תביעות משרד הביטחון – קצין תגמולים

נפגעתם במהלך השירות הצבאי והינכם מעוניינים לממש את זכויותיכם ולהגיש תביעה לקצין התגמולים לשם הכרה בפגיעה? עיינו בהסבר ממצה אודות הליך ההכרה, כיצד הוא מתבצע ודגשים משפטיים נוספים.

תביעות אל אגף השיקום במשרד הביטחון – קצין תגמולים עניינן במימוש זכויות של נכים ובני משפחתם עקב הנזקים שנגרמו להם במהלך שירות באחד הגופים הקבועים בחוק הנכים, או ששר הביטחון הכריז עליו כשירות מתוקף הסמכות הנתונה לו בחוק הנכים.

נגרם לכם נזק בשירות? הערכת סיכויים – פורום נכי צה"ל ומשרד הביטחון

מי רשאי להגיש תביעות משרד הביטחון – קצין התגמולים?

חוק הנכים קובע, כי האנשים הבאים יכולים להגיש ללא מגבלות תביעת משרד הביטחון – קצין תגמולים: חייל בשירות סדיר, חייל בשירות מילואים, בן משפחה של נכה (אישה, ילד, הורה), או כאמור לעיל כל גוף שקבע שר הביטחון.

יצוין כי בשנת 2017, שונה נוסח החוק וכיום חיילים בשירות קבע (ומקביליהם בכוחות הביטחון) יכולים לתבוע את קצין התגמולים (אנשי שב"כ, שוטרים, עובדי שירות בתי הסוהר) רק כאשר הפגיעה נגרמה עקב אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודים לשירות הצבאי ("חבלת שירות" או "מחלת שירות"). ביחס לכל פגיעה אחרת על חיילים בשירות קבע לפנות למוסד לביטוח לאומי להכרה ב"תאונת עבודה" או בתביעה נזיקית לבית משפט אזרחי.

בין התביעות לקצין התגמולים במשרד הביטחון לתביעות המוגשות אל המוסד לביטוח לאומי – ענף נפגעי עבודה, קיים דמיון רב בכל הנוגע להכרה בפגיעה ככזו אשר מקנה זכויות על פי כנפי החוק והקשר שבין הפגיעה לבין העבודה או השירות. כלומר, נפגע המגיש תביעת משרד הביטחון – קצין תגמולים, נדרש לעבור למעשה שתי משוכות על מנת להיכנס לכנפי חוק הנכים והזכויות הנובעות ממנו. האחת – כי הפגיעה נגרמה בזמן השירות, והשנייה – כי הפגיעה נגרמה עקב השירות.

נציין, כי הפגיעה במהלך השירות יכולה להיות חבלה, מחלה ואף החמרה של מצב רפואי קודם, כלומר, שמקור הפגיעה הראשונית אינו בשירות עצמו.

שלבי הבקשה להכרה כנכה

מילוי טפסי תביעה

פרקטית, נפגעים המעוניינים להיות זכאים לתגמולים מטעם קצין התגמולים, נדרשים להגיש אל קצין התגמולים בקשה שזה יכיר בו, או בעגה המקצועית – תביעה למשרד הביטחון. ישנו טופס בקשה שעניינו "חבלה" וכן טופס שעניינו ב"מחלה". חשוב להגיש את טופס הבקשה הנכון על מנת לקבל את התייחסותו העניינית של קצין התגמולים.

לאחר קבלת טופס הבקשה, קצין התגמולים יבדוק את המבחנים שפורטו לעיל (עקב השירות ובזמן השירות) וככל שימצא, כי אלה חלים, יכיר בפגיעה. על תביעות משרד הביטחון – קצין התגמולים אשר נדחות, ניתן לערער לוועדת ערעורים בה יושב גם שופט בית משפט השלום. חשוב לדעת, כי וועדות אלה אינן מוגבלות לדיני הראיות המקובלים והן בעלות סמכויות של ועדת חקירה.

נציין, כי כל עוד לא התקבלה התביעה על ידי קצין התגמולים, זכאי הנפגע בשלב זה לטיפול רפואי ותגמול טיפול רפואי (תט"ר).

נקודה מעניינית שרבים מאיתנו בוודאי לא מכירים, היא שגם תביעות שלא הוכרו ונדחו בערכאות ערעור, ניתן לפתוח מחדש במידה ונתגלתה ראייה חדשה אשר לא עמדה בפני קצין התגמולים ערב מתן החלטתו. אולם, חשוב לדעת, שבמקרים כאלה, יהיה זכאי הנפגע לקבלת תגמול רטרואקטיבי אך ורק עד 12 חודשים  מהיום בו הוגשה התביעה.

