כמה אחוזי נכות מקבלים על פוסט טראומה?

שיעור אחוזי הנכות שניתן לקבל בגין פוסט טראומה נקבע לפי חומרתה והיקף השפעתה על התפקוד הנפשי, חברתי, ותעסוקתי של נפגע הטראומה, וזאת לפי סעיף 34(ב) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.

קביעת אחוזי הנכות הנפשית למבוטחים של המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל") שסובלים מפוסט טראומה, נעשית על ידי הועדה הרפואית של המל"ל, ובהתאם לסעיף 34(ב) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.

סעיף זה מעניק שיעורים שונים של אחוזי נכות למבוטחים שסובלים מפוסט טראומה, בהתאם לנסיבותיהם האישיות וקריטריונים שונים. לפיכך, אין מדובר בשיעור אחיד וקבוע של אחוזי נכות, כי אם בשיעורים משתנים, שיכולים להגיע במקרים קיצוניים וחמורים אף ל-100%.

מי שסובל מפוסט טראומה באופן שגם פוגע בכושר העבודה שלו, זכאי לזכויות והטבות שונות מטעם המל"ל, וביניהן גמלת נכות כללית וגמלת נכות מעבודה.

קבלת גמלת נכות כללית מותנית בקביעת נכות רפואית בשיעור של לפחות 60% בגין ליקוי אחד, או לפחות 40% משוקללים בגין מספר ליקויים שכוללים לפחות ליקוי רפואי אחד בשיעור של לפחות 25%, קביעת אובדן כושר עבודה בשיעור של לפחות 50%; והכנסה שנמוכה מ-60% מהשכר הממוצע במשק.

עובד שסובל מפוסט טראומה בשל אירוע טראומטי שחווה במהלך ועקב עבודתו, עשוי להיות מוכר כנפגע עבודה, ולקבל קצבת/מענק נכות מעבודה בתנאי שנקבעו לו לפחות 9% אחוזי נכות.

נפגע טראומה שנקבעו לו לפחות 49% נכות ע"י המל"ל, זכאי לקבל גם סל שיקום למתמודדי נפש מטעם משרד הבריאות בתחומי לימודים, תעסוקה, ודיור.

מהי פוסט טראומה?

פוסט טראומה, או בשמה המלא "הפרעת דחק פוסט-טראומטית" (PTSD – Post Traumatic Stress Disorder), הינה סוג של הפרעת חרדה שנגרמת עקב חוויה או חשיפה לאירוע טראומטי קשה במיוחד, כגון מעורבות בתאונת דרכים, תקיפה מינית, פיגוע, התקפת טילים, קרב מלחמתי, אלימות, נטישה, לידה קשה, מוות פתאומי ולא צפוי של אדם קרוב, וכיו"ב.

יובהר כי האירוע לא חייב להיות מסוכן או טראומטי מבחינה אובייקטיבית, כי אם מבחינתו הסובייקטיבית בלבד של מי שחווה אותו. מצד שני, לא כל מי שחווה אירוע טראומטי יסבול בהכרח מפוסט טראומה. בנוסף, תסמיני הפוסט טראומה יכולים לחלוף מאליהם עם הזמן, אולם הם גם עלולים ללוות את מי שלוקה בה במשך חודשים, ואף שנים רבות, לאחר האירוע.

פוסט טראומה מלווה לרוב בתחושות של חרדה, פחד, וחוסר אונים, עוררות מוגברת, דריכות מתמדת, קושי להיות רגועים, וכן זיכרונות פולשניים ומטרידים ופלאשבקים של האירוע הטראומטי, בצד ניסיונות להימנע מכל מה שיכול לשמש כטריגר שמזכיר את האירוע.

פלאשבק מתבטא בתחושה כאילו האירוע הטראומטי חוזר שוב, כמו סרט שמוקרן לנגד עיניו של מי שסובל מהפוסט טראומה, כולל מראות, קולות, ואף ריחות.

הטריגר לזיכרונות ולפלאשבקים יכול להיות כל גורם שמעורר ומפעיל אצל נפגע הטראומה את הזיכרון הכאוב והטראומטי של האירוע (גם ללא קשר ישיר ביניהם), ואשר מציף אצלו מחדש את תחושות האימה, וגורם לו כאילו לחוות מחדש את האירוע. הטריגר יכול להיות רעש או צלילים מסוימים, מילים ספציפיות, טון דיבור, ריחות, וכיו"ב.

