ציון אפגר נמוך ליילוד: השלכות משפטיות

בדיקת אפגר נועדה לזהות מצוקה אצל יילודים. ציון אפגר נמוך עשוי להעיד על רשלנות רפואית בהריון או בלידה והתעלמות מציון נמוך עשויה אף היא להקים עילת תביעה. 

בדיקת אפגר

בדיקת אפגר, המכונה גם "מבחן אפגר", נערכת ליילודים מייד אחרי הלידה, במטרה לוודא כי מצבם הגופני תקין וכי הם אינם סובלים ממצוקה. הבדיקה בוחנת חמישה מדדים: דופק, רמת נשימה, צבע עור, מתח שרירים (טונוס) ותגובה לגירוי.

הבדיקה הראשונה נערכת דקה לאחר הלידה והיילוד מקבל ניקוד בין 0 ל-2 בכל אחד מהמדדים. סכום הניקוד הכולל הוא ציון האפגר שלו. בדיקה נוספת נערכת חמש דקות אחרי הלידה, וייתכן כי בעקבות ציון אפגר נמוך או חשד למצוקה תיערך בדיקה נוספת עשר דקות אחרי הלידה. ציון אפגר בין 7 ל-10 נחשב תקין, בעוד שציון בין 4 ל-6 מעיד על מצוקה כלשהי אצל היילוד המצריכה התערבות רפואית, ואילו ציון בין 3 ל-0 מעיד על מצוקה חמורה המחייבת טיפול מיידי.

יילודים עם ציון אפגר נמוך עשויים להתאושש לחלוטין בעזרת טיפול מתאים. לצד זה, ציון אפגר נמוך עלול להעיד על בעיה רפואית קשה, כגון פגיעה מוחית צמיתה, או על מצוקה חמורה שלא ניתן יהיה לפתור, כגון מצוקה נשימתית חמורה שאף תוביל לפטירת היילוד.

במקרים של מות יילודים או בעיות רפואיות שהתגלו אצל יילודים,  ציון אפגר נמוך עשוי להיות נתון חשוב לצורך הגשת תביעה. ראשית, ציון כזה יכול להוות ראיה לכך שהיילוד סבל ממצוקה במהלך הלידה או ההריון ולחזק טענה בדבר רשלנות רפואית בהריון או בלידה. שנית, יש מקום לבחון אם הצוות הרפואי התרשל בטיפול שניתן ליילוד לאחר שקיבל ציון אפגר נמוך.

אפגר נמוך כראיה לרשלנות בלידה

במקרה שנדון בבית המשפט העליון (ע"א 4330/07), טענו הורים לקטין כי שיתוק המוחין, שממנו הוא סובל נגרם כתוצאה מרשלנות בלידה (ראו: "שיתוק מוחין (CP) כתוצאה מכשל בהריון או בלידה"). אחת הראיות שהציגו התובעים הייתה ציון האפגר הנמוך שקיבל הקטין לאחר לידתו.

ציון זה, שעמד על 4, העיד כי בעת הלידה סבל היילוד מחוסר נשימה, מטונוס שרירים רפה, מתגובה קלה בלבד לגירוי נחיריים ומצבע גפיים כחול. אומנם בבדיקה שנייה שנערכה עשר דקות אחרי הלידה, קיבל היילוד ציון 8, אך התובעים טענו, כי די בציון הראשון כדי להעיד שהקטין סבל מתשניק סב לידתי, כלומר מכשל נשימה הנוצר אצל העובר במהלך הלידה (ראו מאמר: "תשניק סב לידתי").

בית המשפט העליון קיבל טענה זו ודחה את טענת בית החולים, כי ציון האפגר השני שולל, לפי הספרות הרפואית, את האפשרות לתשניק. לחובת בית החולים נזקפו, בין השאר, סתירות ברישומים של ציוני האפגר, שעוררו חשד כי בדיקת האפגר השנייה בוצעה מאוחר מכפי שטען בית החולים. עם זאת, בית המשפט לא הכריע בשתי טענות נוספות של ההורים: כי שיתוק המוחין של בנם אכן נגרם בשל התשניק וכי ניתן היה למנוע את הנזק באמצעות ניתוח קיסרי. לצורך ההכרעה הנדרשת, הוחזר התיק לבית המשפט המחוזי כדי שימנה מומחה רפואי שיחווה את דעתו בשאלות שנותרו.

האם, מנגד, ציון אפגר גבוה שולל בהכרח קיומו של תשניק סב לידתי או מצוקה אחרת בלידה ומחליש טענה לרשלנות בלידה? לא בהכרח.

כך, למשל, במקרה אחר שהגיע לבית המשפט העליון (ע"א 1/01), נפסק כי ציון אפגר 9 שניתן ליילוד בבדיקה ראשונה אין די בו כשלעצמו כדי להעיד  שהלידה התנהלה באופן תקין. אומנם מומחה רפואי שמינה בית המשפט המחוזי קבע כי הציון מעיד שהיילוד לא סבל ממצוקת חמצן בלידה, אך בית המשפט העליון קבע, כי אין בכך לשלול את האפשרות כי הלידה הייתה טראומטית וכי נגרם במהלכה פרע כתפיים ליילוד ( ראו למשל: "הערכת משקל שגויה גרמה לפרע כתפיים")., שהוביל לשיתוק בגפה הימנית העליונה. בהמשך לכך, ולנוכח תמונת הראיות הכוללת, התקבלה טענת התובע – הקטין שנסיבות לידתו עמדו במחלוקת – בדבר רשלנות רפואית של הצוות הרפואי.

טיפול רשלני חרף ציון אפגר נמוך

ציון אפגר נמוך מ-7 מצביע על מצוקה כלשהי אצל היילוד ומחייב התייחסות רפואית, ולכן טיפול לקוי שניתן ליילוד עם ציון נמוך בהחלט יכול להצדיק הגשת תביעה. ואולם, צריך יהיה להוכיח גם כי הטיפול חרג מסטנדרטים רפואיים סבירים וגם כי יש קשר סיבתי בין הליקויים לבין נזק שנגרם ליילוד.

על מורכבות סוגיה זו ניתן ללמוד ממקרה טרגי שנדון לפני שנים אחדות בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ע"א (ב"ש) 10411-12-13). במקרה זה, תינוקת שנולדה בלידת ואקום סבלה ממצוקה לאחר הלידה וקיבלה ציון אפגר 6 בבדיקה הראשונה ולאחר מכן ציון 8. היא אושפזה במחלקת פגים ויילודים ומצבה השתפר, אך בשעה ה-65 לחייה התגלה כי היא סובלת מאלח דם (תגובה חיסונית חריפה לזיהום בדם). חרף טיפול אנטיביוטי שניתן לה, נפטרה התינוקת בשעה ה-96 לחייה. מבדיקות שנערכו, התברר כי סבלה מזיהום שנגרם ע"י חיידק אי קולי (E. coli).

במסגרת התביעה שהגישו הורי התינוקת נגד בית החולים התעוררו מספר מחלוקות, שאחת מהן נגעה לטיפול ביילודה. לעניין זה טענו, כי הצוות הרפואי התרשל בכך שלא חשד בקיומו של זיהום אצל התינוקת מייד אחרי הלידה, לאור נתונים שונים, ובהם ציוני האפגר הנמוכים יחסית שקיבלה, ובכך שלא העניק לה טיפול הולם בשלב מוקדם יותר. עם זאת, טענה זאת נדחתה גם ע"י בית משפט השלום וגם ע"י בית המשפט המחוזי, שדן בתיק בעקבות ערעור שהגישו ההורים.

לעניין זה, קיבל בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת הערכאה הקודמת, שקבעה, על בסיס עדות מומחה מטעם בית החולים, כי הצוות הרפואי פעל באופן סביר כשייחס את מצוקת התינוקת עם הלידה למשכך כאבים שקיבלה האם בלידה ולא חשד בקיומו של זיהום. בכל זאת ייחס בית המשפט המחוזי רשלנות לצוות הרפואי בכל הנוגע לטיפול בתינוקת לאחר שהתגלה אצלה זיהום, ולכן קיבל את הערעור חלקית והחזיר את התיק לבית משפט השלום לצורך קביעת גובה הפיצוי.

הגשת תביעה

כפי שניתן לראות, ציון אפגר נמוך שניתן ליילוד עשוי לשמש ראיה לרשלנות רפואית בהריון או בלידה, אך בדרך כלל, לא יהיה די בנתון זה כשלעצמו כדי לבסס עילת תביעה. כמו כן, עשויות להתעורר מחלוקות לגבי המשמעות הרפואית שיש להעניק לציוני האפגר שניתנו ולגבי טיב הטיפול שניתן ליילוד בעקבות ממצאי אפגר מדאיגים.

לנוכח מורכבות הסוגיה, חשוב לפנות לייעוץ משפטי מקצועי אצל עורך דין העוסק ברשלנות רפואית, בטרם הגשת תביעה. עורך הדין יוכל לסייע לכם בהשגת כל התיעוד הרפואי הנדרש ולחוות את דעתו באשר לסיכויי התביעה, לנוכח מכלול הנתונים בתיק.