נטל הוכחת הרשלנות במקרה של תביעת רשלנות רפואית היא על המטופל התובע. לכן, מומלץ מאוד להכיר את פקודת הנזיקין, הכוללת את הוראות החוק העיקריות למקרים אלה.
על פי מרכז המחקר של הכנסת, בשנים 2010–2016 הוגשו כ- 11,000 תביעות אזרחיות בגין רשלנות רפואית נגד מוסדות רפואיים בישראל, כאשר סכום הפיצוי הממוצע לתביעה שהתקבלה עמד בשנת 2006 על סך של 505,000 ₪ ואילו בשנת 2015 עמד על סך של 416,000 ₪ לתביעה.
במילים אחרות, מדובר בתביעה נפוצה למדי המזכה במקרים שהתקבלו בסכומי כסף גבוהים. בהמשך לכך, למרות שרוב התובעים נעזרים בשירותים של עורך דין לצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית (ובצדק), קיימת חשיבות להבנה עצמית של הבסיס המשפטי העיקרי של התביעה – פקודת הנזיקין.
מהי פקודת הנזיקין?
מקורה של פקודת הנזיקין הוא בדבר חקיקה מתקופת המנדט הבריטי (ולכן היא קרויה "פקודה" ולא "חוק"). בשנת 1968 פורסם נוסח חדש לפקודה (הפעם על-ידי המחוקק הישראלי) ומאותה העת מכונה הפקודה "פקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח-1968".
פקודת הנזיקין היא הבסיס המרכזי של דיני הנזיקין האזרחיים בישראל. בפקודה מפורטים, בין היתר, סוגי ההתנהגויות שניתן לתבוע פיצוי בגינן ("עוולה"). הפקודה כוללת מספר עוולות ספציפיות ושתי עוולות מסגרת: עוולת הרשלנות ועוולת הפרת חובה חקוקה.
עוולת הרשלנות והוכחתה ברשלנות רפואית
פקודת הנזיקין אינה כוללת הגדרה של המונח "רשלנות רפואית", אלא רק של המונח "רשלנות". על מנת להוכיח רשלנות, ובכלל זה רשלנות רפואית, על התובע להוכיח שלוש נקודות מרכזיות: ראשית עליו להוכיח כי התרחש מעשה רשלני. בהתאם לסעיף 35 לפקודת הנזיקין, רשלנות היא מעשה שאדם סביר לא היה עושה באותן נסיבות, או אי עשיית מעשה שאדם סביר היה עושה באותן נסיבות. ביחס לבעל מקצוע (כגון רופא), רשלנות מתבצעת כאשר בעל המקצוע לא השתמש במיומנות או לא נקט מידת זהירות שאדם סביר באותו מקצוע היה נוקט; שנית, על התובע להוכיח כי נגרם לו נזק. בהתאם לפקודת הנזיקין, נזק כולל פגיעה בחיים, נכס, נוחות, רווחה גופנית וכיוצא בזה; שלישית, על התובע להוכיח קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק שנגרם לו.
יצוין, כי על פי על פי הנחיות משרד הבריאות, רשלנות רפואית מוגדרת כמצב שבו ניתן שירות רפואי תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה הנדרשת.
דוגמא לרשלנות רפואית: רשלנות באבחון
מקרה נפוץ ביותר של רשלנות רפואית הוא רשלנות באבחון. על רופא וכל איש מקצוע רפואי אחר מוטלת החובה להגיע לאבחנה הנכונה ביחס למטופל. במידה והוא מגיע לאבחנה שגויה, הדבר יכול להיות אומנם טעות כנה בשיקול דעת מקצועי. עם זאת, במידה והטעות היא בלתי סבירה ואף גרמה לנזק, מדובר ברשלנות רפואית. התנהלות שתחשב לא סבירה באבחון יכולה להתייחס לנסיבות רבות ובכללן: אי התייעצות, אי ביצוע בדיקות הכרחיות, התייחסות בביטול לדברי החולה, אי לקיחת יוזמה לברר את העובדות ועוד. לצורך הוכחת טענתו בדבר התנהגותו הלא סבירה של המטפל, על התובע להגיש חוות דעת רפואית של מומחה.
לאחר שהתובע הוכיח כי המטפל היה רשלני עליו להוכיח את הנזק שנגרם לו. לשם כך, גם כאן, יש להגיש חוות דעת של מומחה בה יתוארו הנזקים מהם סובל ויסבול התובע, וכן ההוצאות של התובע – בעבר ובעתיד. לרוב, יש להוסיף הוכחות להוצאותיו של התובע, כגון קבלות. הצעד האחרון להוכחת רשלנות רפואית הוא, כאמור, הוכחת קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק שנגרם לתובע. כלומר, הקשר בין כל שרשרת האירועים שקרו, החל מהתנהגותו הרשלנית של המטפל ועד לנזק שנגרם לתובע.
עוולת הפרת הוראה חקוקה ורשלנות רפואית
עוולה נוספת בה נעשה שימוש במסגרת תביעות רשלנות רפואית היא "הפרת הוראה חקוקה". עוולה זו קבועה בסעיף 63 לפקודת הנזיקין והיא קובעת חבות בנזיקין לכל מי שהפר חובה שנקבעה בחיקוק. כלומר, לעניין רשלנות רפואית, על התובע להוכיח כי המטפל הפר חובה כלשהי שהוטלה עליו במסגרת אחד מחוקי המדינה.
החוק הרלוונטי ביותר הוא חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, המסדיר את מערכת היחסים בין הצוות הרפואי למטופלים. בהתאם לסעיף 13 לחוק זכויות החולה, אין לתת טיפול רפואי בטרם המטופל נתן לכך הסכמה מדעת. כדי לקבל הסכמה מדעת יש למסור למטופל את כל המידע הרפואי הדרוש ובכלל זה מידע אודות הטיפול שהוא עומד לעבור, סיכויי הצלחתו, הסיכונים הכרוכים בו, אפשרויות טיפול אחרות ועוד. במקרה שהמטפל כשל בחובתו להעניק גילוי מלא למטופל, האחרון רשאי לתבוע אותו בגין הפרת חובה חקוקה, כלומר בגין הפרת סעיף 13 לחוק זכויות החולה.
יצוין כי בנוסף, כאשר לא נמסר למטופל כל המידע המלא הדרוש לפני הטיפול הרפואי, המטפל יכול להיות אחראי בראש נזק נפרד של פגיעה באוטונומיה. ראש נזק זה מהווה פיתוח של הפסיקה. במקרה כזה אין צורך בהוכחת קשר סיבתי בין העדר הגילוי ובין הנזק שנגרם.
רשלנות רפואית בפקודת הנזיקין
כפי שראינו, המונח "רשלנות רפואית" אינו נזכר בפקודת הנזיקין. חרף זאת, הפקודה מהווה את הבסיס העיקרי להגשת תביעות נזיקין בישראל, ובכלל זה תביעות בגין רשלנות רפואית. במאמר זה הבאנו בקליפת אגוז הסבר על פקודת הנזיקין בנוגע לרשלנות רפואית. להסבר מפורט יותר מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בנזיקין, אשר יוכל למסור לכם מידע מפורט בנוגע להוראות הפקודה והזכויות אשר עשויות להגיע לכם במקרה שחוויתם מקרה של רשלנות רפואית.