תביעות סיעוד המוגשות על רקע מחלת האוסטאופורוזיס

מהי מחלת האוסטאופורוזיס ? מדוע כל כך הרבה חולים סיעודיים סובלים מאותה מחלה ? וכיצד באה לידי ביטוי מחלה זו אצל חולים סיעודיים מבחינת יכולת התפקוד היומיומית ? על כך ועוד, קראו בכתבה המלאה.

מצב סיעודי על רקע אוסטאופורוזיס

מחלה שכיחה שבשלה מוגשת, במקרים רבים, תביעת סיעוד, היא מחלת אוסטאופורוזיס.

רקע אודות המחלה

אוסטאופורוזיס, או בעברית דלדול עצם, היא מחלה שבה האדם מאבד מסת עצם וכתוצאה מכך עצמותיו הופכות שבירות. 20% מן העצמות בגוף הן ספוגיות, דמויות חלת דבש ובתוכן יש מח עצם וכלי דם. מסביב לעצמות אלה יש מעטפת של עצם דחוסה, שמספקת יציבות לשלד של הגוף והיא מהווה 80% מכלל מסת העצם בגוף.

מאחר שהמחלה פוגעת בעיקר בעצם הספוגית, ממנה בנויים גופי החוליות ופנים העצמות הארוכות, העצמות החשופות לשברים הן בעיקר גופי החוליות , צוואר הירך ושורש כף היד.

אשה אחת מתוך שלוש תחלה באוסטאופורוזיס וגבר אחד מתוך שנים עשר וזאת בעיקר מעל גיל חמישים. הסיבה לכך שהמחלה שכיחה אצל נשים הרבה יותר מאשר אצל נשים היא שהגורם המשפיע ביותר על הווצרותה הוא ההורמון הנשי אסטרוגן.

אוסטאופורוזיס מתחלקת לשלושה סוגים ? כזו הנגרמת מחידלון הווסת, זו הנגרמת מזקנה, ואוסטאופורוזיס ממקור לא ידוע. הסימנים הראשונים לקיומה של המחלה הם כאבי גב ושברים הנגרמים כתוצאה מחבלות קלות או ללא חבלה. בדרך כלל אלה הנגרמים מחבלה קלה, בעיקר כתוצאה מנפילה, הם בשורש כף היד ובצוואר הירך, ואלה הנגרמים ללא חבלה הם בחוליות עמוד השדרה, שם מופיעים שברי דחיסה.

מאחר שלא ניתן לרפא את המחלה, יש חשיבות רבה במניעת היווצרות שברים על ידי יצירת סביבה בטוחה שתקטין את הסיכוי לנפילות ובהדרכת החולים, שהם, פעמים רבות, חלשים ואף מבולבלים, להתנהג בצורה זהירה. פעולות אלה ניתן לבצע בבית, עוד בטרם מוגשת תביעת סיעוד בגין המחלה, וכתוצאה מהן ניתן להימנע מן הצורך בה.

עמדת חברת הביטוח אינה סוף פסוק

מצב שכיח למדי, בעקבותיו מוגשת תביעת סיעוד, הוא כאשר חולה מבוגר נופל ושובר את עצם הירך. הפגיעה בניידות כתוצאה מן הנפילה פעמים רבות מביאה להתדרדרות במצבו הכללי של החולה, שאז יש פגיעה ביכולתו לבצע בעצמו פעולות יומיומיות: לקום ולשכב, להתלבש ולהתפשט, להתרחץ, לאכול ולשתות, לשלוט על הסוגרים וללכת.

הפגיעה הכללית כתוצאה משבר בעצם הירך נגרמת משום שהכאבים הנלווים לשבר מביאים להפרשת חומרים שעלולים לפגוע במוח, בעצמות, בשרירים, במעיים ובשלפוחית השתן, שאז החולה יסבול מבלבול, עצירת שתן, עצירות ודלדול שרירים. הפגיעה במסת השרירים היא גם כתוצאה מעצם העובדה שלאחר הנפילה החולה מרותק למיטתו.

אבל אולי הנזק הקשה ביותר הנגרם כתוצאה מן הנפילה, הוא דיכאון ואובדן הביטחון העצמי. אובדן הניידות והפחד מנפילה נוספת, פעמים רבות מביאים לכך שהחולה כבר אינו סומך על גופו ולמעשה "מוותר עליו". כך, מבוגרים רבים הופכים סיעודיים כתוצאה עקיפה מן הנפילה.

ניתן לקבל רושם על חומרת המחלה ממחקרים מהם עולה כי 20% מהחולים ששברו את עצם הירך אינם שורדים עד סוף השנה הראשונה שלאחר השבר וחלק לא מבוטל מהם אינם חוזרים עוד לעולם לתפקודם מלפני קרות השבר.
במקרה של פגיעה כתוצאה מאוסטאופורוזיס, ניתן להגיש תביעת סיעוד , בתנאי שהפגיעה היא בשתיים או שלוש מתוך הפעולות היומיומיות שלעיל. לעיתים המצב הסיעודי יימשך רק עד תום השיקום מן הנפילה והניתוח, שאז החולה מתגבר על בעיית הניידות, ולעיתים, כאמור, חלה התדרדרות כללית, שאז החולה הופך סיעודי למשך תקופה ממושכת.

גם במקרה שבו נדחית תביעת סיעוד, אין לקבל את הדחייה כסוף פסוק.

הקביעה בדבר יכולתו של המבוטח לבצע את הפעולות היומיומיות אינה מבוססת על קריטריונים אבסולוטיים, ולכן, אם תביעת הסיעוד שלכם נדחתה, כדאי לקבל חוות דעת של מומחה רפואי מטעמכם ואף עורך דין ביטוח המומחה בביטוח סיעודי.

לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין ביטוח הבקיא בתחום, באפשרותכם לפנות אלינו באמצעות טופס יצירת הקשר המופיע באתר או אף באמצעות מס' הטלפון שבאתר.
נדגיש כי פנייתכם חסויה ואינה כרוכה בהתחייבות.

תגובות

2 תגובות

  • 20 באוגוסט 2018 בשעה 0:43

    אמא שלי סובלת מאוסטופורוזיס קשה , מה אנחנו עושים , היא מוכרת ניצולת שואה

    • 21 באוגוסט 2018 בשעה 12:31

      הי ריקי,
      על מנת שנוכל להתייחס, חסרים פרטים.
      האם יש לה כיסוי ביטוחי?
      האם היא מתקשה בביצוע הפעולות היומיומיות?
      האם הביטוח הלאומי (ענף סיעוד) הכיר במגבלותיה?
      מומלץ להיוועץ עם עו"ד הבקי בתחום.
      אנו כאן לכל שאלה.