה שדרישתם הינה להקים ועדת בדיקה על מנת שתחווה דעתה לעניין הכשלים שנפלו בשני המקרים ולא בכדי להטיל סנקציות על הצוות הרפואי.

בית המשפט העליון קבע כי נסיבות שני המקרים אינן מחייבות הקמת ועדת בדיקה, אולם אין בכך כדי להשליך על זכותם של הניזוקים לקבל פיצוי על נזקיהם, במסגרת תביעה אזרחית שיגישו לערכאות הרלוונטיות.