הקשר שבין המשפט העברי ורשלנות רפואית

אין זהו סוד כי שופטים רבים עושים שימוש בהלכות ידועות מעולם המשפט העברי בתיקים משפטיים, ואנו עדים לכך בפסיקה. אך, האם שופטים נעזרים בהלכות המשפט העברי גם בתיקים הנוגעים לרפואה ומשפט? כיצד הדבר בא לידי ביטוי? עיינו בכתבה הבאה.

הקשר שבין הרפואה למשפט העברי

המשפט העברי עסק רבות ברשלנות רפואית, הן במישור הפילוסופי והן ביצירת הלכות הנוגעות לתחום זה. הקושי העיקרי בקשר שבין רפואה למשפט העברי מתחיל בעצם הפניה לרופא בן אנוש? ישנה סברה כי עצם הפניה לרופא נוגדת את האמונה ומצביעה בעקיפין על כך כי המטופל אינו מאמין במזור אלוהי. בנוסף, על פי התפיסה הלכתית זו מצבו הרפואי של פלוני אינו מידרדר ללא סיבה, קרי, אלוהים הוא זה ששלח את המחלה לבן האנוש והוא זה שאמור להסירה.

אף על פי כן, המשפט העברי הכיר בכך שאין לראות בפנייתו של אדם לרופא, התערבות כלשהי בבריאה האלוהית והדבר הפך לנוהג מושרש.

ההלכה היהודית מכירה בשני תנאים מצטברים שבהתקיימותם יוכל אדם לשמש כרופא – עליו להיות רופא אומן (רופא מומחה) ולהחזיק ברשות בית דין (רישיון). במשפט העברי, קיימת הגנה על רופא העומד בתנאים אלו מפני תלונות נגדו באשר לטיב הטיפול הרפואי שהעניק. לעומת זאת, אדם שאינו מחזיק ברישיון כאמור, אף אם הינו מומחה בתחום ובעל ידע רב, יש להטיל עליו עונש במידה והטיפול שהעניק גרם למטופל לנזקים.

הנה כי כן, החלטות העוסקת ביחס לסטנדרט טיפול רפואי (או לחריגה ממנו), מתבססות במשפט העברי על ההכרה כי הרופא הוא בשר ודם ועל כן טבעי שיטעה. יחד עם זאת, ההלכה פורסת קווי התנהגות מחמירים שעל הרופא לנהוג לפיהם, זאת על מנת למנוע טעויות מצידו והגשת תלונות כנגדו.

הסיבה העיקרית לפיה מוענקת הגנה לרופא שהתנהגותו מהווה רשלנות רפואית במשפט העברי, הינה החשש שאנשים רבים לא יפנו לעסוק במקצוע זה במידה ויטילו אחריות על הרופא בגין רשלנותו.

אשר על כן, מבחינה ההלכה בין סוגי הטעויות שמבצע הרופא. כך, במידה ואותו רופא טעה בשוגג ובעקבות כך גרם לנזקים, הוא יהא פטור מכל אחריות לנזקים אלו. מנגד, ישנם זרמים ביהדות הסוברים כי הפטור האמור תקף רק בקשר שבין אותו רופא לבני האנוש (פטור על פי דיני האדם) ולא בקשר שבין האדם לאולוהיו (על פי דיני שמיים).

בהמשך לאמור לעיל, בכל הנוגע למקרים בהם גרם אותו רופא לניזקו של המטופל בזדון ההלכה היא אחידה והמשפט העברי מחייב להענישו. לאורך השנים נטמעו בהלכה מבחנים שונים לפיהם בוחנים רשלנות רפואית במשפט העברי ובנוסף, נקבעו תנאים אשר לפיהם יחרצו את דינו של הרופא המזיק. כך, ניתן משקל מיוחד להגדרת המעמד המקצועי וההלכתי של אותו רופא, מומחיותו, ניסיונו וידיעותיו. גורמים נוספים אשר היו עשויים להשפיע על מידת העונש שיוטל בשל הרשלנות היו סוג הטיפול הרפואי אשר גרם לנזקיו של החולה לחולה והאופן שהרופא ביצע את אותו טיפול.

אל תאמרו – "לא ידעתי"

אין להקל ראש בהלכות השונות המנויות במשפט העברי – חוק יסודות המשפט קובע כי במידה ובית המשפט נתקל בשאלה משפטית שאין לה תשובה בדין, בהלכה ו/או בחוק, הוא צריך להכריע על פי עקרונות הצדק, החירות, השלום והיושר של מורשת ישראל.

על אף העובדה כי ישנם שופטים שמפרשים את הוראות החוק האמור באופן מצומצם, ישנם מקרים רבים בהם נעזרים בתי המשפט על הלכות המשפט העברי.