פרשנות או הלכה

בעמוד זה מאגר פסקי דין בנושא תאונות דרכים לרבות תביעות פיצויים. ניתן לקבל באתר ייעוץ משפטי על ידי עורך דין.

על פי האמור בסעיף 20 לחוק יסוד השפיטה, הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון, מחייבת כל בית משפט, זולת בית המשפט העליון.
בכל הנוגע לנפגע תאונת דרכים אשר לא היה לו ביטוח חובה בעת התאונה, קבע בית המשפט העליון כי תביעות פיצויים של נפגע שכזה לא יכולות להיות מוגשות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: "חוק הפיצויים"). ואולם, אין נסגרת דרכו של אותו הנפגע לתבוע את "המזיק" על פי פקודת הנזיקין.
הלכה זו בנוגע להגשת תביעות פיצויים תואמת את לשון חוק הפיצויים אשר בסעיף 8(ג) קובע כי מי שאין להם עילת תביעה לפי חוק הפיצויים, אין בכך לגרוע מזכותם לתבוע תביעות פיצויים לפי פקודת הנזיקין.
במילים אחרות, במקרים של תאונות דרכים בהם הנפגע לא היה מבוטח בביטוח חובה, יכול הוא לתבוע את נהג הרכב שפגע בו ואת חברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה. כמובן שהנפגע יזכה לפיצוי במקרה זה, רק אם אכן נהג הרכב הפוגע "אשם" בתאונה.
בירור תביעות פיצויים באופן כזה שונה מבירור תביעות פיצויים על פי חוק הפיצויים אשר בהן כלל לא מבררים את ה"אשם" של הרכבים המעורבים בתאונה.
הלכת בית המשפט העליון לעניין זה ברורה. יחד עם זאת, בית המשפט העליון לא התייחס באופן מפורש לשאלה, האם במקרה כזה (בו מוגשות תביעות פיצויים של נפגעי תאונת דרכים על פי פקודת הנזיקין) יש לפסוק פיצוי על פי ההגבלות המצויות בחוק הפיצויים (כגון הגבלה על פיצוי בגין כאב וסבל) או שמא על הפיצוי להיפסק על פי פקודת הנזיקין, אשר על פי רוב יהיה גבוה יותר.
שני פסקי דין שפורסמו בימים אלו בהפרש של שבוע, מדגימים בפנינו את הבעייתיות בהיעדר התייחסות לעניין זה בחוק.
בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בנצרת ביום 10.9.09 על ידי כבוד השופט אברהם אברהם, דובר בנפגע תאונת דרכים אשר לא היה מבוטח ביום התאונה. התביעה הוגשה על ידי יורשיו שכן הנפגע נפטר.
הואיל ולא היה למנוח ביטוח חובה, הוגשה התביעה על פי פקודת הנזיקין נגד נהג הרכב הפוגע וחברת הביטוח שביטחה את הרכב הפוגע בביטוח חובה. השופט אברהם נתן משמעות גבוהה לתחושת הצדק אשר מביאה לרצון שמי שפעל כחוק לא יכול לקבל פיצוי נמוך יותר מזה אשר פעל בניגוד לו. השופט אברהם לא יכול היה לקבל את העובדה כי יורשי המנוח יקבלו פיצויים גבוהים מכפי שהיו מקבלים לו היה המנוח מבוטח בביטוח חובה על פי חוק.
לדברי השופט אברהם, המטרה באי מתן אפשרות לנפגע שלא ערך ביטוח לתבוע על פי חוק הפיצויים הינה הרתעתית, כלומר ? מעוניינים לגרום ל"נפגע פוטנציאלי" לבצע ביטוח חובה, תוך שידע שהגשת תביעות פיצויים במצב של היעדר ביטוח לא תטבנה עמו אלא להפך (לדוג', במקרה שהוא יסתבר כאשם בתאונה, לא יקבל כלל פיצוי).
בכתבה זו (ראה הכתבה " אין החוטא יוצא נשכר "), דיווחנו על פסק הדין של השופט אברהם אברהם תוך שציינו כי אנו סבורים כי פסיקתו עומדת בהלימה עם תכלית החוק. יחד עם זאת, ציינו כי יש מקום לחקיקה ברורה בנושא על מנת שלא להותיר את הנושא לפרשנות.
והנה, כשבוע לאחר פסיקתו של השופט אברהם, פורסם פסק דין נוסף שעניינו בבירור תביעות פיצויים בשל תאונת דרכים שלא על פי חוק הפיצויים.
בפסק הדין פלוני שניתן ביום 17.9.09 על ידי כבוד הנשיאה גילאור מבית המשפט המחוזי בחיפה, קבעה הנשיאה כי בבירור תביעות פיצויים על פי פקודת הנזיקין, גם אם עניינן תאונת דרכים, אין להגביל את הפיצוי הנפסק על פי ההגבלות המפורטות בחוק הפיצויים.
ניתן לומר כי בעשותה כן, מבצעת הנשיאה פרשנות פורמאלית לחוק, כלומר ? כל עוד החוק אינו מציין אחרת, אין כל סיבה לסטות ממנו.
אנו סבורים כי על אף שכבוד הנשיאה פעלה באופן המהווה פרשנות ברורה של החוק, הרי שפסיקה כזו לא מביאה אלא למצבים בהם נפגעים שלא ביצעו ביטוח חובה כמתחייב בחוק, יזכו ביום קרות תאונה לפיצוי הגבוה מזה שהיו מקבלים אילו פעלו כחוק.
מצב כזה הינו בלתי נסבל מבחינה חברתית, ולשיטתנו יש למנעו. המקום להבהרות בנושא אינו על ידי שופטים אלא מחובתו של המחוקק להתערב בנושא ולהביע את דעתו.
רק כך תמנענה פסיקות סותרות כגון שני פסקי הדין של השופט אברהם והנשיאה גילאור המפורטים בכתבה זו. מצב שכזה, מעבר להיותו לא תקין חברתית ומנהלית, גורם לחוסר וודאות לאזרח וגם לשופט הדן בתיק. כאן מקומו של המחוקק לומר דברו, ואנו תקווה שיעשה הדבר בהקדם.
לקבלת ייעוץ משפטי והערכת תביעתכם ע"י עורך דין תביעות פיצויים באפשרותכם לפנות אלינו באמצעות טופס "יצירת קשר" המופיע באתר.
נדגיש, כי פנייתכם חסויה ואינה כרוכה בתשלום.