בצער תלדי בנים: לידת ואקום במקום קיסרי הובילה ללידת תינוק משותק

שערורייה במחלקת תינוקות: לידה רגילה התפתחה לואקום במקום קיסרי והילד נולד משותק. תביעת רשלנות רפואית בלידה התקבלה בסופו של דבר על ידי העליון. עיינו בסקירה.

לידה שהסתבכה

באופן טבעי כל אישה מתכוננת במהלך ההיריון ללידה טבעית, כאשר באם נוצר סיבוך או קושי ללידה האופציות הן לעשות ניתוח קיסרי או לחלופין לנסות לחלץ את התינוק החוצה בדרכים אחרות כגון לידת ואקום או לידת מלקחיים. האופציה של הניתוח הקיסרי היא העדיפה מבין כלל האופציות, שכן הסיבוכים האפשריים הם נמוכים באופן משמעתי, ולכן הבחירה בין האפשרויות עשויה לעתים להיות קריטית.

בחירה בדרך הלידה הלא מתאימה, עשויה פעמים לעלות כדי רשלנות רפואית בלידה מצד הצוות המיילד, כפי שנראה בדוגמא הבאה.

הגיעה ללידה רגילה וסיימה אותה עם תינוק משותק

יערה (שם בדוי) הגיעה ללידה מספר 11 שלה כאשר עד ללידה זו כל ילדיה נולדו בלידות טבעיות וללא כל בעיות למרות המשקל הגבוה של הילודים.

בעת הניסיון של הרופאים ליילד את האישה, התברר כי קיים קושי להוציא את התינוק החוצה ולא נותרה ברירה אלא לבצע לידת ואקום תוך כדי הטיית זרועו של התינוק באופן שניתן יהיה לשלפו החוצה, אך לרוע המזל תוך כדי הפעולה נפגעה הגפה העליונה של התינוק ונוצר בה שיתוק.[ראו גם כתבה על רשלנות רפואית פרע כתפיים].

בית המשפט המחוזי: "לא הייתה רשלנות"

במסגרת התביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי נקבע כי הלידה הייתה לפי הסטנדרט המקובל ולא ניתן היה להעריך מראש את משקל העובר. לכן, לדעת בית המשפט לא יכלו הרופאים להחליט על ניתוח קיסרי או לידה רגילה. כמו כן, נמצא כי מדובר היה בלידה קצרה ולא היה מספיק זמן להיערך ללידה בניתוח קיסרי.

בית המשפט בפסק דינו לא קיבל את טענת התובעים לפיהם לו היה נעשה ניתוח קיסרי, ניתן היה למנוע את הנזק שנגרם לתינוק בלידת הוואקום ועל כן, דחה את התביעה.

בדרך לעליון והסוף המתוק

בערעור לבית המשפט העליון טענו התובעים כי ניתן היה להעריך מראש את משקל העובר לפני הלידה ובכך למנוע את לידת הוואקום. כמו כן נטען כי ברגע שהוחלט על לידה מורכבת כפי שנעשה, היה צורך בצוות רפואי הכולל רופא מיילד ומרדים וכי לו היה מתבצע בפועל ניתוח קיסרי, היה ניתן להציל את התינוק מהנזק החמור שנגרם לו.

הצוות הרפואי מנגד טען כי משך הלידה היה מאוד קצר ובמצב בו הגיעה היולדת לא הייתה כל סיבה לעשות ניתוח קיסרי אלא לידה רגילה ולא היה כל מידע שעשוי היה לשנות את ההחלטה הזו.

בית המשפט העליון התייחס לעובדה כי חלק מההכנות של הצוות הרפואי היה הכנת חדר הניתוח לניתוח קיסרי במידה ויהיה צורך לבצע אותו. אך ההכנות הללו לא הושלמו ולכן הרופאים התנהלו בצורה רשלנית, שכן היה עליהם להעריך היטב את משקל העובר וברגע שהיו מגלים את המשקל החריג להכין באופן מידי את חדר הניתוח הקיסרי כדי שיהיה שמיש למקרה הצורך בהתאם להתפתחות הלידה.

עוד נקבע כי היו עוד סימנים שיכלו להצביע על אפשרות של לידה קיסרית דווקא, ובין היתר הזיהום של מי השפיר ולחץ הדם הבלתי סדיר של היולדת. אך כיוון שחדר הניתוח לא היה מוכן לגמרי, ברגע האמת בשל מהירות הלידה לא הייתה לרופאים כל דרך להעביר את היולדת לחדר הניתוח לניתוח קיסרי, אלא רק להמשיך בלידה הרגילה שהפכה ללידת ואקום שהובילה את הולדת התינוק עם נכות.

בית המשפט העליון קיבל את הערעור בגין תביעת רשלנות רפואית בלידה זו וקבע כי הצוות הרפואי יישא בנזק שנגרם לתינוק וכי התובעים יקבלו פיצוי.

ע"א 7686/97