מידע מקצועי ומקיף – יסודות עילת התביעה

מטופלים רבים מוצאים עצמם שואלים את אותן השאלות, ובעיקר את השאלה: "האם מגיע לי פיצוי" בעקבות טיפול שקיבלתי? בכתבה הבא נעמוד על יסודות העוולה, הדרכים למימוש הזכויות ודוגמאות מפסיקת בתי המשפט. מומלץ לקרוא. 

סובלים מנזק שהינו תוצאה של הטיפול הרפואי? אתם לא לבד!

בשנים האחרונות, אנו עדים לעלייה במספר תביעות רשלנות רפואית המוגשות לבתי המשפט המעידה על עליית המודעות הציבורית בכל הנוגע לתחום הרפואה ומשפט. מודעות זו הנה תוצאה של מציאות יום יומית, בה מטופלים ונבדקים רבים מוצאים עצמם קורבנות להליך רפואי כושל.

עם כל הצער שבדבר, אותו הליך רפואי כושל אינו תמיד תוצאה של התממשות סיכון טבעי הקיים במדע הרפואה, אלא דווקא תוצאה שנובעת מהגורם האנושי ? הצוות המטפל.

באילו מקרים למשל נתקלנו ?

לא אחת התוודענו למקרים בהם הוגשו תביעות היות והצוות המטפל לא אבחן ממצא בצילום רנטגן, ממצא שבאבחון מוקדם יכול היה למנוע כאב וסבל רב מצד הנבדק ולעיתים אף את פטירתו.

כך גם נחשפנו למקרים בהם הוגשו תביעות  שעה ששאלות פשוטות מצד הגורם המטפל כגון רגישות לתרופות או מיקומו של כאב, יכולות היו למנוע מקרים של הרעלה או התקף לב. כך גם, נחשפנו למרבה הצער למקרים בהם הוגשו תביעות רשלנות בשל כשלים בלידה, שהיו יכולים להימנע לו היה מבצע הצוות המטפל בדיקות מקיפות ומגלה עירנות.

ניתן למצוא בפסיקה מספר רב של פסקי דין ותיקים העוסקים בנושא רשלנות רפואית בלידה, כך למשל, הותרת שארית שלייה בגוף היולדת לאחר לידה, עיכוב בביצוע ניתוח קיסרי, וכן קיימות עוד דוגמאות רבות ומגוונות.

על כן, עלינו – נבדקים וחולים, לדעת את זכויותינו המלאות, ואת חובות הצוות המטפל כלפינו, חובות שאינן מתמצות רק בביצוע הליך רפואי על פי הכללים הרפואיים, כפי שרובנו חושבים.

באילו מקרים ניתן לקבל פיצוי ?

ישנם שתי דרכים מקובלות לקבלת פיצוי כספי במקרה של נזק שהינו תוצאה של הטיפול הרפואי: פגיעה באוטונומיה של החולה, עבירה על עוולת הרשלנות הקבועה בפקודת הנזיקין:

» פגיעה באוטונומיה: על הצוות המטפל להבהיר לנו באופן ברור את הסיבות לאותו הליך או בדיקה אותם אנו עומדים לעבור, לרבות מתן הסבר ברור על הסיכויים והסיכונים הטמונים בהם, וכן על האפשרויות הרפואיות האחרות הקיימות בפנינו.(ראו גם את המאמר שפורסם באתרנו העוסק בעקרון היעדר הסכמה מדעת).

כמו כן, גם אם הסכמנו לביצוע הליך, מחויב הצוות המטפל לבצעו תוך שמירה מלאה על כבודנו ופרטיותנו, ותוך עריכת רשומה רפואית מלאה ומפורטת.
המוסד הרפואי אף מחויב להעניק לנו את האפשרות לקבל דעה נוספת של מומחה לגבי הטיפול הרפואי שניתן לנו, כמו גם את האפשרות לשאול בכל רגע נתון לגבי זהות המטפל בנו ותפקידו (האם מתמחה ? האם מומחה ?).

לאחר כל אלה, מצוי הטיפול הרפואי עצמו.

» כשל בטיפול הרפואי העונה לתנאי העוולה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין:  לעיתים, במהלך טיפול רפואי נגרמות טעויות רפואיות קשות, הגורמות למטופלים לנזקים גופניים ונפשיים, ולעיתים אף למותם של חולים. במקרים מסוימים החשש שנזקים אלה הם תוצאה של רשלנות רפואית הוא ברור, אולם במקרים אחרים, קשה לנו מאוד לדעת אם בוצעה התרשלות כלשהי בטיפול בנו או ביקירינו.

יחד עם זאת, לרוב, ומסיבה שלא תמיד ברורה, אנו מרגישים בכך. במצב זה, הרצון לבחון את הדברים ולהוציא את הצדק לאור בוער בנו.

על יסודות העוולה, תוכלו לקרוא גם כאן: חובת הזהירות, ראשי נזק, קשר סיבתי.

כיצד נערך תהליך הבדיקה בשאלה האם יש / אין קייס ? 

» איסוף מלוא הרשומות הרפואיות: על פי חוק, זכאי החולה לעיון מלא במלוא התיעוד הרפואי שנערך לגביו. כל מוסד רפואי, מנהל בהתאם מחלקת רשומות רפואיות, אשר באמצעות פנייה אליה ניתן לקבל העתק מלא של התיעוד. חשוב לדעת, כי קבלת התיעוד כרוכה בתשלום אגרה עבור הוצאות איסוף וצילום המסמכים.

עם זאת, ישנן מגבלות מכוח כללי משרד הבריאות, כך שהמערכת הרפואית אינה יכולה לגבות תשלום שרירותי.

פנייה אל מומחה רפואי מקצועי ורלבנטי לתחום: על פי חוק, הגשת תביעה העוסקת בעניינים רפואיים (תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי), מחייבת הגשה של חוות דעת (הערוכה בהתאם לכללי החוק), ובה צריכה להיות התייחסות לטענות העילה בכתב התביעה (טענת הרשלנות, הנזק והקשר ביניהם).

כאן מגיע תפקידו של עורך דין לרשלנות רפואית אשר לאחר בחינת נסיבות המקרה עשוי להמליץ על  הגשת תביעה משפטית הנתמכת בחוות דעת רפואית.

הואיל ותחום הרשלנות הרפואיות "מחבר" למעשה בין מדע הרפואה למשפט, הרי שישנה חשיבות עליונה בניתוח נכון של התיעוד הרפואי, ובהתייעצות של המטופל או עורך הדין עם מומחה רפואי בתחום הנכון, ורק כך ניתן להביא למיצוי זכויותיו של נפגע רשלנות רפואי.

הגשת תביעה משפטית וקבלת פיצוי בין אם בפשרה ובין אם בפסק דין: לאחר השלמת הבירור, יפעל עורך הדין לקידום ההליך המשפטי. חשוב לדעת כי הגשת תביעה משפטית אינה האופציה היחידה, וכי ניתן לפעולה במסלולים נוספים, כגון פנייה לנציב תלונות הציבור. אך, למסלול זה יתרונות וחסרונות. בכל מקרה, במסלול זה לא ניתן לדרוש פיצוי כספי.

כיצד ממשיכים מכאן ?

אם הנכם סבורים, כי נגרם לך או למי מיקיריך עוולה במהלך טיפול הרפואי, אנו ממליצים לך להיוועץ על-ידי עו"ד בסמוך ככל הניתן לקבלת הטיפול לשם בחינת אפשרות הגשה של תביעה מכוח עוולת הרשלנות.
          
לקבלת ייעוץ משפטי והערכת סיכויי תביעת רשלנות רפואית על ידי עורך דין, באפשרותך לפנות אלינו באמצעות דף "יצירת קשר" המופיע באתר. נדגיש, כי פנייתך חסויה ואינה כרוכה בהתחייבות.

עם קבלת פנייתך, אנו נפעל לבירור הפרטים כאמור, ולתיאום פגישת ייעוץ במידת הצורך לשם התנעת התהליך כאמור.

תגובות

5 תגובות

  • 11 באפריל 2011 בשעה 16:11

    להעמיד לבדיקה כל חשד

    מניסיון אני חייב לומר כי לפעמים נזקים שנגרמים תוך כדי טיפול לאדם הפשוט לא נראים ככאלה שנובעים מרשלנות אך בדיקה מעמיקה מגלה שכן. בקיצור בכל מקרה של חשד בדקו את הנושא.

  • 15 באפריל 2011 בשעה 15:54

    עובדות בשטח

    כנראה שלא סתם הפכה מערכת הרפואה במדינה שלנו ל "מתגוננת"

  • 29 באוגוסט 2011 בשעה 14:38

    ניתוח לייזר להסרת ורידים

    עשיתי ניתוח לייזר פרטי בביה"ח לפני כשנה

    ברגל ימין יש לי כמה ורידים שבעזרת לייזר הם היו אמורים לעלם.

    הניתוח לא הצליח וגם יש נזק לרגל לאורך כל החלק הפנימי רדום. אחרי הניתוח הייתי אצל הרופא בביקורת ורופא אמר שההרדמה צריכה לעבור בתוך כמה חודשים וזה לא קרה הורידים נשארו במקומם וגם הרגל רדומה.

    אני מיואשת ,אני צריכה עזרה

  • 2 בספטמבר 2011 בשעה 15:28

    צרי קשר

    אור שלום,
    על מנת שנוכל לקבל פרטים נוספים ועל מנת שנוכל להעריך את סיכוי תביעתך ולסייע לך, אנא צרי עימנו קשר באמצעות טופס יצירת הקשר שבאתר.
    רפואה שלמה ובריאות.

  • 21 ביוני 2012 בשעה 10:57

    כוויה לא מתוכננת

    עשו לי כריתת רחם ובמהלך הכריתה נוספה לי כוויה לאורך הבטן 5.5 ס"מ טענתם הראשונה דרגה 1 שבסוף דרך רופא פלסטיק זו דרגה 2 סבלתי נורא זו עילה לתביעה הכוויה לא הייתה מתוכננת בהחלמתי לצערי