נדחתה תביעה שהוגשה בניגוד לחוק הפיצויים

נדחתה על הסף תביעת נזיקין נגד "כלמוביל" בגין כריות אוויר שלא נפתחו, בנימוק שיש לתבוע פיצוי על נזקי גוף בתאונת דרכים רק לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

כריות האויר לא עבדו

בעת היציאה ממנהרות הכרמל בחיפה התנגש נהג עם רכב היונדאי שלו ברכב אחר שהגיח מולו. בעקבות זאת הסיט הנהג את רכבו והתנגש בעמוד תאורה שבצד הצומת. כמקובל ועל-פי דין, הגיש הנהג תביעת פיצויים נגד חברת הביטוח שלו בגין נזקי הגוף שנגרמו לו, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: הפלת"ד). חוק זה קובע, כי האחריות לפצות נהג רכב שהיה מעורב בתאונת דרכים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, מוטלת על חברת הביטוח שביטחה את רכבו. עם זאת, במקרה זה הגיש הנהג תביעה נוספת: תביעת נזיקין רגילה נגד חברת כלמוביל, יבואנית יונדאי בישראל. בתביעה זו טען כי כריות האוויר שברכבו לא נפתחו בעת האירוע וכי יש בכך התרשלות מצד כלמוביל, ולכן עליה לפצותו על כך שחשפה אותו לסכנת חיים.

על אף התעקשות התובע כי תביעת הנזיקין נגד כלמוביל מבוססת על עילה נפרדת מזו שבגינה הגישה את התביעה נגד חוק הפלת"ד, קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב את בקשת כלמוביל ודחה את התביעה על הסף. נפסק, כי בפועל דורש הנהג פיצוי על נזקי גוף בגין תאונת דרכים, וכי הוא זכאי להגיש תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף לפי החוק הפלת"ד בלבד.

עוולת הרשלנות או תאונת דרכים?

בכתב התביעה שהגיש במסגרת תביעת הנזיקין שלו, טען הנהג כי עילת התביעה שלו מבוססת על "עוולת הרשלנות" וכן טען כי במובחן מהעילה בגינה הגיש תביעה לפי החוק הפלת"ד, במקרה זה מדובר בעילה נוספת של "סיכון חיים קיצוני בשל התרשלות בהגנות של בטיחות בכלי רכב". לפיכך, טען התובע, אין מדובר ב"תביעה כפולה" כפי שטענה כנגדו כלמוביל.

על אף הניסוחים בהם השתמש התובע, בית המשפט המחוזי לא קיבל את טענתו כי הוא זכאי להגיש תביעה נפרדת נגד כלמוביל. בהחלטתו ציין בית המשפט, כי אין חולק שהאירוע שעליו מתבססת התביעה, כפי שהוא מתואר בכתב התביעה עצמו, מהווה "תאונת דרכים", כהגדרתה לפי חוק הפלת"ד, ולכן חל במקרה זה סעיף 8 לחוק, הקובע את "ייחוד העילה". סעיף  זה קובע כי מי שקמה לו עילת תביעה בשל נזק גוף לפי חוק הפלת"ד, לא תהיה לו עילת תביעה בשל נזק גוף לפי פקודת הנזיקין.

בהסתמך על פסיקה קודמת ועל פרשנותם של מומחי משפט, ציין בית-המשפט בהחלטתו, כי כל עוד מתקיים קשר סיבתי בין נזק הגוף שנגרם לנפגע, לבין השימוש ברכב בעת התאונה, יוכל הנפגע לתבוע פיצויים עבור נזק זה רק במסגרת תביעה מכוח חוק הפלת"ד. הדבר נכון, גם אם הנזק נגרם אחרי התאונה ולא במהלכה, וגם אם נגרם כתוצאה מהתערבות גורם זר, כגון רופא שהתרשל בטיפולו בנפגע.

בהמשך לכך, החליט בית-המשפט לדחות את התביעה על הסף, כפי שביקשה כלמוביל, וקבע בהחלטתו כי "דרכו של התובע לתבוע את הנתבעת בעילה לפי פקודת הנזיקין מכוח עוולת הרשלנות, אינה קיימת. האופציה שעומדת בפניו היא האופציה להגיש תביעה כנגד מבטחת הרכב  מכוח חוק הפלת"ד, כפי שעשה. במסגרת תביעתו מכוח חוק הפלת"ד חזקה עליו שיטען גם לנזקיו הנפשיים הנטענים תולדת אותו אירוע תאונתי".

[תא (ת"א) 18309-03-17 י.נ. נ' כלמוביל בע"מ]