אי גילוי מום בתינוקת

אי גילוי מום בתינוקת התברר כעולה כדי רשלנות רפואית בלידה וקופת החולים חויבה בתשלום פיצוי על סך מעל למיליון שקלים.

שירי הגישה תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית כנגד שירותי בריאות כללית, בטענה כי התרשלות בבירור מום שנתגלה בסמוך ללידתה, גרם לה לנזקים ולסבל רב במשך כל שנות ילדותה.

תחילת המקרה בשנת 1981, עת נולדה שירי בבית חולים השרון בפתח תקווה, כשכבר בסמוך ללידה היא אובחנה כסובלת ממום באיברי המין מסוג IH. עד 1986 טופלה שירי אצל רופאת ילדים, אך בשנה זו היא הפסיקה את חברותה במרפאת הילדים, ושבה ופנתה לרופאת הילדים רק בשנת 1992, כשהיא סובלת מכאבי בטן.

הרופאה סברה ששירי בת ה-11 סובלת מזיהומים חוזרים בדרכי השתן, ועל כן הפנתה אותה לבצע בדיקה אורולוגית, בה נתגלה רפלוקס. שירי עברה טיפולים שונים, וכעבור שנה היא אף עברה ניתוח לתיקון הרפלוקס. במהלך השנים הבאות הייתה שירי במעקב, ובשנת 1996 הוא הופסק.

טענות קשות כנגד קופת החולים

אך צרותיה של שירי לא נסתיימו בכך, כפי המפורט בתביעת רשלנות רפואית שהגישה. בשנת 1998 היא הגיעה לבית החולים, לאחר שבבדיקת שתן שבוצעה לה בלשכת הגיוס נתגלה חלבון בשתן, או אז התברר שהיא סובלת מאי ספיקת כליות. לאור זאת, עברה שירי טיפולי דיאליזה, ובשנת 2001 היא עברה ניתוח להשתלת כליה.

בפיה של שירי ובני משפחתה טענות קשות כנגד התנהלות קופת החולים. ראשית, שכבר בעת גילוי המום היה מקום לערוך בירור אורולוגי מקיף, בייחוד שהיה ידוע שלעיתים קרובות מומים באברי המין מלווים במומים בדרכי השתן. שנית, שאף בשלב בו נתגלה הרפלוקס, חל איחור בביצוע הניתוח. ושלישית, שהפסקת המעקב בשנת 1996 גם כן עולה כדי רשלנות רפואית.

מנגד, קופת החולים דחתה את טענות התביעה, והדגישה שהטיפולים שקיבלה שירי עמדו בסטנדרטים הרפואיים שהיו נהוגים באותם השנים, ובוודאי שלא היה בהם שמץ של רשלנות רפואית.

ההחלטה שלא לערוך בדיקות היתה שגויה

בתחילה בחן בית המשפט האם העובדה שלא נערכה לשירי בדיקה מקיפה בסמוך ללידתה עלתה לכדי רשלנות רפואית, ודעתו צידדה בעמדת התביעה, לפיה כאשר מאבחנים אצל תינוקת מום באיברי המין, יש מקום לבצע הפניות נוספות או בירור אורולוגי מקיף יותר.

גם בשאלה האם היה צריך לבצע לשירי בדיקות נוספות בשלבי ילדותה השונים צידד בית המשפט בעמדת התביעה. לדעת בית המשפט, הרופאה החליטה שלא לערוך בדיקות נוספות מאחר והיא לא ידעה על המום המולד ממנו סבלה שירי, אך אין כל ספק שהיה עליה לדעת עליו. לאור זאת, קבע בית המשפט, כי גם בעניין זה ההחלטה שלא לערוך בדיקות מהווה רשלנות רפואית.

מאחר ולא נעשו לשירי בדיקות בילדותה, אין אפשרות לדעת מה היה מצב הכליות שלה בשלב הילדות, ועל כן אין באפשרות התביעה להוכיח האם התרשלות קופת החולים הובילה לכלל הנזקים מהם סבלה שירי. במקרה שכזה, הבהיר בית המשפט, כי יש להשתמש במבחן הסיבתיות העמומה, ולומר כי מסתבר לומר ששיעור אחריותה של קופת החולים לנזקי הכלייתי של שירי עומד על שיעור של 65%.

לאור קביעותיו, פסק בית המשפט, כי על קופת החולים לשלם לשירי סכום של כ-1,200,000 ש"ח.

תא (חי') 690-03

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך