רשלנות רפואית במקרים של דילול עוברים

היריון מרובה עוברים נחשב להיריון בסיכון גבוה, העלול לפגוע הן ביולדת והן בתינוקות. באילו מקרים הימנעות מדילול עוברים או אף הימנעות מהסבר על הליך זה ייחשבו לרשלנות רפואית?

הפריה מלאכותית

היריון מרובה עוברים מוגדר כהיריון במהלכו נושאת אישה ברחמה יותר מעובר אחד. ככל שמספר העוברים ברחם רב יותר, כך גובר הסיכון לסיבוכים בהריון ובלידה שיגרמו נזק בריאותי לאישה וליילודים, וללידת פגים שיסבלו מבעיות נוירולוגיות. לכן כאשר מדובר בהיריון עם שלושה עוברים ומעלה מקובל להמליץ לאישה ההרה על הליך של דילול עוברים, שמתבצע לרוב בשליש הראשון של ההיריון. במסגרת ההליך מזריקים לאחד או יותר מהעוברים ברחם חומר המפסיק את פעולת ליבו.

יש חשיבות רבה לשיקול הדעת המופעל ע"י הרופאים בסוגיית דילול העוברים. במידה והרופאים נמנעים מלספק לאישה ההרה הסבר מלא בדבר הסיכונים הכרוכים בהיריון מרובה עוברים ואינם מיידעים אותה מראש כי ייתכן שתצטרך לשקול את האפשרות של דילול עוברים –  עשוי מחדל זה להיחשב לרשלנות רפואית. כמו גם כשמדובר בהיריון שנוצר בעקבות הפריה חוץ גופית; ייתכן כי החדרת מספר רב של עוברים לרחמה של האישה תיחשב כשלעצמה לרשלנות רפואית, נוכח הסיכון הנוצר בכך עבור האישה והעוברים שברחמה. יתרה מכך, עצם הליך דילול העוברים כרוך בסיכונים מסוימים, וליקויים בביצועו עשויים אף להוות בסיס לתביעת רשלנות רפואית.

סירוב בני הזוג לדילול עוברים לא מסיר את האחריות מהרופאים

בבתי המשפט בישראל כבר נידונו כמה וכמה תביעות שבליבן הטענה כי ליולדת שנשאה הריון מרובה עוברים לא הוסבר על האפשרות לדילול עוברים, ולכן ההיריון הסתיים בצורה טרגית. נקודה מרכזית שעלתה במסגרת הדיון בתביעות אלו נגעה לעקרון ההסכמה מדעת, המעוגן בחוק זכויות החולה. לפי עקרון זה יש לספק למטופל עוד בטרם הטיפול את מלוא המידע הנוגע לטיב הטיפול והסיכונים הכרוכים בו. ואמנם, בפסיקה נקבע כי הימנעות מהעלאת האפשרות לדילול עוברים בפני אישה שנושאת היריון מרובה עוברים, או עשויה לשאת היריון כזה, היא בגדר הפרה של עקרון ההסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה של האישה. פגיעה זו נחשבת להתרשלות בפני עצמה, המצדיקה פיצוי.

כך בפסק דין של בית המשפט העליון, שניתן במסגרת תביעת רשלנות רפואית שהגישו יולדת ובן זוגה  כנגד בית החולים בו טופלו (ע"א 6989/09). בו נקבע כי עצם העובדה שהיולדת, שנשאה ברחמה ארבעה עוברים, לא קיבלה מידע בבית החולים על האפשרות לבצע דילול עוברים מהווה פגיעה באוטונומיה של היולדת. באותו מקרה, היולדת ילדה בשבוע ה-24 להיריון ארבעה פגים, שנפטרו כולם זמן קצר לאחר הלידה. בית המשפט אמנם קבע כי לא הוכח קשר סיבתי בין התרשלות הרופאים, בכך שנמנעו מדילול העוברים, לבין מות העוברים, אך עם זאת פסק לתובעים פיצויים בסך 150 אלף שקלים בגין הפגיעה באוטונומיה של היולדת.

פסק דין נוסף בנושא זה ניתן ממש לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב. זאת בעקבות תביעה שהגישו בני זוג חרדים, שנולדה להם שלישיית פגים, כשאחד מהם סובל מפיגור ואוטיזם בעקבות סיבוכי הפגות (ת"א 57625-01-13). האישה עברה הפריה חוץ גופית והוחזרו לגופה שלושה עוברים, מבלי שהוסבר לה לפני כן כי במידה וכל שלושת העוברים ייקלטו ברחמה, יהיה זה היריון בסיכון גבוה ולכן יומלץ על לה על דילול עוברים. אמנם כבר בתחילת ההיריון הומלץ לאישה על דילול עוברים, והיא סירבה מטעמי אמונה דתית. על אף זאת קבע בית המשפט כי הרופאים התרשלו כשלא סיפקו לאישה מידע על הצורך האפשרי בדילול עוברים כבר בשלב הכניסה להיריון, ובכך פגעו באוטונומיה שלה. עוד נקבע כי סירובם של התובעים לדילול אינו מסיר אחריות מהרופאים, מאחר שהיה עליהם לצפות כי התובעים עשויים לסרב לדילול, בשל אמונתם הדתית. לתובעים נפסקו פיצויים בסך של כ-9.7 מיליון שקלים בגין נזקיהם.

החזירו יותר מדי עוברים לרחם

גם החזרתם של למעלה משני עוברים לרחמה של אישה (לאחר הפריה חוץ גופית) עשויה להיחשב לרשלנות רפואית, נוכח חובתם של הרופאים לצפות כי היריון מרובה מעוברים מסכן את האישה והעוברים. כך בפסק הדין שהוזכר לעיל, שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בו נקבע כי הרופאים התרשלו לא רק כשנמנעו מלהסביר לתובעים כי היריון שלישייה הוא היריון בסיכון, אלא גם מכיוון שהוחזרו לרחמה של האישה שלושה עוברים ולא שניים בלבד, ללא הצדקה רפואית.

במקרה אחר טענו בני זוג שעברו הליך של הפריה חוץ גופית כי הרופאים שטיפלו בהם התרשלו כשהחזירו לגופה של האישה ארבעה עוברים, מבלי להסביר להם לפני כן על הסיכונים הכרוכים בהיריון מרובה עוברים, ובכלל זה לידה מוקדמת. באותו מקרה האישה ילדה את רביעיית העוברים בלידה מוקדמת, כשאחד מהתינוקות נולד עם שיתוק מוחין. לאחר שבני הזוג הגישו תביעה נגד בית החולים בו טופלו, הנמצא באחריות משרד הבריאות, הם הגיעו לפשרה עם משרד הבריאות. על פיה משרד הבריאות יפצה אותם בסכום של 6 מיליון שקלים. פשרה זו קיבלה תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

הפלה בעקבות דילול עוברים

כאמור, גם הליך דילול העוברים כשלעצמו כרוך בסיכונים מסוימים. כשלים בביצוע ההליך עלולים לגרום נזק לאישה ההרה ולעובריה, ולהיחשב לרשלנות רפואית. כך למשל התקבלה בבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה שהגישו בני זוג נגד בית חולים בני ציון וגורמים נוספים, לאחר שהאישה התובעת איבדה את כל ארבעת העוברים שנשאה ברחמה בעקבות הליך דילול עוברים (תא (חי') 10447/97‏).

במקרה הנדון האישה הרתה לאחר עשר שנות עקרות, במהלכן קיבלה טיפולי הפריה ממושכים. בעקבות הפריה חוץ גופית מוצלחת נקלטו ברחמה ארבעה עוברים ומנהל מחלקת הנשים בבית החולים שכנע אותה לעבור דילול עוברים, במטרה להפחית את מספר העוברים מארבעה לשניים. בפועל, בניתוח שבוצע באישה לדילול העוברים, הופחת מספרם לשלושה בלבד. בעקבות הניתוח החלה האישה לסבול מדימומים חזקים, מחום גבוה, מפתיחת צוואר הרחם ומכאבי בטן. כיומיים לאחר מכן הפילה האישה את שלושת העוברים שנותרו ברחמה.

בית המשפט קבע כי אמנם לא הוכח שהליך דילול העוברים עצמו בוצע ברשלנות, אך פסק כי לא נמסר לתובעים מידע מלא אודות הסיכונים הכרוכים בהליך והאפשרות כי יסתיים בכישלון ההיריון כולו. כמו כן, לא נמסר להם מידע בנוגע לחלופות טיפוליות אחרות להליך שהציע הרופא הנתבע. בהתאם לכך קבע בית המשפט כי האוטונומיה של התובעים נפגעה ופסק להם פיצוי בסך 200 אלף שקלים.

כיצד להוכיח קשר סיבתי בין התרשלות הרופאים לנזק שנגרם?

הליך של דילול עוברים הוא עניין מורכב, ולא בכל מקרה בו בוצע או לא בוצע הליך כזה, יש מקום להגשת תביעת רשלנות רפואית, גם אם נגרם נזק למטופלת או לעובריה. על מנת להוכיח קיומה של רשלנות רפואית בהקשר של דילול עוברים, יש להוכיח כי אכן נפל פגם בשיקול דעתם של הרופאים או בהליכים שנקטו וכי קיים קשר סיבתי בין התרשלות הרופאים לבין הנזק שנגרם.

אי לכך, בטרם הגשת תביעה, חשוב לפנות לייעוץ משפטי הולם, אצל עורך דין העוסק ברשלנות רפואית, שיוכל לבחון אם יש בסיס להגשת תביעה בנסיבות המקרה ויסייע לקבל החלטה כיצד לפעול.