פגיעה בעבודה: תאונה או מחלת מקצוע

תאונות עבודה ומחלות מקצוע

במסגרת חוק הביטוח הלאומי, סעיף 79, מוגדרת תאונת עבודה כתאונה שהתרחשה במהלך שעות העבודה ובעקבות העבודה עצמה. במילים אחרות, כדי שתאונה תיחשב כתאונת עבודה דרושים שני קריטריון: האחד הוא שהתאונה ארעה בזמן שעות העבודה, והשני הוא שהתאונה נגרמה כתוצאה מתנאי העבודה.

בנוסף, יש לקחת בחשבון ששעות העבודה המוגדרות על פי חוק מתחילות עם יציאתו של העובד מביתו ונמשכות עד חזרתו.  כלומר, תאונה שהתרחשה בדרך למקום העבודה או בחזרה ממנו תיחשב גם היא לתאונת עבודה, והנפגע יהיה זכאי לפיצויים (כל מקרה לגופו כמובן, ותלוי בסוג ובחומרת הפגיעה).

ישנם אינספור סוגי פגיעה אפשריים בעבודה, ועל מנת שייחשבו לתאונות עבודה או מחלות מקצוע על ידי הגופים האחראיים להענקת פיצויים הולמים (במקרים מסוג אלו יהיה זה לרוב המוסד לביטוח לאומי), ישנם עוד מספר תנאים אשר חייבים להתמלא. ישנן מחלות אשר גם במידה והוכח קשר סיבתי בינן ובין מקום או טיב העבודה, אינן מוכרות על פי החוק.

סוגי הפגיעות המוכרות, אופן תביעת הפיצויים, וההליכים המשפטיים הנדרשים, מפורטים במאמר זה.

סוגי פגיעות עבודה

תאונת עבודה הינה תאונה שהתרחשה במהלך שעות העבודה וכתוצאה מתנאי העבודה כמוזכר לעיל.  מחלת מקצוע בעבודה כשמה כן היא – מחלה אשר נגרמה בעקבות תנאי עבודה מסוימים. אך במקרה של מחלת עבודה ישנה רשימה סגורה של מחלות המוכרות על ידי המוסד לביטוח לאומי. לכן, גם במידה וניתן להוכיח קשר סיבתי בין תנאי העבודה למחלה שהתפתחה בעקבותיהם, אך אותה מחלה אינה מופיעה ברשימת המחלות המוכרות, לא יהיה ניתן לתבוע בגינה פיצויים, אלא אם הוכחה מיקרוטראומה, כפי שיפורט להלן.

במקרה של מיקרו טראומה הנושא הופך מסובך אף יותר. תורת המיקרוטראומה גורסת כי עשויות להיות פגיעות מינימאליות אשר כשלעצמן אינן גורמות נזק רב, אך לאורך זמן עשויות לגרום לנזק מצטבר לאברי גוף.

לדוגמא: הרמה חוזרת ונשנית של משקלים כבדים לאורך זמן קרוב לוודאי שתגרום נזק לגב (בין אם מדובר בנזק לשרירים, עמוד השדרה, או פריצת דיסק).  אולם, המוסד לביטוח לאומי אינו מכיר בנקל בתורת המיקרוטראומה, מה גם שפגיעות מסוג זה קשות להוכחה. למרות זאת, ניתן לנסות ולערער, במקרה של פגיעת מיקרו טראומה, בבית הדין לעבודה.

תביעת פיצויים

במקרים של תאונות עבודה ומחלות מקצוע מוכרות רצוי ביותר לפנות לעורך דין בקיא בתחום, על מנת לוודא כי הפיצויים ישולמו במלואם וללא סיבוכים מיותרים בתביעת הפיצויים מהמוסד לביטוח לאומי. אולם במקרים יוצאי דופן או בפגיעות מסוג מיקרוטראומה יש לפנות לעורך דין בעל ניסיון מוכח בנושא המיקרו טראומה, שכן זהו נושא מורכב יותר מבחינה משפטית והלחץ תחתיו נתון התובע גבוה בהרבה מאשר במקרים ברורים של תאונות שאירעו כתוצאה ישירה של תנאי עבודה.

דוגמאות לפגיעות עבודה מוכרות

בין מחלות המקצוע המוכרות ניתן למצוא כמה סוגי מחלות: מחלות מגורמים מכאניים, ביולוגיים, כימיים, על ידי הרעלות, או על ידי אבק צמחי.  לדוגמא: ירידה בשמיעה, שיתוק עצבים, כלבת, פוליו, היפטיטיס בי, אלרגיה, ועוד.

במקרי מיקרוטראומה נפוצה תסמונת התעלה הקרפלית, מחלה בשורש כף היד, העשויה להתפתח כתוצאה מהקלדת ממושכת לאורך תקופה ארוכה. כמו כן, העמסת משקלים כבדים, או עבודה המחייבת כיפוף עמוד השדרה ויישורו פעמים רבות עשויים לגרום נזק בלתי הפיך ואף רמה גבוהה של נכות.

לסיכום

פגיעת עבודה היא מונח משפטי רחב למדי, בעל יוצאים מן הכלל.  כל עובד בישראל מבוטח על פי חוק הביטוח הלאומי, ועל כן במידה וארעה פגיעה כלשהי במהלך שעות העבודה ובעקבות תנאי העבודה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך המתמחה בתחום.

תגובות

1 תגובות

  • 26 בפברואר 2019 בשעה 11:01

    תוקסולוג קבע שהחומר בעבודה פגע בי כמו כן נירולוג בכיר קבע שההירוע מוחי קרה עקב החומרים בעבודה כמו כן רופא תעסוקתי קבע שההירוע מוחי נבע מהחומרים בעבודה וגרם לי לדמנציה קשה ואסרו עליי לעבוד יותר בכול עבודה עקב דמנציה קשה לצמיתות למה ביטוח לאומי מתנער ומקשה הרי הכל מדעי ואים בית הדין לעבודה החליט שזה מחלת מקצוע האים אני יקבל רטרואקטיבית שנה פיצוים לאחור משום שבמקרה זה רופא תעסוקתי אמר לי אדם שאסור לו לעבוד לצמיתות עקב מחלת מקצוע יש לו 100 %נכות