מקרה של טיפול נוירוכירורגי רשלני

רשלנות בטיפול נוירוכירורגי

לאחר ששהה 5 שנים בתרדמת בבית חולים סיעודי, נפטר נפתלי בשטקר בשנת 2003. עזבונו מגיש תביעה נזיקית בגין רשלנות רפואית בתחום הנוירוכירורגיה כנגד בית חולים סורוקה. בטרם שיובאו עיקרי פסיקתו של בית המשפט העליון, יש להקדים ולהסביר בקצרה – מהי נוירוכירורגיה?

אודות טיפולים נוירוכירורגיים

הנוירוכירורגיה היא שילוב של שני תחומים: כירורגיה, שהיא ענף ברפואה המנסה לפתור בעיות רפואיות שונות באמצעות ניתוח פולשני, והנוירולוגיה, שהיא תחום רפואי העוסק בחקר של מערכת העצבים המרכזית הכוללת את חוט השדרה ואת המוח.

יוצא אם כן, שהנוירוכירורגיה היא למעשה מקצוע רפואי העוסק בהתערבות ניתוחית במחלות הנובעות ממערכת העצבים המרכזית. בנוסף עוסקת הנוירוכירורגיה גם בניתוח מערכת העצבים ההיקפית, המקשרת בין מערכת העצבים המרכזית לבין איברי הגוף. מערכת זו כוללת את הגולגולת ואת עמוד השדרה.

הנוירוכירורגיה כוללת טיפול בפציעות ראש, גידולי מח, דחיסת חוט השדרה, טיפול ניתוחי בזיהומים, טיפול בגידולים, טיפול בדימום תוך גולגולתי, מחלת הדיסק הצווארי או המותני, מומים מולדים במערכת העצבים ועוד.

תביעה: לא ביצעו בדיקת אנגיוגרפיה קונבנציונאלית במועד

בימים האחרונים של שנת 1998 אושפז נפתלי בבית החולים לאחר שסבל מכאבי ראש עזים ומלחץ דם גבוה. הוא שוחרר לביתו עם הנחיות לטיפול תרופתי, אך לאחר מספר ימים שב ואושפז כשהפעם התווספו לכאבי הראש גם שיתוק חלקי בפניו וירידה ביכולת השמיעה של אוזנו השמאלית. במהלך האשפוז נתגלו סימנים קליניים נוירולוגיים, כמו ישנוניות, בלבול והפרעות קשב, ונפתלי הועבר למחלקה הנוירוכירורגית, שם עבר בדיקות נוספות.

מאחר שנפתלי שרוי היה באי שקט, בדיקת ה-CTA שעבר נחשבה ללא אמינה והומלץ לבצע בדיקה חוזרת, אך בדיקה זו לא בוצעה. לאחר מכן הוחלט כי יש לבצע בדיקת אנגיוגרפיה קונבנציונאלית, שהיא האמינה ביותר באבחון מצבים מעין אלו, אך מכיוון שלא ניתן היה לקבל את הסכמתו של נפתלי לאור מצבו, הוחלט להמתין עד שבית המשפט ימנה אפוטרופוס. תהליך המינוי ארך למעלה משבוע, ובינתיים סבל נפתלי מהתקף אפילפסיה ושקע בתרדמת. כאמור, נפתלי נותר במצב זה כחמש שנים עד שנפטר בבית חולים סיעודי.

על מנת לבחון את התנהלות הצוות הרפואי, מינה בית המשפט מומחה מטעמו. המומחה הגיע למסקנה כי הצוות הרפואי התרשל באופן חד משמעי בכך שלא ביצעו בדיקת אנגיוגרפיה קונבנציונאלית באופן מיידי.

השאלה המשפטית היא – האם הדרך שבחר בה הצוות הרפואי הייתה בחירה לגיטימית וסבירה מבין אסכולות רפואיות מוכרות?

בית המשפט העליון קבע שהחלטה זו הייתה בלתי סבירה ועלתה לכדי רשלנות רפואית. זאת, מכיוון שבמצבים בהם מטופל מנוע מליתן את הסכמתו לבדיקת אבחון דחופה שיש בה כדי להעמיד את בריאותו בסכנה, בית החולים רשאי, ואף חייב, לבצע את הבדיקה ללא קבלת הסכמתו של המטופל.

על סמך הממצאים, קבע בית המשפט העליון, כי הייתה הסתברות ממשית לקיומה של מפרצת מוחית אצל נפתלי, והצוות הרפואי היה מודע לחשש זה, או לכל הפחות צריך היה להיות מודע לו. בנוסף, אין לקבל את הטענה כי הצוות הרפואי רשאי היה להניח שמדובר במפרצת מוחית בלתי מסוכנת, שכן ניתן היה לבצע בדיקות CTA נוספת על מנת לקבל תמונה מטושטשת פחות, ובדיקה זו, כאמור, לא בוצעה.

בית המשפט העליון פסק כי הייתה רשלנות רפואית מצד הצוות הרפואי, ועל כן זכאי עזבונו של נפתלי לפיצויים מבית החולים.

עא 8817/06

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך