הצורך באישור המנותח בכל שלבי הניתוח

בלי הסכמת המטופל החליט המנתח להסיר בניתוח גם צלקת וגרם נזק אדיר. האם מדובר במקרה של רשלנות רפואית בניתוח גב? בית המשפט העליון מתייחס.

רבים לא יודעים אך תקיפה רפואית הינה כאשר נעשה הליך רפואי כלשהו ללא הסכמתו המפורשת של המטופל ולכן חובה על הרופאים לוודא כיקיבלו את הסכמת המטופל בכל שלב של הטיפול כך על מנת שלא יהיו חשופים לתביעת רשלנות רפואית בשל כך.

ירון (שם בדוי) סבל מלידה ממום בגב התחתון והגיע לבית החולים לשם מעבר של ניתוח לאיחוי החוליות. במהלך הניתוח הרופא החליט להסיר צלקת מתוך כוונה להפחית את הכאבים והלחץ שהיו לירון באותה נקודה, אך במעשה זה גרם לפגיעה במעטפת של חוט השדרה דבר שהוביל לבעיות אחרות.

נזקים עקב ניתוח מתרחשים כל יום – גם לכם נגרם נזק ? בחנו זכויותיכם – צרו קשר

הרופא: "לא הייתה אפשרות לקבל הסכמה על הליך תוך כדי הניתוח"

בית המשפט המחוזי אליו הוגשה התביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח על ידי ירון קבע כי הרופא המנתח לא היה צריך לבצע את הסרת הצלקת בלא הסכמתו. יחד עם זאת בית המשפט המחוזי קיבל את טענות הצוות הרפואי וקבע כי לא הייתה רשלנות רפואית ואף לא תקיפה רפואית למרות אי קבלת ההסכמה המפורשת להסרת הצלקת.

בית המשפט המחוזי הסתמך על כך כי ברגע המטופל נותן הסכמתו להליך הניתוח הרי זה כולל בתוכו כל צורך שיהיה תוך כדי הניתוח עצמו ואין צורך לקבל הסכמה מראש על כל שלב ושלב המתפתח בניתוח.

השאלה היא האם היה ניתן עוד קודם הניתוח לבחון את מצבו של ירון באופן בו היה אפשר לצפות כי הסרת הצלקת תוביל להתדרדרות במצבו הבריאותי?

ירון החליט להגיש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי כאשר טענתו המרכזית הייתה כי לא היה זה ניתוח מציל חיים באופן הדורש פעולת חירום דחופה ומכיוון שהסרת הצלקת היוותה הליך שונה לגמרי מזה שתוכנן מראש הרי ניתן לומר כי הייתה כאן רשלנות רפואית.

בנוסף, טען ירון כי ניתן היה באמצעות בדיקות מוקדמות להעריך שיהיה צורך בהסרת הצלקת בניתוח מסוג שכזה ולכן באם היה הרופא מתנהל בצורה המתבקשת ממנו, הרי יכול היה לוודא כי ירון מסכים להסרת הצלקת קודם ביצוע הניתוח ולא להשאיר את ההחלטה בידיו בלבד ללא קבלת הסכמתו המפורשת לכך.

בית המשפט המחוזי דחה את התביעה.

מה נקבע בערעור בבית המשפט העליון?

בית המשפט העליון אשר בדק את הנסיבות אשר הובילו להחלטה להסרת הצלקת תוך כדי ניתוח איחוי החוליות קבע כי ניתן היה לצפות כי בעצם ההסרה של הצלקת תיווצר פגיעה מהותית בעצבים, ולפיכך אפשר לומר כי קיים קשר סיבתי בין הרשלנות של הרופא המנתח לנזק שנגרם לירון.

לדעת בית המשפט העליון הרופא המנתח לא פעל בהתאם לסטנדרט הרפואי המקובל בעת הסרת הצלקת וניתן היה לבצע את ההליך הזה בצורה זהירה יותר אשר הייתה מפחיתה את הנזק החמור שנגרם לירון, תוך לקיחת סיכונים מיותרים. שכן, קיימות שיטות נוספות בהסתמך על מחקרים בתחום להשגת אותה תוצאה והן הרבה יותר מוצלחות מאשר זו שנעשתה בפועל.

תביעת רשלנות רפואית זו במסגרת הערעור שהוגש התקבלה על ידי בית המשפט העליון כאשר התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי כדי שזה יקבע מהו גובה הפיצוי המגיע לירון בגין הנזק שנגרם לו על ידי הצוות הרפואי וכך בעצם הצליח ירון להפוך את תוצאת פסק הדין במחוזי.

האם הכתבה סייעה לך? כןלא מצאת טעות בכתבה? נשמח לדעת!
הגיבו לכתבה

נשמח לשמוע את דעתכם לגבי המפורט בכתבה.

שאלו בפורום רשלנות רפואית

מוזמנים לשאול כל שאלה בפורום מקצועי ולקבל מענה על ידי עורכי דין.

קבוצת "הבית המשפטי" בפייסבוק ממתינה לכם

הצטרפו לדיונים מקצועיים בנושא בקבוצת הפייסבוק

פנו אלינו

מוזמנים לפנות לייעוץ מקצועי שיינתן ללא התחייבות ובסודיות מלאה.

התגובה שלך