הצנתור הסתיים במוות

תביעת רשלנות רפואית שהוגשה על ידי עיזבון קשיש עקב טעויות ומחדלים במהלך צנתור ובסמוך לו התקבלה. עיינו בסקירה.

 

צנתור כושל בקשיש

קיימת הנחה כי מטופל בגיל מבוגר מאוד עשוי שלא להגיב לטיפול הרפואי באופן שהיה ניתן לצפות באם גילו היה צעיר יותר, שכן מערכות הגוף שלו אינן מתפקדות באופן תקין לגמרי וסביר להניח שהוא סובל מבעיות רפואיות שונות המשפיעות על יכולת ההתאוששות שלו מכל ניתוח או הליך רפואי.

יחד עם זאת אין בכך כדי לגרוע מאחריות של הצוות הרפואי לעניין הטיפול שניתן לו ויתכנו מצבים בהם הטיפול הרשלני יוביל לכדי הגשת תביעה משפטית.

עורך דין מחכה לך כעת – פורום רשלנות רפואית

נכנס לצנתור ונתקף בחיידק אלים

יעקב (שם בדוי) הגיע לבית החולים בשל אירוע לבבי אשר הצריך ניתוח צנתור דחוף ביותר. הניתוח נעשה אך מיד לאחריו החל מצבו הבריאותי של יעקב להתדרדר ומצב זה נמשך כמה ימים כאשר בסופן התברר כי יעקב סובל מחיידק אלים אשר חדר לגופו ובעקבות זאת נגרם לו נזק חמור.

כמה ימים לאחר מכן, הועבר יעקב לטיפול נמרץ בשל חולשה כללית קשה מאוד ממנה סבל, כמו גם קריסה של מערכות הגוף ומשם הוא הועבר להליך של שיקום שארך כ- 8 חודשים. עם השחרור מבית החולים הוא נעשה נכה בלי יכולת לשלוט על הסוגרים ומרותק לכיסא גלגלים. כעבור שנה יעקב נפטר.

עיזבונו של יעקב מחליט להגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד בית החולים, האם היא תתקבל?

התביעה כנגד בית החולים הועלתה בשל הטיפול שניתן ליעקב שכן לטענת התובעים היה על בית החולים לאתר את הזיהום בשלב מוקדם יותר ולא רק 5 ימים מהצנתור שנעשה, שכן איתור מוקדם היה יכול למנוע את כל הסיבוכים הקשים שהובילו לנכות ובסופו של דבר למותו של יעקב כעבור שנה וכל זאת בהתחשב בגיל המבוגר של יעקב שדרש התייחסות מעמיקה הרבה יותר.

הצוות הרפואי מצידו טען כי לא ניתן לייחס להם רשלנות רפואית וזאת משום שהטיפול שניתן ליעקב היה בהתאם למצבו הפתולוגי באותו זמן, נעשו כל הבדיקות הנדרשות ומצבו התדרדר לא בשל האבחון המאוחר. לטענת הצוות הרפואי, יעקב נפטר בגלל העובדה שהיה קשיש וחולים בגיל 80 ומעלה העוברים ניתוח מורכב כזה עשויים לפתח זיהומים קשים, כפי שאירע במקרה של יעקב אשר נפגע מחיידק שפגע בריאות ובכליות שלו והוביל לכדי פגיעה מערכתית בכל גופו.

אילו הצוות היה מתנהל באופן סביר, היה האסון נמנע

בית המשפט המחוזי מציין כי כדי להחליט באם הייתה רשלנות מצד הרופאים יש לבדוק באם הצוות הרפואי התנהל בהתאם לחובת הזהירות המוטלת על הרופא הסביר וכדי שרופא ייחשב לסביר צריך שפעולותיו והחלטותיו בנוגע למטופל יהיו על בסיס המקובל וידוע באותה העת בעולם הרפואה.

בנוסף קובע בית המשפט כי אחד מהאלמנטים העיקריים של רשלנות רפואית הוא טעות באבחון הרפואי, כאשר לא כל טעות באבחון תיחשב לרשלנות, אלא רק כזאת שאינה סבירה והרופא היה יכול בקלות רבה להשיג את המידע הנדרש כדי לאבחן את מצבו את המטופל באופן המדויק ביותר.

בית המשפט המחוזי קובע כי במקרה זה הרופאים לא התנהלו באופן שבו מצופה מהרופא הסביר בטיפול שניתן ליעקב מיד עם סיום הצנתור, שכן בכך יצרו את הבסיס להתפתחותו של זיהום ובנוסף לא הצליחו לאבחן את הזיהום שנוצר בזמן, אלא באיחור משמעותי. למרות שכל הנתונים והמידע הרפואי עמדו לרשותם והייתה להם היכולת לאבחן את הזיהום ובכך למנוע את התדרדרות מצבו של יעקב.

הפיצוי שנפסק לעיזבון בעקבות הנזק והרשלנות הרפואית עמד על מעל ל- 700 אלף ? הכולל הוצאות ונזק לא ממוני.