רשלנות שערורייתית: המטופל נפטר, הרופא הושהה לשלושה חודשים בלבד

סקירתו של עו"ד רן שפירא על רופא שהורשע עקב רשלנות רפואית והושהה על ידי ועדת משרד הבריאות מתפקידו למשך שלושה חודשים.

מוות ברשלנות

על רופאים המעניקים טיפולים רפואיים לנהוג בהתאם לסטנדרטים המקובלים והמצופים מרופא סביר. במידה והרופא אינו מתנהל באופן ראוי, הרי ניתן להטיל עליו אחריות אישית וקבלת ענישה על רשלנות רפואית שביצע כלפי המטופל שלו. העונש יכול להיות על ידי הגורמים האמורים עליו בבית החולים, בקופה ומשרד הבריאות, וכן על ידי מערכת בתי המשפט בתביעה נזיקית.

שחרור מוקדם שגרם למותו של המטופל

חולה משוחרר לביתו במצב בריאותי קשה לאחר ניתוח שעבר וכעבור כמה ימים נפטר האם הרופא התרשל?

אחד התפקידים של הרופא המטפל הוא לאבחן את מצבו של המטופל ולקבל החלטה באם הוא צריך להמשיך את האשפוז בבית החולים או להיות משוחרר לביתו כאשר כל זאת צריך להיות בהתבסס על בדיקות שנערכות למטופל ותוצאותיהן.

משה (שם בדוי) אושפז בבית החולים כדי לעבור ניתוח מעקפים. הניתוח על ידי רופא מנתח ובסיוע של ד"ר אמיר (שם בדוי). מיד לאחר הניתוח הועבר משה למחלקת טיפול נמרץ, ולאחר מכן למחלקה הפנימית והחל בתהליך החלמה. לפתע החל חום גפו של משה לעלות בעודו בבית החולים ונערכה לו בדיקת דם, כמו גם ניתן לו טיפול אנטיביוטי. למחרת, החום החל לרדת וביום שאחריו החליט ד"ר אמיר לשחרר את משה לביתו וזאת לפני שקיבל חזרה את בדיקות המעבדה לעניין בדיקת הדם.

משה חזר לביתו, אך מהר מאוד חש שוב ברע ופונה לבית החולים כאשר שם ניתן לו טיפול אנטיביוטי. למחרת נמצא בבדיקות הדם שנערכו עוד בשלב מוקדם יותר כי קיים חיידק בגופו של משה וכעבור כמה ימים הוא נפטר כתוצאה מזיהום בדם (אלח דם) וכן קריסת המערכות של הגוף.

קובלנה בגין רשלנות רפואית הוגשה למשרד הבריאות כנגד הרופא ד"ר אמיר על כי מיהר לשחרר את משה לביתו וזאת מבלי שהיו בפניו בדיקות הדם אשר היו יכולות להצביע על הזיהום בגופו, כמו גם לאפשר לו לקבל טיפול רפואי מתאים אשר יתכן והיה מונע את מותו.

הוועדה המיוחדת של משרד הבריאות קבעה כי הרופא המנתח וד"ר אמיר אשר סייע והמשיך בטיפול של משה גילו התנהגות רשלנית וקבע להם עונש של התליית הרישיון לעסוק ברפואה למשך 3 חודשים.

קביעת בית משפט נגד טענת הרופא

הרופא טוען כי התנהל בהתאם לנורמות המקובלות והעונש חמור מידי. מה יקבע בית המשפט המחוזי?

אחריות אישית של רופא מטילה בו באופן מקצועי דופי, ועל כן במקרה ובו קובעת הוועדה כי יש להתלות את רישיונו של רופא בשל רשלנות רפואית הרי יתכן והרופא ינסה להוכיח כי הדברים התנהלו באופן שונה מכפי שהוצגו בפני הוועדה וכי אין לו אחריות אישית על המקרה והנזק שנגרם למטופל.

ד"ר אמיר הגיש ערעור על החלטת וועדת משרד הבריאות לעניין האחריות והעונש שהוטל עליו וטען כי הייתה בעיה לקבל את תוצאות הבדיקה של המעבדה משום שזו אינה פועלת בסופי שבוע, ובנוסף הוא הציע כי משה ישוחרר לבית החלמה הסמוך לבית החולים.

בית המשפט המחוזי התייחס לנתונים ולעובדות שהעלה ד"ר אמיר וקבע כי אין רישום לעניין המלצתו של הרופא לשחרור לבית החלמה. בפועל, משה שוחרר לביתו, שכן המשפחה של משה טענה כי הבינו מדברי הרופא שהמלצתו לעניין בית ההחלמה היא בשלב מאוחר יותר. על כן, היה צריך הרופא להיות ברור יותר בהנחייתו. מלבד זאת, במקרה זה המקום היחיד בו המטופל היה צריך לשהות הוא בית החולים. שכן, טרם התקבלו תוצאות הבדיקות וכל הסימנים האחרים העידו כי יתכן וקיים זיהום בגוף הדורש השגחה.

לפיכך, בית המשפט המחוזי לא קיבל את הערעור של הרופא והותיר עליו את האחריות האישית בגין רשלנות רפואית זו כמו גם את העונש שניתן לו.

ע"ש 1199/07

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך