טענת ההתיישנות נדחתה לנוכח קיומה של עילה מתחדשת

בית משפט השלום באשקלון דחה את בקשת הראל חברה לביטוח בע"מ לדחיית תביעת אי כושר עבודה על בסיס טיעוני התיישנות. ביחס לשאר העילות, סבר בית המשפט אחרת. עיינו בכתבה על פסק הדין.

נדחתה טענת התיישנות

ביום 18.2.03 נפגע מר ישראל שבו בתאונה, אשר כתוצאה ממנה נגרמו לו נזקים רפואיים ברגלו. עת ארעה לו אותה תאונה היה ישראל קשור עם חברת הביטוח "הראל" בביטוח תאונות אישיות, אשר מכסה אותו במקרים של אובדן כושר עבודה ונכות זמנית.

על רקע השתלשלות האירועים המפורטת לעיל הגיש המבוטח, תביעה כספית לבית משפט השלום באשקלון, במסגרתה דרש כי ישולם לו הכיסוי הביטוחי המגיע לו על פי הפוליסה, בסך של כמאה ועשרים אלף שקלים.

בתגובה לכך, הוגשה על ידי חברת הביטוח בקשה לדחיית התביעה על הסף בטענת התיישנות. לטענת המבטחת, תקופת ההתיישנות הרלוונטית לתביעות ביטוח הינה שלוש שנים בלבד ממועד האירוע הביטוחי. הנתבעת טוענת כי שתי עילות התביעה של המבוטח, הן זו הנוגעת לנכות הזמנית והן זו העוסקת בתגמולי אובדן כושר עבודה התיישנו זה מכבר.

המחלוקת המשפטית בין הצדדים

לטענת התובע, בקשת הדחייה של הנתבעת נגועה בחוסר תום לב משום שהתובע כבר הגיש את תביעתו האמורה בעבר לבית משפט השלום באשדוד, אולם תביעתו נמחקה מטעמים פרוצדורליים. לדידו של התובע, הייתה המבטחת שותפה לניסיונות ולבקשות התובע להחייאת התביעה שנמחקה, כשהאחרונה שביניהן הוגשה ביום 5.1.09. בית המשפט באשדוד סירב לבקשות ההחייאה האמורות ועל כן נאלץ התובע להגיש תביעה זו מחדש.

בנוסף טוען התובע כי אין למנות בתקופת ההתיישנות את התקופה שעברה ממועד הגשת התביעה שנמחקה ועד למועד שבו נמחקה על ידי בית המשפט בפועל. ודוק, עסקינן בתקופה של כשנתיים וחצי, אשר אי הכללתה בתקופת ההתיישנות מותירה לתובע כשנתיים נוספות עד להתיישנות עילותיו.

עילה מתחדשת

בית המשפט קובע כי ההכרעה בבקשת הדחייה שהגישה חברת הביטוח נעוצה בהבחנה בין שתי עילות התביעה מכוחן תובע המבוטח את המגיע לו על פי הפוליסה.

בכל הנוגע לתביעת תגמולי הנכות, ברי כי עילה זו התיישנה שכן למרות העובדה שאין להכליל את תקופת ניהול ההליך בתביעה שנמחקה במסגרת תקופת ההתיישנות, הרי שבכל מקרה הוגשה התביעה המחודשת באיחור ולאחר שחלפו שלוש שנים מקרות המקרה הביטוחי.

לעומת זאת, תביעת התגמולים בדין אובדן כושר עבודה לא התיישנה. הלכה פסוקה היא כי עילת התביעה מתחדשת מידי חודש, ובעקבות כך ניתן להתייחס לשלוש השנים שקדמו להגשת התביעה מכוחה. לפיכך, כאשר מחשבים את תקופת ההתיישנות במקרה דנן על פי הוראות הדין, כך שמתעלמים מהתקופה בה נוהל התיק על ידי בית המשפט באשדוד, כמפורט לעיל, עולה כי תביעתו של המבוטח מכוח ביטוח אובדן כושר עבודה טרם התיישנה.

בית המשפט דחה את טענותיו של התובע, המתבססות על סעיף 9 לחוק ההתיישנות, לפיהן הודתה חברת הביטוח בזכויותיו של המבוטח, עובדה אשר עוצרת את תקופת ההתיישנות. על פי החלטת בית המשפט, נדרש כי המבטחת תכיר הכרה מלאה ומפורשת בקיומה של זכות משפטית המגיעה למבוטח, בכדי לעצור את מירוץ ההתיישנות הנוגע לזכות זו. הכרה שכזו לא ניתנה בעניין דנן היות וחברת הביטוח חלקה על זכותו של המבוטח עוד במסגרת ניהול התביעה המקורית, כאמור.

אשר על כן,נדחתה בקשת המבטחת בכל הנוגע לביטוח אובדן כושר עבודה והדיון בדבר זכאותו של התובע לתגמולים מכוח עילה זו נמשך.

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום דיני ביטוח

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי למבוטח" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך