ההחלטה לבצע את ההשתלה סטתה מגדר הפרקטיקה הרפואית המקובלת

רשלנות רפואית בניתוח מצד הצוות הרפואי של בית חולים הביאה לכך שסיפורו ההרואי של יעקב הפך לסיפור טרגי.

סיפור המקרה

כאשר היה יעקב כבן שלוש עשרה שנים עקרו הוא, חברו ואחיו בן התשע פחי בנזין מחצר ביתם והציתו אותם במרפסת. פעולה זו הובילה לפריצת שריפה בבית, אשר לכדה את השלושה במטבח. החבר מצא את מותו כתוצאה מהשריפה הנוראית, אולם יעקב הצליח למשוך את אחיו מהאש ולהציל את שניהם.

השניים הגיעו לבית החולים הנתבע כשהם סובלים מכוויות חמורות והצוות הרפואי החל בטיפול הרפואי המקובל, הכולל אף השתלות עור בחלקים השרופים. חודש לאחר האירוע הוחלט כי יש להשתיל עור ברגלו השמאלית של יעקב. אולם, הרופא הראשי של המחלקה בה נערך ניתוח ההשתלה הורה כי בנוסף, יש להשתיל לידו חוטי מתכת.

כעולה מכתב תביעת רשלנות רפואית בניתוח שהוגש על ידי יעקב ושני הוריו, ניתוח השתלת המתכת לא תוכנן מראש ונעשה על פי שיקול דעתו המוחלט והבלעדי של מנהל המחלקה. יתר על כן, על פי חוות הדעת הרפואית שצורפה לכתב התביעה, עולה כי התובע הובא לחדר הניתוח כשהוא במצב של זיהום כללי (המכונה בעגה הרפואית sepsis), אשר עלול להוביל לחדירת חיידקים מזיקים למערכת הדם ולמותו של המטופל.

כעולה מחוות הדעת שהוגשה מטעם התובעים הרי שהחלטה לבצע את השתלת חוטי המתכת סטתה מגדר הפרקטיקה הרפואית המקובלת והיוותה רשלנות רפואית גרידא, זאת משום שהרופא הרשלן לא ווידא כי קויימו כל ההוראות הרפואיות הניתנות לכל מטופל, עובר לניתוח מסוג דא. על פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת בניתוחי החדרת חוט מתכת ליד, על המטופל לקבל טיפול אנטיביוטי בסמוך לעריכת הניתוח (במקרה של התובע הופסק הטיפול האנטיביוטי זמן רב לפני עריכת הניתוח) ובנוסף עליו להיות בצום מלא ביום שקודם לניתוח (על פי העדויות שנפרסו בבית המשפט, התובע אכל ארוחת בוקר בבית החולים ביום הניתוח).

לא זו אף זו, על פי כתב התביעה דנן, ניתן למצוא רשלנות רפואית בניתוח גם בעובדה שתוצאות דגימות הדם שנלקחו מהתובע מספר ימים לפני הניתוח מעידות על כך שדמו הכיל חיידק מסוכן. עוד נטען כי אילו עובדה זו הייתה מאובחנת כראוי על ידי הצוות הרפואי, לא הייתה מתקבלת ההחלטה לבצע את ניתוח החדרת המתכות.

לא למותר לציין כי עם סיום הניתוח ירד חום גופו של התובע באופן משמעותי והוא סבל מאי שקט ומדופק מהיר. מספר שעות לאחר מכן לקה התובע בדום לב, אשר כתוצאה ממנו הוא נותר צמח, בעל פגיעה מוחית חמורה וללא כל הכרה.

תוצאת ההליך המשפטי

בית משפט המחוזי קבע כי היה ניתן לערוך את הניתוח, אם בכלל, רק לאחר עמידה על התקיימותם של התנאים המוקדמים לניתוח, כמפורט לעיל. זאת ועוד, הערכאה המבררת מצאה רשלנות רפואית גם בטיפול שניתן לתובע לאחר הניתוח ופסקה כי טיפול צמוד ואיכותי יותר היה עשוי למנוע את דום הלב שארע לו.

בית המשפט פוסק לתובעים פיצויים כספיים בגין נזקיהם, תוך שהוא שם דגש על המצב הרפואי של התובע, אשר היה קשה גם כך עובר לביצוע הניתוח הרשלני (מכך מסיק בית המשפט כי גם ללא כל התרשלות רפואית בטיפול היה תפקודו היום יומי של התובע מוגבל).

(ע"א 5049/91)