רשלנות רפואית פולימיאלגיה ראומטיקה

מהי מחלת פולימיאלגיה ראומטיקה ? האם ניתן להגיש תביעות רשלנות רפואית בגינה ? על בסיס אילו טענות ונימוקים ? כנסו לכתבה והרחיבו ידיעותיכם.

פולימיאלגיה ראומטיקה הינה דלקת המתרחש במפרקים ומאופיינת בכאבים באיזור הצוואר, הכתפיים, האכוז והירכיים. עיקר האוכלוסיה הסובלת מהמחלה הינה אוכלסיית המבוגרים, בני חמישים ומעלה. יחד עם זאת, לא למותר לציין כי המחלה שכיחה יותר אצל נשים. תסמיני הכאב באיזורים בהם מופיעה המחלה, כאמור לעיל, עשויים להופיע תוך יממה אחת או באופן איטי יותר, לאחר מספר שבועות. הסיבה להתפתחות הדלקתית אינה ידועה והנטייה של מדע הרפואה הינה לייחס את הופעתה לגיל המטופל והרקע התורשתי שלו.
הטיפול הניתן על מנת לסלק את המחלה הינו טיפול תרופתי של תרופות א-סטרואידיות (כגון: איבופרופן או אספירין), אשר עשויות לעזור לחולה בפולימיאלגיה ראומטיקה, אולם שימוש נרחב באותן תרופות ולאורך זמן, עלול לגרום לו לנזקים (דימום במעיים ובקיבה, למשל). אשר על כן, חולה אשר ניתן לו טיפול תרופתי לדיכוי המחלה, אולם לא בוצע על ידי הרופא המטפל בו כל מעקב אחר נטילת התרופות, עלול לסבול מנזקים חמורים הרבה יותר מדלקת במפרקים. במקרה שאכן נגרמו לחולה נזקים אלו, כתוצאה מטיפול רפואי רשלני, תקום לו עילת תביעת רשלנות רפואית פולימיאלגיה ראומטיקה והוא יהיה זכאי לתבוע מהרופא ו/או מהמוסד הרפואי הרשלן, פיצוי כספי בגין אותם נזקים.
זאת ועוד, במקרים חמורים יותר של המחלה, ניתן לחולה טיפול תרופתי יומי של תרופות המבוססות על רכיב הקורטיזון (פרדניסון, למשל). השיפור במצבם הרפואי של חולי דלקת מפרקים אמור להיות מיידי, בתכוף לאחר נטילת התרופה האמורה. לאור זאת, מלבד העובדה שהתרופה מקלה על הכאב הרי שהיא אף מהווה אינדיקציה, המאפשרת לרופא לאשר את חשדו כי אכן מדובר בפולימיאלגיה ראומטיקה. ודוק, במידה שמצבו הרפואי של החולה אינו משתפר מספר ימים לאחר נטילת התרופה, המסקנה המתבקשת הינה כי הרופא שגה באבחנתו הראשונית. תביעת רשלנות רפואית פולימיאלגיה ראומטיקה עשויה להיות מוגשת לבית המשפט אף על הרקע האמור. כך, אם הרופא לא הבחין בעובדה שהתרופה אינה משפרת את מצבו של המטופל ו/או לא הסיק כי החולה כלל אינו סובל מדלקת מפרקים, כאמור, הרי שניתן יהיה לראות בהתנהלותו רשלנות רפואית פולימיאלגיה ראומטיקה.
רשלנות רפואית פולימיאלגיה ראומטיקה עשויה להיות אף באיבחון המחלה. ובמה דברים אמורים – תסמיניה של המחלה דומים לתסמינים המופיעים במקרים אחרים (כגון, פולימיוזיס – דלקת בשרירים, אשר גורמת להיחלשותם) ועל כן איבחונה של פולימיאלגיה ראומטיקה על ידי הרופא אמורה להיעשות רק לאחר שישלול את האפשרות כי המטופל סובל ממחלה אחרת. כאשר הרופא קובע כי המחלה ממנה סובל המטופל הינה פולימיאלגיה ראומטיקה (ובעקבות כך הוא מעניק טיפול תרופתי למטופל) לפני שהוא שולל כל אפשרות למחלה אחרת, שתסמיניה דומים, הוא עלול להסתכן בהגשת תביעת רשלנות רפואית פולימיאלגיה ראומטיקה כנגדו.
לא זו אף זו, על מנת לאשר את החשש כי אכן עסקינן בדלקת פרקים כאמור, על הרופא להפנות את המטופל לביצוע מספר בדיקות דם (בין היתר בדיקת שקיעת דם – בדיקה מהלכה נבדקת שקיעת המוצקים בדם בנוזל הדם). מקום שהרופא לא הפנה את המטופל לביצוע הבדיקות האמורות וכתוצאה מכך נגרם לו נזק, ייתכן ובית המשפט יכיר ברשלנות זו ככזו המזכה את המטופל בפיצוי בעבור נזקיו.