כאמור, על אנשי קבע שנפגעו שלא עקב "חבלת שירות" או "מחלת שירות" לפנות למוסד לביטוח לאומי להכרה ב"תאונת עבודה" או בתביעה נזיקית לבית משפט אזרחי.

עורכי הדין שלנו זמינים

עבורכם וישמחו לעזור!

ליעוץ אישי וחסוי >

הייעוץ ניתן ללא התחייבות

הערכת הנכות

במידה ופגיעה הוכרה על ידי קצין התגמולים לא תמה המלאכה ועוברים להערכת שיעור הנכות, ככל ונגרמה. לצורך כך יוזמן הנפגע לוועדה רפואית מטעם קצין תגמולים המורכבת מרופא אחד או יותר הרלבנטי לתחום הפגיעה, אשר תבחן את המסמכים הרפואיים הרלבנטיים, תבדוק את הנפגע ובהתאם לכך תקבע את שיעור נכותו.

יש לציין, כי הוועדה הרפואית יכולה לחייב את הנפגע לעבור טיפול רפואי אשר עשוי להפחית את שיעור הנכות ממנו סובל הנפגע.

נכון להיום (והדבר משתנה מעת לעת), נפגע אשר סובל מנכות צמיתה בשיעור שבין 10%-19% זכאי למענק חד פעמי מטעם קצין התגמולים. לעומת זאת, נפגע אשר סובל מנכות גבוהה מ- 19% זכאי לקצבה חודשית מטעם קצין התגמולים, בהתאם לגובה הנכות.

לאחר החלטת הוועדה הרפואית, יכול הנפגע לערער על החלטתה לוועדה רפואית עליונה. על החלטתה של הוועדה הרפואית העליונה יכול נפגע לערער אך ורק בשאלה משפטית לבית המשפט. דוגמאות לשאלות משפטיות: הוועדה הרפואית לא נימקה את החלטותיה כמתבקש, הוועדה הרפואית לא הורכבה ממומחים מתאימים, הוועדה הרפואית התעלמה ממסמכים רפואיים או חוות דעת שהוצגו בפניה.

זהירות, התיישנות

בכל הנוגע לנושא תביעות משרד הביטחון – קצין תגמולים קיימת הוראה ספציפית להתיישנות, לפיה תביעות למשרד הביטחון מתיישנות לאחר כשלוש שנים ממועד שחרורו של הנפגע מהשירות.

יצוין בהקשר זה, כי קצין תגמולים רשאי להאריך את תקופת ההתיישנות הנ"ל במקרים ספציפיים, כגון היותה של הפגיעה חבלה אשר נרשמה ותועדה סמוך למועד הנטען על ידי הנפגע ובאחת מהרשומות המתנהלות על ידי המדינה או מוסד ציבורי.

חשיבות ההכרה כנכה משרד הביטחון

חשוב להדגיש, כי ההכרה כנכה על ידי קצין תגמולים כשלעצמה הנה בעלת חשיבות רבה לחייו של הנפגע, אפילו אם בשלב הראשוני לא נמצא, כי הנפגע סובל מנכות. המשמעות היא שבמדיה ותחול החמרה במצבו הרפואי של הנפגע בעתיד, יכיר בו קצין התגמולים וידאג לצרכיו. החל מאותו רגע בו מוכר נפגע על ידי קצין תגמולים כנכה, הוא למעשה קשור לקשר הדומה בסוגו ל"חתונה קתולית" עם המדינה אשר אמורה לדאוג לו כל העת ולספק לו מענה לצרכיו עקב הפגיעה.

לאור החשיבות הרבה כאמור לעיל בהכרת הפגיעה עצמה על ידי קצין תגמולים, וכן בקביעת קצין תגמולים בנוגע לשיעור נכות, קביעה המשפיעה באופן ישיר על שיעורי התגמול לו זכאי נכה, אנו סבורים כי בתחום של תביעות משרד הביטחון – קצין תגמולים, יש לפנות לקבלת  לווי וייעוץ משפטי ע"י עורך דין הבקיא בתחום ואשר יוכל לעשות את שנדרש לצורך מימוש הזכויות באופן המיטבי.

לקבלת ייעוץ משפטי והערכת סיכויי תביעתכם ע"י עורך דין הבקיא בתחום, באפשרותכם לפנות אלינו באמצעות טופס "יצירת קשר" המופיע באתר.

ייעוץ וליווי משפטי מוקדם עשוי לשפר את סיכוי תביעתכם. נדגיש, כי פנייתכם חסויה ואינה מחייבת.

שאלות נפוצות