לדוגמא, נניח שמדובר בנפגע טראומה בשל תאונת דרכים קשה שעבר בעודו מאזין בתוך רכבו לשיר מסוים, שאולי אף נחשב לשיר שמח ואופטימי מטבעו. כתוצאה מכך, בכל פעם שיצא לו לשמוע את אותו שיר, ולו באקראי, אותו שיר עלול להוות מבחינתו כטריגר שמעורר אצלו מחדש את הזיכרון הטראומטי של התאונה שעבר.

מהם התסמינים של פוסט טראומה?

התסמינים העיקריים של פוסט טראומה הינם כמפורט להלן:

• חוויה מחדש של האירוע הטראומטי, באופן חוזר ונשנה, ובכל מיני דרכים, לרבות מחשבות טורדניות על האירוע; זיכרונות ופלאשבקים, וסיוטי לילה (עד כדי פחד להירדם בשל החשש לחלום אותם).
• הימנעות ממקומות ונסיבות שונות שיכולות לשמש כטריגרים לחוויה מחדש של האירוע, הסתגרות והימנעות מניהול קשרים.
• דריכות יתר במהלך היום, בצד עוררות יתר שמתבטאת בנדודי שינה, שגורמים למחסור בשינה, על כל ההשלכות שכרוכות בכך.
• שינויים במצב הרוח, תוקפנות, רגזנות, דיכאון, חרדות, בושה, האשמה עצמית, דימוי עצמי נמוך, וכדומה.

מהן ההשלכות של פוסט טראומה?

אנשים שלוקים בפוסט טראומה עלולים לחוות פגיעה קשה בכל תחומי חייהם, ולרבות בכל הקשור לתפקודם הנפשי, משפחתי, חברתי, ותעסוקתי.

נפגעי טראומה עלולים לעבור שינוי דרמטי בעקבות הטראומה, ולהיהפך לאנשים רגישים מאד, שקופצים ונרתעים מכל רעש, לפתח נטיה לכעוס בקלות, ולהתפרץ על הסובבים אותם גם בשל סיבות פעוטות או חסרות משמעות.

כתוצאה מכך, הם מתקשים לתפקד ולנהל יחסים תקינים עם קרובי משפחתם, חברים, ובמקומות העבודה שלהם, ולמעשה מעדיפים להסתגר ולהימנע מאינטראקציות אנושיות ככל הניתן.

מטבע הדברים, הם גם עלולים עקב כך לאבד את מקום עבודתם, להתקשות בשמירת קשרים חברתיים, ולגרום לפגיעה ביחסים בינם לבני זוגם ובני משפחתם, שבעצמם מתקשים להתמודד עם השינוי שחל ביקירם ולהכיל את הקושי והסבל שלו.

כיצד מאבחנים פוסט טראומה וכיצד ניתן לטפל בה?

אבחון פוסט טראומה נעשה באמצעות הערכה פסיכולוגית/פסיכיאטרית, שמתבססת בעיקרה על דברי הנפגע, שמתבקש לשתף ולתאר את חוויותיו, הסימפטומים שבהם הוא חש, חומרתם ותדירותם.

עם זאת, יש לקחת בחשבון שישנם נפגעים שיתקשו לספר ולשתף אודות החוויות שלהם. יתרה מכך: בארץ ישנם לא מעט נפגעי פוסט טראומה, לרבות הלומי קרב (בעקבות השירות הצבאי), שכלל אינם מודעים למצבם, וממילא אינם מאובחנים ככאלה במשך שנים רבות, וכתוצאה מכך מצבם הולך ומדרדר לבלי נשוא.

ככל שנפגע פוסט טראומה אובחן ככזה, ניתן לטפל בו באופן שמשלב טיפול רגשי-פסיכותרפי (במגוון שיטות, כגון CBT, EMDR, ועוד) וטיפול תרופתי (באמצעות מתן תרופות נוגדות דיכאון וכדומה).

יובהר כי נפגעי טראומה זכאים לקבל באמצעות קופת החולים שבה הם חברים טיפולים שניתנים על ידי פסיכולוגים רפואיים, פסיכולוגים שיקומיים, ועובדים סוציאליים רפואיים.

מהם שיעורי אחוזי הנכות בגין פוסט טראומה?

מי שסובל מפוסט טראומה באופן שגם פוגע בכושר העבודה שלו, זכאי לזכויות והטבות שונות, וביניהן גמלת נכות כללית וגמלת נכות מעבודה.

