רשלנות רפואית בעיניים

אם נגרם לך נזק עקב רשלנות רפואית בעיניים הכתבה הבאה בוודאי תעניין אותך. ניתן לקבל באתר ייעוץ משפטי ללא התחייבות.

תביעת רשלנות רפואית בעיניים עשויה להיות מוגשת בשל טיפול רפאוי שניתן במהלך ניתוח קטרקט (או תבלול, שמה העברי של המחלה), ניתוח לאסיק (ניתוח לייזר לתיקון ליקויי הראייה), טיפול רפואי בגלאוקומה (ברקית, מחלה הפוגעת בעצבי העין) ועוד.
יחד עם זאת, ייתכן כי הרשלנות הרפואית תצוץ עוד לפני שלב הניתוח, בשלב שבו היו הרופאים צריכים לאבחן את המחלה ממנה סובל המטופל ולטפל בה באופן מיידי. הטענה העיקרית שנטענת במסגרת תביעות רשלנות רפואית בעיניים מסוג דא הינה כי אילו הרופאים לא היו מתרשלים באיבחון המחלה, היה ניתן לטפל בה בזמן וכך היו נמנעים נזקי המטופל או, לחילופין, סיכויי החלמתו מהמחלה היו גבוהים יותר.
טענת רשלנות רפואית באיבחון מחלת עיניים נטענה במסגרת התביעה שהגיש מר ראובני כנגד קופת החולים ורופאת העיניים שטיפלה בו.
הרשומות הרפואיות שהגיש התובע כנספח לתביעתו מעידות שכבר בחודש נובמבר 2001 הוא הגיעה למרפאת קופת החולים ונבדק על ידי הרופאה הנתבעת, לאחר שהתלונן על דלקת בעיניו. הרופאה ביצעה במטופל מספר בדיקות לאבחון הבעיה והורתה לו לשוב לאחר שבועיים על מנת לבצע בדיקות שהדלקת בעיניו לא איפשרה את ביצוען במועד הביקור האמור. התובע שב לאחר שבועיים למרפאה והתלונן על ירידה בכושר הראיה. הרופאה סברה כי הוא סובל מהתחלה של קטרקט אשר אינה מצריכה ניתוח בשל שלב ההתפתחות המוקדם שבו היא נמצאת.

המטופל שב שוב ושוב למרפאת הנתבעת והתלונן על ירידה מתמדת בכושר הראייה שלו, אולם הרופאה המטפלת לא מצאה דחיפות במצבו ברפואי ועל כן הורתה לו לחזור לניתוח קטרקט בסוף חודש ינואר 2002. לאור המועד המאוחר של הניתוח, ביקש המטופל לעבור לרופא עיניים אחר, אולם בקשתו זו נדחתה בשל נוהלי קופת החולים, לפיהם ניתן לעבור רופא מקצועי רק לאחר שחלפו שלושה חודשים ממועד הביקור הראשון אצל הרופא המקצועי העכשווי.
כחלק מההכנות לניתוח הקטרקט נבדק התובע בעיניו והרופאים איבחנו כי הוא סובל מהיפרדות רשתית חמורה בעינו השמאלית ואף מחור ברשתית עין ימין. בעקבות כך, עבר התובע ניתוח הצמדת רשתית, אולם חדות הראיה של עינו השמאלית לא שבה לקדמותה.
לדעת המומחים שהעידו מטעם שני הצדדים במהלך ניהול תביעת רשלנות בעיניים דנן, הרי שבביקורו האחרון של התובע הייתה מוטלת על רופאת העיניים חובה לבצע לו בדיקת רשתית. אי עריכת הבדיקה האמורה מהווה, על פי בית המשפט, סטייה מהסטנדרט הרפואי הסביר המובילה למסקנה כי הרופאה אכן התרשלה באיבחון היפרדות הרשתית בעינו של המטופל. עוד נפסק כי במידה והרופאה הייתה עומדת בחובתה ומבצעת את בדיקת הרשתית במועד הרי שהיפרדות הרשתית החמורה הייתה נמנעת באמצעות טיפול רפואי מיידי, עובדה שהייתה מביאה לחדות ראייה טובה יותר בעינו השמאלית של התובע.
לאור כל האמור לעיל, חוייבו הנתבעות לשלם לתובע את הסך של כמאה אלף שקלים, הכוללים את ההוצאות שהוציא התובע בניהול משפטו, את שכר טירחת עורך דינו וכמו כן פיצוי בגין אובדן כושר השתכרותו ובגין הכאב והסבל שנגרמו לו בעקבות אותה רשלנות רפואית באבחון הפרדות הרשתית בעיניו.
ת.א 51694/04