פריקרדיטיס

על המחלה ועל מקרה של תביעת רשלנות רפואית פריקרדיטיס אשר התקבלה בפסיקה.

פריקרדיטיס הינה השם הלועזי למחלת דלקת קרום הלב (קרום העוטף את שריר הלב). הדלקת יכולה לנבוע מזיהום נגיפי, סרטני או אורמיה, כאשר התסמינים המאפיינים אותה הם כאבים עזים בחזה וטמפרטורת חום גוף גבוהה. אי גילוי הדלקת בזמן עלול להוביל להצברות נוזל בקרום הלב, כאשר במקרים החריגים עלולה הדלקת לגרום להתעבות של הקרום, לבצקות, גודש בוורידים, אי ספיקת הלב ולמותו של החולה.
בהקשר זה דן בית המשפט המחוזי במקרה שארע בבית החולים "אסותא" ונגע להתנהגות רשלנות רפואית פריקרדיטיס. באותו מקרה הגיע המטופל לבית החולים על מנת לבצע ניתוח מעקפים. הניתוח בוצע ללא סיבוכים נראים לעין, אלא שלאחר כשבוע החלה טמפרטורת הגוף של המנותח לעלות, עובדה שאילצה את הצוות הרפואי לבצע בו בדיקת דם. בד בבד, הורה הצוות הרפואי של בית החולים על התחלת טיפול אנטיביוטי, אשר הועיל למטופל והוריד את חום גופו. כעבור מספר ימים שוחרר המטופל מבית החולים, זאת למרות שטרם התקבלו בידי הצוות הרפואי תוצאות הבדיקות שנערכו לדמו מספר ימים קודם לכן, כמפורט לעיל. עוד באותו יום בו שוחרר, חש ברע ופונה לבית חולים "השרון" בפתח תקוה.
יום לאחר האישפוז הגיעו לבית חולים השרון תוצאות בדיקות הדם שנערכו למטופל כחמישה ימים קודם לכן ואשר לפיהן קיים זיהום חיידקי בדמו, אשר יש בו כדי להעיד על דלקת קרום הלב. חמישה ימים מאוחר יותר, לאחר שהטיפול האנטיביוטי האינטנסיבי שניתן לו לא הועיל – נפטר המטופל.
אלמנת המנוח הגישה קובלנה למשרד הבריאות כנגד הרופא שניתח את בעלה וליווה את התאוששותו מהניתוח וטענה כי עסקינן במקרה מובהק של רשלנות רפואית פריקרדיטיס, שכן אסור היה לרופא לשחררו טרם קבלת תוצאות בדיקת הדם. בעקבות אותה קובלנה הקים שר הבריאות ועדת משמעת מיוחדת על מנת לברר את פרטיה. מסקנותיה של הוועדה היו ברורות, לפיהן הצוות הרפואי נהג באופן המהווה רשלנות רפואית פריקרדיטיס חמורה. בעקבות מסקנות אלו הותלה רישיונו של הרופא הרשלן למשך שלושה חודשים, זאת מכוח סמכותו של שר הבריאות כאמור בסעיף 41 לפקודת הרופאים.
הרופא לא הסכים לקבל את מסקנותיה של וועדת המשמעת ואף סירב להכיר בכך שרישונו הותלה לתקופה האמורה. אשר על כן, הוא הגיש את ערעורו לבית המשפט המחוזי, במסגרתו טען כי לא הייתה כל רשלנות רפואית פריקרדיטיס מצידו היות והמליץ למנוח לעבור לבית ההחלמה הסמוך לבית החולים "אסותא", לצורך השגחה על קצב החלמתו מהניתוח. יתר על כן, הרופא סבור כי בכל מקרה ההחלטה על שיחרור המנוח מבית החולים הייתה נכונה, זאת אף אם לא הגיעו ממצאי הדיקה, שכן התסמינים שנשקפו ממצבו של המנוח העידו כי הוא סובל מתסמונת דלקתית בלתי זיהומית המאפיינת את שלבי ההתאוששות מניתוח לב. לסיום טוען הרופא כי רשלנות בנהלי בית החולים הנוגעים להעברת תוצאות בדיקות הדם של מטופלים לצוות הרפואי הם שהובילו לשחרורו של המנוח מבית החולים ועל כן אין לראות בשחרורו רשלנות רפואית פריקרדיטיס.
בית המשפט דחה את ערעורו של הרופא ואת כל טענותיו, כאשר קבע כי בשל העובדה שאותו רופא הוא זה שהורה על עריכת בדיקת הדם, היה עליו לעמוד על קבלת התוצאות בהקדם וכל עוד לא קיבל אותן לידיו, אוסר היה לו להורות על שחרור המטופל.
ע"ש 1199/07

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך