רשלנות רפואית בטיפולי אקופונקטורה / דיקור סיני

רשלנות רפואית בטיפולי אקופונקטורה / דיקור סיני עשויה להתרחש בנסיבות שונות אשר חלקן מפורטות בכתבה הבאה.

דיקור סיני, או בשמו האחר – אקופונקטורה, מבוסס על מסלולי זרימת הצ'י המצויים בגופו של כל אדם ואשר עליהם מצויים מרידיאנים (נקודות דיקור). על פי הרפואה הסינית כל מחלה נגרמת עקב זרימה לקוייה של הצ'י, כאשר מחטים סיניות משפרות את אותה זרימה ועל ידי כך מרפאות את המחלה. לא יהא זה למותר לציין כי במהלך טיפולי הדיקור, מחדיר המטפל מחטים לגופו של המטופל ועל כן נדרשת מיומנות רבה והכשרה על מנת לבצע את הטיפול האמור.
השאלה הנשאלת בהקשר של טיפול אקופונקטורה, בפרט ובהקשר של טיפולי הרפואה המשלימה, בכלל, הינה מהו ההסדר החוקי הרלוונטי לטיפולים אלו וכיצד מתקשר לכך תחום תביעות רשלנות רפואית.
ככל טיפול חודרני בגופו של אדם, גם הדיקור הסיני עשוי לגרום לנזקים למטופל בעקבות רשלנות רפואית של המטפל. ודוק, על פי סעיף 3 לפקודת הרופאים רק רופא יכול לעסוק ברפואה, כאשר הגדרת עיסוק ברפואה כוללת ריפוי באקופונקטורה. יתר על כן, סעיף 59א לפקודה אף מעניק למנהל הכללי של משרד הבריאות סמכות להתיר למי שאינו רופא לעסוק באקופונקטורה, בכפוף לפיקוח של רופא מורשה. הפרשנות התכליתית שניתנה להוראות אלו הינה כי כל מי שעוסק בדיקור סיני ואינו רופא, רואים בו כמי שעוסק ברפואה ללא רישיון (אדם כזה יכול להיות מורשע בפלילים), אלא אם עיסוקו האמור נעשה תוך פיקוח של רופא מורשה.
יש לציין כי ההכרה החוקית בטיפולי הדיקור הסיני נולדה בעקבות העליה של מספר העוסקים במקצוע והמוסדות במסגרתן ניתן לרכוש את הכשרת המקצוע, אשר ארעו בד בבד עם גידול בביקוש לעריכת טיפולים משלימים בקרב באוכלוסיה.
הנה כי כן, יישום תכלית החוק, כמפורט לעיל, מחייבת את העוסק ברפואה בשיטת אקופונקטורה במספר חובות המוטלות על רופא המטפל בשיטות הקונבנציונאליות. כך, עשויה להיות מוגשת תביעת רשלנות רפואית בעקבות טיפול אקופונקטורה, בשל העובדה שאותו טיפול היה רשלני וגרם לנזקים למטופל. יתר על כן, על הרופא מטפל, כאמור, למסור למטופל את כל האינפורמציה הדרושה הנוגעת לטיפול, סיכויי הצלחתו, סיכוניו ואפשרויות טיפול אחרות ההולמות את מצבו הרפואי. מטפל אשר הפר את חובת הגילוי האמורה מסתכן בהגשת תביעת רשלנות רפואית כנגדו.
לא זו אף זו, נראה כי על המטפל העוסק בטיפולי דיקור סיני, על פי הגדרת פקודת הרופאים, חלה חובה לקבל את הסכמתו המושכלת של המטופל לעריכת הטיפול, זאת לאחר שווידא כי הוא הבין את כל המידע שנמסר לו אודות הטיפול, כמפורט לעיל. סטייה מחובה זו עשויה אף היא להקים למטופל עילת תביעת רשלנות רפואית, כאשר בתי המשפט כבר הכירו בנזק הנגרם למטופל כתוצאה מהפרת עיקרון ההסכמה מדעת, כנזק עצמאי לכל דבר ועניין, המזכה את התובע בפיצוי בגין הפגיעה באוטונומיה שלו.
למרות כל האמור לעיל ההסדר המנוי בחוק בהקשר לטיפולי הדיקור הסיני הינו לאקוני ודרוש את השלמת המחוקק. בשנים האחרונות הועלו מספר הצעות חוק על ידי הרגולטר שמטרתן ליצור הסדר חוקי לתחום האקופונקטורה, אולם הצעות אלו טרם אושרו והתחום נותר פרוץ, כך שמקצוע האקופונקטורה טרם הוסדר (התיקון שהתקבל בשנת 2010 לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות אמנם מסדיר מספר מקצועות בתחום הרפואה המשלימה, אך אינו נוגע בתחום הדיקור הסיני).

תגובות

2 תגובות

  • 29 באפריל 2011 בשעה 14:33

    לא מדוייק

    רוקח כמשמעותו בחוק, הוכר כ"מטפל" ולכן מותר לו לטפל באקופונקטורה. גם לאחות מותר להזריק למעט חדירה תוך ורידית או עורקית.

  • 30 באפריל 2011 בשעה 14:28

    ישראל שים לב

    נראה לי שפספסת את הנקודה. הכתבה אינה על הגדרת המונח רוקח, אלא על טיפולים בדיקור סיני. על כל פנים, דיקור סיני אינו נכלל תחת הגדרת "מטפל" בחוק. אני חושבת גם שהיתה הצעת חוק בנושא שמשום מה לא התקדמה לשום מקום…