רשלנות רפואית במתן זריקה

מתן זריקה הינו פעולה שנועדה להחדרת חומרים רפואיים לגוף האדם באופנים שונים, ומצריכה הכשרה ומיומנות בהתאם. ביצוע כושל של פעולה זו עלול להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית.

רשלנות בזריקה

פעולת מתן הזריקה משמשת להחדרת נוזלים רפואיים שונים, כגון תרופות, חיסונים, ויטמינים, הורמונים, חומרי הרדמה, וכדומה ועוד, לתוך רקמה חיה במיקומים שונים בגוף האדם או לתוך מחזור הדם שלו. מדובר בפעולה שיש לבצע בזהירות ועדינות, במיוחד במצבים מורכבים, ועל כן היא מצריכה לרוב הסמכה רפואית ומיומנות מתאימה.

כמו כל הליך רפואי, גם הליך מתן הזריקה עלול למרבה הצער להיות כרוך ברשלנות רפואית, ולגרום לנזקים שונים כגון פגיעה בכלי דם, פגיעה בעצבים, זיהומים, ואף לגרום לשיתוק ו/או נכות אחרת במקרים מסויימים. לכל הזרקה יש את המאפיינים שלה, הדרך המתאימה לביצועה והנסיבות שבהן מומלץ לבחור בה, וכן בעל ההכשרה הרפואית שמוסמך לבצעה. לפיכך, אי הקפדה על ההתוויות והנוהלים הרפואיים לגבי אופן מתן כל זריקה עלולה להוות רשלנות רפואית במידה שהיא גרמה לנזק.

מהן הדרכים למתן זריקה?

לצורך מתן טיפול בזריקה, יש לבחור הן את איזור ההזרקה המיטבי והן אופן ההזרקה שמתאים לאותו טיפול. ככלל, קיימות שלוש דרכים עיקריות לביצוע ההזרקה: הזרקה דרך הוריד, הזרקה דרך השריר, או הזרקה דרך העור.

יכולת הספיגה המהירה ביותר של החומרים המוזרקים לגוף הינה דרך הוריד, לאחר מכן דרך השריר, ולבסוף דרך העור. לכן, כאשר יש צורך בספיגה מהירה יותר של החומר המוזרק, עדיף יהיה בדרך כלל להזריקו דרך הוריד, בעוד שכאשר יש צורך בספיגה איטית והדרגתית יותר שלו, עדיף יהיה להזריקו דרך השריר או העור.

כושר הספיגה המהיר של ההזרקה לווריד נובע מכך שכניסתו הישירה של החומר המוזרק למחזור הדם, מאפשרת לו לפעול באופן מהיר בגוף. בשרירים יש יותר כלי דם, ובמיוחד כלי דם גדולים, מאשר ברקמות תת-עוריות, ולכן כושר הקליטה והספיגה של החומרים שמוזרקים דרך השריר הינו בדרך כלל מהיר יותר מהזרקה דרך העור, וזאת כפי שיוסבר להלן.

הזרקה לווריד. הזרקה לווריד משמשת בעיקר להזרקת תרופות למחזור הדם וזאת באמצעות מזרק או כחלק מעירוי שמאפשר לטפטף את החומר למחזור הדם באופן מתמשך, כך שהוא גם יישאר בגוף במשך זמן רב יותר. כאמור, יכולת הקליטה והספיגה של החומרים המוזרקים דרך הווריד הינה המהירה ביותר בהשוואה להזרקה דרך העור או להזרקה דרך השריר, ולכן ההזרקה לווריד משמשת בעיקר כאשר יש צורך בהחדרת חומרים לגוף באופן מהיר יחסית ו/או בכמות גדולה. בנוסף, ההזרקה לווריד משמשת לצורך הזרקת חומרים שאינם נספגים טוב בגוף אם הם עוברים דרך מערכת העיכול, או לצורך הזרקת חומרים שעלולים לגרום לגירוי אם הם יוזרקו לגוף דרך העור או דרך השריר, מאחר שכאשר החומר המוזרק נכנס ישירות לדם דרך הווריד, המרכיב הפעיל שבו מדולל מייד בדם. יחד עם זאת, אם החומר המוזרק דרך הווריד נכנס לגוף באופן מהיר מדי, או במקרה שבו מידת הריכוז ההתחלתית של המרכיב הפעיל בחומר הייתה גבוהה מדי, הדבר עלול לגרום לתופעות לוואי, ולכן יש לבצע מעקב צמוד אחר מטופלים שקיבלו זריקה דרך הוריד. אי ביצוע מעקב כאמור עלול להוות רשלנות רפואית.

הזרקה לשריר. השימוש בהזרקה לשריר ייעשה כאשר יש צורך בהחדרת חומרים רפואיים בקצב הדרגתי ואטי ביחס לקצב ההחדרה דרך הווריד, מאחר שהחומר המוזרק לשריר מתפזר בתוכו ומתמוסס לאיטו, וכתוצאה מכך הוא גם נשאר פעיל זמן רב יותר. עם זאת, חשוב לבצע את ההזרקה לשרירים באופן זהיר, ורצוי בשרירים שאינם נמצאים ליד כלי דם גדולים, כדי שלא לפגוע בהם. אי הקפדה על כללים אלו עלולה להוות רשלנות רפואית.

הזרקה לעור. כאמור, הספיגה האיטית וההדרגתית ביותר של החומר המוזרק נעשית בהזרקה לעור, באמצעות הזרקה תת-עורית או תוך-עורית. זאת מאחר שברקמות שנמצאות באיזורים אלו אין הרבה כלי דם, ולכן החומרים שמוזרקים אליהם נקלטים בגוף באופן איטי והדרגתי. השימוש בהזרקה תת-עורית נעשה לצורך הזרקת תרופות בכמויות קטנות יחסית, ואין צורך בהכשרה וניסיון מיוחדים כדי לבצעה, להבדיל מהזרקה דרך הווריד או השריר.

מי רשאי לבצע זריקה?

אופן ביצוע הזריקה, מיקומה, ומורכבותה, קובעים מי רשאי ומוסמך לבצעה.

כפי שצויין לעיל, הזרקה תת-עורית לתוך שכבת שומן הינה הזרקה שאינה מצריכה הסמכה ומיומנות, כך שגם חולי סכרת, למשל, מורשים להזריק לעצמם אינסולין, גם אם אין להם כל הכשרה וניסיון רפואיים. לעומת זאת,  הזרקות לווריד או לשריר הינן הזרקות מורכבות ורגישות יותר (הזרקה לווריד אף נחשבת להזרקה שמצריכה מיומנות גבוהה יותר מאשר הזרקה לשריר), ועל כן הן מורשות לביצוע רק על ידי בעלי הכשרה רפואית, אף זאת בהתאם לסוג ההזרקה. כלומר, לא כל איש צוות רפואי רשאי לבצע כל זריקה, אלא ההרשאה לביצוע כל זריקה ספציפית נקבעת בהתאם למאפייניה.

כאשר מדובר בהזרקה לווריד, יש להבדיל בין הזרקה לווריד שנמצא בגפיים, שאותה רשאים לבצע רופאים, אחיות ופרמדיקים, להבדיל מהזרקה לווריד שאינו נמצא בגפיים, או אל תוך עורק או מח העצם, שאותה רשאים לבצע רק רופאים. הזרקה לשריר בדרך כלל מורשית לביצוע על ידי רופאים, אחיות, ופרמדיקים, למעט במקרים מסויימים, כגון הזרקה לשריר הלב, שאותה רשאי לבצע רק רופא קרדיולוג. קיימים מקרים מיוחדים נוספים שבהם ההסמכה לביצוע הזריקה ניתנת רק לרופא בעל התמחות ספציפית, ולמשל, הזרקה לתוך גלגל העין מורשית לביצוע על ידי מנתח עיניים, הזרקת חומרי הרדמה, לרבות זריקת אפידוראל, מורשית לביצוע רק על ידי רופא מרדים, הזרקה לתוך נוזל השדרה מורשית לביצוע רק על ידי נוירולוג ורופא מרדים, ועוד.

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

icon

עורכי הדין שלנו זמינים
עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

עילות רשלנות רפואית במתן זריקה

כשם שניתן לתת זריקות באופנים ומיקומים שונים, כך גם הרשלנות הרפואית עלולה להתבצע בדרכים שונות,  במגוון נסיבות, וזאת הן לפני הזריקה, במהלך ביצוע הזריקה, ולאחר מכן.

הרשלנות הרפואית לפני מתן הזריקה עלולה להתרחש בעיקר בשל העדר בירור מקדים לגבי מצבו של המטופל ו/או העדר קבלת הסכמתו מדעת לקבלת הזריקה. מטבע הדברים, ככל שמדובר בזריקה רגישה, מורכבת, פולשנית, ומסוכנת יותר, כך גם הבירור המקדים וקבלת ההסכמה מדעת צריכים להיות רחבים ועמוקים יותר. במסגרת הבירור המקדים, יש לברר האם בכלל ניתן לתת למטופל את הזריקה ובאיזה מינון, ובין היתר יש לברר את גילו, משקלו, האם יש לו רגישות מסוימת לחומרי הזריקה, האם יש לו הפרעה בקרישת דם, האם הוא נוטל תרופות נגד קרישה כגון אספירין, האם יש לו מחלות מסויימות, ועוד. לשם קבלת ההסכמה מדעת של המטופל, יש להסביר לו מראש על מטרת הזריקה, סיכויי הצלחתה, ובמיוחד את הסיכונים שכרוכים בה. כך, לדוגמא, לפני מתן זריקת אפידוראל ליולדת יש להבהיר לה שזריקה זו עלולה חלילה לגרום לפגיעה בעמוד השדרה, זיהום, שיתוק, וכדומה. אי ביצוע פעולות הבירור המקדים או קבלת ההסכמה מדעת, עלול להוות רשלנות רפואית.

הרשלנות הרפואית במהלך ביצוע הזריקה יכולה אף היא להתרחש במגוון אופנים. כך, לדוגמא, חשוב להקפיד מאד שביצוע כל הזרקה ייעשה אך ורק על ידי בעל המקצוע הרפואי שמורשה ומוסמך לבצעה, וכמובן הינו בעל הנסיון והמיומנות הדרושים לשם כך. ביצוע הזרקה שלא על ידי מי שמוסמך לבצעה עלול להוות רשלנות רפואית במידה שהוא גרם לנזק עקב כך, ולדוגמא, כאשר אחות מבצעת זריקה לעורק או כאשר רופא שאינו רופא מרדים מזריק חומרי הרדמה. בנוסף, הרשלנות הרפואית עלולה להתבצע על ידי הזרקת חומר שאינו מתאים למטופל, כלומר, כאשר בטעות הוזרק למטופל חומר אחר מהחומר שהיה אמור להיות מוזרק לו, כמו במקרה שפורסם בתקשורת שבו הוזרק לתינוקת שסבלה מקוצר נשימה ואושפזה בבית החולים הלל יפה, חומר הרדמה בשם דורמיקום במקום סטרואידים. הרשלנות הרפואית עלולה להתרחש גם על ידי הזרקת חומר במינון שגוי, כפי שאירע לתינוקת בת שנתיים וחצי בשם זיו שריקי, אשר לקתה בסרטן ואושפזה בבית החולים בני ציון. אחות בית החולים הזריקה לה בטעות מגנזיום במינון שגדול פי 100 (!) מהמינון עליו הורתה הרופאה שטיפלה בתינוקת, דבר שגרם להחמרת מצבה ואף לנזק מוחי בלתי הפיך בדיעבד.

מקרים נוספים שהם עלולה להתרחש רשלנות רפואית במהלך ביצוע הזריקה הינם כאשר הזריקה מבוצעת בטכניקה שאינה מתאימה לה או במקום שאינו מתאים לביצועה; ביצוע הזריקה באופן אגרסיבי וללא העדינות הנדרשת; ביצוע הזריקה ללא שמירה על סטריליות של ציוד ההזרקה וידיו של המזריק, ועוד.

הרשלנות הרפואית לאחר מתן הזריקה עלולה להתרחש בשל העדר מעקב רצוף אחר המטופל על מנת לבחון כיצד הוא מגיב לזריקה. העדר מעקב אחר מצב המטופל  במיוחד כאשר הוא הגיב באופן שלילי לזריקה או התעלמות מתלונותיו על החמרה במצבו, עלולים להוות רשלנות רפואית.

בכל מקרה שבו קיים חשש לכשל בטיפול במתן זריקה מומלץ לפנות לעו"ד שבקיאים ומנוסים בתחום לשם בדיקת היתכנות להגשת תביעה כזו.

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

תגובות

2 תגובות

  • 31 באוגוסט 2023 בשעה 20:50

    האם ניתן להורות לרופא להפסיק מתן זריקות לאדם במסגרת אישפוז פסיכיאטרי (לא אישפוז כפוי) כאשר המטופל רגוע ולא במצב פסיכוטי.

    • 1 באוקטובר 2023 בשעה 16:08

      שלום רב, מדובר בנושא שבעיקרו התוויה רפואית, כך שככל וקיימות הסתייגויות מהטיפול והצורך בו, ניתן לשקול לפנות לבית המשפט לקבלת צו מניעה.
      מכל מקום, מומלץ להיוועץ בעו"ד העוסק בתחום.

התגובה שלך