הרופאים לא פיקחו כראוי על פג ולא הוציאו בזמן את הקטטר

תינוק באינקובטור

בית חולים הוא מקום שאף אדם לא אוהב במיוחד. יחד עם זאת, כאשר אנו נמצאים בבית חולים, אנו מרגישים "בטוחים" יותר, שכן זהו המקום בו יש צוות רפואי רחב, אשר יכול לאתר את בעיותינו ולתת מזור לכאבנו. לעיתים הרגשת הביטחון הזו מתבררת כשגויה. גם הצוות הרפואי לא תמיד מבחין בכל סממן רפואי כזה או אחר, ובשל חוסר תשומת לב לנורות האזהרה אנו יוצאים מפתח בית החולים עם נזקים חמורים מאלו שהיו לנו כשנכנסנו לפתחו.

הוציאו את הקטטר באיחור

מקרה שכזה קרה ל-א', לאחר לידתו בבית החולים "סורוקה". א' נולד פג בשבוע 28 להריון של אימו ולכן הועבר להשגחה וטיפול בפגייה, שם הוכנס לאינקובטור בסמוך לתחנת האחיות לצורך השגחה צמודה בשל פגותו. לטבורו של א' הוכנס קטטר עורקי ולאחר זמן מה החלה איסכמיה (הגבלה באספקת הדם) ורגלו של א' החלה להחליף צבעה לכחול בשל החוסר באספקת דם לרגל. מצבו של א' לא אובחן במשך מספר שעות וכאשר הבחין סוף סוף הצוות הרפואי במצב הרגל הוציא את הקטטר, אך הפגיעה היתה כבר קשה ול-א' נגרם נמק חמור בשוק רגל שמאל ובאצבעות רגליו. א' היה מאושפז כחצי שנה בבית החולים ולאחריו שוחרר כשהוא סובל מרגל נפולה וללא אצבעות ברגלו השמאלית אשר נשרו כתוצאה מהנמק, והוא נותח פעמים רבות במשך השנים כתוצאה ממה שקרה לרגלו בבית החולים.

כתוצאה מהאירוע הגישו הוריו של א' תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים בה טענו לרשלנות רפואית חמורה של הצוות המטפל בבית החולים "סורוקה", אשר התרשל הן באופן הטיפול ב-א' לאחר לידתו והן בחוסר משים לאיסכמיה שנוצרה כתוצאה מהכנסת הקטטר הטבורי, באופן אשר גרם לבנם א' לנמק קשה ולנזק חמור ברגלו. עוד טענו ההורים כי טרם הכנסת הקטטר הטבורי הצוות הרפואי כלל לא יידע אותם כי בכוונתו לעשות זאת, וכי היתה חובה לעשות זאת בשל העובדה שמדובר בהליך מאוד לא שגרתי. כן טענו כי התיעוד הרפואי אשר נשלח אליהם מבית החולים היה דל ביותר ולכן עובר "נטל הראייה" אל הנתבעת. התובעים צירפו לכתב תביעתם חוות דעת לעניין הרשלנות הרפואית והן חוות דעת אורתופדית להוכחת הנזק.

מנגד, טען הצוות מטעם בית החולים הנתבע כי הטיפול שניתן לא' היה טיפול מציל חיים ונזקיו לא נבעו כתוצאה מטיפול רשלני אלא כתוצאה מהפגות הקיצונית בה א' נולד. באשר להכנסת הקטטר טען הצוות כי כלל לא היה צורך ליידע את ההורים אודות הכנסת הקטטר וכי באף מחלקת פגים במדינה אין חובה לעשות זאת כאשר מדובר בטיפול מציל חיים. לעניין התיעוד הרפואי טען הצוות מטעם הנתבע כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר (זמן קצר לפני הגיעו של א' לגיל 25) ולכן לא נזמר כל התיעוד. הצוות מטעם הנתבע צירף חוות דעת רפואיות להגנתו תוך שהמומחים מטעמו קובעים נחרצות כי לא היתה כל רשלנות רפואית במהלך הטיפול ב-א' וכי הטיפול שניתן לו היה מסור, מקצועי ומציל חיים.

אבחון האיסכמיה היה באיחור ניכר

לאחר שהוגשו חוות דעת משלימות מטעם הצדדים ואף מונו מומחים מטעם בית המשפט לעניין החבות והנזק (חוות הדעת לעניין החבות נפסלה בהמשך), נחקרו הצדדים על טענותיהם והוגשו מלוא הראיות בתיק.

ביום 19.9.12 ניתן פסק דינו של בית המשפט בו נתקבלה תביעת הורים ונתקבלה טענתם כי רשלנות רפואית חמורה של הצוות הרפואי במהלך הטיפול ב-א' לאחר לידתו גרמה לנזקיו.

בפסק דינו קבע בית המשפט כי היה ראוי ליידע את ההורים טרם הכנסת הקטטר אודות כוונת הצוות הרפואי לעשות זאת, וכן ליידע אותם מדוע יש לעשות זאת, מהן חלופות בטיפול האפשריות ומה השימושים לכך. (ראו מאמרים שפורסמו באתר אודות חובת הגילוי – הסכמה מדעת).

כן קבע בית המשפט כי א' הושם בכוונה באינקובטור פתוח בסמוך לתחנת האחיות כאשר המטרה לכך היתה שהצוות יפקח וישגיח עליו מקרוב. חרף מיקומו הסמוך לאחיות, לא אובחן מצבו כאשר התחילה האיסכמיה, ולא הוצא הצנטר למרות שינויי הצבע ברגל. האבחנה באיסכמיה היתה באיחור משמעותי, דבר אשר גרם להוצאת הצנתר באיחור ניכר ובעקבות כך נוצר הנזק המשמעותי לרגל.

לאחר שקבע את עניין החבות ושאכן היתה רשלנות רפואית במהלך הטיפול בא' והיא זו שהביאה לנזקיו החמורים, דן בית המשפט בשאלת הנזק. כתוצאה מהאירוע נותר א' עם צליעה קשה, אלכסוניות של האגן, עקמת קלה, דלדול שרירי, הבדלי אורך בירכיים, כף רגל שמאל קצרה ב-6 ס"מ מכף רגל ימין  וכן קיים עיוות בולט באצבעות כף רגלו. לאור חילוקי הדעות בין הצדדים לעניין שיעור הנכות כתוצאה מנזקים אלו מונה מומחה מטעם בית המשפט אשר קבע כי נזקיו של א' מקנים לו 50% נכות רפואית. כתוצאה מהנזק היה א' מאושפז חודשים רבים בבית החולים, עבר ניתוחים רבים במהלך השנים ועבר ועודנו עובר טיפולים רבים.

בית המשפט קבע כי כתוצאה מהנזקים הרבים שנגרמו ל-א' בשל רשלנות הצוות בבית החולים, על בית החולים לפצותו בסכום של 2,618,548 ש"ח, מתוכם סכום של 800,000 ש"ח רק על כאב וסבל (עוגמת נפש) שנגרמו לו ולהוריו. (קראו גם על ראשי הנזק המקובלים בפסיקת בתי המשפט בעת חישוב הנזק).

ת.א. 8406-06

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך