פסיקת פיצויים עקב טיפולי פוריות כושלים

הטכנולוגיה המתקדמת מאפשרת טיפולי פוריות על סוגיהם השונים, אולם עדיין כרוכים בהם שלל סיכונים. במקרים מסוימים, פסקו בתי המשפט בישראל פיצויים למטופלות שניזוקו כתוצאה מטיפולי פוריות שלא צלחו. 

בעשורים האחרונים טיפולי פוריות הפכו לתופעה נפוצה ביותר בארץ ובעולם, כשישראל אף נחשבת ל"מעצמת פוריות" בינלאומית, נוכח השיעור הגבוה של ישראלים שעוברים טיפולי פוריות. טיפולי פוריות המיועדים לנשים כוללים טיפולים הורמונליים לצורך הגברת הפוריות, לצד שאיבת ביציות והפריה חוץ גופית וכן הפריה תוך רחמית באמצעות הזרקת זרע לרחמה של המטופלת. טיפולים לגברים כוללים השבחת זרע וניתוח להפקת זרע.

כל טיפולי הפוריות כרוכים בסיכונים מסוימים וכל שלב בטיפול טומן בחובו סיכונים משלו. כך למשל, לפי מחקרים, השימוש בהורמונים מעלה את הסיכון שהמטופלות ייחלו בסרטן, ובייחוד סרטן השד וסרטן הרחם, ואילו טיפולי פוריות פולשניים עלולים לגרום לזיהום בגוף המטופלת. כמו כן, עשויים הטיפולים להוביל להריון מרובה עוברים, שנחשב כשלעצמו להיריון בסיכון גבוה. גם דילול עוברים במקרים של הריונות מרובי עוברים, עלול להסתיים בנזק למטופלת או לעוברים.

לא כל טיפול פוריות שנכשל או גרם לנזק יצדיק הגשת תביעת רשלנות רפואית. עם זאת, בהחלט יש מקום להגשת תביעה כאשר  ניתן להוכיח שהטיפול היה לקוי וחרג מסטנדרטים רפואיים סבירים.

אבחון שגוי בשיטת הטיפול; באישה במקום בגבר

לעתים עצם המלצת הרופאים על טיפולי פוריות או על שיטת טיפול מסוימת עשויה להסתבר כהמלצה שגויה ורשלנית. כך למשל, בתיק שנדון בבית משפט השלום בתל אביב נפסקו למטופלת פיצויים בסך של כ-300 אלף שקלים. זאת לאחר שהתקבלה טענתה כי בעקבות אבחון שגוי של בעיית הפוריות שלה, היא קיבלה טיפולים הורמונליים של "השריית ביוץ" המיועדים להגביר את תהליך הביוץ במקום טיפולי הפריה חוץ-גופית [ת"א 56128/05].

בית המשפט קבע כי אכן, כטענת התובעת, הרופא שטיפל בה התרשל בכך שעיכב את הפנייתה להפריה חוץ גופית במשך ארבע שנים. במקרה זה גילה של המטופלת מילא תפקיד מכריע, שכן הופנתה להפריה חוץ גופית רק בהיותה 41, כאשר סיכוייה להרות כבר היו נמוכים משמעותית מסיכוייה להרות בגיל צעיר יותר, בשל הירידה באיכות הביציות שלה.

בתיק  אחר, שהגיע עד בית המשפט העליון [ע"א 980/09], נדון מקרה שבו אישה עברה הפריה חוץ גופית וילדה תאומות, שאחת מהן נולדה כפגה עם מומים קשים. בהמשך, לאחר שבן זוגה עבר ניתוח לטיפול בבעיית ווריקוצלה (דליות בוורידי האשכים) ממנה סבל, הרתה האישה באופן טבעי וילדה בן.

מצד אחד, נקבע במקרה זה כי לא נפלה רשלנות בטיפולי הפוריות שנעשו לבני הזוג וכי גם עצם המלצת הרופא המטפל על הפריה חוץ גופית לא היתה רשלנית. מצד שני התקבלה טענת התובעים, כי הרופא פגע באוטונומיה של האב בכך שלא חשף בפניו כי הוא סובל מווריקוצלה, ולא הסביר לו מהו הטיפול הרלוונטי, ובכך שלא קיבל את הסכמת האב בכתב להליך ההפריה החוץ גופית. עוד נקבע כי הרופא פגע באוטונומיה של האם, בכך שהחזיר לרחמה שבעה עוברים ולא שישה. בהמשך נפסקו לבני הזוג פיצויים בסך 300 אלף שקלים, המורכבים מפיצוי של 200 אלף שקלים לאב ופיצוי של 100 אלף שקלים לאם.

הביציות שכבר הופרו – הושמדו במרפאה

רשלנות בטיפולי פוריות עשויה להתבטא גם בכשלים טכניים ופרוצדורליים, שמסתיימים בנזק חמור. דוגמה לכך היא שני מקרים שנידונו בבית המשפט, שבהם אבדו או הושמדו בטעות ביציות מופרות שנוצרו במסגרת הליך של הפריה חוץ גופית.

במקרה אחד [ת"א 1122/95] בני זוג עברו טיפולי הפריה שבמסגרתם נשאבו ביציות מהאישה והופרו על ידי זרעו של הגבר. הביציות הועברו לשמירה בהקפאה, אך כאשר בני הזוג דרשו לקבל את הביציות המוקפאות לידיהם לצורך ביצוע הליך פונדקאות בארצות הברית, הם קיבלו רק שמונה מתוך תשע הביציות המופרות. בתחילה נמסר להם כי המבחנה שהכילה את ביצית הנוספת, שנשמרה במרפאה נפרדת, נשברה. אולם בהמשך הודיעה המרפאה לבני הזוג כי המבחנה נמצאה, אך לא ניתן היה לקבוע אם אכן המבחנה שייכת לבני הזוג. אמנם בני הזוג הצליחו להוליד ילד בזכות הביציות המופרות שכן נשמרו, אך בית המשפט פסק להם פיצויים בסך של 150 אלף שקלים בגין כאב וסבל ועגמת הנפש שנגרמו להם נוכח אובדן הסיכוי להוליד ילד נוסף.

במקרה השני [ת"א (כ"ס) 6880/03] גילו בני זוג שארבע מתוך 14 הביציות השייכות להם (שנשמרו בהקפאה), הושמדו בטעות, לאחר שמנהלת המעבדה במרפאה לא אטמה כנדרש את מכסה המיכל בו הן הוחזקו הביציות המופרות. גם במקרה זה בני הזוג הצליחו להוליד שני ילדים בזכות הביציות המופרות הנוספות. לפיכך, מאחר שלא נשללה מהם ההנאה של חיי משפחה, נפסקו להם פיצויים בסך 80 אלף שקלים בלבד.

כשלים בהריונות מרובים עוברים

במסגרת הליך של הפריה חוץ גופית מקובל להחזיר לרחמה של המטופלת מספר ביציות מופרות גם יחד, על מנת להגדיל את הסיכוי להיקלטות היריון. כתוצאה מכך, נוצרים לעתים מזומנות הריונות מרובי עוברים בעקבות טיפולי פוריות. במקרים כאלה ממליצים מרבית הרופאים על הליך של דילול עוברים, על מנת להפחית את הסיכון לפגיעה באם ובעוברים. עם זאת, מקרים רבים שנדונו בבתי המשפט מצביעים על מגוון כשלים שעלולים להתרחש במסגרת הליך של דילול עוברים.

כך אירע במקרה מסוים [ע"א 6989/09] שבו הוחזרו לרחמה של אישה ארבעה עוברים בעקבות הפריה חוץ גופית. אולם ההיריון הסתיים בלידת ארבעה פגים שנפטרו בסמוך לאחר הלידה. לאישה ולבן זוגה נפסקו פיצויים בסך 150 אלף שקלים, מכיוון שלא הוצעה להם האפשרות לדילול עוברים.

במקרה אחר [ת"א 57625-01-13] התקבלה תביעתם של בני זוג חרדים שעברו טיפולי פוריות כי שלא הוסבר להם שייתכן וייווצר ברחמה של האישה היריון מרובה עוברים, אשר יצריך דילול עוברים. באותו מקרה הוחזרו לגופה של האישה שלושה עוברים שכולם נקלטו, ורק לאחר מכן הומלץ לה על דילול עוברים. לאור האיסור הנהוג על פי אמונתה הדתית היא סירבה וההיריון הסתיים בלידת שלושה פגים, שאחד מהם סובל מפיגור ואוטיזם. בעקבות זאת נפסקו לבני הזוג פיצויים של 10 מיליון שקלים בקירוב.

במקרה אחר [תא (חי') 10447/97‏] התקבלה תביעתה של אישה שעברה דילול עוברים והפילה את שלושת העוברים, אשר המשיכה לשאת ברחמה לאחר הדילול. נקבע, כי לא הוסברו למטופלת הסיכונים הכרוכים בהליך הדילול ולא הוצעו לה חלופות טיפוליות אחרות, ובעקבות זאת נפסקו לה פיצויים בסך 200 אלף שקלים.

פגיעה באוטונומיה של המטופלים

רבים מהמקרים המגיעים לבית המשפט, בעקבות כשלים בטיפולי פוריות, נוגעים לנושא אי ההסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה של המטופלים. גם כאשר מטופלים אינם זוכים להסבר מלא אודות הטיפולים שהם עומדים לעבור ואודות הסיכונים הכרוכים בהם, הדבר עשוי להיחשב לרשלנות רפואית וזאת גם אם הטיפולים עצמם בוצעו באופן מיומן.

לצד כל זאת סיבוכים שונים (שרק חלק מהם) הוצגו כאן, עלולים להתרחש גם במסגרת הטיפולים עצמם וגם בעת המעקב אחר ההיריון שנוצר בעקבות הטיפולים. נוכח מורכבות התחום, חשוב לקבל ייעוץ משפטי מקיף אצל עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית, כדי להחליט באם קיים מקום להגשת תביעה.