"הדסה" יפצה אם לשבעה בעקבות קשירת חצוצרות שלא בוצעה

מטופלת ביקשה לעבור קשירת חצוצרות, במסגרת ניתוח קיסרי, אך ההליך לא בוצע. בית המשפט פסק כי הימנעות מעיון ברשומות הרפואיות של המטופלת היא בגדר רשלנות רפואית.

הריון בסיכון גבוה

אם לשבעה ילדים גילתה להפתעתה כי לא רק שהרתה, אלא שהיא מצויה בעיצומה של הפלה. זאת על אף ששנתיים קודם לכן, בעת שעברה לידה בניתוח קיסרי, ביקשה לעבור קשירת חצוצרות ולראיה אף חתמה על טופס הסכמה לכך. בפסק דין שניתן לאחרונה קיבל בית משפט השלום בירושלים את תביעת הרשלנות הרפואית שהגישה האישה נגד בית חולים "הדסה הר הצופים" (בו טופלה) וקבע כי הצוות הרפואי התרשל בכך שלא עיין בגיליון הרפואי של התובעת ולא התוודע לבקשתה לעבור קשירת חצוצרות. אי לכך, נפסקו לתובעת פיצויים בסך 155 אלף שקלים, בתוספת שכר טרחה והוצאות משפט.

דחיפות הניתוח לא מצדיקה התעלמות מהתיק הרפואי

על פי העובדות המתוארות בפסק הדין, התובעת היא אישה למודת סבל ששכלה את אחד מבניה באירוע שריפה ומוכרת לרשויות הרווחה. במהלך הריונה השמיני הופנתה התובעת לאשפוז ב"הדסה", לצורך ניתוח קיסרי וקשירת חצוצרות דו צדדית, לאחר שהריונה הוגדר כהיריון בסיכון גבוה, נוכח מחלת הסוכרת ממנה היא סובלת, ולאחר שהתגלה כי העובר גדול וממוקם במנח עכוז.

לאחר שהתאשפזה, חתמה התובעת בפני רופא על טופס הסכמה לניתוח קיסרי וקשירת חצוצרות, ונקבע שהניתוח ייערך כעבור 12 יום. בפועל, התובעת, ששוחררה בינתיים מאשפוז, התקבלה לבית החולים שישה ימים לפני המועד הצפוי של הניתוח, בעקבות ירידת מים והפרשה דמית. בו ביום נערך לה ניתוח קיסרי, אך ללא קשירת חצוצרות. היא ילדה בן בריא ושוחררה מבית החולים, כשהיא אינה מודעת לכך שקשירת החצוצרות לא בוצעה. רק כשנתיים וחצי לאחר מכן, כשפנתה לרופא בתלונה על היעדר וסת במשך חמישה חודשים, הסתבר לה כי היא הרה ומצויה בעיצומה של הפלה. התובעת הפילה עובר בגיל 17-16 שבועות ולאחר מכן עברה גרידה וקשירת חצוצרות.

בתביעתה טענה האישה כי המנתחים שביצעו את הניתוח הקיסרי התרשלו בכך שלא עיינו לפני הניתוח ברשומות הרפואיות הנוגעות לה ולכן לא ידעו, כנראה, על רצונה בביצוע קשירת חצוצרות. כמו כן, טענה, כי נוכח גילה (39) ומצבה הרפואי כחולת סוכרת שכבר עברה כמה וכמה ניתוחים קיסריים, היה על המנתחים להציע לה מיוזמתם לעבור קשירת חצוצרות. לטענת התובעת, התנהלות הרופאים הובילה לכך שהרתה פעם נוספת ועברה הפלה, על כל הסיכונים הכרוכים בכך, והסבה לה סבל נפשי רב. עוד טענה כי הרופאים פגעו פעמיים באוטונומיה שלה לקבל החלטות על גופה: הן בכך שבקשתה לעבור קשירת חצוצרות לא כובדה והן בכך שלא יידעו אותה שההליך המבוקש לא בוצע.

בית המשפט קיבל את טענת התובעת, כי הצוות הרפואי התרשל כשלא עיין בגיליון הרפואי שלה במקביל דחה את טענת בית החולים, כי מצבה הרפואי של התובעת הצריך ניתוח קיסרי דחוף ולכן אין התרשלות בכך שהצוות התמקד בהליך החירום שלפניו ולא ביצע הליכים נוספים. בפסק הדין נקבע כי לא נדרשה מלאכת איסוף מסמכים, על מנת להגיע למסקנה שהתובעת מבקשת לעבור קשירת חצוצרות. כמו כן, רמת הדחיפות של הניתוח הקיסרי לא הצדיקה את התעלמותו של הצוות הרפואי מגיליון ההפניה מחדר המיון לניתוח או מהתיק הממוחשב של התובעת, שם צוין כי התובעת מבקשת לעבור קשירת חצוצרות במסגרת הניתוח הקיסרי.

עוד נקבע כי גם אם לא ניתן היה לבצע קשירת חצוצרות בשל דחיפות הניתוח הקיסרי, היה על הצוות הרפואי להתייחס לרצונה של התובעת ולברר עמה האם היא מודעות לתוצאות הצפויות של קשירת חצוצרות ולסיכונים הטמונים בכך? כמו כן, גם אם בשל קוצר הזמן ודחיפות הניתוח לא ניתן היה לערוך בירור כזה, היתה מוטלת על הצוות חובה לדווח לתובעת שקשירת החצוצרות לא בוצעה.

פגיעה באוטונומיה ללא אשם תורם

בית המשפט קבע כי הרופאים התרשלו, הן בכך שלא עיינו בגיליון הרפואי של התובעת, הן בכך שלא שקלו את האפשרות לבצע פרוצדורה של קשירת חצוצרות במהלך הניתוח הקיסרי והן בכך שלא יידעו אותה באשר למצב שנוצר. לצד זאת, נדרש בית המשפט לשקול את טענת בית החולים, כי יש לייחס לתובעת אשם תורם למצב שנוצר. בהקשר זה, טען בית החולים, כי מצופה היה מהתובעת להבחין שבטופס ההסכמה החדש לניתוח הקיסרי אין אזכור של קשירת חצוצרות וליידע את הרופא שניתח אותה לרצונה בקשירת חצוצרות. כמו כן, היה עליה לפנות למעקב רפואי לאחר שחרורה מבית החולים, כהמלצת הרופאים, וכך היתה מגלה כי קשירת החצוצרות לא בוצעה.

גם בנקודה זו דחה בית המשפט את טענות בית החולים. נקבע כי רק במקרים נדירים מטילים אשם תורם על מטופלים שלא וידאו ביצועו של הליך רפואי כזה או אחר שאמור היה להתבצע או לא מימשו המלצות רפואיות שקיבלו. בנסיבות המקרה הנדון אין מקום להטלת אשם תורם על התובעת.

בפסק הדין צוין כי התובעת חתמה על טופס הסכמה נוסף לניתוח הקיסרי בפני אותו רופא שפניו חתמה על טופס ההסכמה המקורי, ולכן טבעי היה ממנה לצפות שהרופא זוכר את בקשתה לעבור קשירת חצוצרות. כמו כן, מדובר באישה שסיימה חמש שנות לימוד ואינה דוברת עברית, ולכן ממילא אין ביכולתה לקרוא את טופס ההסכמה מדעת ולהבין אותו  במיוחד כשהיא נמצאת במצב חירום רפואי ומובהלת לניתוח קיסרי לא מתוכנן. עוד נקבע כי אין מקום להטיל אשם תורם על התובעת בגין הימנעות ממעקב רפואי. הן משום שלא הוכח כי לא חזרה למעקב כזה והן משום שהצוות הרפואי לא הסביר לה שהיא נדרשת לגשת לרופא נשים או רופא משפחה כדי לדון עימו בתוצאות הניתוח.

בסיכומו של דבר, קבע בית המשפט כי התרשלות הרופאים הביאה לפגיעה באוטונומיה של התובעת וכי מדובר בנזק בפני עצמו. עם זאת, לצורך פיצוי התובעת, החליט בית המשפט שלא להפריד בין נזק זה לבין הנזקים הנוספים שנגרמו לה: כאב וסבל ונכות נפשית בשיעור של חמישה אחוזים. על כן הוטל על בית החולים לפצות את התובעת על כל נזקיה במאוחד בסכום של 155 אלף שקלים.

[תא (י-ם) 29488-12-12 א.א.ס נ' הסתדרות מדיצינית הדסה – בית חולים הדסה הר הצופים]

 

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

תגובות

10 תגובות

  • 27 ביולי 2020 בשעה 18:10

    אני בדרך כלל לא מגיב ככה אבל שמונה ילדים ומוכרת לרשויות הרווחה, עם כל הכבוד לאישה ולתביעה אין לה מה לעשות? רק לשכב ולעשות ילדים כל היום? שתיקח אחריות ותשים התקן או משהו

  • 23 ביולי 2020 בשעה 20:27

    למה היא ביקשה קשירת חצוצרות? היתה צריכה לשלוח את "בעלה" לעבור וזקטומיה

  • 3 ביולי 2020 בשעה 16:44

    חובת הרופאים לקרוא את ההסטוריה של הפציינטית. ואם היא היתה אלרגית לאיזה שהיא תרופה (אופטלגין למשל) זה היה יכול ללהסתיים גם במוות. מה זה הזלזול הזה באנשים? זה שהיא למדה רק 5 שנים זאת לא סיבה להרוג אותה

  • 25 במרץ 2020 בשעה 12:36

    ברור שאמורים לדעת וחייבים לקרוא היסטוריה רפואית! אם הייתה רגישה לחומר מסויים ולא הייתה להם אפשרות לשאול עקב דחיפות הניתוח?!?!
    את בכלל קראת את מה שכתבת???? איפה האנושיות שלך??? רואים שאת לא אמא ולא מבינה תחושות רגשיות של בני אדם!
    אני לא מאחלת לך לחוות כזו חוויה…

  • 22 באוקטובר 2019 בשעה 3:10

    רק נשים מפגרות ומטומטמות הולכות ללדת בבית החולים הכי מעפן ועלוב במדינת ישראל, שנקרא הדסה הר הצופים! כנראה שהן לא יודעות או שוכחות לרגע, שבירושלים יש בית חולים אחר, שנקרא הדסה עין כרם! והוא ידוע כבית החולים הכי טוב בארץ!

  • 2 בספטמבר 2019 בשעה 9:58

    כן בית החולים אשם, אבל יש להם כזה עומס והם רק בני אדם, והם פשוט ניגשו לניתוח קיסרי בלי להתפנות ולקרוא את הדפים עד הסוף. כי בטח יש להם עשרות ניתוחים קיסריים ביום, והם רצים מניתוח לניתוח כמו סרט נע.

  • 1 בספטמבר 2019 בשעה 13:25

    היא עברה ניתוח דחוף. צי בכלל זוכר את הציפיות שלה לגבי הניתוח הלא דחוף שהיה אמור להתקיים בעוד זמן מה..??

    • 26 בנובמבר 2019 בשעה 11:00

      מי בכלל זוכר? איזו מן שאלה זו? מה יש להם מחשבים. האם אמורים לקרוא את כל התיק גם אם נדמה להם שהם זוכרים. את בכלל אישה?

  • 15 ביולי 2019 בשעה 7:08

    סיפור מוזר לי כל פעם הם מציעים ומתחננים שאקשור עברתי 8 ניתוחים ומקווה לזכות לעוד ילדים בעז"ה .כמובן שזכותה לבקש זאת .ויתכן שלא נתנה לה ההזדמנות לדבר עם המנתח ולתאם ציפיות חבל מאד מאד

  • 21 בינואר 2019 בשעה 23:37

    חוצפה של בית החולים היא צריכה לקבל לפחות 1.000.000 ₪ על אי טיפול כראוי באשה ונזק גופני ונפשי .בושה שכך בית החולים מתנהל מול מטופליו .

התגובה שלך