קבלת גמלת נכות כללית מותנית בקביעת אובדן כושר עבודה בשיעור של לפחות 50%; הכנסה שנמוכה מ-60% מהשכר הממוצע במשק; וקביעת נכות רפואית בשיעור של לפחות 60% בגין ליקוי אחד, או לפחות 40% משוקללים בגין מספר ליקויים שכוללים לפחות ליקוי רפואי אחד בשיעור של לפחות 25%.

עובד שסובל מפוסט טראומה בשל אירוע טראומטי שחווה במהלך ועקב עבודתו, עשוי להיות מוכר כנפגע עבודה, ולקבל קצבת/מענק נכות מעבודה בתנאי שנקבעו לו לפחות 9% אחוזי נכות.

ככל שנקבעו לנפגע הטראומה 40% נכות ע"י המל"ל, באפשרותו לקבל גם סל שיקום מטעם משרד הבריאות בתחומי לימודים, תעסוקה, ודיור, לאחר קבלת אישור ועדת השיקום האזורית למתמודדי נפש.

קביעת אחוזי הנכות נעשית על ידי הועדה הרפואית של המל"ל ובהתאם לרשימת הליקויים שמופיעה בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.

שיעור אחוזי הנכות שניתן לקבוע בגין פוסט טראומה מופיע בסעיף 34(ב) לתוספת הנ"ל. סעיף זה מעניק שיעורים שונים של אחוזי נכות למבוטחים שסובלים מבעיות נוירוטיות שונות, לרבות פוסט טראומה, אשר מוגדרת בסעיף זה כ-"הפרעת דחק בתר-חבלתית (פוסט טראומטית) – PTSD" (הבעיות הנוספות כוללות הפרעות אכילה, הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), הפרעות הסתגלות, ועוד).

אחוזי הנכות השונים מחולקים ל-7 דרגות, שנקבעות בעיקרן לפי הקריטריונים הבאים (כולם או חלקם, בהתאם לנסיבות המקרה):

• עוצמת הפוסט טראומה, תדירותה, ומשך הזמן שלה.
• השפעת הפוסט טראומה על התפקוד הנפשי, התפקוד החברתי, וכושר העבודה של המבוטח.
• מספר ההתקפים וכן מספר האשפוזים (משכם וסיבתם) שהמבוטח עבר בשנתיים האחרונות.
• אורך תקופת הרמיסיה (נסיגה) במצבו של המבוטח.
• מידת היענותו ותגובתו של המבוטח לטיפול רפואי או טיפול אחר שניתן לו.

עורכי הדין שלנו זמינים

עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

ולעיקר: אחוזי הנכות המוענקים לפוסט טראומה במסגרת סעיף 34(ב) לתוספת הינם כמפורט להלן:

• כאשר יש נסיגה מלאה, ללא הפרעה לתפקוד הנפשי, החברתי, וכושר העבודה – 0%.
• כאשר יש נסיגה מלאה או קיום סימנים קליניים שארתיים, הפרעה קלה לתפקוד הנפשי או החברתי, והגבלה קלה עד בינונית בכושר העבודה –   10%.
• כאשר יש נסיגה, סימנים קליניים קלים, צורך בתרופות, הפרעה בינונית לתפקוד הנפשי או החברתי, והגבלה בינונית של כושר העבודה  – 20%.
• כאשר יש נסיגה חלקית, סימנים קליניים בחומרה בינונית, צורך קבוע בתרופות, הפרעה ניכרת לתפקוד הנפשי והחברתי, והגבלה ניכרת של כושר העבודה  – 30%.
• כאשר יש נסיגה חלקית, סימנים קליניים ברורים, צורך קבוע בתרופות, הפרעה קשה לתפקוד הנפשי והחברתי, והגבלה קשה של כושר העבודה  – 50%.
• כאשר יש מחלה פעילה עם הפרעה קשה מאד לתפקוד הנפשי והחברתי, עם הגבלה קשה מאד של כושר העבודה או עם צורך באשפוז יום פסיכיאטרי ממושך  – 70%.
• כאשר יש מחלה פעילה, עם צורך בהשגחה מתמדת או אשפוז פסיכיאטרי מלא  – 100%.

ככל שנפגע הפוסט טראומה איננו שבע רצון מאחוזי הנכות שנקבעו לו על ידי הועדה הרפואית של המל"ל, באפשרותו לערער על החלטה בפני מספר טריבונלים, כולל ועדת העררים ובית הדין לעבודה.