התברר כי המנותחת סובלת ממחלה המביאה לסיכונים מוגברים לזיהומים לאחר ניתוח. בית המשפט שלל את טפסי ההסכמה הסטנדרטים עליהם חתמה המנותחת וקבע כי היה על המנתחת להכין טופס הסכמה ייחודי במקרה הנדון.
תביעת "רשלנות רפואית" מתייחסת לשלל מצבים וכוללת לעיתים אף מקרים בהם לא נגרם למטופל נזק פיזי כלשהו. כך, אחד מראשי הנזק השכיחים בתביעות רשלנות רפואית הוא של "פגיעה באוטונומיה".
ראש נזק זה עוסק בפגיעה בזכות הבחירה של המטופל ומכיר בכך כי ביצוע הליך רפואי בגופו של אדם ללא הסכמתו המודעת מהווה פגיעה בכבודו ובזכותו לאוטונומיה. כמובן, שהסכמה מודעת מחייבת, בין היתר, קבלת מלוא האינפורמציה הרלוונטית ביחס לטיפול הרפואי הצפוי.
כפי שנראה במאמר הבא, בתי המשפט לא מהססים לפסוק פיצוי משמעותי בגין עוגמת נפש במקרה של פגיעה באוטונומיה של המטופל (ת"א (שלום הרצליה) 4203-01-18).
סיפור המעשה
התובעת עברה ניתוח להרמת שדיים, מתיחת בטן ושאיבת שומן אצל מומחית לכירורגיה פלסטית. לטענתה, הניתוח הותיר בגופה צלקות קשות וגרם לה נזקי גוף שונים. היא הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית כנגד המנתחת, כאשר אחד מראשי הנזק היה בגין פגיעה באוטונומיה.
לטענתה, למרות שהיא סובלת ממחלת עור בשם "הידרדניטיס סופורטיבה" ("HS"), מחלה שמטבעה גורמת לזיהומים, המנתחת לא אמרה לה דבר בנוגע לסיכון המוגבר לזיהומים אפשריים בעקבות הניתוח.
בית המשפט קיבל את התביעה לעניין הפגיעה באוטונומיה
בית משפט השלום דחה את טענות התובעת כי רשלנות המנתחת היא שיצרה את הצלקות בגופה כמו גם בעיות גוף אחרות. עם זאת, הוא קיבל את התביעה בגין הפגיעה באוטונומיה.
כאשר מדובר בניתוח אסתטי, חובת הגילוי היא מוגברת
בית המשפט ציין, כי בהתאם לחוק ולהלכה, על הרופא לגלות לחולה את כל הסיכונים אשר אדם סביר היה מייחס להם חשיבות בהחלטתו האם להסכים לביצוע הטיפול. חובת הגילוי הופכת למוגברת כאשר לא מדובר בניתוח חובה, אלא בניתוח אסתטי.
לדברי בית המשפט, מחומר הראיות עולה כי הצדדים דיברו על המחלה. עם זאת, בתרשומות הרפואיות לא צוין מה נמסר לתובעת ולא ברור אילו סיכונים הוסברו לה. המנתחת אף הודתה כי לא יידעה את התובעת בדבר סיכונים הקשורים לביצוע הניתוח במטופל הסובל ממחלת ההידרדניטיס סופורטיבה.
טפסי ההסכמה הכללים לניתוח אינם מגנים על המנתחת
נקבע, כי על אף שהתובעת חתמה על שלושה טפסי הסכמה לניתוח (טופס הסכמה לשאיבת שומן, טופס הסכמה להרמת שדיים וטופס הסכמה לניתוח בטן), אין די בכך. לדברי בית המשפט, מדובר בטפסים סטנדרטיים שאינם כוללים התייחסות למצבה המיוחד של התובעת. נקבע, כי היה על המנתחת להכין טופס ייחודי המתייחס למחלת התובעת, אשר ישקף את מלוא הסיכונים הכרוכים במצבה המיוחד. [ראו בנוסף: טופס הסכמה אינו מסיר אחריות).
המנתחת הפרה את חובת הגילוי
לאור כל האמור נקבע כי המנתחת, אשר לא יידעה את התובעת כי הסיכון לזיהום גובר בגלל מחלתה, הפרה את חובת הגילוי. על כן, בחירתה של התובעת לעבור את הניתוח בנסיבות הללו, מבלי להבין את מצבה עד תום, נעשתה על בסיס מידע חסר. משכך, נגרמה לתובעת פגיעה באוטונומיה.
גם התובעת כשלה
בית המשפט ביקר גם את התובעת, על שלא קראה את טופסי ההסכמה לניתוח ונמנעה מלספר למנתחת כי מחלתה פעילה מאוד, וכי היא נאלצה לעבור עשרות ניקוזי אבצס בעבר עקב מחלתה. לדברי בית המשפט, לו התובעת היתה משתפת עם המנתחת את עברה הרפואי במלואו, האחרונה היתה יכולה לנקוט זהירות יתרה. לא מן הנמנע, כך בית המשפט, שהתובעת חששה שהמנתחת לא תסכים לנתח אותה, ולכן בחרה שלא להציג לה את מצבה הרפואי במלואו.
בית המשפט אף ביקר את התובעת על בקשתה לפיצוי בגין כאב וסבל עקב "דימוי עצמי נמוך". נקבע, כי טענה זו אינה ראויה לאור זאת שמספר חודשים לאחר ההחלמה פרסמה התובעת ברשתות החברתיות תמונות בבגדי ים.
גובה הפיצוי
לאור כל האמור פסק בית המשפט פיצוי בגין פגיעה באוטונומיה בסך של 80,000 ש"ח כמו גם הוצאות בסך 20,000 ש"ח.
מומלץ להתייעץ עם עורך דין
כפי שראינו, אי מסירת מלוא האינפורמציה בדבר הסיכונים הכרוכים בהליך רפואי מהווה פגיעה באוטונומיה של המטופל. פגיעה זו באוטונומיה של המטופל יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים נוספות ובהן מתן טיפולים שהמטופל סירב להם, מתן מידע בשפה שאינה מובנת למטופל וביצוע נתיחה לאחר המוות ללא הסכמת המשפחה.
במקרה שנשללה מכם הזכות לבחירה חופשית בנוגע להליך רפואי שעברתם, ייתכן כי אתם זכאים לפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לכם. בהמשך לכך, מומלץ כי תתייעצו עם עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית, אשר יוכל לבחון את נסיבות המקרה ולסייע לכם לממש את הזכויות המגיעות לכם.
[ת"א 4203-01-18 פלוני נ' רוזנברג הגן ואח']
מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
