קצת רקע
תאונות דרכים נגרמות לרוב כתוצאה מהתנגשות בין כלי רכב לגורם אחר. מדובר באירוע קשה ומטלטל, בייחוד אם הסתיים בפגיעה בגוף או בנפש.
למרבה הצער, לעיתים מחכה למעורבים בתאונה התנגשות נוספת: מול חברת הביטוח.
כיום החוק מקנה זכאות לפיצויים בגין נזקי גוף גם לנפגעים שהיו אחראים לתאונה, ולכן כל נפגע אמור, לכאורה, לקבל פיצויים מחברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה.
ואולם, החוק בכל זאת מציב סייגים לזכאות, שהמבטחת עלולה להיתלות בהם כדי להתכחש לחובתה כלפי המבוטח. לדוגמה, היא עשויה לטעון כי בעת התאונה לא היה תוקף לביטוח ולכן המבוטח אינו זכאי לפיצוי.
גם הדרך לקבלת פיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים עלולה להיות פתלתלה. בין המבוטח למבטחת עשויות להיווצר מחלוקות סביב סוגיות כמו: תוקף הכיסוי הביטוחי, שאלת קיומו של קשר סיבתי בין התאונה לבין הנזק שנגרם וכן היקף הנזק שנגרם.
כדי לחסוך לעצמם עוגמת נפש ולהגדיל את סיכוייהם לקבל פיצוי ראוי, מומלץ למבוטחים שנקלעו לתאונת דרכים לפנות לייעוץ משפטי בסמוך ככל האפשר לאחר התאונה. כך יוכלו לדעת, בין השאר, אילו ראיות, רפואיות ואחרות, יש להציג למבטחת בנוגע לנסיבות התאונה ולנזק שנגרם וכיצד להתמודד עם מכשולים אפשריים בדרך לקבלת הפיצוי.
מבוך חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים
האם פגיעה מרכב חונה היא בגדר תאונה המזכה בחוק? ומה עם חבלה שנגרמה לנוסע אוטובוס במהלך ריב עם נוסע אחר? אלה הן דוגמאות לשאלות שעשויות לעלות, כאשר נפגע תאונה תובע פיצויים בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חוק הפלת"ד).
חוק זה, שנכנס לתוקף ב-1975, אומנם חולל מהפכה במעמדם של נפגעי תאונות, בכך שהקנה לכל נפגע זכאות לפיצוי על נזקי גוף, גם אם היה אשם בתאונה, אבל התנאים לזכאות הם רבים וסבוכים.
למשל, כאשר מבוטח מגיש לבית המשפט, כמתחייב, תביעה לפיצויים על פי החוק, בית המשפט עשוי לקבוע, כי האירוע נשוא התביעה אינו עונה להגדרה של "תאונת דרכים" המופיעה בסעיף 1 לחוק, ולכן ידחה את התביעה. כמו כן, זכאות הנפגע לפיצויים מכוח חוק הפלת"ד עלולה להישמט, אם יימצא שגרם לתאונה במכוון או אם נהג ברכב מבלי שהיה לו רישיון תקף.
אם כך, כיצד אמור לפעול נפגע שאינו זכאי לפיצויים לפי חוק הפלת"ד? ומה אמור לעשות הולך רגל שנפגע בתאונת "פגע וברח" ואין באפשרותו לתבוע את חברת הביטוח של בעל הרכב הפוגע?
גם במקרים כאלה, קיימת אפשרות לקבלת פיצויים. כך, במקרה הראשון ניתן הגשת תביעת נזיקין רגילה נגד האחראי לתאונה, שלא לפי חוק הפלת"ד, ואילו במקרה השני, ניתן לתבוע פיצויים מ"קרנית" הקרן שהוקמה מכוח חוק הפלת"ד לצורך הענקת פיצויים לנפגעי גוף שאין להם אפשרות לקבל פיצוי מחברת ביטוח.
דיון נרחב יותר על מרכיבי חוק הפלת"ד ועל הזכאות לפיצויים בגין נזקי גוף בתאונות דרכים תוכלו למצוא במאמרים נוספים באתר זה.
מחלוקות בנוגע לנזקי רכוש בתאונה
ביטוח מקיף לרכב אמור להבטיח שבעל הרכב יקבל פיצוי בגין נזק שנגרם לרכב בתאונת דרכים. עם זאת, גם בעל רכב שהקפיד לרכוש ביטוח מקיף, לחדש אותו בזמן, ולשלם פרמיות כנדרש, עלול למצוא עצמו בפני שוקת שבורה, בבואו לדרוש פיצוי על נזקיו מחברת הביטוח.
במקרה מסוים, למשל, טענה חברת ביטוח, כי בעל רכב שרכבו נהרס כליל בתאונה ("טוטאל לוס") אינו זכאי לפיצוי, למרות שרכש ממנה ביטוח מקיף, וזאת כיוון שבעת התאונה נהג ברכב מבלי שהיה לו רישיון נהיגה תקף. לכאורה, טענת המבטחת לא הייתה מופרכת, ואולם כאשר המחלוקת הגיעה לבית המשפט, התיק הוכרע דווקא לטובת המבוטח. בית המשפט האמין למבוטח כי לא ידע שרישיונו לא חודש, שכן לא קיבל על כך הודעה ממשרד הרישוי, ולכן לא זקף לחובתו את העובדה שנהג ללא רישיון בעת התאונה.
מקרה זה ממחיש, כי לצד מחלוקות מהותיות בנוגע לנסיבות התאונה ולהיקף הנזק, גם תנאים טכניים בפוליסה עלולים להוות מכשול בדרך לקבלת פיצויים.
בין אם ברצונכם לתבוע פיצויים בגין נזק שנגרם לכם בתאונת דרכים ובין אם אתם מוצאים את עצמכם כנתבעים בתיק תאונות דרכים, פנו בהקדם לעו"ד העוסק בתחום, כדי לדעת מהן אפשרויות הפעולה העומדות לרשותכם.
