הסיבות לכך שתביעות רשלנות בטיפולי עיניים הפכו לשכיחות

תביעות משפטיות רבות מוגשות לבתי המשפט בשל רשלנות רפואית עיניים מצד הגורמים הרפואיים המטפלים. הסיבות להגשת תביעות אלה רבות ומגוונות: בכתבה הבאה נעמוד על נושא משפטי זה.

רשלנות בבדיקה וטיפול בעיניים

הטעמים השכיחים לרשלנות בעיניים

הסיבות הקיימות רבות ומגוונות, ובוודאי שאין המדובר ברשימה סגורה. יחד עם זאת, הנושאים היותר שכיחים הינם:

  • איבחון לקוי של המחלה ממנה סובל המטופל.
  • מתן טיפול תרופתי שגוי ו/או בלת מתאים למחלת המטופל.
  • הימנעות משליחת המטופל לביצוע בדיקות שעשויות להוביל לאבחנה רפואית מדויקת ותוך כך למתן טיפול רפואי הולם.
  • אי התייחסות לממצאי המלאים בתיקו הרפואי של המטופל ובכלל זה לבדיקות שנערכו לו.
  • התעלמות מעברו ורקעו הרפואי של המטופל, כגון היותו סובל ממחלות כרוניות כאלה ואחרות המעמידות אותו בסיכון גבוה ביחס לטיפול מסוים (למשל, חולי סוכרת, לחץ דם וכו').
  • פיענוח לא תקין של בדיקות רפואיות אליהן הופנה לשם טיפול בבעייתו.
  • רשלנות בביצוע ניתוח בעין, כגון בעת ניתוח קטרקט, גלאוקומה (לחץ תוך עיני), היפרדות רשתית, ניתוח לייזר, או ניתוח להחלפת קרנית.
  • אי העמדת המטופל ביחס לכלל הסיכונים הכרוכים בטיפול רפואי מסוים ו/או בניתוח שהומלץ לו לעבור.

ההשלכות המעשיות

טיפול רפואי רשלני בעיניים יכול לגרור אחריו נזקים קשים מנשוא העשויים להקנות לכם פיצוי כספי בלתי מבוטל, ולפכיך חשוב לנו להבהיר כבר בפתח הדברים כי בכל מקרה של ספק ביחס לטיפול הרפואי שניתן לכם, גשו לקבלת ייעוץ משפטי על ידי עורך דין.

לקבלת ייעוץ משפטי מיידי עם עורכי דין המתמחים בתחום של טיפולים רשלניים בעיניים, באפשרותכם לפנות אלינו בטלפון 03-5117722 או בטופס יצירת הקשר המופיע באתר. באפשרותכם גם להעלות נושא לדיון בפורום רשלנות רפואית המנוהל באתר זה על ידי משרד עורכי הדין אלמוג – שפירא.

ובכן, נשאלת השאלה, מה יהיה עליכם להוכיח במקרה שאירע לכם מקרה של רשלנות רפואית עיניים מצד גורם רפואי כזה או אחר ? מפאת קוצר היריעה לא ניתן לעמוד בהרחבה על כלל היסודות, ולכן אנו ממליצים לכם לעין בשאר הכתבות המפורסמות באתר בנושא זה.

נטלי ההוכחה בהליך המשפטי

יסוד ראשון: אשם

יסוד האשם הוא היסוד הראשון שצריך להוכיח תובע המגיש תביעה עקב רשלנות רפואית בעיניים (כנגד רופא העיניים, או המרפאה שבמסגרתה ניתן לו הטיפול הרפואי). בהקשר זה, בודק בית המשפט האם מוטלת על הרופא חובת זהירות כלפי מטופלו.

חובת הזהירות הנבחנת היא כפולה – ראשית, בודקים האם מתקיימת חובת זהירות מושגית, כאשר ההלכה היא שכשמדובר ביחסים שבין כל רופא למטופל, קיימת תמיד חובת זהירות מושגית. לפיכך, מירב מאמציו של התובע יופנו להוכחת חובת הזהירות הקונקרטית, הנבחנת על ידי מבחן הצפיות. ודוק, על התובע להוכיח כי רופא עיניים סביר יכול היה לצפות את התרחשותו של הנזקים שנגרמו לתובע, בנסיבות הספציפיות של סוג הטיפול שהעניק לו.
את טענותיו להפרת חובת הזהירות על ידי הרופא, יתמוך התובע בחוות דעת של רופא מומחה, אשר תצביע כי רופא העיניים נטל סיכון בלתי סביר והפר, תוך כדי כך, את חובת הזהירות הקונקרטית המוטלת עליו. בית המשפט יקבע האם הופרה החובה על ידי הרופא ובהמשך לכך האם מדובר בהתנהגות מסוג רשלנות רפואית בעיניים, על פי ההתנהגות שיש לצפות מרופא עיניים סביר בנסיבות העניין.

בדרך כלל, לצורך קביעת הסטנדרט הרפואי המקובל יאמץ בית המשפט את חוות הדעת של אחד מן הצדדים ויקבע על פיה האם התנהגותו של הרופא חרגה מהפרקטיקה הנהוגה ומההתנהגות שיש לצפות מרופא סביר באותן נסיבות (אף כי ייתכנו מקרים שבהם יתערב בית המשפט בקביעת הסטנדרט המקובל).

ככל וישנה חוות דעת רפואית מטעם מומחה רפואי אשר מונה על ידי בית המשפט, סביר להניח שבית המשפט יאמצה, למרות שעשוי לבקרה ולבחור שלא לאמצה. חשוב לדעת, כי בית המשפט הוא הפוסק הסופי בסופו של יום גם בשאלות רפואיות.

יסוד שני: נזק

יסוד נוסף שצריכים תובעים להראות במסגרת תביעות רשלנות רפואית בטיפולי עיניים, הוא יסוד הנזק. פקודת הנזיקין מגדירה "נזק", בין היתר, כאובדן חיים, רווחה גופנית או חיסור מהם, קרי, המטופל צריך להמציא לבית המשפט ראיות כי נגרם לו נזק רפואי. יחד עם זאת, הפסיקה הרחיבה את הגדרת הנזק האמורה והכירה בנזקים שאינם פיסיים, העשויים לזכות את התובע בפיצוי (כגון פגיעה באוטונומיה של המטופל הנגרמת בדרך כלל מהפרת חובות הגילוי וההסכמה מדעת, המוטלות על הרופא).

יסוד שלישי: קשר סיבתי

בנקל ניתן לומר כי היסוד השלישי שיש להוכיחו על מנת לצלוח תביעות רשלנות רפואית עיניים הוא היסוד שהוכחתו הינה הקשה מכולם. יסוד זה הוא הקשר הסיבתי. על התובע להוכיח כי הרשלנות של רופא העיניים והפרת חובת הזהירות המוטלת עליו הן אלו שגרמו לנזקיו.

מאזן ההסתברויות היא מידת ההוכחה הנדרשת מהתובע, כלומר, עליו להראות בהסתברות של לפחות חמישים ואחד אחוזים כי נזקיו נגרמו בשל אותה רשלנות בעיניים. יש לציין כי קיימות תביעות כנגד רופאי עיניים במסגרתן מתהפך נטל ההוכחה כך שעל הרופא לשכנע את בית המשפט ברמה של מאזן ההסתברויות, כאמור, כי לא מתקיים הקשר הסיבתי (היפוך הנטל מתרחש, בין היתר, כאשר נגרם נזק ראייתי לתובע. כך למשל, כאשר הרשומות הרפואיות אודות התובע חסרות ? מועבר נטל השכנוע לכתפי הרופא).

תביעות רשלנות המוגשות נגד רופא עיניים כוללות טענות רבות ומגוונות. כך, ניתן למצוא תביעות שהתייחסו לאיבחון לקוי שנעשה על ידי רופא העיניים, או לטיפול רשלני שהוביל לעיוורון/ליקויי ראיה אצל המטופל ועד לטענות הנוגעות להתאמת משקפיים שאינם משקפים את מצב הראייה האמיתי של המטופל. אולם, כפי שפורט לעיל, לתובע יש דרך משפטית ארוכה ללכת טרם יקבל את הפיצוי המגיע לו וברי כי התקיימותו של נזק אינה מספיקה על מנת שתביעתו תתקבל.

לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין פנו אלינו עוד היום באמצעות טופס יצירת הקשר המופיע באתר, ואנו נעשה כל שבאפשרותנו על מנת לשוב אליכם בהקדם ולסייע ככל שניתן. נבקש להדגיש כי פנייתכם חסויה, ואינה כרוכה בהתחייבות.

תגובות

2 תגובות

  • 5 במאי 2011 בשעה 10:43

    בחירת עורך דין

    מורכבות ההליך היא בדיוק הסיבה שבגללה חשוב לבחור עורך דין הבקיא בתחום אשר יש לו ניסיון בניהול הליכים כאלה. כתבה יפה.

  • 11 במאי 2011 בשעה 0:26

    כתבה ממש מקצועית

    כמי שחסר רקע משפטי, הכתבה פשוט עזרה לי להבין "מי נגד מי" ומה עלי להוכיח במקרה שאחליט להגיש תביעה. תודה רבה לצוות האתר ושאפו על המידע שאתם מפרסמים.